אתר דעת חברי המערכת צור קשר
אגדות חז"ל
אמנות
ביקורת סיפורים
ביקורת ספרים
ביקורת שירים
דבר המערכת
הוראת ספרות
הם עוד כאן
התקבל במערכת
חסידות
ימי עיון והשתלמויות
לא נס ליחם
מחקרים
מילה במילה
מכתבים למערכת
מלב אל לב
מסות
מעלין בקודש
סופרים
סיפורים
פיוט
צילום
שיח בן דורי
שירה
תולדות ישראל
תרגומים
לדף ראשי לתוכן הגיליון

רינה לי - במלאת שנה למותה
ביום ו' אלול תשע"ג * 12 באוגוסט 2013

גיליון מס' 54 - תמוז תשע"ד * 7/14


הַזְּמַן שֶׁלִּי
יֵשׁ לִי קָרוֹב רָחוֹק וּשְׁמוֹ - זְמַן.
הוּא כְּאֶחָד רָחוֹק וְקָרוֹב, מִחוּץ לִי וּבְתוֹכִי.
פָּשׁוּט לֹא יֵאָמֵן אֵיךְ הוּא חוֹלֵף וְעוֹמֵד בּוֹ בַּזְּמַן.
מִשַּׁחַר הֱיוֹתִי הוּא אִתִּי כָּל הַזְּמַן, זֶה הַזְּמַן.
גָּדַל אִתִּי אַךְ כְּבָר הִשִּׂיג אוֹתִי מִזְּמַן -
הַמּוּזָר מִכֹּל שֶׁהָיָה הֲכִי גָּדוֹל
כְּשֶׁהָיָה קָטָן.

מִחוּץ יִשְׁלֹט עַל מַהֲלָכַי,
בְּכִוּוּן אֶחָד שֶׁאֵין בִּלְתּוֹ יַכְתִּיב לִי אֶת דְּרָכַי.
אַךְ מִפְּנִים יִפְרֹץ מִכָּל הָעֲבָרִים יְצִיפֵנִי כַּיָּם.
מִקִּרְבִּי אֶשְׁמַע אוֹתוֹ מִתְנַשֵּׁם בַּעְיָם,
אָז אֵדַע, שֶׁכָּל מַה שֶּׁהָיִיתִי, שֶׁכָּל מַה שֶּׁהָיָה,
עוֹדוֹ חַי וְקַיָּם בַּזְּמַן שֶׁלִּי, בִּפְנִים שָׁם -

אָז אֲדַמֶּה בְּתוֹכִי לִרְאוֹת אֲנָשִׁים,
אוֹתָם שֶׁרֵיחָם חָתוּם בִּבְשָׂרִי
(שֶׁאֵין דָּבָר שֶׁלֹּא הָיוּ נוֹתְנִים בַּעֲבוּרִי),
שׂוֹחִים וּמְשִׂיחִים, רְסִיסֵי-שְׂחוֹק מַתִּיזִים
לְעֶבְרִי -

אֲנָשִׁים אֲשֶׁר תָּמִיד אָהַבְתִּי, וְאַף עַכְשָׁיו -
שֶׁמִּן הַסְּתָם, גַּם אֱלֹהִים אָהַב,
כִּי-עַל-כֵּן לְקָחָם אֵלָיו.

עוֹדָם כֻּלָּם שָׁם בִּפְנִים, בַּיָּם שֶׁלִּי -

וַאֲנִי תּוֹהָה אִם אָמְנָם גַם זוֹ נְחָמָה לַמִּצְעָר,
וּכְלוּם אֵין זֹאת בְּעֶצֶם אוֹמֶרֶת נְחָמָה מְצַעֶרֶת.

וַאֲנִי תּוֹהָה מַה פֵּרוּשׁ הַדָּבָר
וּמַה פֵּרוּשׁ אָבָד, וּמַה פֵּרוּשׁ נִשְׁאָר,
וּמַה יְּהֵא כְּשֶׁלֹּא אֶהְיֶה, וְכֵיצַד זֶה יִהְיֶה, וְאֵיךְ -

הֲרֵי כָּל הַנְּחָלִים הוֹלְכִים אֶל הַיָּם
אֲבָל הַיָּם, הַיָּם אָנָה יֵלֵךְ?


רִחוּקִים
הַשִּׁיר הוֹלֵךְ לְאָן שֶׁהוּא רוֹצֶה לָלֶכֶת,
מוֹרֵד בְּכָל כַּוָּנוֹתַי.
בַּמְּגֵרָה הִשְׁאִיר כַּמָּה דְיוֹטוֹת
אוֹתוֹת לְצִירֵי הַלֵּידָה,
וְנֻסָּח אַחֲרוֹן מְעֵין צַוָּאָה.

