שלושה שירים

מוקי לדד

גיליון מס' 52 - תשרי תשע"ד 9/13

וְנוֹסָף גַּם הוּא עַל צָרַי

עַל כָּל הַמַּכּוֹת שֶׁנָּחֲתוּ,
נוֹסָף גַּם לַחַץ הַדָּם.
בְּקֶרֶן הָאֲבָרִים הוּא שָׁר-
מְהַתֵּל בְּמַעֲלֵה הָרֹאשׁ וְהַצַּוָּאר.
מֵפֵר אֶת הַתֵּיקוּ שֶׁבֵּין
הַחֲלוֹמוֹת הַשִּׁבְרוֹנוֹת
וְהַפִּקְפּוּקִים הַחוֹתְכִים
בַּבָּשָׂר.
פֶּתַע
הִתְעוֹרֵר לוֹ עִם הָאָבִיב.
אֲנִי הוֹלֵךְ לְהִתְנַגֵּשׁ בּוֹ,
עִם הֲלִיכַת הַבֹּקֶר.

רוֹצֶה לְאַחֵר אֶת קֵץ יָמַי.



שְׁכוֹל

מִידֵי שָׁנָה
בְּעֶרֶב יוֹם הַזִּכָּרוֹן
אֲנִי פּוֹגֵשׁ בָּהֶם בְּבֵית הַסֵּפֶר.
עוֹמֵת אֶת הַמִּתְמַעֲטִים.

שְׁפוּפִים,
חַיִּים בֵּין יָמִים מְצֻלָּקִים
וְלֵילוֹת הַכּוֹבְלִים אוֹתָם
בִּרְצוּעוֹת הַשִּׁבְרוֹנוֹת.

לֹא הֶחְסִירוּ יוֹם מִלִּסְעֹד
אֶת קֶבֶר הַבֵּן,
לְנַקֵּש, לִשְׁתֹּל, לְהַשְׁקוֹת,
בְּכַפּוֹת יְדֵיהֶם הַצְּמוּקוֹת,
בְּעֵינֵיהֶם שֶׁנֻּקְּרוּ בַּשְּׁקִיעוֹת.

עִם הַזְּמַן גּוּפָם הַמִּדְבָּרִי
מְמָאֵן לְבַצֵּעַ מַטָּלוֹת.
חַיִּים בַּמּוֹרָד.

הַזִּכָּרוֹן-
הַכּוֹחַ הַנִּצְחִי
מְּשַׁמֵּר אַהֲבָה וְגַעְגּוּעַ,
בְּתוֹךְ הָרֵיק שֶׁאֵינוֹ פּוֹקֵעַ
עִם הַזְּמַן.



"יְצוּרִים מַרְגִּישִׁים"

הַלֵּב מְבַקֵּשׁ מְעַט
הֲזָנָה,
לְשַׁחְרֵר אֲוִיר מִוֶּנְטִיל
הַכְּאֵב.

מִכַּסְפִּי שֶׁאוֹזֵל אֲנִי שׂוֹכֵר
לוֹ דִּירָה,
מְשַׁלֵּם מִסִּים וּבִטּוּחִים.

עִם הַזְּמַן דָּבָר לֹא הִשְׁתַּנָּה,
הוּא וְזוּגָתוֹ הָרְחוֹקָה מִמְּצוּלוֹת
לֹא מְצִיצִים בְּעֵינַי הַשְּׁקוּעוֹת
הַכְּמֵהוֹת,
בַּגִּצִּים הַמַּדְלִיקִים פִּרְקֵי זְרוֹעוֹתַי
הַחוֹלוֹת.
בִּשְׁבִילָם אֲנִי מֻנָּח מִתַּחַת לְרַעֲפֵי
הַגַּג בַּחֲצוֹת.
קָשׁוּר בְּאִמּוֹ בְּאַשְׁדֵי אוֹר אֲפֵלִים.

אֲנִי מְכַלְכֵּל "יְצוּרִים מַרְגִּישִׁים"
פּוֹרְצֵי יְצָרִים.

אֲנִי בּוֹרֵחַ
מֵהַמַּשְׁמָעוּת הַנּוֹקֶבֶת שֶׁל
הַיְּחָסִים.
זוֹהִי הַשָּׁעָה לַעֲבֹר מִפֹּה,
לְמָקוֹם רָחוֹק וּמְרֻחָק,
כְּדֵי שֶׁלֹּא יִרְאוּנִי
מִנֶּגֶד,
כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּתְרַחֵשׁ בִּי
סְעָרָה חֲנוּקָה וְנִזְעֶמֶת.
לִפְנֵי הַהִזְדַּקְּנוּת
וְהַהִזָּקְקוּת הָרוֹחֲשׁוֹת
בְּפֶתַח הַדֶּלֶת.