מקורות לפרק

דף סח

דעתו ודעת אמו נטרפה – [מדוע הזכיר את אמו לגנאי? אלא מצות הדלקת הנר מוטלת על האשה (שבת לא ע"ב)] – מהרש"א

היאך מניחין איסור סקילה – [ביאור כיצד ר"א צדק יותר מדאי, כי אחרו מאד] – חידושי הר"ן מובא במרגליות הים

לא היה לנו פנאי – [מותר לשנות רק מפני השלום. אבל איזה שלום היה כאן? אבל כאן שינו מפני הכבוד, כדי לא להזכיר שנידוהו] – בן יהוידע

אם ימותו מיתת עצמם – [כי לימוד תורה מצילה ממות, "מגנא ומצלא" (סוטה כא ע"א). אבל הם שזלזלו בתורה (לפי דעתו) ולא באו ללמוד אצלו, התורה לא תגן עליהם] - בן יהוידע

שלך קשה משלהם - ר"ח שמואלביץ (ח"ב ג)

נטל שתי זרועותיו וכו' כשתי ספרי תורה שנגללין – [כי כאשר הספר נגלל, אי אפשר לקרוא בו] – מהרש"א

כשתי ספרי תורה שנגללין – [תורה שבכתב ותורה שבעל פה] – עיון יעקב

נטל שתי זרועותיו וכו' – [הנותן ונושא בלימוד עם תלמידיו, מנענע בידיו ובזרועותיו. וכך אמרו חז"ל על יהודה שלא ידע למשקל ולמיטרח בשמעתא, עד שהתפלל משה "ידיו רב לו" (סוטה ז ע"ב)] – ענף יוסף, בשם תורת חיים (אמר המלקט: ועוד סיוע לזה, שאין מקנחים בימין מפני שמראה בה טעמי תורה (ברכות סב ע"א) ואע"פ שמשתמש גם בשמאל, אבל אי אפשר לגזור איסור קנוח על שתי הידיים ולכן גזרו רק על העיקר)

הרבה תורה למדתי – דרך חיים 19 (פ"א, משה קבל); אגדות ג' 167

ככלב המלקק מן הים – [הצטער שהתורה נעדרת מהעולם] - ספר חסידים, תקל"ד

ככלב המלקק מן הים – [על עצמו אמר משל הבזוי, להשוותו לכלב, ועל תלמידיו אמר משל מכובד של מכחול בשפופרת] – מהרש"א

ככלב המלקק מן הים – [כי הכלב תמיד מתנועע לחפש מזונו, כך הוא תמיד הלך לשמוע בלימודים מפי רבו] - בן יהוידע ד"ה הרבה תורה

היה ר' אליעזר דורש ש' הלכות – [לא למד כדי לעשות אלא כדי לעמוד על מהות המציאות. ולמה נקט מספר שלוש? להורות על השגה הנבדלת מן האדם] - אגדות ג' 167

נטיעת קישואים - מרגליות הים

אבי אבי רכב ישראל ופרשיו – [אבי ללמדני נגלה, אבי ללמדני נסתר] – בניהו; [אבי בחלק הגירסא, אבי בחלק העיון והסברה] – בן יהוידע

הרבה מעות יש לי ואין לי שולחני להרצותן – [התורה נמשלה למעות שהאדם מתאמץ הרבה להשיגם, כדכתיב "אם תבקשנה ככסף וכמטמונים תחפשינה" (משלי ב, ד). ואמנם לא רק שולחני מומחה יכול להחליף מטבעות אלא גם אדם אחר. אבל יטעה בהערכת ערכם בשוק ועלול המחליף אצלו להפסיד מהונו. כך אם ישאל רבי עקיבא ספקותיו מאחר, עלול לקבל תשובות לא ברורות או מוטעות במקצת (פרט זה נרמז במהרש"א)] – נ"ל המלקט

דף סט

מולידים בגיל שמונה – [כפי אריכות ימיהם, כך מיהרו להוליד קודם] - באר הגולה 136 (סוף באר ששי, ד"ה עוד עבר עליו רוח); אגדות ג' 168

