אתר דעת חברי המערכת צור קשר
אגדות חז"ל
אמנות
ביקורת סיפורים
ביקורת ספרים
ביקורת שירים
דבר המערכת
הוראת ספרות
הם עוד כאן
התקבל במערכת
חסידות
ימי עיון והשתלמויות
לא נס ליחם
מחקרים
מילה במילה
מכתבים למערכת
מלב אל לב
מסות
מעלין בקודש
סופרים
סיפורים
פיוט
צילום
שיח בן דורי
שירה
תולדות ישראל
תרגומים
לדף ראשי לתוכן הגיליון

חוני המעגל

זהבה בן דב

גיליון מס' 46 - שבט תשע"ב * 02/12

שַׁבְתִּי.
כָּאן בַּיִת שֶׁלִּי.
בֶּחָצֵר
אִישׁ עִם יֶלֶד
מְסַפֵּר:
"פי יום מין איל יום
שאפו אל פלחין
זלמה קאעד על ארד.
קאלו לו: מניין אינתה?
קאל: אנא מין בלד אורשלם.
חמלוני אל מלאייקה
בעיד בעיד ואוחטפו.
אבאדן. והון לאזם אמות".

זָעַקְתִּי:
זֶה אֲנִי, חוֹנִי, חוֹנִי הַמְּעַגֵּל!
נְשָֹאוּנִי מַלְאָכִים רָחוֹק בִּזְמָן לֹא זְמָן
בְּדֶרֶך לֹא דֶרֶך.
הִשְׁלִיכוּנִי עַל אֶבֶן אַיּוּמָה.
שִׁבְעִים שָׁנָה!
עַד רוּחַ בָּאָה, טַלְטֵלָה, אֶל
מָקוֹם לֹא מָקוֹם, שָׂפָה לֹא שָׂפָה, מִשְׁפָּחָה
לֹא מִשְׁפָּחָה.
אוֹי לִי! זֶה לֹא בֵּיתִי! זוֹ לֹא שְׂפָתִי!

יוֹם וְעוֹד יוֹם אֲנִי קוֹרֵא:
אֲנִי חוֹנִי, חוֹנִי הַמְּעַגֵּל!
- חוֹנִי? אֵין פֹּה חוֹנִי. מֵת מִזְמַן.
לֹא מֵת! חַי אֲנִי, חַי!
נְשָׂאוּנִי מַלְאָכִים אֶל מָקוֹם אַחֵר, אֶל זְמָן אַחֵר,
יָשַנְתִּי שִׁבְעִים שָׁנָה!
- שִׁבְעִים שָׁנָה? נָדוּ לִי. אִי אֶפְשִׁי.
הוּא לֹא חוֹנִי.
מַסְכִּין זֶה, מְשֻגָּע, נִטְרְפָה דַּעֲתוֹ!
אוּלַי, אֵלִי.

כָּל זֶה בָּא לִי
עַל חוּגָה שֶׁחַגְתִּי,
עַל גְּשָׁמִים שֶׁהֵבֵאתִי?
אֵין לִי פֹה חַיִּים. טוֹב שֶׁאָמוּת.
שוּבוּ, מַלְאָכִים, שָׂאוּנִי אֶל הַמָּקוֹם הַהוּא.
הֲבִיאוּנִי לִמְנוּחָה
לְעוֹלָמִים


דברי האיש המספר בפתיחת השיר הם ציטוט מתוך ספר לימוד לערבית מדוברת, שלמדתי בילדותי.
התרגום: יום אחד ראו הפלחים אדם עומד (שוכב) על הרצפה.
אמרו לו: מנין אתה?
והוא השיב: אני מהעיר ירושלים. נשאוני מלאכים רחוק רחוק וחטפוני. וכאן אמות.