לימודים - תפקידה של הספרייה הבית ספרית

תקציר
עיקרו של המאמר שלפנינו הוא בחינת השינויים אשר חלו בתפקידה של הספרייה הבית ספרית והספרן העובד בה ב"חברת המידע" בה אנו חיים היום. לאור התפתחות חשובה ומכרעת זו, התזה העומדת בבסיסו של מאמר זה מניחה כי ישנו צורך גובר והולך של מערכת החינוך, להכשיר את תלמידי בתי הספר לתפקד בחברת המידע, אגב הקניית מיומנויות וכלים מתאימים לחיפוש מידע איכותי וראוי לשימוש. לשם מילוי תפקיד חשוב זה, יש לרתום את ספרן בית הספר המוכשר למלא תפקיד זה בצורה הטובה ביותר. תחילתו של מאמר זה בסקירה היסטורית קצרה אודות התפתחות ספריות בתי הספר בעולם, המשכו בתפקידי הספרייה הבית ספרית ובהכשרה המקצועית הנדרשת מספרן בית הספר בעבר וכיום. בסיומו של מאמר זה, מנסה המחבר לתת מענה מדוע דווקא בימינו אנו, בעידן המתאפיין בנגישות קלה ומהירה למידע, ישנו צורך הכרחי בקיומם של ספריית וספרן בית ספר על מנת שהאחרונים יוכלו למלא את תפקידם נכונה לאור הנאמר במאמר זה.

מילות מפתח
ספריות בתי ספר, ספרני בתי ספר, חברת המידע, עידן המידע, אוריינות מידע, חינוך, מורים, תלמידים, שיתוף פעולה

אודות המחבר
ערן גולדנברג הוא ספרן מומחה, ענף שירותים טכניים ותחום יעץ, ספריית יונס וסוראיה נזריאן, אוניברסיטת חיפה egoldenb1@univ.haifa.ac.il

מבוא
אנו חיים היום בחברה העוברת שינויים חברתיים וטכנולוגיים המשולבים במהפכת המידע, מהפכה המתבטאת בפיתוח מואץ של טכנולוגיות אלקטרוניות. הכרה, שליטה ויכולת שימוש מבוקרת במידע על צורותיו השונות הינם, מחד, צורך בסיסי בחברה דמוקרטית, ומבטיחים, מאידך, תפקוד יעיל של האדם בעולם המידע של היום ושל המחר. כיום, אחד התפקידים החשובים של מערכת החינוך ובית הספר הוא לעצב את דמותו של האדם הצעיר לחשוב, להיות עצמאי, המסוגל להבדיל "בין טוב לרע", ובעל חוש ביקורת. אדם אשר בבוא העת יוכל לקחת חלק פורה בעיצוב החברה בה יתפקד. להשגת מטרות אלה יש לרתום את ספריית בית הספר. ספרייה טובה, פעילה ועשירת משאבים, היא יסוד חשוב בכל בית ספר ובכוחה לתרום תרומה אמתית ומשמעותית למימוש מטרות מערכת החינוך (אנזנברג ויצחקי, 2006; יפתח-אל, 1996; שהם, 1993). מערכת החינוך אמורה להכשיר את תלמידיה לתפקד בחברת המידע ולהקנות להם לשם כך מיומנויות של איתור ושימוש במידע. ספריית בית הספר או "מרכז משאבים" הנו הגוף הראוי ביותר במערכת החינוך לשמש כמתווך בין התלמידים ובין עולם המידע, בהיותו מחד, ספק של שירותי מידע ובשמשו, מאידך, מעבדת לימוד להקניית המיומנויות הנדרשות (שהם, 1993). עידן המידע המודרני חולל מהפכה אמתית בתפקידו של ספרן בית הספר. משומר המלאי והמשגיח על השקט הפך ספרן בית הספר למנהל מקצועי של סביבה עתירת מידע ועתירת טכנולוגיה. כיום, ספרן בית הספר מהווה חלק בלי נפרד מצוות ההוראה הגרעיני ומסייע למחקר של תלמידי בית הספר אגב, פיתוח כישורי חשיבה אצלם (אהרוני, 2007; התפקיד המשתנה של ספרן/ית בית הספר, 1993).

באופן כללי, למימוש תפקידיה דרושים לספריית בית הספר התנאים הבאים (יפתח-אל, 1996):
· ספרן מקצועי, בעל השכלה אקדמית בספרנות.
· תמיכה מהנהלת בתי הספר.
· הגדרת מטרות על ידי הספרן וצוות המורים.
· תקציב הולם.
· שיתוף פעולה של צוות המורים.
· מבנה מתאים במיקומו ובגודלו.
· ציוד מתאים עבור התלמידים והעובדים.
· תנאים פיסיים הולמים: תאורה, חימום, קירור וכיוצא באלה.
· שעות פתיחה נוחות.
· חדר עיון מצויד כהלכה במגוון ספרי יעץ וספרי יסוד.
· ספריית השאלה של ספרי קריאה וספרי עיון.
· מגוון עזרי לימוד אורקוליים.
· אוסף הולם של כתבי עת.

