(א) אך מאלה לא תבוש ולא תשא פני גבר כי יחטיאך.
(ב) משמור את מצות ה', ומהרשיע רשע בהישפטו.
(ג) מִלֶּכֶת במישור את אחיך ואת הנכרי, ומהנחיל לאיש נחלתו.
(ד) מהיזהר במידה ובמשקל, אם רב ואם מעט.
(ה) מהיות תמים במיקח וממכר, משחֵר בניך במוסר, ומייסר עבד מרי בשבט.
(ו) מסגור הכל במסגר, אם רעה אשתך וידים רבות תסבבוך.
(ז) מתת כל דבר במידה ובמספר, ומהעלות על ספר את אשר תיקח ותיתן.
(ח) מתת לפתאים לקח, וגם לישישים כי יתחרו בצעירים.
(ט) אז יישירו דרכיך, וכל פה יהלל צדקתך.
[על האישה]
(י) בת לא אורשה תמוגג לב אביה, ומפחדה נדדה שנתו.
(יא) אם צעירה - פן תעגן, ואם תינשא - פן תשָנא.
(יב) אם בתולה - פן תפתה ותהר בבית אביה, ואם בעולה - פן תשטה או תהי עקרה.
(יג) שמר בתך משרכת דרכיה, לבל יביטו בך שורריך.
(יד) פן ירחיבו פיהם עליך, ופניך ייכלמו בשער.
(טו) אל תביט אל יפה תואר איש, ואל תשב בחברת נשים.
(טז) כי מבגד יצא עש, ומאישה תצא רעה.
(יז) טוב שבת עם נבל משבת עם אישה יפהפיה, כי בושת וקלון תכסך.
[מעשי יה]
(יח) ועתה אזכרה מעשי יה ואשר ראיתי אספרה במו פי.
(יט) שמשו תזרח ותגיה הכל, ואור יפעתה הדר כבודו.
(כ) מי מקדושים יספר פלאיו בחוללו ארץ ותבל, כי הכל מלא תפארתו.
(כא) עיניו תשורנה עמקי תהומות, עפעפיו יבחנו כליות ולב.
(כב) לפניו נגלו תעלומי לב וכל מדע הוא יודע, צופה ומביט עד סוף כל הדורות.
(כג) ראשית ואחרית גלויות לפניו, אין נסתר ונעלם מנגד עיניו.
(כד) רעיוני לבב וניב שפה, לא נפלאו ממנו.
(כה) נפלאותיו מלאות חן והדר, ומעולם עד עולם בלי תוספת בלי מגרעת.
(כו) מי יורהו עצה ודעת.
(כז) מפעלי שדי נחמדים כולם,עד ניצוץ ינוצץ למראה עיניים.
(כח) חיים כולם נצח יעמודו, וכולם למשמעתו יסורו.
(כט) שניים שניים נבראו, אחד לעומת אחד, ומשגה אין במו.
(ל) בטובם ישלימו איש את אחיו, ועין לא תשבע תפארתם.