[פלאי הטבע]
(א) זוהר גובהי שחקים וגאונו רקוע ברקיע, מחמדי לב ועין המה.
(ב) השמש יצא והנה אור, פלא אלוה תמים דעים.
(ג) בחום צהרים יבשה הארץ, מי יכול לעמוד לפניו.
(ד) עזה חמתו מני כבשן, להבתו תלהט הרים, ואורו יעוור עיניים.
(ה) כברק ירוץ לרוץ אורחו, מה גדול ה' ומהלל עושהו.
(ו) ירח עשה לעת ומועד, לאות עולם, לימים ולשנים.
(ז) מועדי ה' עליו נוסדו, ונוגהו הולך וחסר.
(ח) שמו ירח כי יעשה ירחים, ובהפלא ופלא ירבה וימעט.
(ט) כנס במחנה הוא במרומים, המאיר לצבאי שמים.
(י) גדודי כוכבים שמה ערוכים, ואורם יהל בכל הרקיע.
(יא) על פי ה' ילכו בסדרים, לא ייעפו ולא ייגעו.
(יב) הרם עינך לקשת בענן והלל עושהו, כי יפיץ נוגהו בהוד והדר.
(יג) כחוג יחוג פני שמים, ויד ה' עשהו וירקעהו.
[שלג]
(יד) הוא ציוה וישלג שלג, ובדברו ברקים יפוצו חוצה.
(טו) יפתח אוצרו ועננים יפרוצו, וכעוף יעופו על כנפי רוח.
(טז) בעזו יצבור ענני שחק, ואבני ברד ניתכו ארצה.
(יז) המביט להרים ויתפלצון, ומקול רעמו תנוט ארץ.
(יח) בדברו נשב תימן וצפון, ושלג יעיף כעוף מעופף, ויצברהו כארבה לחומרים.
(יט) לבנת מראהו תשמח עיניים, ועל מטרת עזו ישתומם כל לב.
(כ) כפור כמלח יפזר ארצה, ומים יקפיא לחצים שנונים.
(כא) מצפון ישב רוחו ונוזלים קפאו על מקווה מים, יכסה קרח וילבישם שריון.
(כב) באפו יפרק הרים ישימון ישים לבער, וצמחי יער יבער כאש אוכלת.
(כג) ולהשקיט אלה אד יעלה, וטל ירד ומחדש פני אדמה.
(כד) בדברו ישביח דכיי ים, שם איים נטעו הנה והנה.
(כה) יורדי ים יספרו מוראם, ואנחנו שמענו ונפעמנו.
(כו) המה יראו מעשי יה, כי בין חיות שונות ותנינים יעבורו.
(כז) הכל פעל אל למענו, וברוח פיו הכל נוצר.
(כח) ולמה אוסיף עוד לספר, אם אין ספורות למו.
[רוח ה' בכל]
(כט) סוף דבר - רוח ה' בכל.
(ל) כי אם רוממנוהו מה הוא, והוא רם על תמים.
(לא) גדול ה' ונורא מאוד, ולגדלותו אין חקר.
(לב) רוממוהו בעוז ותעצומות, ואל תחדלו ולא תשיגוהו.
(לג) אי זה עין שזפתו, ואי זה פה יהלל מהללו כרב גדלו.
(לד) ואפס קצה פלאיו נשור, ורובם ממנו נפלאו.
(לה) כי ה' יוצר הכל, ומחכמתו אצל ליראיו.