עיטורים למגילת אסתר של מאיר בן אורי
בעקבות מאמרו של מאיר בן אורי "מגילת אסתר הכחולה" תשל"ט
שיכתוב ועריכה - יאיר בן אורי
אדר שני ה'תשס"ה
אדר שני ה'תשס"ה
מתפרסם לראשונה באתר דעת * תשס"ה - 2005
|
תוכן המאמר:
על ציורי המגילה מגילת הפרחים המגילה הכחולה תקציר: תיאור מגילת אסתר בציורים והסברם. מילות מפתח: אמנות יהודית, איורים למגילת אסתר |
כל התמונות מופיעות בקטן - לחץ על כל תמונה כדי לקבלה בהגדלה
על ציורי המגילה
לציור ועיטור מגילת אסתר קדמו שנים של לימוד ועיסוק בנושא. החל בהכרת ציורי מגילות קדומים וחדשים, ולימוד המגילה המדרשים והמפרשים.
באוספים מוזיאוניים של תשמישי קדושה יהודיים נמצאים מוצגים אמנותיים מצויירים של מגילות אסתר. כשם שקיימים הגדות פסח אמנותיות יקרות ערך, נפלאות מבחינת כשרון הצייר, שברוב המקרים אינו ידוע בשמו. ניתן לאמר שעד ימינו ממשיך תהליך של יצירה אמנותית של מגילות אסתר מצויירות. אם מבחינה מדעית היסטורית הצייר יוצר הציורים למגילות נותר בלתי מזוהה, - הרי הסגנון של ציוריו, הקומפוזיציה הכללית, הפרטים של בגד, בית,וכלים עוזרים לזהות את התקופה ואת האיזור הגיאוגרפי להם שייך הצייר האמן. כמובן שקיימות מגילות אסתר שהצייר ידוע לנו, וזה במיוחד ביצירות של המאה ועשרים.
התבוננות בציורים ובפרטי הציורים, תעזור לנו למצוא תשובות לשאלות לגיטמיות כגון: מהיכן שואף הצייר את ידיעותיו, מי היו המורים שלו, ומהו הרקע היהודי-דתי שלו , באיזה מידה הצייר מתבולל מבחינה תרבותית בסביבה שאינה יהודית, ובאיזה מידה הצייר מודע למדרשי חז"ל ולפירושים על המגילה המקובלים בעם ישראל, וכן ומנהגים ומסורות בחיי היהודים. מצויים גם ציורים למגילת אסתר שנעשו ברוח "פורימית", ובהם לפעמים, תיאורי דמויותיהם של המלך והמלכה, מרדכי היהודי והמן הרשע ובניו נעשו ברוח עליזה ואפילו גרוטסקית.
במהלך השנים ציירתי ארבע מגילות אסתר, כאשר הציורים ונושא שונים ומשתנים ממגילה למגילה.
הציורים בנושא מגילת אסתר התחילו להעסיק אותי בהיותי מדריך בתנועת הנוער הציונית , בתקופה שלמדתי ארכיטקטורה בטכניון בברלין. ציירתי כמה מגילות סרט-הוריזונטלי בנושא מגילת אסתר, המתאר את אירועי המגילה על צלופן שקוף (אח"כ צלולויד), שגובהו כ-6 ס"מ , אותו הקרנתי באמצעות פנס-קסם. (סרט הוריזונטלי היא שיטה שפיתחתי שבה ציירתי ציור אופקי ארוך המתאר את העלילה של נושא הסרט כציור ארוך רציף, ולא כרצף של תמונות בודדות. בעת הקרנת הסרט דרך חלון רבוע בגודל 6 6X ס"מ, רואים הצופים תמונה בתנועה. הנקודה שהיתה ברגע אחד בצד שמאל נעה לכיוון ימין עם גלגולו של הסרט והתקדמות העלילה.) הסרט הראשון (קט' 1009.1) משנת 1930 "בשושן הבירה" אורכו 9.3 מטר , והשני (קט' 1009.2) משנת 1933, באותו שם, אורכו 2 מטר. התמליל לסרטים אלו נכתב על ידי נחום לוין. הסרט השלישי,(קט' 1010.0) אף משנת 1933, נקרא "פורים בחרוזים" , אורכו 2 מטר והתמליל נכתב ע"י א.ברש. המאוחר בסרטים אלו נקרא "ויהי בימי אחשורוש" משנת תרצ"ו, בחיפה, אורכו הכולל כ-6.5 מטר. ( לדוגמא: ציורים מס' 30, 31, 32, ו-33 )
בשנת תש"ג - 1943, לכבוד יום הולדתו של פרופ' הרמן שטרוק, שחל סמוך לפורים, ציירתי על שולחן עגול, (ציור מס' 1) בקוטר כ-1 מטר, את הדמויות המרכזיות במגילה והן: מרדכי, אחשורוש והמן, ושתי ואסתר, והדמות הששית המשלימה חלוקת המעגל ל-6 היתה דמות סוסו של המלך עליו רכב מרדכי.