מִתַּצְלוּם יָשָׁן בְּפִנַּת הַשֻּׁלְחָן
נִשְׁקָפִים לְעֵינַי פְּנֵי בָּנַי
בֶּהֱיוֹתָם תִּינוֹקוֹֹת.

אוֹמְרִים: "מַה שֶּׁהָיָה - הָיָה".
אֱמֶת בָּנָלִית שֶׁכָּזֹאת.
חַיַּי מְלֵאִים בִּעְבּוּעִים וּבָבוּאוֹת
וְאֵין בַּמֶּה אֶת הַקּוֹלָר לִתְלוֹת.
"אֵין זֶה הַגָּרוּעַ מִכֹּל" -
אֲנִי שׁוֹמַעַת אֶת עַצְמִי מְלַחֶשֶׁת אֵינְקוֹל -
"וְאֵין טַעַם לִבְכּוֹת.
טוֹב לַהֲגוֹת בָּרְחוֹקִים, אִם זֶה מַה שֶּׁיֵּשׁ,
וּבִלְבַד שֶׁלֹּא בַּמּוּעָד לְהִתְרַחֵשׁ".

הַשִּׁיר הוֹלֵךְ לְאָן שֶׁהוּא רוֹצֶה לָלֶכֶת.
גֵּאוּת לָבֵשׁ פִּתְאֹם יִתְנַשֵּׂא עָלַי.
מְפַתֶּה, כַּמָּה מִלִּים טוֹבוֹת יִזְרֹק אֵלַי
כְּסֻכָּרִיּוֹת מְתַקְתַּקּוֹת דְּבֵקוֹת בְּאֶצְבְּעוֹתַי,
וְעוֹדִי מְפַשְׁפֶּשֶׁת בִּנְיַר הָעֲטִיפָה
(גַּם זֹאת הֵן מִתְּחִלָּה צָפָה)

כְּבָר הִרְחִיק בַּדֶּרֶךְ שֶׁבָּחַר אֶל רֹאשׁ הָהָר,
טִפֵּס עַל אֵיזֶה עֲנַק-עֵץ,
שֶׁכְּמוֹתוֹ לֹא תִּמְצַא אַף בֵּין הָאֲרָזִים,
נִתְיַשֵּׁב לוֹ שָׁם, וּבִמְקוֹם לִפְצֹחַ שִׁיר
הוּא מְכַלֶּה זְמַן בְּפִצוּחַ אֱגוֹזִים -

הַשִׁיר הָלָך לוֹ -
כְּדֶרֶךְ שֶׁהָלְכוּ דְּבָרִים הַרְבֵּה שֶׁפַּעַם הָיוּ בְּיָדַי.

הָלָךְ לוֹ, וְדַי.
לְפָנִים, כְּבָר לֹא אֶזְכֹּר אֵימָתַי,
הָיָה זֶה הַשִּׁיר כֻּלּוֹ שֶׁלִּי,
דּוֹמֵעַ, מְחַיֵּךְ, כִּבְחִתּוּלִים עָטוּף בְּרִגְשׁוֹתַי.
עַתָּה, הִתְנַתֵּק, הִתְרַחֵק, וְחָי בִּלְעֲדַי –

כִּילָדַי -


כְּתַב-יָדְךָ אָבִי
שְׁיָרֵי יֵשׁוּתְךָ בִּפְזוּרוֹת אִגְּרוֹת וּמַחְבָּרוֹת.
בֵּין הַתְּלָמִים אֲנִי עוֹבֶרֶת לְקַבֵּץ
לֶקֶט פֵּאָה וְשִׁכְחָה -
אוֹת אֶל אוֹת נוֹשֵֹאת אֹמֶר,
הַשִּׁין עִם הַכָּרִית לְמַעְלָה
כְּתָמִיד נְכוֹנָה לְשֵׁינָה,
וְהַלָּמֶד זְקוּפַת הָרֹאשׁ
כְּפוֹצַחַת בְּשִׁיר,
וְהַפֵּא הַמִשְׁתַּבְּלֶלֶת כְּחוֹתֶמֶת סוֹד.

בְּאֵין עוֹד יָדְךָ, כְּתַב-יָדְךָ לְךָ יָד.
זֶה הַכְּתָב הַמְיֻחָד ֹשֶהוּא ֹשֶלְּךָ בִּלְבַד
אֲבָל הַגְדִּירוֹ לֹא אוּכַל.
(זֶה טִבְעוֹ שֶׁל הַיִּחוּד:
מִכֹּל הַהַשְׁוָאוֹת יְנֻכַּר, אַךְ כְֹּשֶלְּעַצְמוֹ,
לֹֹא תַּשִֹּיגֶנּוּ).