"אנשי דמים ומרמה לא יחצו ימיהם" (תהלים נה, כד) כל שנותיו של דואג אינם אלא ל"ד, ושל אחיתופל אינם אלא ל"ג -

אחיתופל - מרגליות הים, פסקא ז'

יסכה זו שרה – [למה דרשו כך] - אגדות ג' 168

יסכה זו שרה - מראית העין

יסכה זו שרה – [ולמה לא קראו לה בתורה בשם "יסכה"? כי יש כאן עוד משמעות "שהכל סכים ביופיה", וזה אינו נח לצדיקים] - בן יהוידע ד"ה שסוכה ברוח הקודש

שם, חם ויפת - תורה תמימה, בראשית ה, לב (ס"ק יא)

דף ע

בן ולא בת – [שאין דרכה של אשה להמשך באכילה ושתיה (רמב"ם) וע"ע נימוקים נוספים] - מרגליות הים, על דף ע (ס"ק ב)

יין – ע"ע יומא עו ע"ב

יין לנחם אבלים – [יין יוצא מפנימיות הענב ויש בו ענין רוחני, והוא משמח את האדם] - אגדות ג' 168-169

יין – [כי היין יוצא ממקום נסתר. לכן השותה שלא כראוי בא אליו ההעדר] - אגדת ג' 170

יין – [ביאור תיבת "בעולם"] - תורת חיים

יין מאדים פניהם של רשעים (ועוד דרשות על נזק שביין) - אגדות ג' 168-170

ומלבין פניהם לעולם הבא וכו' שאחריתו דם – [ענין "אחרית" הוא עולם הבא] – מהרש"א

כתיב ישמח, וקרינן ישמח – [הקרי עם ש' שמאלית, אבל הכתיב היה אפשר לקרוא בש' ימנית] – ע"פ רש"י

זכה ישמח, לא זכה משממו – [בסוגיא המקבילה בסנהדרין ע ע"א, הגירסא משממהו, כי יש חילופי אותיות ח-ה של אחה"ע] – מהרש"א ד"ה כתיב תירש

זכה ישמח, לא זכה משממו - מראית העין על יומא עו ע"ב

חמרא וריחני פקחין – דרך חיים 205, 207 (פ"ד, קנאה, תאוה וכבוד)

חמרא וריחני פקחין - פרי צדיק (ח"ד 113 שלח, ט"ו)

חמרא וריחני פקחין – עיין הוריות יג ע"ב

למי אוי למי אבוי למי מדנים למי שיח למי פצעים חינם למי חכלילות עיניים – ["אוי" על כאב ראשו; "אבוי" על איבוד ממונו בקניית היין; "שיח" מצטער על איבוד זמנו; "פצעים חינם" כי אם אדם אחר הזיק לו, משלם נזק. אבל כששני המריבים הם שכורים, אינו יודע מי הכה אותו שיתבע ממנו ממון, או שהוא בספק שמא נפצע כשנפל לארץ] – מהרש"א

י"ג ווין נאמרו ביין - [על ענין מספר י"ג] - נתיב ב' 234; אגדות ג' 169

י"ג ווין נאמרו ביין – [חשבון הי"ג פעם] – עץ יוסף (ולענין "ויפת", עיין מהרש"א)

י"ג ווין נאמרו ביין – [מדוע דוקא י"ג] – ענף יוסף

י"ג ווין נאמרו ביין – [חשבון הי"ג פעם, ומדוע דוקא י"ג] - מרגליות הים, דף ע ע"א פסקא כה

חד אומר סרסו – [אבר זה צריך להיות מכוסה. וכאשר מסתכלים בו מחלישים את כוחו] - אגדות ג' 169; באר הגולה 102 (באר ה); גור אריה, בראשית ט, כב

חד אומר סרסו - תורה תמימה, בראשית ט, כד (ס"ק כב)

עץ שאכל ממנו אדם הראשון – [חטים גורמים להשכלה; יין מביא שמחה (נחמד למראה. "אל תרא יין כי יתאדם"); תאנה גורם לבקש תאוות. ויש במחלוקת חכמים עניני השכלי, הנפשי, והגופני] - אגדות ג' 170; דרך חיים 205 (פ"ד, קנאה, תאוה וכבוד)