ציור מס' 1
באותה תקופה, ביקשני פרופ' הרמן - חיים אהרן בן דוד שטרוק לצייר ולעטר את המגילה שלו, שגובהה 40 ס"מ, בציורים בנושאי המגילה. (ציור מס' 2 ומס 3)
לאחר מכן, הזמנתי מסופר סת"ם שיכתוב לי מגילה בגובה 20 ס"מ, ואת הרווח בין עמודה לעמודה ירחיב במסגרת הניתן לפי ההלכה. הציורים במגילה זו היו בנושאי המגילה בדומה לציורים במגילה של פרופ' שטרוק.
לאחר מכן, בתקופה שעסקתי בציורים על כדים, ציירתי את 6 הדמויות שהיו על השולחן המצוייר על כד. (ציורים מס' 4, 5, 6, 7, 8, 9 ). בציור על הכד יצרתי רצף וחיבור בין דמות לדמות. יש מימד הדומה לסרט המצוייר, אינך יכול לראות את כל התמונות בו זמנית, עליך לסובב הכד ולהתבונן. יש גם מימד הדומה לשולחן והוא ההיקף המעוגל. יחודיות נוספת לכד אשר נותן אילוזיה של תלת-מימד.
מגילת הפרחים
בשנת תשל"ה, הזמנתי מהסופר חיים וייס-לבני מגילה בגובה 35 ס"מ, ובה רווחים מוגדלים בין עמודה לעמודה, וסה"כ 10 רווחים + שטח בפתיחה ובסיום של המגילה, סה"כ 12 יחידות שטח לציור. הנושא לציורים במגילה זו נבחר לכבודה של יהודית אשתי, שהיתה חובבת טבע בכלל ואת צמחי הבר של ארץ ישראל בפרט, ולכבוד עונת האביב שבה חל פורים בארץ ישראל, והיא עונת הפריחה במרחבי ישראל, בחרתי לעטר המגילה בציורים של פרחים אלו. סדר הציורים-הפרחים מימין לשמאל הוא: רקפת וכלנית - (ציור מס' 10), בן-חצב ונורית-אסיה - (ציור מס' 11), תורמוס וצבעוני - (ציור מס' 12), אירוס-א"י ופשתה-שעירה - (ציור מס' 13), טופח+לוף-מנומר ושפתן-מצוי - (ציור מס' 14), חרצית-צהובה ומקור-חסידה - (ציור מס' 15).
