זבחים פרק יא

רַב יִצְחָק בַּר יְהוּדָה הֲוָה רָגִיל קַמֵּיהּ דְּרָמִי בַּר חָמָא. שַׁבְקֵיהּ וְאָזִיל לְרַב שֵׁשֶׁת. יוֹמָא חַד פָּגַע בֵּיהּ, אָמַר לֵיהּ: אַלְקַפְתָּא נַקְטָן רֵיחָא אַתִּי לֵיהּ לְיָד. מִשּׁוּם דְּאָזַלְתְּ לָךְ לְקַמֵּיהּ דְּרַב שֵׁשֶׁת, הֲוֵית לָךְ כִּי רַב שֵׁשֶׁת? אָמַר לֵיהּ: לָאו מִשּׁוּם הָכִי. מַר, כִּי בָּעִינָא מִלְּתָא, פָּשִׁיט לִי מִסְּבָרָא, כִּי מַשְׁכַּחְנָא מַתְנִיתָא, פָּרְכָא לָהּ. רַב שֵׁשֶׁת, כִּי בָּעִינָא מִלְּתָא מִינֵיהּ, פָּשִׁיט לִי מִמַּתְנִיתָא, דְּכִי נַמִּי מַשְׁכַּחְנָא מִלְּתָא וּפָרְכָא, מַתְנִיתָא וּמַתְנִיתָא הִיא. אָמַר לֵיהּ: בָּעִי מִינָאִי מִלְּתָא דְּאֶפְשֹׁט לָךְ כִּי מַתְנִיתָא, בָּעָא מִינֵיהּ: בִּשֵּׁל בְּמִקְצָת כְּלִי, [טָעוּן מְרִיקָה וּשְׁטִיפָה, אוֹ אֵין טָעוּן]? וְכוּ'.