[העושר]
(א) אין שינה לעושר, רזון לנפש, ותנומה אין בעפעפי דואג.
(ב) יושב ודואג נגזלה שנתו, והשינה תגהה מחלה עזה.
(ג) עשיר יעמול לאצור אוצר, וכי השיג אז יתעדן.
(ד) עני יעמול אך למחסור, וכי יחדל עוד יחסר.
(ה) אוהב כסף לא ינקה, ורודף הבל לא יחבל.
(ו) בצע כסף מוקש בעליו, ובעיניהם יראו כי כלה יכלה.
(ז) אהבת בצע כאבן נגף, וכל רודפיה נוקשו.
(ח) אשרי עשיר נקי כפים, ולבו לא הלך אחרי הבצע.
(ט) איה הגבר ונהללהו בשער, כי גדולות עשה בעמו.
(י) מי זה נוסה בזהב וישלם, כי לו יאתה תהילה.
(יא) מי זה מצאה ידו לחטוא, ולא חטא להרע ולא הרע.
(יב) לעד לעולם יקום חילו, וצדקתו תשובח בקהל.
(יג) כי תשב ללחום את עשיר, אל תפער לבלי חוק לועך.
(יד) אל תאמר האח אין קץ למטעמים, זכור כי אין רע מרע עין, ועל כל דבר דמוע ידמע.
(טו) אל תשלח ידך אל אשר תביט עינו, ואל תיפָגש אִתו בקערה.
(טז) השכל על לבו כעל לבבך, והכן בחכמה דרכך.
[הסתפקות במעט]
(יז) אכול בנחת את הנתון לפניך, ואל תבלע לבל תמאס.
(יח) כלה ראשון לאכול כנכון, ואל תשאף כאיש לא ישבע, פן ידברו בך.
(יט) בחברת רעים, אל תשלח ידך ראשונה לאכול ולשתות.
(כ) איש טוב טעם יאכל מעט, על כן לא כהה רוחו על מיטתו.
(כא) אוכל במידה ערבה שנתו, ולאור בוקר יקום שמח.
(כב) ואוכל לצבות בטן נדדה שנתו, והוכח במכאוב על משכבו.
(כג) וכי יפצרו בך לאכול, קום צא והקא וינוח לך.
(כד) בני שמע לקולי ואל תבוז לעצתי, ומצאת כי כל דברי אמת.
(כה) בכל מעשיך היה מהיר, ומחלה לא תקרב אליך.
(כו) פורס לחמו לרעב יהולל בקהל, וענתה בו צדקתו.
(כז) ורוח כילי יקולל בקהל, וענתה בו רשעתו.
(כח) בסובאי יין אל יהי חלקך, כי עצומים כל הרוגיו.
(כט) חוזק הברזל בכבשן יבחן, ולב נפתל בדם חמר.
(ל) היין יחיה נפש האדם אם במשורה ישתה, אך הלומי יין מה חייהם.
(לא) יין ישמח לבב אנוש, אם בעתו ובמשורה ישתה.
(לב) אולם מרבה לשתות מרבה מרורות, וזדון ומצה יגרה.
(לג) כי משתולל ומשתגע עד כלות כוחו, ושארו וגוו למהלומות יקרא.
(לד) אל תוכיח רעך עת משתהו, ואל תריב אתו בשמחתו.
(לה) אל תדבר אליו קשות, ואל תגער בו כי תפגענו.