המגילה הכחולה
בשנת תשל"ז ציירתי את המילה הרביעית "מגילת אסתר הכחולה". בתיאורה של מגילה זו ארחיב, ואכלול דברים הנוגעים גם למגילות הקודמות שציירתי. מגילה זו נכתבה אף היא על ידי סופר-סת"ם ר' חיים לבני-ווייס מקרית שמואל - חיפה. בהזמנתי בקשתי להשאיר רווחים בין עמודי הכתב, בפתיחה ובסיום של המגילה, - מקום לעיטורים ציורים אמנותיים שתכננתי והוספתי. במגילה 11 עמודים, ובכל עמוד 42 - מ"ב שורות-שיטים. המגילה היא "מגילת המלך", כלומר שבראש 8 מתוך 11 העמודים כתובה המילה "המלך". גובה הקלף 35 ס"מ, והאורך הכללי 187 ס"מ. בעלי הקבלה אמרו שהשם "מלך" נזכר קפ"ז (187) פעמים במגילת אסתר, יש מהם המורים על הקב"ה. ודרש ר' תנחום "נדדה שנת המלך" , שנת מלכו של עולם. (מגילה ט"ו:, פדר"נ פ"נ).
הציורים בשרטוטים שחורים ובצבעים תוך שימוש של צבע זהב, נמצאים על שטחים וורטיקאליים ב-12 יחידות, בעלי גובה אחיד של 26 ס"מ. יחידה מס' 1 (ציור מס' 16) - בפתיחה לפני עמוד הכתיבה הראשון , רוחבה 5.6 ס"מ. יחידות מס' 2 - 11 , רוחב כל אחת 4 ס"מ,(לדוגמא ציור מס' 17) ויחידה מס' 12, (ציור מס' 18) - לאחר עמוד הכתיבה האחרון, רוחבה 6.4 ס"מ.
"המוטיב הכחול" על שטח של כשליש מגובה הציור, (כ- 8.5 ס"מ) הוא מוטיב משותף לכל 12 הציורים. מוטיב זה הוא מוטיב ארכיטקטוני היסטורי הידוע מן החפירות הארכיאולוגיות במאה העשרים, בשם "חומה ושער אישתר הכחול". ("אישתר" הוא כנראה השם הפרסי של "אסתר"). חומה זו, עם צפוי נהדר של חרסינה צבעונית בכחול ובצהוב בו מתוארים בעלי חיים על ארבע רגליים, הצועדים בשני מפלסים, כסמלים אגדתיים מלכותיים מימי תרבות פרס ומדי.
צילום המגילה מימין לשמאל ב-11 הציורים הבאים: ציור מס' 19, מס' 20, מס' 21, מס' 22, מס' 23, מס' 24, מס' 25, מס' 26, מס' 27, מס' 28, מס' 29.
במגילה הכחולה רציתי לתת פירוש ציורי לסיפור המקורי שזמנו לפני יותר מאלפיים שנה, ומקומו באיזור גיאוגרפי בעל נופים נפלאים של הרים גבוהים ומושלגים, ונהרות וחופים של ימים באסיה ובאפריקה. קורא המגילה צריך לנשום את האווירה המיוחדת של אדריכלות פנים ואדריכלות חוץ, בנין ערים ותכנוני גנים וגינות למקדשים והיכלות. הארכיאולוגיה המודרנית והמחקרים לתולדות האמנות של מדינות פרס ומדי ומה שקדם להם באותם "שבע ועשרים ומאה מדינה" מוזכר באותם 12 ציורים וורטיקליים. אם הצבע "כחול" מזכיר את צבע דגל המדינה, הרי במגילה זו הצבע "אדום" מופיע כסמל לכל השייך ל"מלך ומלכה", והצבע "ירוק" מסמל דברים הקשורים לדמותם של "המן הרשע ובניו".
אם כי מסורת היא לקרוא את המגילה כמו "אגרת", ובעל הקורא קורא את המגילה מן השולחן על הבמה, כאשר המגילה מקופלת כאיגרת ואיננה נגללת. - ציבור המתפללים, לפי רוב המנהגים, קורא את המגילה הנגללת. הציורים המשמשים הידור למגילה תופסים את מיעוט שטחה של המגילה שרובה הוא השטח המכוסה שורות כתובות בכתב סופר-סת"ם. לקורא במגילה בבית הכנסת יחד עם הציבור, קשה להספיק ולהתבונן בציורים במהלך הקריאה. הציורים נועדו למעשה עבור בני הבית הקוראים ונהנים מן הציור שנמצא מימין ומשמאל של העמודה בה קוראים באותו זמן.
