מעמקים - הערה של אסתר ויתקון למאמרה של גתית שמעון ותשובתה
  אתר דעת חברי המערכת צור קשר
אגדות חז"ל
אמנות
ביקורת סיפורים
ביקורת ספרים
ביקורת שירים
דבר המערכת
הוראת ספרות
הם עוד כאן
התקבל במערכת
חסידות
ימי עיון והשתלמויות
לא נס ליחם
מחקרים
מילה במילה
מכתבים למערכת
מלב אל לב
מסות
מעלין בקודש
סופרים
סיפורים
פיוט
צילום
שיח בן דורי
שירה
תולדות ישראל
תרגומים
לדף ראשי לתוכן הגיליון

הערה של אסתר ויתקון למאמרה של גתית שמעון ותשובתה

אסתר ויתקון וגתית שמעון

גיליון מס' 45 - כסליו תשע"ב * 12/11

קראתי בעניין רב את מאמרה של ד"ר גתית שמעון "פני הדור כפני הכלב", על חיות בסיפורי צ'כוב ובהשראת סיפורי טורגנייב. המאמר מצוין. ואולם בנוגע לסיפור "אוכלי לחם חסד" היה, לדעתי, חסר במאמר ההיבט הטראגי בדמותו של "גיבור" הסיפור. גדולתו של צ'כוב אינה רק בשרטוט חולשותיו של המין האנושי כפגם שאינו ניתן לתיקון, אלא גם בתיאור היגון המצוי בתבל כולה. האנושית והחייתית, ובדיוק הפסיכולוגי הדק מן הדק המתאר את המורכבות של הטבע האנושי ועל הטראגיות העמוקה הטבועה בו.

אסתר ויתקון

תשובה
ראשית, תודה על ההערה המאירה.

אכן, גדולתו של צ'כוב טמונה – בין היתר – ביכולתו להשתמש בתיאורי חולשה וחולי בכדי ליצור תהודה ואולי אף הרתעה ממשית אצל הקורא האוניברסאלי, קורא שיכול להזדהות עם התחושות העולות מן הסיפור, על אף שנוצרו ממרחק של זמן ומקום.

תיאורים אלה, היוצרים את ההיבט הטראגי בדמותו של גיבור "אוכלי לחם חסד", נוכחים ביצירה כולה, לא רק אצל הגיבור "המוצהר": הם מתבררים באמצעות העתקת הרגשות האנושיים של בעלי החיים – הסוס והכלב – אל מיכאל עצמו, שכן חיות המחמד הם השתקפות בעליהם הפגיע והפגום. הצגה מרומזת של תמונת ראי המשרטטת את מצבם הגופני הירוד, מסירותם הנאמנה ודבקותם הבלתי מסויגת באדוניהם – בעליהם – חברם.

התנהגותו של מיכאל כלפי אותן חיות מעוררת בראשונה תחושת אי נוחות אל נוכח העוינות שבה. אולם מרגע שמתבררת הזהות ביניהם, מתבררת ומועצמת גם הטרגיות שבדמותו של מיכאל עצמו, כפי שקשה היה להשיג, אולי, באמצעות התוויה ספרותית אחרת.

עומק הבלבול שחש מיכאל באחרית הסיפור, אל נוכח מותם המיותר של ידידיו, הוא שיאו של התיאור העגום, שיא שהובילו אליו שרטוט עדין אך עקבי של שתי חיות אומללות דווקא ולא של מיכאל עצמו.

כדי להסביר מיהו מיכאל ועד כמה טראגית דמותו, מפנה צ'כוב את התייחסותנו אל הסוס וחברבר הכלב. בדרכם החייתית – אנושית הם מעבירים נאמנה את המסר ואת עומק הכאב והטרגדיה.