לדף ראשי
לתוכן הגיליון
בַּת
מוּקֵי אֶלְדָּד גיליון מס' 55 - כסליו תשע"ה * 12/14 מֵבִיךְ אוֹתִי לִרְאוֹת שֶׁאַתְּ
כּוֹשֶׁלֶת. אַתְּ שֶׁהָיִית בִּשְׁבִילִי מַנְגִּינַת חַיִּים. הִזְמַנְתְּ אֵלַיִךְ הָעֶרֶב (וּמִי יוֹדֵעַ אִם יְזַמֵּן לִי הַגּוֹרָל עוֹד עֶרֶב?) אֶת מִשִּׁפְחָתֵךְ , אוֹתִי מִדַּרְתְּ . אֶצְטָרֵךְ לְהֵעָרֵךְ אַחֶרֶת כְּפִי שֶׁנֶּעֱרָכִים עַל פִּי כָּל כְּלָל, אַתְּ שׁוֹמֶרֶת עוֹד עַל מַה שֶּׁאֵינוֹ תָּקֵף עוֹד, מְאַבֶּדֶת אֶת פִּסַּת הַנֶּצַח. אֵיזֶה כּוֹחַ אִלֵּם שֶׁל אִי -רֹגַע מוֹשֵׁךְ אוֹתָךְ מַטָּה מִפְּנֵי שֶׁאַתְּ בְּטוּחָה כָּל כָּךְ בְּתוֹךְ עַצְמֵךְ , כְּשֶׁאַתְּ סוֹבֶבֶת בִּמְקוֹמוֹת רוחשי רָעָה וְאֵינֵךְ חוֹשֶׁבֶת כְּלָל שֶׁאַתְּ מְנַסֶּרֶת בִּי כְּמַשּׂוֹר! וּכְאֵבָן לַמְּצוּלוֹת אֲנִי נִגְרָר . |
|