א) הארגון הצבאי הלאומי בארץ-ישראל מברך את הצבאות האדירים של האומות המאוחדות בהיכנסם לקרב מכריע לשחרור עמי אירופה מהשעבוד הנאצי, ולמיגור סופי של הברבריות ההיטלריסטית. ברכת-אחים שלוחה מלוחמי ציון לכל חיילי ישראל, המשתתפים, כחיילים אלמונים, במערכת הגבורה, ונושאים את דגל האומה בלבותיהם.

ב) הארגון הצבאי הלאומי מביע את צערו ומחאתו על אשר, עקב התכחשות זדונית, לא ניתן לעמנו, שסבל יותר מכל עם ולשון מידי הנאצים, להשתתף במלחמת החופש ע"י צבא עברי, על דגלו ומפקדיו.

ג) המלחמה העולמית מתקרבת לקיצה. גורל העמים וגורל עמנו יוכרע לדורות. אל נעמוד מפולגים ומופתעים ביום הדין. הננו פונים בשם הנוער העברי לכל מנהיגי האומה ועסקניה הנאמנים בקריאה להתאחד ולהקים נציגות עברית מאוחדת, שתייצג כממשלה עברית זמנית את עמנו לפני ועידת העמים, ותנהל בתור מוסד לאומי עליון את המלחמה לשיחרור המולדת ולגאולת האומה.
ולכל צעירי ישראל האמיצים מופנית קריאתנו: התלכדו והתכוננו לימי ההכרעה הממשמשים ובאים.

ד) חובתנו הראשונה היא לעמנו ולארצנו. ההשמדה המאורגנת של עמנו נמשכת, ושערי ארצנו נעולים בפניו. הנוער העברי לא יפסיק, אפוא, את המלחמה לפריצת שערי ארץ-ישראל ולמסע- הצלה ממשי. כי אם לא יפתחו שערי ציון בפני דורשי ציון, הרי צבאות הברית יגאלו בדרכם עמים רבים, אולם ביחס לעמנו, רק את קברות בניו יגלו. חופש יינתן אז לכל העמים, ואילו לעמנו - מוות.

לכן, צו השעה הוא: מבלי לפגוע במאמץ המלחמה של אומות הברית, להמשיך ולהגביר את המלחמה נגד משטר החיסול והדיכוי בארץ מולדתו.