כיצד בנויה הקומפוזיציה הציורית ? מה נראה לעין מעל החומה הכחולה?
פרט לארבעת הציורים (06, 07, 08, 09) בכל הציורים למעלה באופק של השמים, מתחת לעננים, נראים הרים מושלגים, ונוף של הרים מכוסים יערות ירוקים.
בציור מס' 18, מתוארת עיר על שפת נהר, עם מקדש "זיקוראט" המפורסם מאדריכלות מגדל-בבל. קו הרקיע בתמונה זו הוא של נוף היורד מלמעלה למטה לקראת פרברי העיר מחוץ ובפנים חומות העיר.
ציור מס' 18
ההמשך הוא אדריכלות של ארמון מלך בעל חצרות חצרות בסגנון של ארמונות המלכים השומריים האכדיים, סארגון ודריוס. אדריכלות של פרסיפוליס, בתוך המבנים השונים מופיע המוטיב האדריכלי של גינות המלך.
בארבעת הציורים (06, 07, 08, 09) מגיעים לאדריכלות פנים ארמון המלך. בציורים אלו מתואר מקומו של כסא המלך, המדרגות בפנים הארמון, והאולם המלכותי המוכן למשתה המלך המלכה והמן.
בתחתית החומה הכחולה ומעליה נמצא שטח המיועד לתאר את קנה המידה המונומנטאלי של הימים ההם, כשבני אדם נראים זעירים, ובמידות קטנות כל כך עד שרק על פי הצבעים הסמליים "אדום","ירוק","אפור-לבן" ניתן לזהות אותם או ליחס אליהם משמעות הקשורה למסופר בכתוב.
המבט מלמעלה אל תוך תוכה של האדריכלות , במבט ציפור (ולא אווירון), - זו דרך חדשה של תיאור שאינה מקובלת בציורים של מגילות אסתר. "מבט ציפור" מסמל את מבט הצופה ההיסטוריון המשחזר ממרחקים של זמן ומקום את אשר אנו לומדים ממגילת אסתר. אין זה תיאור אמנותי-מדעי טהור, אך בכל זאת זה תיאור המבוסס על דברים שכיום נלמדים בספרות המקצועית העוסקת בבגד-בית-כלים ואנשים מן הימים ההם. המגילה הכחולה אינה יכולה בשום אופן לתאר כל פרט של המעשה שהיה, ויש דברים שמתוארים רק ברמיזה, כגון עמודי התלייה של בני המן העומדים ריקים - במודע.
מצאתי טעם מיוחד בהסבר ופרשנות ציורית זו למגילת אסתר, המגלה טפח ומכסה טפחיים, ומתבוננת באירועים מרחוק, מכיוון שמגילת אסתר, כפי שלימדונו רבותינו, מיוחדת בכך שהנסים חלו בדרך ההסתר.
על ציורי המגילה
באוספים מוזיאוניים של תשמישי קדושה יהודיים נמצאים מוצגים אמנותיים מצויירים של מגילות אסתר. כשם שקיימים הגדות פסח אמנותיות יקרות ערך, נפלאות מבחינת כשרון הצייר, שברוב המקרים אינו ידוע בשמו. ניתן לאמר שעד ימינו ממשיך תהליך של יצירה אמנותית של מגילות אסתר מצויירות. אם מבחינה מדעית היסטורית הצייר יוצר הציורים למגילות נותר בלתי מזוהה, - הרי הסגנון של ציוריו, הקומפוזיציה הכללית, הפרטים של בגד, בית,וכלים עוזרים לזהות את התקופה ואת האיזור הגיאוגרפי להם שייך הצייר האמן. כמובן שקיימות מגילות אסתר שהצייר ידוע לנו, וזה במיוחד ביצירות של המאה ועשרים.