סקירה היסטורית
עיון בספרות המקצועית מלמד כי שורשיה של הספרייה נעוצים ברצון לאגור ולשמר מידע כתוב ובצורך להעביר אותו לדורות הבאים. כבר בתקופות קדומות היה קיים מוסד הספרייה הצמוד לבית הספר. בתרבות הרומית הקדומה הפצת החינוך הייתה קשורה בהקמת בתי ספר וספריות הצמודות להן, ובחברה הנוצרית של ימי הביניים מערכת החינוך הייתה קשורה למרכזי הדת (מנזרים, בעיקר) ובהם היו ספריות שסיפקו ללומדים מקורות לימוד שעסקו בעיקר בנושאי הדת הנוצרית ומצונזרים על ידי מנהיגיה. העת החדשה הביאה להתפתחות מערכות חינוך שלא במסגרת הכנסייה והוקמו בהן ספריות מתוך השקפה שיש לפתוח אותן גם לקהל הרחב. האוניברסיטאות ומסגרות התרבות של תקופת הרנסנס עודדו חינוך ולימוד שלא במסגרת הכנסייה ולצד ספריות הכנסייה התפתחו אוספים פרטיים ולימודיים. התנופה העיקרית בהתפתחות הספרייה הייתה המצאת הדפוס. הייתה זו מהפכה תקשורתית ותרבותית כאחד, כי נתאפשרה הפצת מידע כתוב להמונים ולא רק לבני מעמדות מסוימים (אנשי דת או אצולה). למרות זאת, בתי ספר וספריות המשיכו להיות נחלת מעטים (שמר, 2002).

שורשיהן של ספריות בתי ספר בדגמים הקיימים כיום, נעוצים במהפכות החברתיות והכלכליות של סוף המאה ה-18 שהביאו לשינוי גישות כלפי החינוך והלימוד. בצרפת ואנגליה הוקמו מערכות חינוך מתוך עיקרון של שוויון ושל מתן חינוך לאוכלוסייה כולה, אך מערכות חינוך אלה לא כללו את הספריות. רק בסוף המאה ה-19, מערכת החינוך העל יסודית בארצות הברית העלתה את הרעיון של ספרייה בין כתלי בית הספר (שמר, 2002).

התפתחותן של ספריות בתי ספר קיבלה תנופה ממשית בשנות העשרים של המאה שעברה לאחר מלחמת העולם השנייה, בעיקר בארצות הברית. עד למלחמת העולם השנייה ספריית בית הספר נראתה כמחסן ספרים שנועד להשלים את תוכנית הלימודים. ואכן ספריות בתי-הספר הכילו בעיקר ספרי עזר, היו ממוקמות בכיתות או במחסנים ונוהלו על ידי מורים מתנדבים. בארצות הברית ראו בספריות בתי הספר כלי חינוכי חשוב ביותר ומערכות החינוך בארצות הברית יזמו חקיקה ותקנות, שחייבו פתיחת ספריות בבתי ספר. מארצות הברית, התפשט הרעיון לאירופה, וספריות בתי ספר הפכו לחלק בלתי נפרד מתכנון בתי ספר חדשים שהוקמו לאחר המלחמה (סבר וסבר, 1997; שהם, 1993; שמר, 2002).

בספרות המקצועית נהוג לתאר שלוש מהפכות בהתפתחותן של ספריות בתי ספר:

· מהפכה ראשונה - לאחר מלחמת העולם השנייה, כאשר מספר מנהיגים מתחום החינוך, הספרנות והמדיה קראו תיגר על תפישת הספרייה כמחסן ספרים ובמקומה הציעו להעמיד את הספרייה במרכז בית הספר ובמרכזו של התהליך הלימודי. כך, החלו בהדרגה ספריות בתי הספר לעבור שינויים: אוספי הכיתות מוזגו לאוספי הספרייה, הוחל ברכישת ציוד וחומר אור קולי, חדרי הספרייה שופצו או נבנו מחדש והחלה העסקה של אנשי מקצוע מתאימים. למרות זאת, היה בספרייה מעט מאוד חומר אור קולי, ספרי יעץ לא הושאלו ואחת המוסכמות הבסיסיות בספרייה היה השקט. הדרכה בשימוש במשאבי הספרייה הייתה מינימאלית ועבודת הספרן הייתה מנותקת מעבודת המורים (שהם, 1993).

· מהפכה שנייה - שנות השישים של המאה ה-20. מהפך מרכזי במערכות החינוך תמך בהעתקת השימוש הבלעדי בספרי לימוד אל עבר שימוש באמצעי המדיה השונים. הדגש הועתק משינון עובדות להבנתן, להתפתחותו וטובתו הרגשית, האסתטית, החברתית, הרוחנית והפיסית של התלמיד, מהוראה ללמידה, ומלמידה פסיבית ללמידה פעילה. מהפך זה סימל את ההוראה המותאמת ליחיד, הבנויה סביב צורכי התלמיד, עניינו, ייחודו, דרכי חשיבתו, סגנון הלימוד שלו, מיומנויותיו ורמתו האינטלקטואלית. בעקבות כך, ספריית בית הספר נתפשה כמרכז לאמצעי למידה, המכיל משאבים מגוונים וסוגי מדיה שונים. לא עוד רק חומר מודפס, כי אם גם מפות, שקפים, שקופיות, סרטים, קלטות, מכשיר טלוויזיה, מחשב ועוד. ספריית בית הספר נתפשה כסדנא וכמעבדת לימוד, המאפשרת התנסויות מסוגים שונים: קריאה, הקשבה, צפייה, התבוננות, למידה עצמית או בקבוצות, כאשר התלמיד בה הוא חוקר הלומד כיצד ללמוד. כך נולדה אגב, תפישת הרעיון הרואה בספרייה מרכז של פעילות חינוכית, השותף באופן מלא בתהליך הלמידה וההוראה בבית הספר. הספרייה נתפשה כמקום חי ותוסס, שיש בה פעילות רוחשת. בספרייה זו מדריכים את התלמידים, אך בה בעת, שמים דגש על עידוד הקריאה החופשית באמצעות אוספי ספרות יפה ובפעילויות מיוחדות המעוררות את ההתעניינות האינטלקטואלית המרחיבה את אופקי התלמידים. למרות שהספרייה שולבה כחלק אינטגראלי בתוכנית הלימודים ובניגוד לספרני בית הספר אשר הבינו את הפוטנציאל העצום שטמון בשילוב מרכז זה בתהליך החינוכי, מורי ותלמידי בית הספר, לא ידעו כיצד להפיק את מרב התועלת ממרכז זה. לכן, ספרני בית הספר השקיעו מאמץ רב על מנת לשכנע את מורי ותלמידי בית הספר לעזוב את סביבת הלימודים המסורתית ולהגיע אל סביבת הלימוד החדישה, המאתגרת והשונה ולאמץ אותה (אהרוני, 2007; שהם, 1993).