עץ שאכל ממנו אדם הראשון – [המחלוקת בין החכמים איזה סוג עץ היה, היא בעיקר באיזה חטא מסוים חטא] - רמ"א, תורת העולה ח"ג פס"ט, עמ' רנח

עץ שאכל ממנו אדם הראשון - של"ה דף קלט: (שבת, סוד הבדלה)

עץ שאכל ממנו אדם הראשון - תורת חיים

דף ע ע"ב

עץ שאכל ממנו אדם הראשון חטה היתה – [לא נקרא "עץ" מפני הגובה, אלא מפני שהפרי גדל ללא יגיעת האדם] - פרי צדיק (ח"ב 75, ט"ו בשבט, א')

עץ שאכל ממנו אדם הראשון תאנה היתה, בו נתקנו - תורת חיים על עירובין יח, ד"ה העלו זרזירי תאנים

עץ שאכל ממנו אדם הראשון תאנה היתה, בו נתקנו – [ולכן לקחו עצי תאנה לעצי המערכה במזבח, עליו מקריבים קרבן לתקן חטאי האדם] - מרגליות הים, דף ע ע"ב פסקא ג

עץ שאכל ממנו אדם הראשון תאנה היתה, בו נתקנו – [ע"פ רש"י והרא"ש לכן בררו עצי תאנה למערכה של המזבח] - אור הישר

כפאתו על העמוד - מראית העין

מלמד שכפאתו על העמוד – [מניין לחז"ל לדרוש כך? והישוב לזה] – בן יהוידע, ד"ה כפאתו על העמוד

מה ברי ומה בר בטני – [דרשו מלת "בר" (ענין בן) כי כל ספר משלי בלשון הקודש, ולמה כאן בארמית?] – מהרש"א

"עכשיו" יאמרו אמו גרמה לו – [מדוע הוסיפה מלת "עכשיו"? כי מקודם היה אפשר שיתלו סרחון שלך באביך, כיון שרבים הם השונאים אותו. אבל עכשיו שראו את הנס של דביקת שערים זה בזה, ונעשו פניהם של שונאי דוד כשולי הקדירה (שבת ל.), יתלו רק בי] - בן יהוידע
בער אנכי מאיש [זה נח] ולא בינת אדם לי [זה אדם הראשון] – [מדוע נהפך סדר הדרשה להביא נח לפני אדם?] – עיון יעקב; בניהו

מי שכל רזי עולם גלוים לו ישתה יין וישתכר? – [כי ראוי לא לגלות סודות, אבל הוא ישתה יין ויגלה כמ"ש "נכנס יין יצא סוד" וכמעשה שהיה בסנהדרין לח ע"א] – מהרש"א

מי שכל רוזני עולם משכימים לפתחו – [אלו חכמי הסנהדרין] – מהרש"א

דף עא

הישן בבית מדרש, תורתו נעשית לו קרעים קרעים – [כי התורה צריכה התעוררות יותר מהכל] - אגדות ג' 170

הישן בבית מדרש, תורתו נעשית לו קרעים קרעים - גר"א על משלי כ, יג

בן סורר ומורה, אביו ואמו שווים בקול וכו' – [כי העונש לבן סורר ומורה כשהוא אשם בכך. אבל אם אין הוריו שווים זה לזה, היה זיווג בלתי מתאים, ובמקצת הם שגרמו לו. ויש בדברי חז"ל כאן ענין גוף, נפש ומראה (צלם האדם)] - אגדות ג' 170

בן סורר ומורה, אביו ואמו שווים בקול – [כיצד למדו זה מהפסוק "איננו שומע בקולנו"] – מהרש"א

