|
תקציר: ר' נחמן מברסלב היה אחד מגדולי הצדיקים. והוא גילה על סמך תורת הנסתר את הקלקול שבעולם הזה וסדריו ונתן לנו תקווה בטוחה שבלבול זה יתוקן, סיפוריו מהווים נחמה כבירה לכל אלה המסוגלים להאזין לפיו הקדוש. חשיבותו של ר' נחמן בשביל דורנו הוא בכך שעיקר השקפת עולמו מבוססת על הדעה שהמשבר שאנחנו עדים לו אינו משבר מקרי, אלא נעוץ בשיבוש סדרי העולם מאז ומתמיד ועיקר נחמתו היא בכך שמשבר זה יתוקן. השוואת סיפוריו עם הסופר פרנץ קאפקא.
מילות מפתח: דביקות, קלקול, משבר, אתאיסט. |
|
רבים הם דרכי ה' יתברך בהנהגת עולמו, והיום אינו דומה לאתמול, ועל כן הרבה פנים לתורתו ולתולדותיה. בעם ה' האחד, ומי יבין את תעלומות העולם והתורה גם יחד? והנה אותם החסידים הדבקים בר' נחמן זצ"ל, שהוא, לדעתי, אחד מגדולי היהודים בכלל, אומרים שיש צדיקים לכל הדורות ולדורות הרבה - ויש צדיקים רק בשביל דור אחד, ואלו ואלו שווים בערכם; וכן הם אומרים שר' נחמן זצ"ל היה מן הסוג השני, שהוא צדיק דווקא בשביל הדור שלנו, ולדעתי הם אינם טועים. כי הרי כל דור ודור מסוגל להבין רק חלק מעומקה של תורת ישראל ועל-כן הוא ידבק באלה המגלים דווקא אספקט זה של התורה שהוא טוב ללבם. מה אפוא האספקט של היהדות שאנו מסוגלים לתפסו? בוודאי שלא האספקט ההרמוני, הרוגע, אותה - האחדות בין דת וחכמה, דביקות בה' ובעולמו שהוא ברא ברחמיו הרבים, אלא דווקא נטעם את אותה המתיחות בין האל ועולמו, בין האלוהי שבאדם לבין השפל, המבולבל, הטעות והתעות שבסדרי העולם הזה. ברור שהאספקט האופטימי והפסימי גם יחד, החזות שבפרדוכס, אינם כל האמת היהודית, אך טוב לנו היום להבין שאין אנו מצווים על שאננות של בעלי-בתים, אלא על דריכות, ערנות וערגה, טוב לנו היום להידמות לאותו הקבצן העיוור שבסיפורי ר' נחמן האומר: |
"ואתם סוברים שאני עיוור, אין אני עיוור כלל,
רק זמן העולם כולו אינו עולה אצלי כהרף עין". |
|
היות ור' נחמן מגלה, על סמך תורת הנסתר, את הקלקול שבעולם הזה וסדריו, ונותן לנו יחד תקווה בטוחה שבלבול זה יתוקן, מהווים סיפוריו נחמה כבירה לכל אלה המסוגלים להאזין לפיו הקדוש. הנורא שיש בדעת ה' ידוע תמיד אצלנו, ואפילו איש "בעל-בתי" כבן-סירא הבין את הצד הזה שבחכמה, שאצלו אומרת החכמה: |
"שומע לי ישפוט אמת, ומאזין לי יחן בחדרי מבית;
ואם יאמין לי יירשני אחוזה לדורותיו: כי בהתנכר אלך עמו ולפנים יבחרנו בניסיונות, עד עת ימלא לבו כי אשוב אאשרנו וגליתי לו מסתרי. אם יסור ונטיתיהו ויסרתיהו באיסורים; ואם יסור מאחרי אשליכנו ואסגירנו לשודדים" (ד', ט"ז--כ'). |
|
בדומה לכך מספר ר' נחמן על בעל תפילה אחד שהיה יושב מחוץ ליישוב והיה רגיל ליכנס ליישוב, והיה משפיע על אנשים ומדבר על לבם שבאמת אין שום תכלית כ"א לעסוק בעבודת ה' כל ימי חייו. כשהאיש שאליו פנה בעל התפילה קיבל את הדעה, היה מוציאו מן הישוב. והיו אומרים על בעל התפילה הנ"ל שהוא מפתה את בני האדם לעבודת ה' יתברך, |
"אך לא היה אפשר להכירו ולתופסו, כי הבעל תפילה הזה היה מתנהג בחכמה והיה. משנה ומחליף עצמו אצל כל אחד ואחד בשינוי אחר, שאצל זה היה נדמה כעני, ואצל זה כסוחר, ואצל זה בעניין אחר וכיוצא בזה.