· מהפכה שלישית - התחוללה כאשר בית הספר כולו הפך ל"מרכז משאבים" והספרייה הפכה ל"רשת מרכזית". הספרייה לא נתפשה יותר עוד כמעבדת לימוד נפרדת, אלא, בית הספר כולו הפך למעבדת לימוד הנתמכת ונשענת על ה"רשת המרכזית". הספרייה איננה מכונה יותר עוד ספרייה, אלא שמה שונה ל"מרכז משאבים" המכיל פריטי מידע בדפוס ופריטי מידע בפורמט דיגיטאלי, בהתאם לצורכי התלמידים והמורים. "מרכז המשאבים" מכיל ספרים, כתבי עת, משחקים חינוכיים, מאגרי מידע ממוחשבים, אינטרנט, מסכי פלזמה ועוד. ספרן בית הספר אינו נתפש עוד כשומר הספרים המארגן ומסדר אותם על המדף והשומר על השקט, כי אם מומחה מידע מקצועי המכוון ומדריך הן את התלמידים והן את המורים למקורות המידע הנדרשים להם. גם הלומד הנו לומד חדש, איננו לומד פסיבי המקבל את המידע הנדרש מהמורה בכיתת הלימוד או מספרן בית הספר. זהו זן חדש של לומד, לומד אקטיבי, אשר עובד בצורה עצמאית על המטלות והעבודות שעליו להגיש. "מרכז המשאבים" בבית הספר הפך לחלק בלתי נפרד מתוכנית הלימודים המקיים בנוסף תכנית להקניית "אוריינות מידע". הספרייה מאפשרת לכל התלמידים להשתמש באופן שוויוני בטכנולוגיות המידע ולרכוש מיומנויות מידעניות מתקדמות. מרכז זה אינו נתפש עוד כמקום שקט, מבודד או רציני, אלא כמקום תוסס, מלא חיים, המהווה את מרכז העשייה במקום התואם בדיוק רב לסביבת לימוד קונסטרוקטיביסטית, בה נדרשים התלמידים לסביבת לימוד עשירה מבחינת מידע ומבחינת האמצעים הטכנולוגיים העומדים לרשותם. בסביבת לימוד זו, ספריית בית הספר והספרן מציעים לתלמידים מגוון אפשרויות ומשאבים להצלחה בלימודים. הספרן, או בכינויו הנוסף, מידען/מומחה מידע מקצועי, מכיר מגוון רב של מקורות מידע הנמצאים בפורמטים שונים ויכול לעזור ולסייע לתלמיד בהכנת משימותיו השונות. ספרן בית הספר מדריך הן את התלמידים והן את המורים בשימוש נכון ומושכל במקורות המידע הנמצאים במרכז המידע, ובכך הופך למעורב ושותף מלא בתהליך הלמידה המעוניין בהצלחת התלמיד (אהרוני, 2007).

תפקידיה המגוונים של ספריית בית הספר
ספריית בית הספר היא "מרכז המשאבים" בבית הספר, חלק בלתי נפרד מבית הספר המשמשת כמעבדת לימוד ומאפשרת למידה מעמיקה ומרחיבה, מטפחת ומעודדת את הקריאה החופשית ואת הלמידה העצמית. ספרייה זו משמשת כמקום המפגש של מקורות תרבות ומידע לבין צרכני מידע (סבר וסבר, 1997).

תפקידי ספריית בית הספר לאור פרסומי משרד החינוך והתרבות
בפרסומים של משרד החינוך והתרבות על תפקידיה של ספריית בית הספר (חוזר מנכ"ל משרד החינוך, 1989) הוגדרו תפקידי ספריית בית הספר כר"מ (סבר וסבר, 1997; שמר, 2002):
· סיוע והשתלבות בהגשמת תכנית הלימודים, תוך הרחבה והעמקה של החומר הנלמד בכיתה.
· סיוע בפיתוח יכולת ההבעה בכתב ובעל פה על ידי טיפוח ועידוד הקריאה וחינוך לקריאה חופשית.
· הגשמת יכולות התלמידים, ברמות השונות, ללימוד עצמי, תוך שימוש במקורות מידע מגוונים.
· הקניית מיומנויות השימוש במשאבי מידע שונים.
· הרחבת ההשכלה הכללית הלא פורמאלית.
· הגשמת החינוך לערכי תרבות, אסתטיקה והתנהגות אזרחית נאותה.
· ספריית בית הספר שותפה בתהליך של הקניית הידע הלימודי על ידי כך שהיא מאפשרת לתלמיד להכיר כלים לאיתור מידע בכל התחומים הנלמדים בתכניות הלימודים.
· ספריית בית הספר היא מעבדת לימוד, שבה התלמידים לומדים כיצד ללמוד. תפקידה לפתח את יכולתו של התלמיד לקרוא, לכתוב, להאזין, להתבונן, לחשוב ולפעול מתוך בחירה, ולהפעיל שיקול דעת והסקת מסקנות בדרך לוגית .
· ספריית בית הספר מתווכת מידע בין תלמידי בית הספר והמורים ובין עולם המחקר המספק מידע וכמעבדת לימוד להקניית מיומנויות מידע.
· ספריית בית הספר מאפשרת לתלמיד הזדמנות למפגש עם אוצרות התרבות.
· ספריית בית הספר משמשת יחידת השלמה לפעילות בכיתות הלימוד.