בן סורר ומורה, אביו ואמו שווים בקול – [עונשו של בן סורר ומורה חמור יותר משאר עבירות, שממיתים אותו על שם מה שעתיד לעשות. ומפני מה החמירה תורה? כאילו אדם עובר בבת אחת על שתי התראות, גם של אביו וגם של אמו, ועובר על מוראם. אבל אם ידברו שניהם אליו בבת אחת, הרי שני קולות לא נשמעים? אלא שהם דומים בקול, במראה ובקומה, ובכך כאשר האחד מדבר זה מזכיר לו גם את בת הזוג, וכאילו שניהם מתרים בו] - בן יהוידע

בן סורר ומורה, אביו ואמו שווים בקול - תורה תמימה, דברים כא, כ (ס"ק קמח)

בן סורר ומורה, אביו ואמו שווים בקול - תורת חיים

לא היה ולא עתיד להיות - רבנו בחיי, דברים כא, כא

בן סורר, דרוש ותקבל שכר - תורת חיים

בן סורר, דרוש ותקבל שכר – [צ"ע הרי אפשר להקב"ה לכתוב עוד אלפי דרשות שאינן לשם מעשה אלא לשם דרשה? ועוד, מה ענין "ותקבל שכר"? הרי אין ללמוד לשם פרס. אלא כאשר דורשים לומדים השומעים מוסר והם נזהרים מבלענות, תאות אכילה ועוד עבירות. וזהו השכר. ועוד דרשו פרשה זו בזוהר (ח"ג קצז ע"ב) כדי להתרות בישראל. וזהו "דרוש ותקבל שכר"] - בן יהוידע

בן סורר, דרוש ותקבל שכר – [כי אי אפשר שלא יצא מהלימוד ידיעת איזו מצוה (ספר חסידים)] - מרגליות הים, דף עא ע"א פסקא יב

בן סורר, דרוש ותקבל שכר – [ע"י לימוד ההלכות בפגם זה, גורמים שלא יהיה במוחש פרשה כזו] – מו"ר ר"ש דביר

וישבתי על קברו – [ר"י ישב על קברו של הדומה לבן סורר, כמו אבשלום] - רבנו בחיי, דברים כא, סוף פסוק כא

וישבתי על קברו – אגדות ג' 170-171 (שמא פירש ע"פ זהר ח"ג דף קצז ע"ב)

וישבתי על קברו – [צ"ע הרי ר' יונתן היה כהן?] - מרגליות הים, דף עא ע"א פסקא יג

עיר נדחת וכו' וישבתי על תילה – [כוונת הדברים לחורבן ירושלים, שלא היה כרך נחמד כמותה] – אגדות ג' 171

שקט לצדיקים (כינוס לצדיקים) - חובות הלבבות, חשבון הנפש, סוף חשבון י"ז

שקט לרשעים (כינוס לרשעים) – [כי מתקוטטים ביניהם לבין עצמם] - כלי יקר (בראשית יא, א)

שקט לרשעים (כינוס לרשעים) - [כוונתם של חז"ל לאוה"ע] - פרי צדיק (ח"ב 110 שקלים, א')

דף עב

נידון על שם סופו - גור אריה, בראשית כא, יז

נידון על שם סופו – [הקשו המפרשים מדוע אצל ישמעאל לא הענישו הקב"ה על שם סופו, וגם דחה קטרוג המלאכים באמירת "באשר הוא שם" (ר"ה טז:). אלא כאן כבר התחיל בדרכו הנלוזה, ואצל ישמעאל לא התחיל עדיין. ובזה מובן שחז"ל התבטאו "ומלסטם את הבריות" ולא אמרו שירצח הבריות. כי כבר עכשיו "גנב משל אביו", ובזה כבר התחיל בדרך הלסטים] - בן יהוידע ד"ה ויוצא לפרשת דרכים ומלסטם את הבריות

והתורה אמרה: הבא להרגך, השכם להורגו – [היכן אמרה? מן "צרור את המדינים, כי צוררים הם לכם"] - מאירי

הבא להרגך, השכם להורגו - גור אריה, במדבר טו, לד

והתורה אמרה: הבא להרגך, השכם להורגו – [זה ממעשה הנחש בגן עדן, וכן הוא בתיקוני זהר] - מרגליות הים, דף עב ע"א פסקא ב