פרק ח

[זהירות]

(א) עם תקיף ממך אל תתחרה, פן תיפול בידו.

(ב) עם עשיר אל תריב, כי תקל במשקלו.

(ג) הרוגי זהב עצמו מספר, וגם לב נדיבים יטה.

(ד) בפושק שפתים אל תתגר, כי תרבה פחם לגחליו.

(ה) את נעווה לב אל תשחק, כי גם באבותיך ישים תהילה.

(ו) שב מחטאיו אל תזכור עוונו, כי חטאים כולנו.

(ז) אל תלעג לזקן, כי נזקין גם אנחנו.

(ח) במות אויבך אל תשמח, כי בני מוות כולנו.

(ט) בדברי נבונים אל תקוץ, שים אמריהם בלבבך.

(י) כי מהם תיקח לקח, להתייצב לפני גדולים.

(יא) מאִמרי ישישים אל תסור, כי גם הם לחקר אבותם יכונו.

(יב) קח לקח מפיהם, לתת מענה בעתו.

(יג) אל תפיח גחלת עוול, פן תיכווה באש עוולתו.

(יד) את איש תעלולים בל תתגר, כי יסלף דברי פיך.

(טו) את תקיף ממך לא תלווה, וכי הלוויתו - יהי כאובד בעיניך.

(טז) אל תערוב לרעך מעל להונך, וכי ערבת - שלֵם.

(יז) אל תדון עם השופט, כי כחפצו יטה המשפט.

(יח) אל תהי חבר לאיש משחית, כי למשא יהיה לך.

(יט) הוא יעשה כחפצו, ואתה בזדון לבו תיספה.

(כ) את בעל אף אל תתעשק, ואל תלך בדרך אתו.

(כא) כי הרצח כאפס בעיניו, ובאין מושיע יהרגך.

(כב) עם פתי אל תתייעץ, כי לחשות בל ידע.

(כג) העלם מזר סודך, אולי נכלים בלבבו.

(כד) לבך לאחר אל תגל, פן רעה יגמלך.