[האלוהים ברא את האדם]
(א) וגם את האדם ברא אלוהים מעפר, ואל עפר ישיבנו.
(ב) צבא חלק לו עלי ארץ, ובכל יקום הקים ממשלתו.
(ג) בדמותו בצלמו בראו, ויאמץ בכוח זרועו.
(ד) מוראו נתן על כל בשר, ובחיות ובעופות המשילהו.
(ה) שכל ולשון חלק למו, עין ואוזן ולב להשכיל.
(ו) חכמה ותבונה הנחילם, להבדיל בין טוב לרע.
(ז) עין חכמתו נטע בלבבם, להראותם תפארת מלאכתו.
(ח) חוק ומשפט נתן להם, להתהלך בארץ החיים.
(ט) ברית עולם כרת להם, ויודיעם חוקותיו ומשפטיו.
(י) עין בעין ראו תפארתו, ודברת קודשו אוזניהם שמעו.
(יא) הישמרו לכם פן תחטאו, ושפטתם צדק בין איש ובין רעהו.
(יב) לא יגרע עיניו מדרכם, וכל תעלומה לו נודעה.
(יג) לכל לאומים הקים משל, ועל ישראל הוא שם ממשלתו.
(יד) כשמש נגלו לו אורחותם, ועפעפיו יבחנו כל מעשיהם.
(טו) גם רעתם גם אשמתם לו נגלו.
(טז) צדקת אנוש כחותם ישמור, ופועל טוב כבבת עין.
(יז) כעת יתעורר ליום שילומים, וישיב גמול על ראש וראש.
(יח ) קווי ה' יחליפו כוח, ולפשעים ייתן יד להתנחם.
[על התשובה]
(יט) לכן שובו אל ה' וסורו מרע, חלו פניו ואל תמרודו.
(כ) שובו אל ה' ושובו מאוון, וכל עולתה שקץ תשקצו.
(כא) בשאול מי יודה חסדי ה', אך נשמת חיים תשבחהו.
(כב) שוכני דומה ידומו כלא היו, ותהילת ה' בפי חיים ושלמים.
(כג) מה גדלו חסדי ה', מה גדלו רחמיו לשבים אליו.
(כד) לא נתן הכל בידי בן אדם, כי הוא בן חלוף.
(כה) מה בהיר משמש וכלה יכלה, אף כי יצר אנוש רמה, והוא רק רע.
(כו) גובהי שמים יחקור גבר, והוא אך עפר ואפר.