תפקידי ספריית בית הספר העולים מן הספרות המקצועית:
· על ספריית בית הספר לתמוך במערכת החינוך ובתוכנית הלימודים. לשם כך, על הספרייה לכלול אנציקלופדיות, מילונים, לקסיקונים ועוד כלים הנחוצים לשם מציאת מידע עבור תלמידי בית הספר.
· על ספריית בית הספר לסייע בהרחבת אופקיו של התלמיד ולהעמיד לרשותו מגוון רחב של מקורות מידע, אשר לא רק יתמכו ישירות בתכנית הלימודים, אלא גם יתרמו להקניית ידע כללי על ידי העשרת תכנית הלימודים מעבר לנושאי החובה בבית הספר. לשם כך, על הספרייה להוסיף לאוסף כלי היעץ הבסיסי שלה גם ספרי יען, הכוללים ספרים וכתבי עת במגוון תחומים הקשורים באופן ישיר או עקיף לתכנית הלימודים.
· על ספריית בית הספר לשמש מרכז מדיה ומרכז למידה עצמית כאשר פריטי מידע ספריים ולא ספריים עומדים לרשות המורים והתלמידים. בספרייה צריכים להיות סרטים, דיסקים, שקופיות הזמינים תמיד לשימוש הן למורים והן לתלמידים.
· על ספריית בית הספר לספק צרכים של קריאה בשעת הפנאי ולא להזניח תפקיד חשוב זה או להשאירו רק בידי הספרייה הציבורית. כיום, על ספריית בית הספר להדגיש את הצורך בעידוד קריאה כאחד התפקידים החשובים והבסיסיים המוצעים בשירותיה: שעת סיפור, קריאה מונחית ועוד מהווים חלק בלתי נפרד מפעילויותיה של ספריית בית הספר (סבר וסבר, 1997; שמר, 2002).

יפתח-אל (1996) מחלקת את תפקידי ספריית בית הספר לארבעה תפקידים עיקריים:
· תפקיד לימודי: אם תפקידו של בית הספר הוא להקנות לתלמידיו מיומנויות שתעמודנה לו בכל חייו (ידיעת קרוא וכתוב, ידיעת שפה זרה, הפעלת מחשב ועוד) הרי שתפקידה של ספריית בית הספר הוא ללמד את משתמשיה מיומנויות של התמצאות בספרייה ובאוספיה ואת היכולת להפיק את המרב מן הספר. הדרכה נכונה של תלמידי בית הספר תביא אותם להיות מסוגלים ומצוידים ביכולת לאתר מידע חשוב לאחר סיום לימודיהם. אם ברצוננו לפתח בתלמידים כושר למידה עצמית, על הספרייה בתמיכת ההנהלה, וצוות מורי בית הספר לעצב תכנית לימודים להדרכה ביבליוגרפית, לרבות הוראת אוריינות מחשב ואוריינות מידע.

· תפקיד אסתטי: על ספריית בית הספר לפתח טעם ותחושה תרבותית טובים בתלמידים. דווקא בשעות "בלתי פורמאליות" בהן שוהים התלמידים בספרייה, באפשרותה של הספרייה להשפיע על חושיהם באמצעות מה שיראו וישמעו סביבם במקום זה. על ספריית בית הספר להקדיש תשומת לב רצינית לאווירה הנאה של המקום: ריהוט נעים לעין, יצירות אומנות, צמחייה והקפדה על מראה יפה של אביזרים הנחוצים לספרייה (לוח מודעות, דלפקים נאים ועוד) לרבות, מצבם האסתטי של הספרים עצמם (עטיפות, סימון גב נאה, הצבה מסודרת במדפים ועוד).

· תפקיד אינפורמטיבי: על ספריית בית הספר לחנך את תלמידי בית הספר לדעת כי תמיד יוכלו לפנות אל הספרייה בבקשת מידע במגוון תחומי ידע: ספרות, מדע, משפט, כלכלה, פסיכולוגיה ועוד.

· תפקיד חינוכי: באווירה התרבותית של ספריית בית הספר אפשר לתת ביטוי נאה לערכים שמערכת החינוך משתוקקת לתת לתלמידיה. ערכים ביחסים בין אדם לחברו, ערכים כלל אנושיים, יהודיים וישראליים ואף טיפוח הקשר המיוחד לסביבה הקרובה. על הספרייה להקנות ערכים לתלמידיה באמצעות "תקנות הספרייה" (רצוי בהשתתפות נציגי התלמידים). תקנות אלה יסייעו לאווירה תרבותית בין כתלי הספרייה וישפרו את ההתחשבות ההדדית בין כל באיה. הקפדה על תקנות אלה תתמקד בהופעה מסודרת, בשמירת הניקיון בספרייה, סדר ושקט ועוד. לספריית בית הספר מגיעים תלמידי כל הכיתות לפעילויות בלתי פורמאליות ולכן היא המקום המתאים ביותר למתן ביטוי לערכים שונים שמערכת החינוך מעוניינת להציג בפני תלמידיה ולהעלאת נושאים חינוכיים חשובים כגון: חגים ומועדי זיכרון, אירועים אקטואליים ועוד.