התבוננות בציורים ובפרטי הציורים, תעזור לנו למצוא תשובות לשאלות לגיטמיות כגון: מהיכן שואף הצייר את ידיעותיו, מי היו המורים שלו, ומהו הרקע היהודי-דתי שלו , באיזה מידה הצייר מתבולל מבחינה תרבותית בסביבה שאינה יהודית, ובאיזה מידה הצייר מודע למדרשי חז"ל ולפירושים על המגילה המקובלים בעם ישראל, וכן ומנהגים ומסורות בחיי היהודים. מצויים גם ציורים למגילת אסתר שנעשו ברוח "פורימית", ובהם לפעמים, תיאורי דמויותיהם של המלך והמלכה, מרדכי היהודי והמן הרשע ובניו נעשו ברוח עליזה ואפילו גרוטסקית.
במהלך השנים ציירתי ארבע מגילות אסתר, כאשר הציורים ונושא שונים ומשתנים ממגילה למגילה.
הציורים בנושא מגילת אסתר התחילו להעסיק אותי בהיותי מדריך בתנועת הנוער הציונית , בתקופה שלמדתי ארכיטקטורה בטכניון בברלין. ציירתי כמה מגילות סרט-הוריזונטלי בנושא מגילת אסתר, המתאר את אירועי המגילה על צלופן שקוף (אח"כ צלולויד), שגובהו כ-6 ס"מ , אותו הקרנתי באמצעות פנס-קסם. (סרט הוריזונטלי היא שיטה שפיתחתי שבה ציירתי ציור אופקי ארוך המתאר את העלילה של נושא הסרט כציור ארוך רציף, ולא כרצף של תמונות בודדות. בעת הקרנת הסרט דרך חלון רבוע בגודל 6 6X ס"מ, רואים הצופים תמונה בתנועה. הנקודה שהיתה ברגע אחד בצד שמאל נעה לכיוון ימין עם גלגולו של הסרט והתקדמות העלילה.) הסרט הראשון (קט' 1009.1) משנת 1930 "בשושן הבירה" אורכו 9.3 מטר , והשני (קט' 1009.2) משנת 1933, באותו שם, אורכו 2 מטר. התמליל לסרטים אלו נכתב על ידי נחום לוין. הסרט השלישי,(קט' 1010.0) אף משנת 1933, נקרא "פורים בחרוזים" , אורכו 2 מטר והתמליל נכתב ע"י א.ברש. המאוחר בסרטים אלו נקרא "ויהי בימי אחשורוש" משנת תרצ"ו, בחיפה, אורכו הכולל כ-6.5 מטר. ( לדוגמא: ציורים מס' 30, 31, 32, ו-33 )
ציור מס' 30 |
ציור מס' 31 |
ציור מס' 32 |
ציור מס' 33 |
בשנת תש"ג - 1943, לכבוד יום הולדתו של פרופ' הרמן שטרוק, שחל סמוך לפורים, ציירתי על שולחן עגול, (ציור מס' 1) בקוטר כ-1 מטר, את הדמויות המרכזיות במגילה והן: מרדכי, אחשורוש והמן, ושתי ואסתר, והדמות הששית המשלימה חלוקת המעגל ל-6 היתה דמות סוסו של המלך עליו רכב מרדכי.
ציור מס' 1
באותה תקופה, ביקשני פרופ' הרמן - חיים אהרן בן דוד שטרוק לצייר ולעטר את המגילה שלו, שגובהה 40 ס"מ, בציורים בנושאי המגילה. (ציור מס' 2 ומס 3)
ציור מס' 2 |
ציור מס' 3 |
לאחר מכן, הזמנתי מסופר סת"ם שיכתוב לי מגילה בגובה 20 ס"מ, ואת הרווח בין עמודה לעמודה ירחיב במסגרת הניתן לפי ההלכה. הציורים במגילה זו היו בנושאי המגילה בדומה לציורים במגילה של פרופ' שטרוק.
