פרק יב

[שונאים ואוהבים]

(א) כי תגמל חסד, דע את אשר לפניך, וברכה תהיה לך.

(ב) עשה חסד עם תמימי לב ותהי משכורתך שלמה, ואם לא מהם, מאת ה' תבואך.

(ג) מחזיק ברשעתו לא יצליח, וכן קופץ מאביון ידו.

(ד) פתח ידך לישרי לב, ולחוטא לא תעזור.

(ה) היטיבה לדכאי רוח, וּמִיְּעוּמֵי ה' חשוך ידך.

(ו) למה תיתן לרשע לחמך, כי תסעדנו להגדיל עליך עקב, ולגמול טובתך יגמלך רע כפלים.

(ז) ה' יתעב כל פועלי אוון, וביום נקם ישיב גמולם בראשם.

(ח) לכן היטיבה לטובים, והסתר פניך מרשעים.

(ט) בימי אושר לא יינכר האוהב, ובימי עוני לא יתנכר האויב.

(י) אושר אדם רוגז שונאו, וביום רעה גם האוהב ייפרד.

(יא) הישמר משונאי נפשך, כי כברזל יעלה חלאה כן השונא מעלה אף.

(יב) גם כי ידכא ישוח לפניך, שמור נפשך ואל תבטח.

(יג) כראי מלוטש תהיה לו, אשר הוסר החלאה מעליו.

(יד) אל תמשכהו אחריך פן יהדפך ויקום תחתך, ואל תושיבהו לימינך, פן יבקש גם כיסאך.

(טו) למה תזכור יושר עצתי, עת כי תנחם באחריתך.

(טז) מי ירחם על המנחש כי יינשך, ועל הקרב אל פראי יער כי ייטרף.

(יז) כן הולך אחרי פושעים, לא ינקה מפשעם.

(יח) כל עוד תעמוד יעמוד אתך, ומוט רגליך איננו.

(יט) נופת תיטופנה שפתותיו, ובקרבו מתנכל להשחיתך.

(כ) עיניו תרדנה דמעה, וכי מצאה ידו לא ירוה דמך.

(כא) כי יקרך אסון יקדם ראשון פניך כעוזר, ותחת עזר - ישופך עקב.

(כב) יניד ראשו ויספק כפיו, יפטיר בשפה וישנה פניו.