התחלנו לשלם.

התחלנו לשלם עבור אימותינו, שעל גופן דרכו במגפיהם המסורבלים פורעים פשיסטיים. התחלנו לשלם עבור מפקדינו, שרגליהם רוסקו, ראשיהם נפתחו וידיהם נשברו. התחלנו לשלם עבור צעירינו, שכל גופם שתת דם תחת המהלומות של פריצי חיות. התחלנו לשלם עבור דמעותיהם של ילדינו, שחזו באישון הלילה מחזות אימים: כיצד מכים באבא ובאימא ואין עוזר.

התחלנו לשלם.

בתל-אביב, בבת-ים, בגבעתיים, בבני-ברק הראינו לראשי הפורעים, כי אם אין הם יודעים לעשות את אשר בחורינו יודעים: למשל, לכבוש את מבצר עכו - הרי יודעים גם יודעים בחורינו לעשות את אשר הם, הפורעים ושליחיהם עושים: למשל, לשבור רגלים וידים ולהכות כך, שלא יוכל המוכה לא לשכב ולא לשבת.

המסגירים באו על עונשם

רבים המפקדים של המיליציה הבוגדנית שבאן על עונשם. בעיקר קבלו את מה שהגיע להם אנשי הבולשת של המיליציה - זו הבולשת, שמסרה את חברינו בידי בת-בריתה, הבולשת הנאצו-בריטית. זו הבולשת, שאתה חשבון ארוך לנו עוד מימי ההסגרות השפלות ועד עצם היום הזה. הפרובוקטורים הללו חשבו, שאין הם ידועים לנו. הם חשבו, כי אליהם לא תגיע הרעה. הם הניחו כי הם תמיד יצליחו לשלוח מרסקי איברים לאחרים, ובעצמם ישנו בשלווה במיטותיהם. עתה הם למדו, כי יודעים אנו עליהם יותר משהם מדמים בנפשם; עתה הם למדו את טעם ריסוק האברים על גופם הם.

התחלנו לשלם.

אך אין גאווה בלבנו, ואין קריאת שמחה בפינו. כל המערכה הזאת לזרה לנו. אין כאן גבורה. אין כאן "סיפוק". רק הכרח ישנו, שאותו כפה עלינו החצי-אינטליגנט ההיסטרי, המתיימר להיות דיקטטור בישראל, ומראה בינתיים את כושר שליטתו על ידי פקודות מטורפות. הוא פקד לירות במדביקי כרוזים, ולשבור עצמות ללוחמים עברים שלא נרתעו אפילו מפני המוות עצמו.

אכן, את "כושר שלטונו" כבר הוכיח בבן-גוריון, אבל ישאל נא את עצמו - אם עדיין מוכשר הוא לחשוב מחשבה כלשהי - מה הוא השיג? הנה שוכבים כבר עשרות צעירים עברים - מאצ"ל ומה "הגנה" וסתם צעירים שהבולשת של המיליציה חשבה אותם לחברי אצ"ל - שוכבים כולם עם רגלים וידים שבורות, עם ראשים זבי דם. שכר נקי לעם ישראל בימי סכנת הסכנות. ועדיין אין זה הסוף.

הבלגנו שבועות

כי אנחנו רק התחלנו לשלם. הבלגנו במשך שבועות. חשוב חשבנו: אולי מקרים מקומיים הם, והמיליציה לא תעז, בימים אלה, להכניס את העם למערבולת דמים. הבלגנו. במו עינינו ראינו את חברינו מתבוססים בדמם מידי פורעים עברים, ועוד לא נתנו פקודה להגיב ולהשיב. והנה נוכחנו לדעת : לא מקרים כאן; שיטה כאן.

ניסיון הפחדה כאן; ניסיון חיסול. וכי אותנו יפחידו הפחדנים הללו, שמעצר חודשים הספיק להם, כדי לעזוב את המלחמה באויב, שעליה הכריזו בקולי קולות? אותנו הם ינסו לחסל בריסוק אברים וביריות אקדחים? אותנו, שעברנו שבעה מדורי גיהינום מיום צאתנו למלחמה זו, ולפלדה חושלנו?

הכסילים הללו! את הבלגתנו הזמנית, שנבעה מפטריוטיזם עליון, פרשו כחולשה. חוצפתם גדלה מיום ליום. שיגעון גדלות תקף אותם. דברו על כניעה, כניעה ללא תנאי. התעללו והשמיצו.

עתה נוכיח להם, את מי הם באו להכניע בשיטותיהם הפשיסטיות. התחלנו לשלם. לא נחפזנו. עד שנרים יד על יהודי, נחשוב עשרת מונים. נוצרנו למלחמה באויב ולא לריצוץ גולגלות של יריבים עברים. אבל משהתחלנו, משנאלצנו על-ידי הטירוף הבן-גוריוניסטי להתחיל - אויה לפורעים ואויה לשולחיהם. נמשיך להלום בהם. נמשיך, עד אשר נשלם להם עבור כל אבר רסוק של הצעיר בחברינו, עבור כל דמעה של אמותינו וילדינו, נמשיך עד אשר נדע, כי שמנו קץ להשתוללות המטורפת של הפורעים. עד אשר נדע, כי לא עוד תורם יד קין הבוגדת לרוצץ גולגלות של הטובים בעם. ועוד תלמד המנהיגות המפא"ית המנוונת, המנצחת על כל המערכה המתועבת הזאת, נגד מי היא הרימה אגרוף, על מי היא אסרה מלחמת השמדה.

תגובה לדברי דובר ההגנה

דובר ה"הגנה" שוב מסר הודעה. לרשותו עומדת סוכנות מודיעין שכורה, "פאלקור". ובעזרתה אפשר להפיץ שקרים ברחבי העולם. אבל גם "פאלקור" לא תעזור לדובר המיליציה. כבר הוכחנו בהודעתנו הקודמת - הוכחנו בעובדות - כי דובר ה"הגנה" הוא שקרן מועד, ואין להתייחס באימון כלשהו להודעותיו. אנו חוזרים ומודיעים: אנשי המיליציה הם שהתחילו לירות בחברינו. יותר מזה: אנשי המיליציה נצטוו לעשות זאת. "באגרת אל הגולה" מטעם ה"הגנה" נאמר במפורש, "כי הותר השימוש בנשק חם להגנת היחיד והציבור. והנה פרשו להם הפורעים את ההיתר הזה, כי עליהם "להגן על הצבור" בפני הסברתנו, ביריות אקדחים ורובים.

הפורעים התעללו בבחורינו במשך שבועות כפריצי חיות. ועתה, כאשר טעמו טעם תגובתנו, מתחילים לספק בדותות על הכנות לפתוח ב"טרור פנימי". הן מלאכתם היחידה של אנשי המיליציה הוא טרור פנימי, מלבד רציחת נשים וילדים ערביים.

ואל יעמיד דובר ה"הגנה" פני איש היודע רזים. ואל יעמיד פני צדיק, שאינן רוצה לגלות "סודות" לשלטונות הכיבוש. עוד זכורים הימים, כאשר ראשי ה"הגנה" היו קשורים ישר למשרדי הבולשת בירושלים ומבניין הסוכנות היהודית אצו רצו שליחים כדי למסור רשימות וכתבות של לוחמים עברים וסתם "חשודים" שהושלכו מזה שנים למחנות הריכוז הנאצו-בריטיים.

פורעים פשיסטיים ומלשינים בוגדים אל יעמידו פני "מגינים" ופני צדיקים.