פרק לו

[נקמת ה' בגויים]

(א) אלוהי אדון כל נוצר, רחם עלינו וראה בעניינו.

(ב) שפוך חמתך על הגויים אשר לא ידעוך, והרם ידך עלימו, למען ידעו עוז גבורתך.

(ג) הראם כבוד תפארתך לעינינו, כאשר הקדשת שמך בנו לעיניהם.

(ד) למען יכירו וידעו כמונו, כי אין אלוה מבלעדיך.

(ה) חדש נא אותותיך והפלא כל נפלאותיך, הרם ימינך וזרוע עוזך למען יספרו רוב מופתיך.

(ו) הער אפך ושפוך זעמך להשבית אויב ומתנקם.

(ז) החישה עת ישועתך וזכור בריתך, למען נספר פלאי מעשיך.

(ח) אש אפך תבלע פלטימו, וצוררי עמך כרת יכרתון.

(ט) הפר עצת ראשי אויבינו, האומרים האח ידינו רמה.

(י) קבץ נפוצי שבטי יעקב, למען יהיו עם נחלתך כבראשונה.

(יא) רחם ה' על עמך אשר נקרא שמך עליו, על ישראל בנך בכורך.

(יב) רחם על ירושלים עיר קודשך, על ציון משכן כבודך.

(יג) מלא ציון רוח משפטך, ועל עמך הופע הדר כבודך.

(יד) חדש בריתך לעם סגולתך, והקם נביאיך כקדם.

(טו) השב גמול למייחלים לך, ויאמנו דברי חוזיך.

(טז) שמע ה' לקול עבדיך וברך את עמך, כברכת אהרן כוהניך.

(יז) למען ידעו כל ישבי ארץ, כי אתה ה' אלוהים עד עולם סלה.

[אישה טובה]

(יח) כל אוכל ירד הבטן, אך אוכל מאוכל יערב.

(יט) כחך יבחן ציד, כן לב חכם יבין שפת שקר.

(כ) לב עיקש יזרה עמל, ולב נבון עובר בטח.

(כא) כל נקבה לזכר תיוולד, אך נקבה מנקבה נבחרה.

(כב) יפת תואר תשמח לב, ואין חפץ דומה לה.

(כג) שפת חן וטובת לב, אין ערוך לאושר בעלה.

(כד) אישה טובה קניין טוב, עזר כנגדו ומשען למנוחתו.

(כה) נחלה וגדר אין הִבּוק תבוק, ובעל ואישה אין הבוך יבוך.

(כו) כגנב מתגנב מעיר לעיר, כן נודד ממלון למלון וקן אין לו.