מעמקים - על הספר 'יראה' מאת רון גרא
  אתר דעת חברי המערכת צור קשר
אגדות חז"ל
אמנות
ביקורת סיפורים
ביקורת ספרים
ביקורת שירים
דבר המערכת
הוראת ספרות
הם עוד כאן
התקבל במערכת
חסידות
ימי עיון והשתלמויות
לא נס ליחם
מחקרים
מילה במילה
מכתבים למערכת
מלב אל לב
מסות
מעלין בקודש
סופרים
סיפורים
פיוט
צילום
שיח בן דורי
שירה
תולדות ישראל
תרגומים
לדף ראשי לתוכן הגיליון

על הספר 'יראה' מאת רון גרא

נדב שמגר

גיליון מס' 38 - שבט תשע"א * 1/11

אישית, אוכל לומר כי אני מכיר את ספר השירים האחרון של רון, "יראה" עוד כשהיה בגדר רעיון, כשהיה רון הוגה בראשו את מחשבותיו לילה לפני, ובבוקר ראיתיו מציגו בפני כשיר, כך כל מספר ימים עם טיוטה חדשה למחשבה נוספת. מראש הזהרתיו כי אומר את שאני חושב גם אם הדברים לא יהיו חיובים אך רצונו לשמוע דעתו חבריו, היא שקרבה אותי אליו ואל שיריו.

אני יכול לומר כי אני מחסידי הטוענים כי ברגע ששיר יצא מידי ידיו של מחבר, הפרשנות היא שניתנת באופן חופשי בידי הקורא הנותן לשיר את הקשריו האישיים מאורך חייו, אך יש אלו היודעים סיפורו האישי של המחבר ומבינים יותר מפחות את הקשר הדברים אשר הועלו על הכתב.

לפני כשנתיים נתן לי רון את שני ספריו הקודמים, "אִוְשָה" ו-"חלונות ננעלים". אוכל לומר כי אלו היו שונים מספרי שירים קודמים שנקרו בדרכי, זאת ייתכן וכקורא שהתמיד לקרוא את השירים, נתגלתה לי תמונה המציגה גישת חיים שונה ומעניינת. אך ללא כל צל של ספק אוכל לומר כי נהנתי לראות את אופן הבניית השירים ועצם לקיחת הקורא מבית אחד למשנהו, זאת לעיתים קרובות, לא רק באופן "שטחי" באמצעות חריזה והבנייה קליטה, אלא באופן המצריך מן הקורא לחבר בין מילות השיר, להפעיל את יכולת מחשבתו ולהבין לעומק את המסר הכללי.

בספרו האחרון, "יראה", לא שאני מבקש להוריד מערכם, אך בניגוד לספריו הקודמים, אני יכול לומר כי אם יורשה לי לומר על ספריו הקודמים כי היו מעין ספרי ביכורים, למרות הניסיון הרב שבשבעת ספריו הקודמים, הרי שספרו "יראה" מציג בשלות. כספר המציג קבלה ונכונות למצב קיים. אהיה זהיר בניסוחי דברי אך אוכל לומר כי כאן גם מצאתי אופטימיות, מצאתי ספר שירים שמחברו עבר את שלב הבגרות וכיום צועד בטוח בצעדיו ובדבריו. למוד ניסיון של העבר.

" יש שאדם קובר רגשות חיים", כותב רון בשירו "בחגוי הלב" בספרו, אך לא כך הדבר שכן ספר השירים "יראה", כפי שאני מצאתיו, לוקח את הקורא למסע של חוויות, המנוסחות באופן ממוקד אך מאידך, אם קראת היטב את השירים, תוך מתן דגש לצורת הגייתם וסימני הפיסוק, הרי שתוכל ללא כל ספק להילקח למחשבות ארוכים על חוויות דומות משלך ואף להמשיך את הדברים מהנקודה בה לפעמים נותר השיר עם סימן שאלה.

הספר, שיצא השנה בהוצאת "צבעונים", מכיל שמונים ושמונה שירי חוויות חיים, אך את הדברים אבקש לסיים דווקא בקטע הבא שבעיני מראה את שאני כקורא אוכל לאחל לכל קורא:

"...ויש היודעים לרקוד בין הברקים והטיפות,
להתנדנד על כסא הנצרים ולהנות
נוטעים פרחים בשטחי הפקר
לאושש ימים
לעודד תקוות.
לחיות."
מתוך השיר "פרחים".