 לדף ראשי
לתוכן הגיליון
שירים מן העבר
עדינה מור-חיים
גיליון מס' 41 - ניסן תשע"א * 4/11 צבעים
בְּתוֹכִי מְכַרְסֵם טַוָּס מְטוֹפֵף בְּגַן וְרָדִים רֵיחָנִי מִדַּי מַסְתִּיר חַיָּה מְבֹעֶתֶת מְטַפֶּסֶת עַל גִּבְעָה לִרְאוֹת מֵעֵבֶר לַגָּדֵר תָּמִיד שָׁם הַצְּבָעִים בְּהִירִים. קולות אֲנִי אִמִּי הַשְּׁנִיָּה חוֹרֶגֶת אֲנִי לְעַצְמִי וּלְזִכְרוֹנָהּ הַנִּשְׁכָּח כְּכָל שֶׁפָּנֶיהָ נֶעֱלָמִים וְקוֹלָהּ מִתְרַחֵק עוֹלִים פָּנַי וְקוֹרְמִים חַיִּים וּמִּיַּד כְּשֶׁעֵינֶיהָ הַחֲכָמוֹת נֶעֱצָמוֹת נוֹסֶפֶת לְעֵינַי תְּבוּנָה וּכְשֶׁצְּלִיל קוֹלָהּ נֶאֱלָם בְּקִבְרָהּ הֵד שִׁירִי מִתְרַחֵב וְעוֹלֶה וְכָךְ לְאַט אֲנִי מְקַבֶּלֶת אֶת צֶבַע אִמָּהוּתָהּ וְיָדַי מְלַטְּפוֹת כְּפִי שֶׁלִּטַּפְתְּ אֶת דִּמְעוֹתַי מִלֶּחְיִי בִּהְיוֹתִי בַּת אַרְבַּע וְכֻלָּם הָיוּ אָז גְּבוֹהִים מִמֶּנִּי עַכְשָׁו אֲנִי כָּמוֹהָ מבטים בְּחֶדֶר אָרֹךְ מִנְּשִׁימוֹת נוֹשֵׁךְ אִישׁ בְּחִיּוּכוֹ אֶת פִּנּוֹת שִׂמְלָתִי הָאֲדֻמָּה צוֹבֵעַ בְּאַהֲבָתוֹ הַחִוֶּרֶת אֶת שְׂעָרִי הַצָּהֹב אוֹסֵף אוֹתוֹ בְּמַבָּטוֹ הַמַּגֶּבֶת כְּבָר אֵינָהּ עַל הַמִּטָּה וּבְגָדַי נִדְחָסִים שׁוּב בִּמְהִירוֹת בַּמְּגֵרָה אודים הָיִיתִי יְכוֹלָה לְהַמְשִׁיךְ לָשֶׁבֶת לְיַד הָאָח וְלִסְרֹג שׁוּב שָׁל יָשָׁן מְחוּטִים שֶׁל רְגָעִים פְּרוּמִים בְּבֹקֶר זֶה שֶׁל שֶׁמֶשׁ קָרָה. לְחַכּוֹת שֶׁיָּבוֹאוּ כָּל הַיְּלָדִים לָאֲרוּחָה אֲרֻכָּה עַד לַנִּמְנוּם הָרַךְ הַנִּמְתָּח לְעֶרֶב מְחֻבָּק לְהִשָּׁאֵר וּלְהַבִּיט בַּחוֹלֵף מֵעֵבֶר לַקִּיר וְלַחְזֹר לַמַּסְרֵגָה הָאַחַת לְלֹא קוֹל לוּלָאָה אַחַר לוּלָאָה לֶאֱסֹף. לֹא לְהַרְחִיק. אָז אוּלַי הָיִיתִי קְטַנָּה לָנֶצַח וּמַמְשִׁיכָה לְדַבֵּר רַק עִם אֲבִי אוֹ עִם מִישֶׁהוּ כָּמוֹהוּ בַּמִּטְבָּח סְבִיב שֻׁלְחָן עָגֹל כָּל בֹּקֶר. מקומות נוֹלַדְתִּי לִמְדִינָה שֶׁאֵינֶנָּה בִּמְדִינָה שֶׁיֶּשׁנָה בְּפַּטְיוֹ נָעוּל לִיהוּדִים בִּלְבַד מַה שֶׁהָיָה מְסֹרָג הָיָה הַזְּמַן שֶׁבּוֹ פָּתְחוּ לָנוּ אֶת דֶּלֶת הַבַּרְזֶל לְאַחַר דְּפִיקָה חֲזָקָה בְּשִׁמְשַׁת הַחַלּוֹן רַק הַגְּבָרִים יָצְאוּ אָז הַחוּצָה אֶל מְקוֹמוֹת שֶׁהָיוּ תָּמִיד לְיַד "הַגֵּרוּשׁ" בֵּית-הַכְּנֶסֶת שֶׁזֶּה עַתָּה בָּנוּ אַחַר-כָּךְ יָצְאוּ הַנָּשִׁים לַמִּזְרָקָה וְדִבְּרוּ בַּלַּחַשׁ בִּשְׂפַת מוֹלַדְתָּן וְהַיְּלָדִים שִׂחֲקוּ בְּמַחְבּוֹאִים עַד לַסִּפּוּר הַבָּא עַל אֶרֶץ לֹא כָּאן צללים הָעֵצִים מוּל הַחַלּוֹן תָּמִיד נִסְעָרִים מִזִּכְרוֹן עֲבָרִי. הַגֶּשֶׁם שֶׁיּוֹרֵד עַכְשָׁו הוּא רַק תֵּרוּץ לְהַבִּיט שׁוּב בְּשַׂעֲרוֹתֶיהָ שֶׁל אִמִּי וּבְשַׂעֲרוֹתַי בַּבְּקָרִים הָרְטֻבִּים מוּל הַמַּרְאָה הַקָּרָה. בְּמַסְרֵק צָפוּף בְּיָדֵךְ הָאַחַת אֵינֵךְ שׁוֹכַחַת לִמְשֹׁךְ אֶת קְוֻצּוֹתַי לְהַסְתִּיר אוֹתָךְ וְאוֹתִי בְּסִּינוֹרֵךְ הַלָּבָן מֵאָבִי שֶׁאֵינךָ מֵגֵן עָלֵינוּ מֵאָז אוֹתוֹ יוֹם שֶׁלֶג שֶׁבּוֹ הִגַּעְתָּ אֵלֶיהָ לָרִאשׁוֹנָה בָּעֲגָלָה רְתוּמָה לִשְׁתֵּי פְּרֵדוֹת שְׁבוּרוֹת קֹר רַק אַחַי אֵינָם חֲשׂוּפִים לְצֵל הָעֵצִים וּמַמְשִׁיכִים לְצַחֵק לְמַרְאֶה צַמְּרוֹתֵיהֶם הַדּוֹפְקִים בַּחַלּוֹן. |
|