זְרוֹעותֶיךָ הַפְּרוּשֹוֹת לְחַבְּקֵנִי
אָסַפְתָּ אֶל חֵיקְךָ בְּלֶכְתְּךָ,
כְּצִפּוֹר אֶת כְּנָפֶיהָ בְּתֹֹם כָּל מְעוּפֶיהָ.
וּבְדוֹמֶה לַדְּמָמָה עִם ֹשִירָהּ ֹשֶדָּמַם
הַֹשְּתִיקָה אַחֲרֶיךָ -
זֹאת ֹשְתִיקָתוֹ הַמִּתְמַֹשֶּכֶת ֹשֶל הַמָּוֶת,
ֹשֶתְּמִימִים סְבוּרִים כִּי הוּא הַסּוֹף.

אֲנִי הוֹגָה בְּאִגְּרוֹת אֲוִיר תְּכַלְכַּלּוֹת
שָׁטוֹת בְּמֵימֵי רָקִיעַ בֵּין גַּלֵּי עֲנָנִים
לְהָבִיא אֶל בִּתְּךָ אֶת דְּבָרֶיךָ,
מִילִין עַל מִילִין שֶׁל מִלִּים –

מֵאָז עָלִיתָ בְּמַעֲלוֹת קְדושִׁים וּטְהוֹרִים
לֹא עוֹד יָרַדְתָּ אֵלַי, פְּרָט אוּלַי
לְאֵיזֶה חֲלוֹם תּוֹעֶה, שֶׁנָּסַע בְּכִוּון הָפוּךְ,
חֲלוֹם שֶׁהֶהָקִיץ עוֹמֵד עָלָיו לְכַלּוֹתוֹ.

בְּמַחְבַּרֶתְּךָ הַמַּצְהִיבָה, אָבִי, עוֹדָם רְֹשוּמִים
רָאשֵׁי-פְּרָקִים הֵכַנְתָּ לְשִׁיעוּר בְּפִיסִיקָה:

"נִסְקֹר כָּאן כַּמָּה תּוֹפָעוֹת
שֶׁל חַשְׁמַל סְטָטִי..."

זְרָמִים חוֹלְפִים בְּכָל עַצְבֵּי גּוּפִי
וּמִבַּעַד לִכְתַב יָדְךָ
אָחוּשׁ בִּקְצוֹת אֶצְבְּעוֹתֶיךָ,
כְּמוֹ אָז, בֶּהֱיוֹתִי יַלְדָּה,
מוֹחוֹת דִּמְעָה מֵעַל לֶחְיִי -


קָרוֹב אָדָם אֵצֶל עַצְמוֹ
קָרוֹב אָדָם אֵצֶל עַצְמוֹ
אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ
שֶׁהָיוּ חֲכָמִים גְּדוֹלִים בְּדוֹרותֵיהֶם
וְאוּלַי אַף בְּדוֹרֵנוּ אִלּוּ שָֹרְדוּ -
(מַה ֹשֶּמֵּעִיד כִּי גַם חָכְמָה
גְּדוֹלָה כְּכָל אֲֹשֶר תִּהְיֶה אֵין בָּהּ
כְּדֵי לְהַצִּיל אֶת בְּעָלֶיהָ.)

קָשֶׁה לְֹשָעֵר כֵּיצַד הָיוּ רוֹאִים
אֶת הָעוֹלָם הַיּוֹם: עַד הֵיכָן, לְמָשָׁל,
הָיְתָה בְּקִיאוּתָם מַגַּעַת בְּתוֹרַת הַמַּחְשֵׁב,
וְאֵיךְ הָיוּ עֵינֵיהֶם הָאֱמוּנוֹת עַל כִּתְבֵי-הַקֹּדֶשׁ
מִסְתַּגְּלוֹת לָנוּע בֵּין הָעֵרֶב הָרַב שֶׁל הַצָּגִים.
הַאָמְנָם אַף עַכְשָׁיו הָיְתָה רוּחַ אֱלֹהִים נוֹשֶׁבֶת
בִּקְצוֹת אֶצְבְּעוֹתֵיהֶם שֶׁעַל הַמִּקְלֶדֶת
לְהָקִיץ כַּפְתּוֹרִים נִרְדָּמִים?

קָרוֹב אָדָם אֵצֶל עַצְמוֹ
קָבְעוּ כְּעֻבְדָּה חֲכָמֵינוּ שֶׁל אָז
שֶׁהֵטִיבוּ דַעַת טִבְעָהּ וְטִיבָהּ
שֶׁל חַיָּת-הָאָדָם.
אָכֵן, עֻבְדָּה מְצַעֶרֶת,
כִּי מָה רְבוּתָא בְּקִרְבַת עֶצֶם
אִם אֵין עִמָּהּ
קִרְבַת בָּשָֹר וָדָם?