לאחר מכן, בתקופה שעסקתי בציורים על כדים, ציירתי את 6 הדמויות שהיו על השולחן המצוייר על כד. (ציורים מס' 4, 5, 6, 7, 8, 9 ). בציור על הכד יצרתי רצף וחיבור בין דמות לדמות. יש מימד הדומה לסרט המצוייר, אינך יכול לראות את כל התמונות בו זמנית, עליך לסובב הכד ולהתבונן. יש גם מימד הדומה לשולחן והוא ההיקף המעוגל. יחודיות נוספת לכד אשר נותן אילוזיה של תלת-מימד.
ציור מס' 4 |
ציור מס' 5 |
ציור מס' 6 |
ציור מס' 7 |
ציור מס' 8 |
ציור מס' 9 |
מגילת הפרחים
רקפת |
ציור מס' 10 - רקפת וכלנית |
כלנית |
ציור מס' 11 - בן-חצב ונורית-אסיה |
ציור מס' 12 - תורמוס וצבעוני |
ציור מס' 13 - אירוס-א"י ופשתה-שעירה |
טופח+לוף-מנומר |
ציור מס' 14 - טופח+לוף-מנומר ושפתן-מצוי |
ציור מס' 15 - חרצית-צהובה ומקור-חסידה |
מקור חסידה |
המגילה הכחולה
הציורים בשרטוטים שחורים ובצבעים תוך שימוש של צבע זהב, נמצאים על שטחים וורטיקאליים ב-12 יחידות, בעלי גובה אחיד של 26 ס"מ. יחידה מס' 1 (ציור מס' 16) - בפתיחה לפני עמוד הכתיבה הראשון , רוחבה 5.6 ס"מ. יחידות מס' 2 - 11 , רוחב כל אחת 4 ס"מ,(לדוגמא ציור מס' 17) ויחידה מס' 12, (ציור מס' 18) - לאחר עמוד הכתיבה האחרון, רוחבה 6.4 ס"מ.
ציור מס' 16 |
ציור מס' 17 |
ציור מס' 18 |
"המוטיב הכחול" על שטח של כשליש מגובה הציור, (כ- 8.5 ס"מ) הוא מוטיב משותף לכל 12 הציורים. מוטיב זה הוא מוטיב ארכיטקטוני היסטורי הידוע מן החפירות הארכיאולוגיות במאה העשרים, בשם "חומה ושער אישתר הכחול". ("אישתר" הוא כנראה השם הפרסי של "אסתר"). חומה זו, עם צפוי נהדר של חרסינה צבעונית בכחול ובצהוב בו מתוארים בעלי חיים על ארבע רגליים, הצועדים בשני מפלסים, כסמלים אגדתיים מלכותיים מימי תרבות פרס ומדי.
צילום המגילה מימין לשמאל ב-11 הציורים הבאים: ציור מס' 19, מס' 20, מס' 21, מס' 22, מס' 23, מס' 24, מס' 25, מס' 26, מס' 27, מס' 28, מס' 29.
ציור מס' 19 |
ציור מס' 20 |
ציור מס' 21 |
ציור מס' 22 |
ציור מס' 23 |
ציור מס' 24 |
ציור מס' 25 |
ציור מס' 26 |
ציור מס' 27 |
ציור מס' 28 |
ציור מס' 29 |
במגילה הכחולה רציתי לתת פירוש ציורי לסיפור המקורי שזמנו לפני יותר מאלפיים שנה, ומקומו באיזור גיאוגרפי בעל נופים נפלאים של הרים גבוהים ומושלגים, ונהרות וחופים של ימים באסיה ובאפריקה. קורא המגילה צריך לנשום את האווירה המיוחדת של אדריכלות פנים ואדריכלות חוץ, בנין ערים ותכנוני גנים וגינות למקדשים והיכלות. הארכיאולוגיה המודרנית והמחקרים לתולדות האמנות של מדינות פרס ומדי ומה שקדם להם באותם "שבע ועשרים ומאה מדינה" מוזכר באותם 12 ציורים וורטיקליים. אם הצבע "כחול" מזכיר את צבע דגל המדינה, הרי במגילה זו הצבע "אדום" מופיע כסמל לכל השייך ל"מלך ומלכה", והצבע "ירוק" מסמל דברים הקשורים לדמותם של "המן הרשע ובניו".
