פרק לג

[צדיק]

(א) לא יאונה לצדיק כל רע, וכי ימעד אשורו ימצא מפלט.

(ב) לב חכם יאהב תורת ה', ולב חנף כצי בים נגרש.

(ג) לב צדיק ידבק בתורת ה', והיא תדבק בו.

(ד) השכל על דבר בטרם תדבר, וכי השכלת תן מענה.

(ה) לב סכל כגלגל עגלה, ומחשבתו כאופן מרכבה.

(ו) כסוס צוהל אל כל רוכב, כן הלץ מתלוצץ על כל דבר.

(ז) מה יום מיומיים יאמר, הלא כולמו מן השמש יאורו.

(ח) אולם בתבונתו הבדילם ה', למועדים ולתקופת השנה.

(ט) מהם בחר וקידש, ומהם מלא ימי השנה.

(י) הלא כל בני חלוף מחומר קורצו, וגם אדם מעפר נוצר.

(יא) ובחכמתו הפרידם ה' ויפלה דרכיהם.

(יב) מהם ברך וקידש והגדיל לשרתו, מהם קילל והשפיל והפיל לחרפות.

(יג) כחומר ביד היוצר לכל אשר יחפוץ יטנו, כן האדם ביד עושהו, לכל איש חלק כרצונו.

(יד) את הטוב ברא לעומת הרע, ואת החיים לעומת המוות.

(טו) וכן הצדיק מואס ברשע והרשע בצדיק.

(טז) לכו וחזו מפעלות עליון שניים שניים, זה לעומת זה נבראו.

(יז) ואנכי באחרונה התעוררתי, כעולל בבציר.

(יח) ברכת ה' מלאתי, ונחת יקבי מלא תנובה.

(יט) באו וראו כי לא למעני עמלתי, כי אם למבקשי לקח.

[שלוט בכספך, היה הוגן לעבדך] <

(כ) שמעוני רוזנים ונסיכי לאומים, ושימו לבבכם.

(כא) אל תמשֵל בך איש בחייך: לא בן ולא אישה לא אח ולא רע.

(כב) אל תעזוב לאחר חילך, פן תנחם והיית כעני בפתח.

(כג) בעוד נשמה באפיך, כבודך לאחר לא תיתן.

(כד) טוב שבניך יבקשו מידך, משתבקש אתה מידם.

(כה) הווה גביר לקנייניך, ובכבודך לא תיתן דפי.

(כו) באחריתך, כי יקרבו ימיך למות, הנחילם נחלתך.

(כז) מספוא, משא ומקל לחמור; ולחם ומוסר ועבודה לעבד.

(כח) העבד עבדך ותנוח, פנק אתו ויסוב אל כל רוח.

(כט) כעול וחבל לשכם, כן מקל ושבט לעבד בן מרי.

(ל) שלח אותו לפועלו פן יתרפה, כי תבואת רפיון חטאת.

(לא) הכבד עולו כפי כוחו, ואם ימרה - עוד הקשה.

(לב) אך אל תעמיס עליו למרבה, כי מידה וקצב לכל דבר.

(לג) עבד נאמן שמור כנפשך, כי נפשך קשורה בנפשו.

(לד) כשאר בשרך יהיה לך, ואהבת לו כמוך.

(לה) כי אם בפרך תרדנו וימלט, איה אפוא תבקשנו.