[גאוות המושל]
(א) לפי מעשהו יהולל חרש, ומשל חכם לפי אמריו.
(ב) בפשע שפתים מחיתת קריה, ונמהר בשפתיו ישנא.
(ג) משל חכם יורה עמו, וממלכת נבון נכונה.
(ד) כמושל כן שוטריו, וכראשי עיר כן יושביה.
(ה) מלך חסר תבונות - אבדן עמו, וקרית חכם רבתי עם.
(ו) ממשלת ארץ ביד אלוהים, ומושל חכם מתת שדי.
(ז) בדבר ה' יצליח איש, ומהודו יאצל לאנשי מדע.
(ח) אל תתאנף באיש אשר חטא לך, ואל תהי נבהל לנקמה.
(ט) נתעב הרהב בעיני אלוהים ואדם, ובעיני שניהם לעוול יחשב.
(י) באון בעושק ובהון שקר, תיסוב המשרה מגוי אל גוי.
(יא) אין נמאס מאוהב בצע, כי גם את נפשו ימכור.
(יב) ימי עריץ לא יארכון, אם ממושך מחלהו עמל יעמל הרופא.
(יג) וכי יקצר ימי חוליו, הנה ימשול היום ומחר מת.
(יד) לכן במה יתגאה האדם, והוא עפר ואפר.
(טו) כמעט תצא רוחו, ירום תולעים ויבאש.
(טז) ראשית גאון מרד באלוהים, וסור אדם מיוצרו.
(יז) ראשית גאה עוון ופשע, וכל באיה יזרו עמל ואון.
(יח) לכן יעשה בהם ה' שפטים נוראים, ויכחידם לנצח.
(יט) כי בגאות עריצים יורידם מכיסאם, ויקים ענווים תחתם.
(כ) ברהב גויים ישרש שורשם, ויקים נדכאים תחתם.
(כא) ארצות גויים יהפוך למשואה, וישחיתם עד היסוד בהן.
(כב) תמו ניצתו, עד כי הכרית מארץ זכרם.
(כג) כי גאה וגאון שנא אל, אף כי חמת ילוד אישה.
(כד) מטע איתן בארץ הירא את דבר ה', ואוהביו מטעי שעשועים.
(כה) זרע רע בארץ, הממרה את פי ה'.
(כו) ראש אחים יכבד מאחיו, וירא ה' יכבד ממנו.
(כז) ביראת ה' הממלכה נכונה, ובגאווה ובוז תיהרס.
(כח) תפארת עשיר ורש נשא ושפל יראת ה'.
(כט) בוז לדל צדיק וכבוד לעשיר רשע, תועבה הם גם שניהם.
(ל) נגידים שרים ומלכים נכבדים בעיני אדם, וירא ה' עולה על כולם.
(לא) עבד משכיל ימשול בבן חופש, וכל חכם לב לא ינאץ קחת לקח.
(לב) בעובדך עבודתך אל תתחכם יותר, ובעת מחסור אל תתרומם.
(לג) כי טוב עמל ומצליח, ממתגאה וחסר לחם.
(לד) בני אשר בדרך ענוה לבך, וכבדה כפי ערכה.
(לה) מעל בנפשו מי יצדיקנו, ובוזה נפשו מי יכבדנו.
(לו) כבוד מסכן חכמתו, וכבוד עשיר עשרו.
(לז) נאוה חכמה לדל, אף כי לעשיר.
(לח) ועשיר בל יכבד בעשרו, מי יכבדהו בעניו.