בשנת תשכ"ז 1967 נדפסה הדרשה בשנית בספרם של בצלאל לנדאו ונתן אורטנר "הרב הקדוש מבעלזא - פרקים מתולדות חייו", ושם הושמט הקטע המבטיח לתושבי הונגריה כל טוב ואך טוב.
יציאתו של הרבי מבלז לארץ ישראל זכתה לביקורת מכמה נקודות מבט.

מנדל פייקאז' כתב שני מאמרים בנושא:
גזרות פולין ומנוחה ושלווה ליהודי הונגריה בדרשה חסידית בלזאית בינואר 1944 בבודפסט
ומאמר נוסף בשם:
הרבנית מסטרופקוב על הבטחת הרבי מבלז, ושתי השקפות סותרות על לקח הגזירות.

בשני מאמרים אלה טוען פייקאז' נגד הרבי מבלז טענות אלה:
1. הרבי הבטיח "אך טוב" ליהודי הונגריה, ואילו הוא המשיך בדרכו לארץ ישראל.
2. השמטת הקטע הזה בהדפסת הדרשה בארץ ישראל הנה זיוף מכוון, שמטרתו להסתיר את העובדה שהרבי הטעה את חסידיו. כדי לקרוא את הקטע שהושמט - לחץ כאן
3. הסרטיפיקט שקיבל הרבי היה מיועד ל"ציונים ותיקים מהונגריה", ולא לרבי.
4. הרבנית מסטרופקוב דיברה בפתח הכבשנים באושוויץ נגד הרבנים שברחו והשאירו את היהודים בהונגריה:

"את נפשם הצילו ואת העם עזבו כצאן לטבח. ריבונו של עולם, ברגעי חיי האחרונים אני מתחננת לפניך, מחל להם על חילול השם הגדול".

דבריה אלה, כותב פייקאז', הם מעין "אפילוג טראגי להבטחה זו שניתנה בדרשתו של ר' מרדכי רוקח, אחיו של הרבי מבלז... בטרקלין המפואר של קהילה קדושה בבודפסט... במעמד אלפי ישראל עם רבנים גדולי התורה..."
5. פייקאז' מצטט דברים של הרצל רוזנבלום ב"הבקר" מיום 13.4.44:

"אילו קראו האדמו"רים לעלייה... הדרכים היו משחירים מהמון אדם העולה. אלא שהם לא קראו, להפך, הם מנעו את מיליוניהם מלעלות ארצה."

1. הרבי הבטיח אך טוב ליהודי הונגריה, ואילו הוא המשיך בדרכו לארץ ישראל.
תאריך הדרשה הוא 16.1.44. באותה עת הייתה הונגריה מקום אליו ברחו יהודים כדי להמלט מן הנאצים. הונגריה הייתה בת ברית של הנאצים, והאנטישמיות בה הייתה חזקה, אבל לא היה בה השמדה כפי שהיה בפולין. הנאצים כבשו את הונגריה רק ב- 19.3.44

גם ועד ההצלה של יהודי הונגריה, לאחר כיבושה בידי הנאצים לא הזהירה את היהודים מפני הגורל הצפוי להם. כיצד יוכל לעשות זאת הרבי מבלז, שהיה פליט בהונגריה, שהה בה תשעה חודשים, ולא היו לו הקשרים שהיו להנהגה?

ניסוחים של הבטחה לישועה קרובה מצויים בדרשות. למשל: רבי קלונימוס קלמיש, שהיה בוורשה ונספה בשואה, דרש בגטו ורשה דרשות רבות. הן נדפסו בספר "אש קודש" (ירושלים תש"ך). למרות שבנו וכלתו נהרגו בתחילת המלחמה, המשיך הוא לדרוש ולעודד. הוא אומר בשנת תש"ב: "גם בראשית זמן נעשה לנו שיעורים כפי מצבנו בדחקות ויסורים.. וה' ירחם ויושיענו תיכף ומיד" (עמוד קלב). בשנת תש"ג הוא כותב "צרות משונות ומיתות רעות ומשונות שחידשו הרשעים הרוצחים עלינו בית ישראל, משלהי תש"ב, לא היה כמותם. וה' ירחם עלינו ויצילנו מידם כהרף עין" (עמוד קלט).

2. השמטת הקטע הזה בהדפסת הדרשה בארץ ישראל הנה זיוף מכוון, שמטרתו להסתיר את העובדה שהרבי הטעה את חסידיו.
משיב על כך נתן אורטנר במאמר "על דרשה חסידית בלזאית" כי הדברים הטובים שאמר הרבי על הונגריה נובעים מעובדה שלא הייתה ידועה בציבור. וזה סיפור המעשה: הגרמנים שלחו מכתב למשטרה ההונגרית ובקשו לאסור את הרבי מבלז, כי הוא ברח ללא רשות ממחנה ריכוז גרמני. הקצין ההונגרי קרא לרבי ואמר לו כי הוא מעכב את המעצר עד שהרבי יברח מהונגריה, ובתמורה הוא מבקש שהרבי יאמר שההונגרים אינם רוצים לרצוח את היהודים, והם עושים זאת בלחץ הגרמנים. מסיבה זו דיבר הרבי דברים טובים על עתידם של יהודי הונגריה (בינואר 44!).
כדי לקרוא את הקטע שהושמט - לחץ כאן

3. הסרטיפיקט שקיבל הרבי היה מיועד ל"ציונים ותיקים מהונגריה", ולא לרבי.
הטענה שהרבי קיבל סרטיפיקט המיועד לציוני ותיק מפורט בחיבור "זיכרונות חוויות ומצוקות נפש לקראת המפגש לרגל 50 שנה לעלייתנו". את החיבור כתב משה שטרנברג מבית וגן, ירושלים, בנו של זבולון יונתן שטרנברג, שהיה ממנהיגי המזרחי בהונגריה. וכך הוא כותב:

"אבי ז"ל היה ממייסדי המזרחי בהונגריה ומראשיה... אבי לא קיבל את הסרטיפיקט הראשון המגיע לוותיקי תנועת המזרחי, למרות המלצת התנועה ולמרות שהמזרחי הייתה באותה עת התנועה הגדולה ביותר בהונגריה, אבל הרבי מבלז ומלוויו כן קיבלו את הסרטיפיקטים שהיו מיועדים לוותיקי הציונות".

