[על הנשים]
(א) אל תקנא את אשת חיקך, פן תאלפה דבר לבושתך.
(ב) אל תגלה לבבך אליה, פן תכבד ידה עליך.
(ג) הרחק רגליך מאישה זונה, פן תלכד במצודתה.
(ד) אל תאזין לקול משוררת, פן תדיחך בנכליה.
(ה) אל תתבונן אל בתולה, פן ישט לבבך אחריה.
(ו) אל תיתן לקדשות נפשך, כי תבוזנה מהר חילך.
(ז) אל תארוב אל כל פינה, ואל תשוטט בחוצות גלמודות.
(ח) העלם עינך מאשת חן, ואל תביט ליופי זרה.
(ט) כי יפת תואר הפילה רבים, ואהבתה כאש צרבת.
(י) שאול ואבדון שבת את אשת איש, וחבק חיק נכריה.
(יא) אל תשתה ואל תשכר עמה, פן תצוד נפשך ותרד שחת.
[על הידידות]
(יב) אוהב ישן מפני חדש אל תוציא, כי החדש לא יערכנו.
(יג) אוהב מקרוב כיין חדש לא יערב לנפש, עד כי נושן.
(יד) אל תקנא בעוול כי יגדל, כי לא תדע אחריתו.
(טו) אל יהי חלקך עם פועלי אוון, כי עד תפתה לא ישובון.
(טז) לך מנגד לשליט בנפשך, ואימת מות לא תבעתך.
(יז) וכי קרבת אליו הישמר מאשם, כי בטרם תדע נגזרת.
(יח) ודע כי רשת פרושה לרגליך, ועל שבכה תתהלך.
(יט) חקור רעך בכל חילך, וכי תבקש עצה עם נבון היוועץ.
(כ) עם נבונים תהי שיחתך, וכל שעשועיך בתורת אלוה.
(כא) אוכלי שולחנך יהיו אנשי יושר, ויראת ה' כל תהלתך.