1. מברכים את המתעטש ב"אסותא" (= לרפואה, לבריאות), והוא עונה "ברוך תהיה".
2. בין היהודים תושבי הכפרים היה מספר לא מבוטל של בעלי רכוש חקלאי, ובחלקם עיבדו את אדמתם בעצמם. הם הקפידו שלא לגדוע עץ-פרי (השווה דברים כ, יט), ושלא לסתום לגמרי חלון או פתח על-ידי בנייה (שתיים מתוך התקנות שבצוואת ר' יהודה החסיד, שרובן לא נתקבל ברבים).
3. אין מעבירים ילד מן החוץ פנימה דרך החלון.
4. אין תופרים או מתקנים בתפירה בגד בשעה שאדם לבוש בו, כי תופרים רק על מת. אבל מותר לתפור בבגד בשעה שהלובש אותו אוכל משהו, או בשעה שהוא לומד, למשל, משניות או אומר תהילים.
5. כשמחלקים "מוציא" בשעת-סעודה, אין נותנים את הפרוסה ליד המקבל, אלא שמים אותה לפניו, כי רק לאבל נותנים בידו, אבל בשבת מותר, כי אין אבלות בשבת.
6. כשגוזזים את הציפורניים, אין גוזזים אותן לפי הסדר, במיוחד לא גם של ידיים וגם של רגליים בזה אחר זה, כי למת גוזזים ציפורני ידיים ורגליים לפי הסדר.
7. אחרי שעברה תהלוכה נוצרית ליד הבית, מכבדים אותו ומטאטאים מעבר לאסקופה - משום הטומאה.
8. כשכותבים אגרת, פותחים ב"ב"ה", מקפידים שלא לכתוב את התאריך הנוצרי, וכותבים דווקא את התאריך היהודי (יום, חודש ושנה לפ"ק) או כותבים מעין המאורע, כגון ערב ש"ק פרשת..., מוצאי ש"ק פרשת... יום ג' לפרשת...; בחנוכה כותבים נר... לחנוכה; בימי הספירה - יום... למב"י (= למספר בני ישראל) או לספירה; בימי הסליחות - בין כסה לעשור, או מציינים את הסליחה המיוחדת, כגון תא שמע. וכן מסיימים בברכה מעין המאורע, כגון בנחמת ציון - בימי בין המצרים, גוט וואך (= שבוע טוב) במוצאי שבת.
ניסינו לתת בסקירה זאת תמונה כללית ומקיפה ממנהגי יהדות אשכנז. ברור שבעבודה מצומצמת כזאת אי-אפשר להזכיר את כל המנהגים שנהגו בעדה, שדברי ימיה משתרעים על תקופה של הרבה מאות שנים ועל ארצות מרובות הפזורות על כל חלקי תבל. רב הוא מספר המנהגים המשפחתיים והמקומיים, בחלקם עתיקים ביותר, שהיה מן הראוי להזכירם, ושלא הבאנו. ומצד שני, גם המנהגים שהבאנו, לא כולם היו ידועים ונהוגים בכל מקום, ולא כל משפחה שמרה אותם, וכשם שעל-פי "מנהג המקום" עושים פעולה מסוימת מתוך מסורת מקומית, כן גם נמנעים, מתוך מסורת, מלעשות מה שמקובל במקומות אחרים. אבל מטרתנו הייתה לתת תמונה כוללת של עולם שהיה חלק חי ותוסס של העם היהודי, עולם שברובו נחרב בימי השואה, ורק חלק קטן ממנו זכה להצלה.
• מחזור ויטארי לרבינו שמחה אחד מתלמידי רש"י ז"ל, מה ששמע מפי רבי' רש"י ז"ל. יצא לאור מאת שמעון הלוי איש הורוויץ ברלין תרנ"ג.
• ספר הרוקח חברו רבינו אלעזר מגרמיזא זי"ע מבעלי התוספות, על דרכי התורה החסידות והתשובה הלכות על כל השנה ומנהגי הראשונים ירושלים תשכ"ז.
• ספר החסידים חברו רבי' יהודה החסיד נדפס ראשונה בשנת יפר"ח.
ספר מהרי"ל הוא מורינו החכם השלם כמוהר"ר יעקב בכמ"ר משה הלוי ז"ל שחבר ותקן מנהגי ק"ק אשכנז אופיבאך ת"פ.
• ספר אבודרהם המלמד אותנו להתפלל מראשית השנה ועד אחרית השנה, חברו רבי' דוד ב"ר יוסף אבודרהם ובתוכו נמצאו דיני ומנהגי כל השנה אמשטרדם בשנת
תפילה לדוד לפ"ק נדפס בפעם הראשונה אשבונה (ליסבון) ר"ו.
• ספר המנהיג חברו הרב אבן ירחי זצ"ל הכולל טעמי ויסודי כל המנהגים. נדפס פעם ראשון בקושטנטינא שנת רע"ט.
• ספר מטה משה על שלשה דברים שהעולם עומד על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים מאת מוהר"ר משה זצ"ל אב"ד ור"מ דק"ק פרעמסלא... נדפס פעם הראשון בק"א קראקא בשנת אנש פרנקפורט לפרט תורת
משה א
מת לפ"ק.
• דברי קהלות המודיע מנהגי תפילות ק"ק פראנקפורט על המאין משלי שלמה זלמן בן מ"ה אהרן יחיאל מיכל גייגר זללל"ה בשנת ברכת - פראנקפורט.
• יוסף אומץ כולל דינים ומנהגים לכל ימות השנה ובפרטות מנהגי פרנקפורט ע"נ מאין אשר חיבר הרה"ג החסיד מהור"ר יוסף יוזפא האן נוירלינגן זצ"ל ראש לדיינים דק"ק פרנקפורט ענ"מ פ"פ דמיין תפ"ג.
• נהג כצאן יוסף חברו מהור"ר יוסף יוזפא בן מהור"ר משה קאשמן סג"ל, דינים הלכות ומנהגים מחוברים ומלוקטים האנויא תע"ח.
• לקוטי הלוי כולל מנהגי ק"ק ווירצבורג נלקטו ונסדרו ע"י נתן הלוי באמערגער ברלין תרס"ז לפ"ק.
• סדור שפה ברורה סודר בשלמות הסדור ומדויק בתכלית הדיוק מאת וואלף ב"ר שמשון ז"ל איש היידנהיים רעדעלהיים תרנ"ג.
• סדור שפת אמת מהדורה קנ"ה מאת וואלף ב"ר שמשון ז"ל איש היידנהיים רעדעלהיים שנת תרצ"ג לפ"ק.
• סדר עבודת ישראל כולל התפילות והברכות לכל השנה עם סדר הפרשיות והמעמדות והיוצרות לשבתות והסליחות לתעניות והוספות אחרות ועליהן באור הכל מחובר ומסודר ומוגה על ידי ר' יצחק בן אריה יוסף דוב המכונה דר' זליגמן בער רעדעלהיים תרכ"ה לפ"ק.
• החזן הפרנקפורטאי (בגרמנית) אוסף של כל מנגינות של בית הכנסת על פי המסורת של פרנקפורט מאת פביאן אוגוטש מי שהיה חזן עליון בביהכנ"ס בבירניפלאטץ פרנקפורט ענ"מ 1930.
רוב הספרים הנ"ל יצאו במספר מהדורות, חלקם עם ביאורים שונים.
