פרק ה

[גאווה]

(א) אל חילך אל תשען, ואל תאמר הרביתי הון רב לי.

(ב) בשרירות לבך אל תלך, ואל תעש כיצר רוחך.

(ג) אל תאמר מי יעצרני, כי אל קנא נקום ינקום.

(ד) אל תאמר חטאתי ולא קרני רעה, כי ארך אפים ה' ונקה לא ינקה.

(ה) אל יבטיחך לבבך אם שלוות, לספות חטא אל פשע.

(ו) וגם אל תאמר אל רחום ה', ולרוב פשעי יסלח,

כי כחסדו כן עברתו, ועל קדקוד רשע יחול זעמו.

(ז) אל תאחר לרצותו ואל תתמהמה מיום אל יום.

(ח) כי כשואה יבוא אפו, וביום נקם תכחד.

(ט) אל תבטח על הון מעוול, כי ביום עברה לא יועיל.

(י) אל תלך אל כל רוח, ואל תיסוב אל כל מסלה, כי זה דרך הפכפך.

(יא) היה מוצק ברוחך וכלבבך כן פיך.

(יב) היה מהיר לשמוע הטוב ולאהוב האמת, ודבריך יהיו בנחת נשמעים.

(יג) אם חכמת תן מענה, ואם אין שים ידך למו פיך.

(יד) כי כבוד וקלון ביד הלשון, וכסיל בשפתיו ינקש.

(טו) אל תהי מפותי שפתים, ובלשונך אל תרגל.

(טז) בוז יבוזו לגנב כי יגנוב, ונבזה ממנו הולך רכיל.

(יז) אל יקל בעיניך כל דבר, אם גדול ואם קטן.