פרופ' פנינה קליין דנה במרכיבים המיוחדים המאפיינים את הקשר בין הילד למבוגר ואשר יוצרים את ההבדלים בהתפתחות האינטלקטואלית והחברתית שלו. היא הבהירה בספרה "ילד חכם יותר" (1985) כיצד אם הילד (או מבוגר משמעותי בחייו) יכולה לשלב עקרונות מנחים בהתנהגותה כך שיכולתו של הילד ללמוד מהתנסויות חדשות יפתחו את כושר החשיבה שלו.

היות והאם אינה עוד המבוגר היחידי האחראי לטיפול בילד והוא מטופל בגיל צעיר בידי מטפלים נוספים, במסגרות חינוכיות שונות, ובידיעה ששנות חייו הראשונות של הילד בגיל הרך הן קריטיות מבחינת התפתחותו השכלית, עולה הצורך בחשיפתם של המטפלים, והגננות בפרט, לתרומתו של התיווך לפיתוח יכולותיו השכליות של הילד בגיל הרך.

מטרת הרצאה זו היא לסקור את עיקרי תיאורית ההשתנות הקוגניטיבית ולהמחיש דרך הצגה של עשרות תמונות שצולמו בתוך גן הילדים, כיצד עקרונות הלמידה המתווכת באים לידי ביטוי ומיושמים הלכה למעשה בפעילויות הגן. בניתוח התמונות ניתן לזהות את הופעתן של כל עקרונות התיווך, או כמעט כולן, בהתנסות לימודית אחת.

הלמידה המתווכת פועלת להכין את הפרט ללמידות חדשות ולהגמישו לקליטת מידע חדש, לעיבודו ולביטויו בשלבי התהליך החשיבתי.

דוגמאות לכשרים קוגניטיביים

דוגמאות לכשרים קוגניטיביים שמתפתחים כתוצאה מהתערבות תיווכית יובאו להלן והם רק כמה ממכלול רב של השפעות אפשריות.

שלב הקלט

מיקוד תפיסה, ארגון תפיסה. הכרת מושגים, התמצאות במרחב ובזמן, תשומת לב לפרטים, שימוש בד-בבד בכמה מקורות מידע.

שלב העיבוד

הפנמת התנהגות, הכרת הבעיה והגדרתה, מיון ורמזים, התנהגות השוואתית ספונטאנית, הבנה ויישום קשרים, התנהגות מסכמת, חיפוש אחר הוכחות לוגיות, התנהגות מתכננת, מרחב פסיכולוגי רחב.

שלב הביטוי

דיוק, תקשורת לא אגוצנטרית, תכנון לפני תגובה, הבטחת שטף תגובות, הנחיה חזותית. יש לציין כי עקרונות התיווך אינם משפיעים בלעדיים על תהליכי החשיבה (נוספים להם מכלול גורמים גנטיים, פיסיולוגיים, כלכליים, תרבותיים ואחרים) ואלו ברי השגה גם דרך למידה ישירה.

העקרונות המאפיינים את הלמידה המתווכת

העקרונות המאפיינים את הלמידה המתווכת הם:
כוונה והדדיות; תווך משמעות; תווך טרנסצנדנטיות; תווך רגשות יכולת; תווך ביקורת (ויסות) התנהגות.

שני האחרונים לא חייבים להופיע בכל מרכיב של הלמידה המתווכת אך הופעתם חיונית להשגת המטרה של הכנת הפרט ללמוד להשתנות מהתנסויותיו. קיימת חפיפה בין קריטריונים אלה והפרדתם נעשתה רק לשם הדגשת המרכיב המיוחד בהם. העקרונות שהוזכרו מהווים מרכיבים הפעילים ביותר בהתפתחות האינטלקטואלית והרגשית של הילד.

הכוונה:

פעולה או סדרת פעולות הנעשית בכוונה להשיג שינוי בבהירות התפיסה, העיבוד או הביטוי של הילד. זוהי התנהגות מודעת ומתוכננת הבאה להביא גורמים בסביבה למודעות הילד. עידוד ההתמקדות, ההתבוננות והקשב הם תהליכים בסיסיים להתפתחות תפקוד קוגניטיבי של סריקה וברירת גירויים העומדים בבסיס החשיבה המופשטת. הדדיות היא אינטראקציה המתבטאת בהחלפת תפקידים מתואמת בין המתווך ללומד ותתבטא בסימני ערנות, הקשבה והתמקדות הילד במתווך. קליטת המסר של המתווך ע"י הילד הופך אותו לשותף פעיל בפעילות הגומלין התיווכית והיא תנאי הכרחי ללמידה מתווכת.

כל פעילויות הגן שהגננת מזמנת לילד, הן כוונה מצידה. בכלל זה פעילויות תנועה; מוסיקה ואמנות; שירה וספרות ועוד. גם הגשת גירויים חדשים, ללא דיבור או הסבר מיותר, יחשבו מצד הגננת ככוונה ואם יתאימו לגיל ויוגשו בהתאם לו, תהיה הדדיות רבה מצד הילד. הילד יפגין עניין (בעליצות או בצחוק מתגלגל, בהתבוננות שקטה ומבט סקרן, ברצון להתנסות וביוזמה אישית לשיפור הביצוע) והגננת תהיה ערה ורגישה לתגובתו. השינוי שתעשה בעקבות תגובת הילד יוביל אותו להמשך למידה ולקידום שכלי.

לדוגמה:

כוונה והדדיות	כוונה והדדיות
תמונה 1: משחקי סבון ומים ילדים משחקים במי סבון. מיוזמתם הם שילבו קונוסים וטבעות פלסטיק בעלי קוטר שונה והפריחו בועות צבעוניות ודקיקות בגדלים שונים. בתמונה הם יוצרים מבנה של בועות סבון ומזיזים אותו מצד לצד בנשיפה וע"י מגע קל. תוך כדי הרחבת נפח המבנה וגובהו הם סופרים את מספר התאים שנוצרו בתוכו ובוחנים את השתקפויות האור בראש כיפותיו.	תמונה 2: טיול בוקר בגינה פרטית, על ענפי העץ נתלו פעמוני רוח רבים. הצליל שהם משמיעים משתנה בהתאם לאורך הצינורות, קוטרם והחומר ממנו הם עשויים. הילד בתמונה ממשש את חלקי הפעמון אחרי שנגע בו בעזרת זרד. הוא בוחן חוט שנקשר סביב הצינורות וחסם את צליליו.