השכלתו של ספרן בית הספר
בספרות המקצועית ישנן שתי גישות באשר להשכלתו של ספרן בית הספר. לפי גישה אחת על ספרן בית הספר להיות בראש ובראשונה דמות מחנכת. בהשכלתו על הספרן להיות בראש ובראשונה מורה ורק אחר כך בעל ידע בספרנות על מנת שיוכל להשתלב טוב יותר במערכת החינוך. לפי גישה זו על ספרן בית הספר להיות בעל השכלה מקבילה ליתר מורי בית הספר, ובנוסף לכך להיות בעל השכלה ספרנית. גישה נוספת אשר קיימת בספרות המקצועית, לפיה על ספרן בית הספר להיות בראש ובראשונה ספרן הזקוק למיומנויות חינוכיות בשל מיקומה של ספרייתו בתוך מערכת החינוך. עליו להיות בעל ידיעות ספרניות, בעל יכולת להקנות לתלמידים מיומנויות ספרייה ובעל יכולת לארגן אוסף ספרייתי יעיל. אגב, תפקידו של ספרן בית הספר בבית הספר העל יסודי ובמיוחד בחטיבה העליונה קשה ומורכב יותר. החל מכיתה ו' ועד תום הלימודים העל יסודיים עוברים הן הקורא המתבגר והן מערכת החינוך תהפוכות ושינויים רבים. תלמידי התיכון בוחרים בלימודיהם מגמות לימוד ועל ספרן בית הספר והספרייה להתאים את האוסף בהתאם. לכן, ספרן בית הספר נזקק בעבודתו למיומנויות ספרניות ולתכונות של מחנך, על מנת שיוכל לשרת קהל יעד מורכב זה בהצלחה (שמר, 2002; סבר וסבר, 1997).

איגודי הספריות של בתי-הספר באוסטרליה מגדירים כיום את ספרן בית הספר מורה-ספרן. בהצהרת התפקיד של המורה-ספרן מצוין כפל התפקיד של הספרן בבית הספר, שמשמש הן כמורה והן כמומחה ידע, והוא מוסמך להוראה ולספרנות. שתי ההכשרות נועדו להבטיח את תפקודו גם כמחנך וגם כמנהל מידע ושיהיה בעל הבנה משולבת בשני התחומים: ידע בתוכניות לימודים, באסטרטגיות הוראה ובסגנונות למידה, בניהול צוות ובגישה למערכות מידע. המונח מורה-ספרן משקף בצורה הטובה ביותר את מהות התפקיד. האדם הממלא בבית הספר תפקיד זה הוא בעל הסמכה כפולה, הן בחינוך והן במידענות ובספרנות. משמעות כפל התפקיד וההכשרה היא שעליו להיות מעורב בחינוך התלמידים ולעיתים גם בהוראת המורים. זאת היא אגב הסיבה מדוע לעיתים קרובות מורים רבים מחליטים להמשיך ללימודים מתקדמים במידענות וספרנות וחוזרים לאחר מכן לבית הספר שבו לימדו בעבר כמורים-ספרנים. למצב זה יתרונות רבים, כיוון שהמורים-ספרנים מכירים את התרבות הנהוגה בו, כמו גם את בעלי התפקידים והמורים והם יכולים לשתף פעולה איתם ביתר קלות. מורים-ספרנים מסוג זה מתקבלים על ידי מורים אחרים בקלות רבה יותר ובטבעיות כשותפים להוראה, לאור היכרותם הקודמת עמם כמורים בסגל ההוראה של בית הספר והכרה זו היא תנאי חיוני להצלחת שיתוף הפעולה בין השניים. יתרה מכך, מורי בית הספר נכונים ליותר שיתוף פעולה עם מורה-ספרן שמגלה מעורבות ומנהיגות בבית הספר (אש-ארגיל ושהם, 2012).

תפקידו של ספרן בית הספר
באופן כללי, ישנם שלושה תפקידים מרכזיים בעבודתו של ספרן בית הספר (אהרוני, 2007):
· מומחה מידע: ספרן בית הספר הנו מומחה מידע המאפשר נגישות למקורות מידע שונים, עוזר ומסייע באיתור מידע ובסינונו.
· הוראה והדרכה: ספרן בית הספר מדריך את תלמידי בית הספר בנושא הקריאה הביקורתית ומיומנויות החשיבה הנדרשות מהלומד לאורך החיים.
· יועץ הוראה: ספרן בית הספר מספק ייעוץ והדרכה למורים בתחומי ההוראה שלהם ובתחומי התעניינותם.