אם כי מסורת היא לקרוא את המגילה כמו "אגרת", ובעל הקורא קורא את המגילה מן השולחן על הבמה, כאשר המגילה מקופלת כאיגרת ואיננה נגללת. - ציבור המתפללים, לפי רוב המנהגים, קורא את המגילה הנגללת. הציורים המשמשים הידור למגילה תופסים את מיעוט שטחה של המגילה שרובה הוא השטח המכוסה שורות כתובות בכתב סופר-סת"ם. לקורא במגילה בבית הכנסת יחד עם הציבור, קשה להספיק ולהתבונן בציורים במהלך הקריאה. הציורים נועדו למעשה עבור בני הבית הקוראים ונהנים מן הציור שנמצא מימין ומשמאל של העמודה בה קוראים באותו זמן.
כיצד בנויה הקומפוזיציה הציורית ? מה נראה לעין מעל החומה הכחולה?
פרט לארבעת הציורים (06, 07, 08, 09) בכל הציורים למעלה באופק של השמים, מתחת לעננים, נראים הרים מושלגים, ונוף של הרים מכוסים יערות ירוקים.
בציור מס' 18, מתוארת עיר על שפת נהר, עם מקדש "זיקוראט" המפורסם מאדריכלות מגדל-בבל. קו הרקיע בתמונה זו הוא של נוף היורד מלמעלה למטה לקראת פרברי העיר מחוץ ובפנים חומות העיר.
ציור מס' 18
ההמשך הוא אדריכלות של ארמון מלך בעל חצרות חצרות בסגנון של ארמונות המלכים השומריים האכדיים, סארגון ודריוס. אדריכלות של פרסיפוליס, בתוך המבנים השונים מופיע המוטיב האדריכלי של גינות המלך.
בארבעת הציורים (06, 07, 08, 09) מגיעים לאדריכלות פנים ארמון המלך. בציורים אלו מתואר מקומו של כסא המלך, המדרגות בפנים הארמון, והאולם המלכותי המוכן למשתה המלך המלכה והמן.
ציור מס' 06 |
ציור מס' 07 |
ציור מס' 08 |
ציור מס' 09 |
בתחתית החומה הכחולה ומעליה נמצא שטח המיועד לתאר את קנה המידה המונומנטאלי של הימים ההם, כשבני אדם נראים זעירים, ובמידות קטנות כל כך עד שרק על פי הצבעים הסמליים "אדום","ירוק","אפור-לבן" ניתן לזהות אותם או ליחס אליהם משמעות הקשורה למסופר בכתוב.
המבט מלמעלה אל תוך תוכה של האדריכלות , במבט ציפור (ולא אווירון), - זו דרך חדשה של תיאור שאינה מקובלת בציורים של מגילות אסתר. "מבט ציפור" מסמל את מבט הצופה ההיסטוריון המשחזר ממרחקים של זמן ומקום את אשר אנו לומדים ממגילת אסתר. אין זה תיאור אמנותי-מדעי טהור, אך בכל זאת זה תיאור המבוסס על דברים שכיום נלמדים בספרות המקצועית העוסקת בבגד-בית-כלים ואנשים מן הימים ההם. המגילה הכחולה אינה יכולה בשום אופן לתאר כל פרט של המעשה שהיה, ויש דברים שמתוארים רק ברמיזה, כגון עמודי התלייה של בני המן העומדים ריקים - במודע.
מצאתי טעם מיוחד בהסבר ופרשנות ציורית זו למגילת אסתר, המגלה טפח ומכסה טפחיים, ומתבוננת באירועים מרחוק, מכיוון שמגילת אסתר, כפי שלימדונו רבותינו, מיוחדת בכך שהנסים חלו בדרך ההסתר.