פרק נא

תפילת יהושע בן סירא

(א) ארוממך אלוהי המלך ואגדלה שמך צורי וגואלי.

(ב) כי היית מחסי ומגיני, והצלת משחת נפשי.

(ג) מלעגי שפה ומטופלי שקר חילצתני, הושעתני מכל צוררי.

(ד) ברוב רחמיך פדית אותי מיד מבקשי נפשי, ומאורבים לדמי וממוקשים שתו לי סלה.

(ה) להבי אש הקיפוני ונמלטתי, וממעמקי שאול דיליתני ידך.

(ו) כי מטה למות נפשי וחיי לשאול הגיעו, ואתה הצלתני מלשון רמייה וממלשיני למלך.

(ז) הקיפוני מסביב ואין עוזר, פניתי למושיע ואין.

(ח) ואזכרה רחמיך ה' כי מעולם המה, וכל קוויך לא יבושו, ותושיעני ימינך מכף צוררי.

(ט) ממעמקים קראתיך ה' לחלץ ממות נפשי, ולך אלוהי אבי שוועתי להצילני בעת צרה.

(י) כי עדת עריצים בקשו נפשי, וכל עזרה רחוקה ממני.

(יא) ואתה ה' שמעת לקול שוועתי וחלצת ממות נפשי, סכות לראשי ביום נשק.

(יב) לכן בכל יום אברכך, ואהללה שמך לעולם ועד.

(יג) עודני נער ובטרם תעיתי בקשתי חכמה בתפילתי.

(יד) בבית ה' שחרתיה וכעל בכורי ענבים ששתי לקראתה, ועוד נשמתי בי לא אעזבנה.

(טו) בה עלץ לבבי ובאורחה דרכה רגלי, ומנעורי הלכתי בנתיבותיה.

(טז) לה נטיתי אזני ולקולה האזנתי ואראה כי חכמתי.

(יז) על כן אודך לעולם ה' כי השכלתני בחכמתך.

(יח) ונתתי את לבי להשכיל ולהיטיב, למען לא אבוש כי בכול לבי דרשתיה.

(יט) ראיתי כי בער אנכי ושטחתי כפי השמיימה, ותופע עלי אורה בהוד טהרה.

(כ) ומאז דבקה נפשי בה, ולא אפרד ממנה נצח.

(כא) ויען כי ערגה לה נפשי שפרה עלי נחלתה.

(כב) וה' נתן לי לשון למודים ובה אהללנו לעולם סלה.

(כג) לכן התקבצו אלי כל בוערי עם, ושיקדו על דלתי החכמה.

(כד) על מה תאחרו ומה תוחילו, אם נפשכם צמאה.

(כה) ראו כי פתחתי שפתי, בואו וקחו ולא בכסף.

(כו) הביאו צווארכם בעולה לקחת לקחה ותמצאוה, כי קרובה היא.

(כז) פנו אלי וראו אך מעט מעט עמלתי, ומרגוע רב מצאתי.

(כח) תנו כסף לקנותה ותמצאו זהב במחירה.

(כט) ותגל לבבכם בחסדי ה' ולא תבושו מספר תהילתו.

(ל) שמרו מצוותיו בעוד עת לשמור, ותמצאו לעתו שכר פעולתכם.