יפתח-אל (1996) מוסיפה מספר תפקידים של ספרן ספריית בית הספר:
· אחראי פדגוגי ומינהלי על כל פעולות הספרייה- מרכז המשאבים.
· כפוף למנהל בית-הספר.
· מתייעץ בפעולותיו עם מנהל בית הספר, עם רכזי המקצועות, המורים והתלמידים.
· מגיש למנהל בית הספר דו"ח פעילות והצעת תקציב שנתית.
· רוכש ספרים, תוכנות וציוד לספרייה במסגרת התקציב המאושר ובהתייעצות עם מנהל בית הספר, מרכזי המקצועות והמורים.
· אחראי על פריטי המידע הספריים והלא ספריים בספרייה.
· מפתח ומנהל מערכת יחסים בלתי פורמאלית עם התלמידים, מדריך, מכוון ומעודד אותם ולא משמש המורה שלהם.... .
כיום, נדרש ספרן ספריית בית הספר להיות שותף פעיל יחד עם צוות בית הספר בתכנון הלימוד ולהיות מעורב באופן מלא בבניית תכנית הלימודים כולה, כחלק מתהליך הוראה הנקרא TIE. משמעו של התהליך הנו: הידברות (Talking), מעורבות (Involving), הערכה (Evaluating): הידברות עם המורים באשר לתוכניות ההוראה, מעורבות הספרן עם המורה בכל שלבי תכנון יחידות ההוראה והערכת המבוצע. לכן, ספרן בית הספר תומך היום במערכת הלימודים של המוסד החינוכי, מעשיר את תכנית הלימודים ומשתלב בה באופן מלא (שהם, 1993). ואכן, מחקרים בספרות המקצועית הצביעו על קשר חיובי בין מצוינות והישגים לימודיים גבוהים לבין קיום ספרייה טובה של בית הספר. בבתי ספר אשר שילבו בצורה נאותה את פעילות הספרייה בתוכנית הלימודים, עלו הישגי התלמידים. אלא, שלא פעם ולעיתים קרובות מחקרים בספרות המקצועית מוכיחים כי הצוות החינוכי בבית הספר אינו קושר את ספרני הספרייה כגורם שיש ליידע אותו ולשתף אותו בתוכניות הלימודים. ספרני בית הספר לא פעם מבודדים ואינם נתפשים כגורם שיש לו חלק, ישיר או עקיף, בהתקדמות התלמיד ובהצלחתו. ניתן למדוד את הצלחתו של המורה באופן ברור למדי על ידי בדיקת הישגי התלמידים, אך איש אינו יודע מה חלקם של הספרנים בהצלחת התלמיד. לכן, על ספרן בית הספר לפתח כישורים בתחומים של תקשורת בינאישית ויחסי ציבור על מנת שניתן יהיה למדוד את הצלחתו או חלילה את כישלונו: עליו לפתח תדמית עצמית חיובית, לשדרה לאחרים ולשכנעם בדבר התועלת שהם עשויים להפיק מספריית בית הספר. עליו להראות מנהיגות, להוכיח מומחיות בתחומי המדיה וההוראה ולקדם את תכניות הספרייה, בעזרת תקשרת ויחסים בין אישיים טובים. עליו להיות בעל המומחיות ללמידה המבוססת על משאבים מאחר והוא ממוקם בעמדה ייחודית בבית הספר וביכולתו לתרום באופן משמעותי ביותר להישגי התלמידים (אהרוני, 2007; אנזנברג ויצחקי, 2006).

מאחר וכיום, מורי בית הספר נדרשים לבנות סביבות הוראה ולמידה המבוססות על חקר, שימוש במקורות מידע מגוונים המשולבים בטכנולוגיות מתקדמות, עליהם לעבוד בשיתוף פעולה הדוק ומלא עם ספרני בית הספר בבניית תכנית ההוראה שלהם. על ספרן בית הספר לסייע לתלמידי בית הספר בחיפוש הראשוני של המידע אותו הם מחפשים, במיוחד כאשר הם אינם יודעים מה הם צריכים והיכן להתחיל את החיפוש. ספרן בית הספר נדרש לסייע לתלמידי בית הספר לאתר ולאחזר מידע שכן אין זה מספיק רק לכתוב את מילות החיפוש במנוע החיפוש "גוגל". מנועי החיפוש ברשת האינטרנט (כדוגמת "גוגל") אינם יכולים לשאול את משתמשי הספרייה שאלות מכוונות כדי לעזור להם למקד את החיפוש או להציע להם עזרה בבניית שאילתה שהן פעולות שבהן ספרני בית הספר (וספרנים בכלל) מומחים ויכולים לסייע. כיום וביתר שאת בעתיד הקרוב, יידרש מספרן בית הספר ללמד את תלמידי בית הספר כיצד להעריך באופן נכון וביקורתי את המידע שהם מוצאים. עליו ללמד את משתמשי הספרייה כיצד לבחון את האמינות, התקפות, הדיוק, הסמכות, המומחיות והעדכניות של המידע, או במילים אחרות, "אוריינות מידע" (בדיחי-אייל, 2006).

ספרן בית הספר נדרש כיום למצוינות ולראיית התמונה הכוללת, הוא אמור לחפש לעצמו שותפים ובני ברית בתוך בית הספר, ליצור אווירה של כבוד הדדי ואמון, להיות בעל כישורי תקשורת המסוגל לעבודת צוות ולגילוי מנהיגות בעבודתו. עליו להיות מסור לעבודתו, להראות נכונות לעבודה קשה ולהיות בעל ידע בחינוך פורמאלי. עליו להיות מנהיג ויוזם, בניגוד לסטריאוטיפ המקצועי של ספרן בית הספר שהנו אדם פסיבי, מתון וחובב ספרים. עליו להראות התלהבות, החלטיות, יצירתיות ונכונות להתקדם ולתרום רבות לביצוע תפקידיו המגוונים (אנזנברג ויצחקי, 2006; אש-ארגיל ושהם, 2012).

