מנחם בגין (תנועת החירות):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה. אני מציע להעביר לוועדה שתורכב מנציגי ועדת הפנים וועדת החוקה, חוק ומשפט, את הצעתו של חבר-הכנסת שערי, אף-על-פי שלא עם כל דבריו אני מסכים ומחלק מהם אני מסתייג, וביחוד מן הפיסקה בה נשמעה רמיזה שכלפי יהודי אפשר להבדיל בין לאום ובין דת. לפי הכרתנו, כלפי יהודי אין, לא היתה ולעולמים לא תהיה הפרדה בין הלאום ובין הדת.

אני סובר ששתי סיעות בבית הזה - מפא"י והמפלגה הדתית-לאומית - צריכות להיות הראשונות להסכים לבירור יסודי של הבעיות המוסריות והמשפטיות שנתעוררו סביב פרשת רינה איתני בנצרת. כל כך למה? שתי המפלגות הללו כבר הקימו ועדת חקירה. אבל פרטית, משותפת. אני חושב שההסכם רשיש - בויאר לא בנה כלום, והוא בבחינת לעג לרש. אבל שתי המפלגות האלו סוברות שאם הן מגיעות להסכמה או לפשרה ביניהן בענין הנוגע לדת - כל הכנסת צריכה לומר על הסכם זה, או על פשרה זו, או על פגיעה זו, על התחמקות זו - "קדוש, קדוש, קדוש". ואנו לימדנו אותם גם בחוק הירושה, גם בחוק הכשרות וגם בחוק המרת הדת לקח שההסכמים ביניהם מחייבים אותם, ולא שום סיעה אחרת בכנסת, מבחינה זו ומבחינה אחרת. אבל אם אתם שלחתם ועדת חקירה פרטית, דו-מפלגתית - איך תוכלו להתנגד לבדיקה מוסמכת של הפרשה הזאת על-ידי ועדה מטעם הכנסת?

איך הגענו לפרשה הזאת? אני חושב, אדוני היושב-ראש, שתחילתה בכיעור רב. מעל במה זו הריני רוצה להביע הוקרה לאזרחית רינה איתני, על הידבקותה בעמנו ובארצנו. כל אדם, איש ואשה, שכך הוכיחו את רצונם להיות לנו לאח או לאחות - זכאים להוקרה. וכלל לא חשוב אם הגברת איתני היא חברה במפא"י. אם אנשים מסויימים בנצרת ידעו שאולי לא בטוח מוצאה היהודי - מדוע לפתע גילו הם את העובדה הזאת בעקבות הצבעותיה במועצה המקומית? אני יכול להצטער מבחינת המהות על הצבעותיה. אבל אם מישהו ידע על כך מלכתחילה, והענין הוא עקרוני, הלכתי - למה לא קם ולא סיפר? אם כתוצאה מעמדה מסויימת נתגלה כביכול הדבר - זה מכוער מאד; יש בכך נקמנות הסותרת את ההלכה והמסורת העברית.

ביחס לאזרחותה - אסור היה שיתעורר ספק כלשהו. והרי הדבר, אדוני סגן שר הפנים הנכבד וידידי היקר, נתעורר רק משום שאנשים מסוימים בנצרת שייכים למפלגה מסוימת, וגם משרד הפנים הוא בידי אנשים של אותה מפלגה. נתאר לעצמנו שמר בר-יהודה מוסיף להיות שר הפנים. ההיתה מתעוררת הבעיה של אזרחותה של הגברת רינה איתני, עם כל הזעקות שבאו מנצרת? זוהי החומרה מבחינה ממלכתית. האזרחות היא שלה, על פי כל הסימנים...

יעקב כץ (פועלי אגודת ישראל):

גם בר יהודה נסוג מעניין "מיהו יהודי".

מנחם בגין (תנועת החירות):

תודה רבה לך, מר כץ; קריאת-הביניים שלך הייתה רבת-השראה.

היא אזרחית כל פי כל הסימנים. אם יתברר שאיננה בעלת מוצא יהודי - היא צריכה גיור. ומעל במה זאת אני פונה אליה, אל הגברת איתני, שאם היא יודעת כי היא צריכה גיור - תעשה נא את האקט הזה בכבוד ובגאווה, ולא בהשפעת לחץ שהיה ניסיון להפעיל עליה.

ויקטור שם-טוב (מפ"ם):

גם אם איננה דתית?

מנחם בגין (תנועת החירות):

מבחינה זאת ברור שיש בינינו הבדלי דעות יסודיים. אני מאמין באמונה שלמה שביחס ליהודי אין הפרדה בין דת לבין-לאום.

ויקטור שם-טוב (מפ"ם):

כיהודיה שאתה מברך אותה, היא איננה דתית, והיא יהודיה לכל דבר.

מנחם בגין (תנועת החירות):

חבר-הכנסת שם-טוב, למה אתה צועק? אתה יכול לקרוא קריאת-ביניים. ואני אומר בהגיון: אם היא יהודיה על-פי מוצאה - היא אזרחית על-פי חוק השבות; אם איננה יהודיה על-פי מוצאה - היא אזרחית על-פי כל הסימנים האחרים של החוק. ואם היא רוצה להיות יהודיה על-פי דת ולאום כאחד ואיננה בעלת מוצא יהודי - היא צריכה גיור. זאת דעתי, ואינך מוכרח לקבל אותה.

אני חושב שפניה זו ראויה להישמע, ואני גם מקווה שתישמע. מה רע בזה? בבעיה יסודית-היסטורית זו קבענו עמדה גם בוויכוח הגדול סביב השאלה מיהו יהודי. ואשוב ואזכיר את עמדתנו: אין לכפות את היהדות על איש, ואין לכפות איש על היהדות. היתה תקופה, ובה התבטאה גדולה רבה, שחכמינו ביקשו להכביד על כל מי שאיננו יהודי להצטרף לעם היהודי מבחינת הדת והלאום גם יחד. עתה התקופה היא אחרת. שליש מעמנו הושמד; יש בינינו משארית הפליטה; חלק מהם ניצל על ידי זרים או על ידי זרות. הם או הן סיכנו את חייהם או חייהן למען הצלת אחינו. יש להכיר בכך. זהו חזיון אנושי רב ערך. ואם הם באים אלינו עלינו לקרבם ולקבלם בחסד ובאהבה וברחמים רבים. וכך צריך להתייחס גם לבעיה המיוחדת הזאת.

אני מקווה, אדוני היושב-ראש, כי כאשר תועבר השאלה לוועדה, והיא תשב ותבדוק את כל הבעיות המשפטיות, המוסריות והאישיות עליהן רמז גם סגן שר הפנים - נבוא לידי מסקנה נכונה ונסיר גם את הבזיון הזה מעל בית ישראל.