(הציטוט מתוך יהודה פרידלנדר, "הרב שלמה יששכר טייכטהל ממתנגד לציונות לתומך בציונות", עבודה לתואר מוסמך באוניברסיטת בר אילן תשנ"ט).

משיבה על כך אסתר פרבשטיין, במאמרה "הערות אחדות על הצלת הרבי מבעלז" היא שואלת: גם אם היה אביו של משה שטרנברג בראש הרשימה, מדוע לא זכה בסרטיפיקטים שהיו בהמשך הרשימה? ועוד: כל עניין הרשימות מופרך - הסוכנות קיבלה סרטיפיקטים לחלוקה בין כל יהודי אירופה. העובדה שהסוכנות העדיפה ציונים אינה הופכת את העדפתה לצודקת, ואת הרבי מבלז שקיבל סרטיפיקט על פי לחצו של הרב הרצוג ומשה שפירא לגוזל סרטיפיקט השייך לאחר. היו רשימות רבות, ולא הייתה חפיפה בין הרשימות לבין חלוקת הסרטיפיקטים.

4. הרבנית מסטרופקוב דיברה בפתח הכבשנים באושוויץ נגד הרבנים שברחו והשאירו את היהודים בהונגריה.
משיבה אסתר פרבשטיין, במאמרה "הערות אחדות על הצלת הרבי מבעלז": יחסם של הנשארים להצלת הרבנים היה אמביבלנטי: מצד אחד הם עסקו בהצלת הרבנים, כדי להמשיך את ההנהגה הרוחנית במלוא עוצמתה. מצד שני הצטערו על הישארם ללא הרבנים. אמת נכון שעזיבת הרבנים עוררה צער. ומשיב על כך מנדל פייקאז' במאמרו "הרבנית מסטרופקוב על הבטחת הרבי מבלז ושתי השקפות סותרות על לקח הגזירות"

"כיום אנו יודעים בבירור, כי טענתה בפתח כבשני אושוויץ, מופרזת. שהרי רבים מאדמו"רי הונגריה נספו בגזירות הפתרון הסופי".

5. פייקאז' מצטט דברים של הרצל רוזנבלום ב"הבקר" מיום 13.4.44:

אילו קראו האדמו"רים לעלייה.. הדרכים היו משחירים מהמון אדם העולה. אלא שהם לא קראו, להפך, הם מנעו את מיליוניהם מלעלות ארצה".

כדי להתמודד עם טענה זו, יש לראות את הסטטיסטיקה של מספר העולים לארץ. הנה היא: הנתונים על פי "תולדות השואה, הונגריה", יד ושם תשנ"ב, 112-113.

בשנת 1939 נרשמו 65,000 יהודים להגירה. בשנים 1939-1940 פרסם שבועון יהודי הונגריה "אגינלוסג" ידיעות רבות על אפשרויות הגירה, אבל רובן לא היו מציאותיות, כי היו מותנות בכך שבידי המהגר יהיה הון. וגם מי שהיה לו הון - היה מנוע מהוצאתו בשל הגבלות על הוצאת מטבע זר.

בשנת 1939 היגרו ונעזרו בלשכת הסיוע 1,425 יהודים, רובם בעלי נתינות זרה. בשנת 1940 היגרו 1,774 יהודים, בהם 394 אזרחי הונגריה. בשנת 1941 נחסמו דרכי ההגירה כמעט כליל, ונותרה פתוחה רק הדרך לארצות אמריקה, דרך ספרד ופורטוגל, אלא שההגירה הייתה כרוכה בהוצאת מרובות ביותר. ההגירה לארץ ישראל הייתה בממדים אלה:

1939 - 250
1940 - 106
1941 - 557
1942 - 30
1943 - 254
1944 - 374
סך הכל - 1,571

מסמכים נוספים המראים את הגבלות העלייה לארץ הם אלה:
• הספר הלבן הבריטי משנת 1939
• איסור כניסה לארץ מהארצות הכבושות בידי הנאצים - 30.10.39
• הפסקת העלייה לארץ בגלל העלייה הבלתי חוקית
• הודעה של צ'מברליין שאין פתרון לבעיה היהודית
• מדיניות העלייה של הסוכנות הגבילה עליה לארץ
• העליה הבלתי לגאלית / פרופ' יהודה לפידות
• "גזרות פולין ומנוחה ושלווה ליהודי הונגריה בדרשה חסידית בלזאית בינואר 1944 בבודפסט" / מנדל פייקאז'
• "הרבנית מסטרופקוב על הבטחת הרבי מבלז ושתי השקפות סותרות על לקח הגזירות" / מנדל פייקאז'
• "על דרשה חסידית בלזאית" / נתן אורטנר
• "הערות אחדות על הצלת הרבי מבעלז" / אסתר פרבשטיין
• הקטע שהושמט מדרשת אחי הרבי מבלז
• "שני מנהיגים, שתי אמות מידה" - מאמר המסכם את פרשת הרבי מבלז / יהודה איזנברג