סיכום
בעידן שבו המידע מציף אותנו מכל עבר, נראה שיש צורך הכרחי בקבלת סיוע והכוונה מקצועית כיצד לחפש, לאתר ולסנן את המידע. לכן, רק הפיכתם של ספרני בית הספר למידענים המשולבים בתכנית ההוראה תחולל פלאים בבית הספר ובהישגי תלמידיו. ספרני בית הספר חייבים כיום לזהות את צורכי המידע של המשתמשים שלהם: הנהלה, מורים ותלמידים, להנחות אותם באיתור מידע ראוי, בסינונו ובתהליכי עיבודו. ספרני בית הספר הם מתווכים בין משתמשי הספרייה לבין המידע ומכאן נובעת חשיבותם הרבה במערכת החינוך. עליהם להעצים את הלומדים תוך שיתוף פעולה והוראה משותפת עם המורים כדרך להגשמת היעד של שיפור הישגי התלמידים (אש-ארגיל ושהם, 2012; בדיחי-אייל, 2006).

ספריית בית הספר או "מרכז המשאבים" הינה המקום המתאים ביותר ללמוד בו, המהווה סדנא למציאת פריטי מידע הן על ידי המורים, הן על ידי התלמידים והן על ידי הספרנים. ספריית בית הספר הינה סביבה לימודית המאפשרת עבודה יחידנית או בקבוצות, תוך שיתוף פעולה בית ספרי, כאשר המורה איננו המכתיב הבלעדי של ההוראה המתנהלת בבית הספר, אלא שותף ביחד עם הספרן. ספריית בית הספר תורמת להתפתחות העצמית של התלמידים מעצם היותה סביבת לימוד אסתטית המקנה לתלמידים כלי חשיבה, יכולת סינתזה, יכולת הפשטה, ניתוח וחשיבה ביקורתית ואמות מידה של הערכה ושיפוט לקבלת החלטות הנדרשות בחברה פלורליסטית. בספרייה זו ירכשו התלמידים את המיומנויות הנדרשות לפתרון בעיות מידע: הגדרת המטרה המכתיבה את הצורך במידע, אסטרטגיות חיפוש מידע, יכולת איתור והכרת המקורות ודרכי הדליה מהן, יכולת לזהות, לנתח ולהעריך עד כמה המידע עונה על המטרה, סינתזה שהיא היכולת לשלב בין מידע שנשאב ממגוון מקורות והערכה ביקורתית של התהליך כולו. ספריית בית הספר מהווה סביבת לימוד פעילה, עתירת טכנולוגיה המציעה מגוון מקורות מידע והתנסויות לימודיות לכל תלמידי בית הספר. על ספריית בית הספר להתמקד בתהליך הלמידה ולא רק בהפצת מידע, עליה להדגיש הקניית אסטרטגיות למידה או הוראה אפקטיבית והקניית מיומנויות של "אוריינות מידע" (אהרוני, 2007; שהם, 1993). עליה לאפשר גישה פיסית אינטלקטואלית למידע, לגרום להתנסויות לימוד אשר יהפכו את משתמשי הספרייה הבית ספרית לצרכנים ביקורתיים וליצרני מידע. עליה לסייע ולייעץ בשימוש בטכנולוגיות ההוראה והמידע, להבטיח משאבים לפעילויות שתורמות לתהליך של למידה לאורך החיים, לדאוג לקיום מבנה שיתפקד כמרכז המידע של בית הספר ולספק משאבים ופעילויות למידה שייצגו דעות, התנסויות ופרספקטיבות חברתיות ותרבותיות מגוונת, שיתרמו לחברה דמוקרטית. אסור לספריית בית הספר להיות מקום קודר, או מחסן ספרי לימוד אשר משרת אך ורק את הספרן בלבד. אסור לה להיות חדר לימוד בלבד המשמש בעת הצורך עונש עבור התלמיד (יפתח-אל, 1996; שהם, 1993; שמר, 2002). כמובן שלשם כך, נדרש שיתוף פעולה איתן בין הספרן והספרייה לבין צוות מורי בית הספר על מנת ליצור גישה חיובית ויחס של כבוד בין שני הצדדים שבה כל צד, הן המורה והן הספרן מביאים את מומחיותם וכל אחד תורם את חלקו, ומי שמרוויח הם התלמידים. לשם יצירת שותפות מסוג זה, יש צורך באמון, ידידות ותקשרת מילולית אליה מתווספים קולגיאליות, נטייה ליחסי גומלין והדדיות, כמו גם נכונות לחלוק, לכבד, לקבל כשווה ולהכיר במומחיות השותף. אגב, מורים אשר משתפים פעולה עם ספרני בית הספר נהנים מיתרון של נגישות גבוהה יותר למשאבי הספרייה ומזדמנת להם אפשרות לקבל הצעות ורעיונות חדשים להוראה, ולתלמידים ניתנת ההזדמנות ללמוד מיומנויות שונות של אוריינות מידע, הנחייה בהערכת אתרים, ציטוט של מקורות מידע, הזדמנות להתנסות בלמידה מבוססת מקורות, שיפור מיומנויות הקריאה והכתיבה, חשיפה לסגנונות הוראה מגוונים שמביאים בסופו של דבר, לשיפור הישגיהם הלימודיים. ספרנים של בתי ספר אשר התנסו בשיתוף פעולה מוצלח עם מורי בית הספר מרגישים מוערכים יותר. שיתוף פעולה זה מוכיח את חשיבות תפקידם המקצועי ויוצר רושם חיובי על המורים, ומהווה גורם משיכה למורים נוספים ומעודד גם אותם לשתף פעולה. כתוצאה מכך, עבודתם של הספרנים בבית הספר הופכת למעניינת יותר והם מביעים התלהבות רבה יותר ותחושה של תרומה אמתית ללמידה. התנסות חיובית זו מעניקה לספרנים ולמורים תחושה של חיוניות מחודשת. היותו של מנהל בית הספר תומך ונלהב או חלילה בלתי תומך ונלהב מספריית בית הספר יחרצו לעיתים קרובות את גורלן של תכניות הספרייה לשבט או לחסד, להצלחה או לכישלון מאחר ומנהל בית הספר הוא דמות מפתח החיונית להצלחת פעילות הספרייה. בישראל, אגב, טרם הפנימו את התפישה הגורסת כי שיתוף פעולה בין ספרנים למורים הוא מרכיב חיוני מאין כמוהו בהצלחת הספרייה. בבתי ספר רבים בארץ תפקידי הספרנים כיועצים לנושאי חינוך והוראה לא תורגמו עדיין לשפת המעשה (אנזנברג ויצחקי, 2006). יתר על כן, ספרני בית הספר נדרשים לבנות שותפויות חדשות ולחבר את מרכז המשאבים הבית-ספרי עם הקהילה החינוכית הרחבה באמצעות תכניות שיתוף פעולה גם עם מוסדות מחוץ לבית הספר כגון, ארגונים קהילתיים, מוזיאונים וספריות ציבוריות (אש-ארגיל ושהם, 2012; שמר, 2002).