גם כשהיה נכנס לדבר עם בני אדם, כשהיה רואה שאינו יכול לפעול אצלם כוונתו, היה מרמה אותם בדברים עד שלא היו מבינים כלל כוונתו הטובה". |
|
קיצורו של דבר, גם בן-סירא וגם ר' נחמן הבינו את המשונה והאיום שבדעת אלוהים, אלא שאצל בן-סירא באה ההכרה רק כהברקה פתאומית, ואילו אצל ר' נחמן כל אמונת עולמו מבוססת על המשונה והנורא שבחיים ובהנהגת ה' את עולמו - ומי יבין יותר דווקא את הצד הזה של תודעתנו, מדורנו שחי תחת האיום ששבירת הכלים תהפוך להרס העולם החומרי - ואשרי האיש שיציל את נפשו! חשיבותו של ר' נחמן בשביל דורנו הוא בכך שעיקר השקפת עולמו מבוססת על הדעה שהמשבר שאנחנו עדים לו אינו משבר מקרי, אלא נעוץ בשיבוש סדרי העולם מאז ומתמיד, ועיקר נחמתו של ר' נחמן היא בכך שמשבר זה יתוקן. ברם, נחמתו אינה נחמה "פוליטית", חברתית כדומה; ולא רק זאת, תיקון המשבר יבוא, לדעתו, בעיקרו על-ידי כוחות מעלה, דעה זו מבוססת אצלו בעיקר על-כך שהוא אינו רואה שמשבר זה יחוסל על-ידי פעולה הרמונית, אלא לדעתו קיים פער בין העולם המקולקל לבין העולם האלוהי. ר' נחמן יודע שתבוא הישועה, אך אינו מגלה איך היא תבוא - ומכאן שחלק מסיפוריו בלתי-גמורים כביכול - את הסוף הטוב הוא אינו יודע או אינו רוצה לספר! המשבר מתבטא, כידוע היום גם בחוסר האמונה. ורבים היום האנשים, אשר חושבים שרק פעולת הסברה עשויה לקרב את התועים אל ה'. הסיפור "מעשה בחכם ובתם" האתאיסט, החכם, טוען שאין מלך בעולם, היות ולא ראה אותו. אין כאן המקום לעמוד על התיאורים הפסיכולוגיים הדקים והמצוינים של האתאיסט אצל ר' נחמן, על רום נפשו האינטלקטואלי וכדומה, על סבלותיו של החכם הכופר שהשקפתו גרמה לכך שהוא ירד מנכסיו, ר' נחמן מתאר את האתאיסט בהבנה, ונראה שהוא מרחם עליו ואולי אפילו מתפעל מאומץ לבו שבו הוא עומד על דעתו. אומץ לב זה נראה לר' נחמן כדבר מפלצתי ואיום. אפילו כשהחכם נמצא בגיהינום וסובל עינויים איומים, הוא אינו מוכן להודות בקיום המלך, ורק התערבות של צדיק גורמת שמתוך חסדי מעלה הוא ניצל מן הפורענות. רצוי שדברים אלה של ר' נחמן יפלו לידי אותם האנשים ה,,רילגיוזיים" הבטוחים שאפשר לפתור את בעיית חוסר האמונה על-ידי אסיפות פומביות והרצאות משעשעות. לא כן חושב ר' נחמן: הוא רואה שהאמונה בה' יתברך אינה רק דבר של שכנוע, אלא גם עניין של חסדי אל. גישה זו של ר' נחמן נעוצה כמובן בהשקפתו הכללית, והיא שהעולם נמצא במשבר שאנחנו איננו יכולים לגשר עליו. ר' נחמן ופראנץ קאפקא גם סיפורי קאפקא אין להם סיום, ואל תחשוב שהסיבה לכך היא בכך שקאפקא מת בדמי ימיו, אלא גם הוא לא היה יכול לסיים את סיפוריו, היות שלא היה להם סיום מטבעם. ברם, קיים הבדל עקרוני בעניין זה בין קאפקא לר' נחמן: שניהם אמנם דוגלים בהשקפה שהפרדוכס היא יסוד ישות העולם ושאין לקשר בפשטות בין האלוהי והאנושי, אולם קאפקא, איש מרכז אירופה, שלא הכיר את היהדות די צרכה ואשר לא חונך על ברכי המסורת, לא היה יכול לראות את פתרון הבעיות שמהוות את תוכן סיפוריו על-ידי החסד מלמעלה, כמו ר' נחמן. אם ר' נחמן אינו יכול לסיים את חלק מסיפוריו, הרי הסיבה בכך שאין אנו יכולים לתאר את דרכי החסד שיבוא, היות וטרם באה תקופתו; קאפקא לעומת זה אינו יכול לסיים את סיפוריו, כי הוא אינו יודע אפילו לחלום על פתרון הבעיות שנתעוררו בלבו היהודי. נכון אמנם שבניגוד לחכם של סיפורו של ר' נחמן, מתגעגע קאפקא להגיע אל המלך שהיה רוצה להאמין בו, אך אינו מוצא לא את האמונה השלמה במלך ואף לא את דרכו אליו. ר' נחמן לעומת זה יודע לספר שהתם מכיר בתמימותו ובפשטותו את המלך ואפילו סועד עמו. אם השוויתי את ר' נחמן עם קאפקא המפורסם, הרי אמרתי בכך שר' נחמן הוא "מודרני" - ולא אמרתי בזה דבר אחר משאומרים חסידי ברסלב. כי הרי ר' נחמן הוא צדיק בדורותיו, חכם שחכמתו מיועדת דווקא בשביל הדור שלנו. אנו מכירים בסיפוריו את ייאושנו. אך יכולים גם לשאוב מדבריו את תקוותנו, לא את התקווה האופטימיסטית שאין מקומה בעולם נסער ומבולבל, אלא את התקווה בכך שיתקיימו ההבטחות ונזכה בגאולתנו ובישועת נשמתנו. דווקא בימינו רצוי לכל אחד לנסות ולקרוא בלב פתוח ונכון את דברי הצדיק, ונקרא אותם באותה התמימות שהצדיק דורש אותה מן האדם בישראל. |
