אתר דעת חברי המערכת צור קשר
אגדות חז"ל
אמנות
ביקורת סיפורים
ביקורת ספרים
ביקורת שירים
דבר המערכת
הוראת ספרות
הם עוד כאן
התקבל במערכת
חסידות
ימי עיון והשתלמויות
לא נס ליחם
מחקרים
מילה במילה
מכתבים למערכת
מלב אל לב
מסות
מעלין בקודש
סופרים
סיפורים
פיוט
צילום
שיח בן דורי
שירה
תולדות ישראל
תרגומים
לדף ראשי לתוכן הגיליון

אברהם אבינו מוליך את יצחק לעקדה

איציק מאנגר

גיליון מס' 3 - תשס"ז * 2006


א
עוטפים הארץ דמדומים
של שחר שעלה.
אליעזר הזקן רותם
סוסים לעגלה.

ב
בזרועותיו אז אברהם
את בן-זקוניו יטול.
מעל לבית הישן
מבהיק כוכב כחול.

ג
"הירא, אליעזר!" השוט מצליף,
הדרך תכסיף, תימתח.
(עצובות ויפות, אומר הפיטן, הן דרכי התנ"ך).

ד
הערבות כסופות-שער
בורחות בחזרה.
לראות האם על ערש ריק
בוכה האם מרה.

ה
"לאן נוסעים, הוי אבא'לה?"
"ללשקב, ליריד".
"ומה נקנה שם, אבא'לה,
בלשקב, ביריד?"

ו
"חיל-חרסינה שם נקנה
ותוף וחצוצרה.
ומשי לשמלה לאמא
שבבית נשארה".

ז
דומעות עיני האב, הוא חש -
מתחת לירכית
המאכלת כה תצרוב:
- הרי לך יריד...

ח
"אליעזר, ליד טחנת-המים
הסוסים עצור!
משם אני ויצחק'ל
ברגל נעבור".

ט
אליעזר נוהם על הדוכן,
מבטו על הדרך נח.
(עצובות ויפות, אומר הפיטן, הן דרכי התנ"ך).