לאור סקירת הספרות שהובאה במאמר זה, על ספרן או מידען בית הספר להיות המומחה למידע והאחראי לתוכנית אוריינות המידע ולשילובה בלמידה בבית הספר. עליו להיות גורם מוביל בתחומי טכנולוגיית המידע ושילובן בהוראה ועליו לשתף פעולה עם המורים, כאשר המטרה הסופית היא יצירת תכנית ספרייה הממוקדת בתלמיד ובצרכיו הייחודיים. מחקרים בספרות המקצועית מוכיחים שוב ושוב כי כאשר ספרן בית הספר הנו אדם קשוח ובלתי ידידותי, הרי שמוטיבציית התלמידים להיכנס לספרייה ולעבוד בה תהיה מועטה, אך כאשר ספרן בית הספר הוא חלק בלתי נפרד מצוות ההוראה ומגלה יחס ידידותי וגמישות כלפי התלמידים, האחרונים מבקרים לעיתים קרובות יותר בספרייה. לכן, על ספרן בית הספר לשרש מעולם המושגים הרווח בקהילת בית הספר את הכינוי "הספרן הבלתי נראה" ועליו לעבוד בשיתוף פעולה הדוק עם צוות בית הספר. עליו לשווק את שירותי הספרייה על מנת שמורי בית הספר וההנהלה ישתמשו בספרייה באופן קבוע וידעו להעריך את מגוון האפשרויות הטמון בה ובשיתוף פעולה עם ספרני בית הספר. עליו להיראות תמיד ולהשתתף בפעילויות השונות המתרחשות בבית הספר, ליזום פעילויות מגוונות ולשים דגש חזק על שיתוף פעולה עם מורי בית הספר והנהלת בית הספר על מנת שיוכל לשרוד בעידן המידע ולהוכיח את הרלוונטיות שלו, של המקצוע שלו ותפקידו גם או במיוחד כיום (אהרוני, 2007).

ביבליוגרפיה
אהרוני, נ' (2007). ספריית בית הספר וספרניה: עמדותיהם של תלמידים, ספרנים ומורים. מידעת, 3, 43-32.
אנזנברג, ד' ויצחקי, מ' (2006). הצלחה וכישלון בעבודתם של ספרני בתי הספר: מחקר שדה בספריות בתי הספר העל יסודיים בישראל. מידעת, 2, 67-55.
אש-ארגיל, ר' ושהם, ס' (2012). הקשר בין תפיסת מעורבות הספרנים בחיי בית-הספר בעיני מורים, מנהלים וספרנים וסוג הכשרתם של הספרנים לבין דפוס שיתוף הפעולה בין מורים לספרנים. מידעת, 8, 16-2.
בדיחי-אייל, ל' (2006). עולם חדש מופלא בספריות רשת אורט. עיונים בחינוך, בחברה, בטכנולוגיה ובמדע, 2, 60-56.
יפתח-אל, א' (1996). תלמיד וספרייה 2000: הדרכה לתלמידי בתי"ס על יסודיים במיומנויות לאיתור מידע. ירושלים: מרכז ההדרכה לספריות בישראל.
סבר, א' וסבר, ש' (1997). הספרייה בחברה. ירושלים: מרכז ההדרכה לספריות בישראל.
שהם, ס' (1993). ספריה/מרכז משאבים- התפתחותה של תפיסה. בתוךב' פוליטי וא' אשר (עורכים), ספרייה מרכז משאבים במוסדות חינוך (עמ' 12-7). תל-אביב: המכון לפיתוח מבני חינוך ורווחה.
שמר, ז' (2002). המערך הפיסי של ספריית בית הספר כגורם משפיע על המשתמשים בה. רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן.
התפקיד המשתנה של ספרן/ית בית-הספר (1993). אשנב למערכות חנוך בעולם, 12, 26.