[החכמה]
(א) החכמה מאת ה' היא ועמו תשכון לנצח.
(ב) מי מנה חול הים ונטפי המטר, ומי שם צבא לימי תבל.
(ג) מי מדד גובה שמים ורוחב הארץ ועומק הים, ומי חקר חכמת שדי.
(ד) החכמה בטרם כל דבר, והתבונה מקודם ימי תבל.
(ה) עדות ה' מקור חכמה, ומצוותיו הם אורחותיה.
(ו) למי נגלו שורשי החכמה, ומי יבין עמקי מזימותיה.
(ז) תורת החכמה למי נודעה, ומי יחקור מצפוני דרכיה.
(ח) האחד המלך האדיר והנורא, היושב על כיסאו.
(ט) הוא בראה, הוא ראה ויספרה.
(י) על כל יצוריו שפכה, בכל בשר נטעה בחסדו, ופלג אותה ליראיו.
(יא) יראת ה' כבוד והדר, שמחה ועטרת תפארת.
(יב) יראת ה' תשמח לב, בנתיבותיה ששון ושמחה ואורך ימים.
(יג) ירא ה' יראה טוב באחריתו, וביום מותו ימצא חסד.
(יד) ראשית חכמה יראת ה', בבטן אמם נולדה ליראיו.
(טו) באדם הכינה שבתה עולמים, וינחילה לזרעו לירושת עולם.
[יראת ה']
(טז) ירא ה' שבע שמחות, ואוכלי פריה ירוויון דשן.
(יז) ברכותיה תמלאנה הבית, ואוצרותיה כל חדריו, כי מתת אלוהים המה לשלום.
(יח) יראת ה' עטרת חכמה, מוצאיה מצאו חיים ושלום, וכל מאהביה כבוד ינחלו.
(יט) החכמה תזיל דעת כמטר, ותרומם תפארת בעליה.
(כ) יראת ה' שורש חכמה, וצאצאיה חיים יוסיפו.
(כא) יראת ה' תרחיק פשע, ומתהלך בה ישיב אף.
(כב) איש חמה לא יצדק, ומשובת רוחו תהרגהו.
(כג) ואיש עניו יחכה עד בוא עתו, וגמולו ישולם לו.
(כד) יחריש יתאפק, עד כי ירווח לו, וכל לשון תהלל חכמתו.
(כה) עדות ה' תועבת מרע, ובמטמוני חכמה משלי דעת.
(כו) כי תבקש חכמה - שמור אמריה, וה' יחלקנה לך.
(כז) יראת ה' חכמה ומוסר, אמונה וענווה תישרנה בעיניו.
(כח) בצר לך אל ירך לבך, ואל תפן אליו בלב ולב.
(כט) אל תהי חנף ביראתך, נצור לשונך ושפתי פיך.
(ל) אל תתרומם בלבבך, פן תיווקש ותכלם.
(לא) כי יגלה ה' הוותך, וחרפתך תגלה בקהל.
(לב) יען כי יראתך כסל, ובטנך תכין מרמה.