בִּשְׁבִילִי
כָּכָה, צוֹעֶדֶת לִי בִּשְׁבִילִי -
דּוֹמֶה עָלַי שֶׁמִּישֶׁהוּ הוֹלֵךְ
סָמוּךְ מְאֹד אֵלַי
אֲנִי מַפְנָה רֹאשִׁי לִרְאוֹת:
זֶה רַק צִלִּי שֶׁלִּי.
זֶה הַצֵּל הַמְהַתֵּל וּמְשַׁטֶּה בִּי,
כָּל הַזְּמַן מִתְרוֹצֵץ סְבִיבִי,
מְשַׁנֶּה זָוִית, מִתְהַפֵּךְ מִצַּד אֶל צַד,
רָץ לְפָנַי, וְגַם עֵת יֵעָלֵם מֵעֵינַי
אֵדַע שֶׁמִּשְׂתָּרֵךְ הוּא שָׁם מֵאֲחוֹרַי ,
הַכֹּל כְּיַד הָאוֹר הַטּוֹבָה אוֹ הָרָעָה,
וּבְהֶתְאֵם לְצֹרֶךְ הַשָּׁעָה -

כָּכָה, צוֹעֶדֶת לִי בִּשְׁבִילִי -

תְּמוּרַת תְּרוּמַת כָּך וְכָךְ דּוֹלָרִים
אוּכַל לְאַמֵּץ קֶטַע-דֶּרֶך עַל שְׁמִי
אָז שֶׁלֶט יִתְלוּ, מַכְרִיז בְּפֻמְבֵּי:
"זֹאת דַּרְכָּהּ שֶׁל רִנָּה לִי."

סוֹף-סוֹף מַה לֹּא יַעֲשֶׂה אָדָם
לְמַעַן לֹא יִמָּח שְׁמו?
הֵן מִן הַמְפֻרְסָמוֹת הוּא
שֶׁקָּרוֹב אָדָם אֵצֶל עַצְמוֹ,
וּבְעֶצֶם זוֹ כָּל הַתּוֹרָה עַל רֶגֶל אַחַת -
(לֹא שֶׁעַל שְׁתֵּי רַגְלַיִם יֵשׁ אֵיזוֹ תּוֹרָה אַחֶרֶת)
כְּלוּם לֹא אָמַר מִי שֶׁאָמַר:
אִם אֵין אֲנִי לִי מִי לִי?

כָּכָה, הוֹלֶכֶת לִי חוֹסָה בְּצִלִּי, יוֹדַעַת:

אִישׁ לֹא יַעֲשֶׂה אַף צַעַד בִּשְׁבִילִי -


תַּקְלִיט סָדוּק
כַּאֲֹשֶר יָנוּס אָדָם מִפְּנֵי עַצְמוֹ
וּפְגָעוֹ עַצְמוֹ -
וּבָא הַבַּיִת וְסָמַךְ יָדוֹ עַל הַקִּיר
וּנְֹשָכוֹ עַצְמוֹ -
כִּי אֵין מִפְלָט לְאָדָם מֵעַצְמוֹ
ֹשֶהוּא בְּמוֹ-דָמוֹ.

''כָּל אָדָם הוּא מֵעֵין תַּקְלִיט'' -
אָמַר מִי ֹשֶכְּבָר הִֹשְמִיעַ בְּעָבָר
אֶת אוֹתוֹ הַדָּבָר כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים.
עַכְֹשָו כְּאָז הִצִּית סִיגָרִיָּה, מַכְרִיז
ֹשֶֹשּוּב נִסָּה לְהַפְסִיק לְעַֹשֵּן,
כְּפִי ֹשֶהוֹדִיעַ לְפָנִים.

"אֵין מַה לַּעֲשֹוֹת," הוֹסִיף בִּשְֹחוֹק,
"הֲרֵי חֶסְרוֹן לֹא יוּכַל לְהִמָּנוֹת."

אָכֵן, אָדָם חוֹזֵר עַל עַצְמוֹ
עִם כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת,
ֹשֶדַּוְקָא בָּם אֵין לִי ֹשוּם מַחְסוֹר.
גַּם לַכְּאֵב מָקוֹר בִּלְתִּי נִדְלֶה בִּי
עָרוּץ עָמֹק יַחֲרֹץ לְכָל אֹרֶךְ לִבִּי.

יֵֹש כַּמָּה מַעֲלוֹת ֹשֶתָּלוּ בְּצַוָּארִי
וְאֶת כֻּלָּן כְּבָר נָתַתִּי בְֹּשִירִי.

בַּסּוֹף, כָּךְ אוֹ אַחֶרֶת, אֲנִי תָמִיד
חוֹזֶרֶת לְיִסּוּרִי.


גָּלַקְסִיָּה
אוּלַי אֵי-ֹשָם בְּאֵיזוֹֹשֶהִי גָּלַקְסִיָּה
יוֹֹשֵב אֵיזֶה אָדָם
וְחוֹלֵם עוֹלָם.

מַה טִּיבוֹ ֹֹשֶל אָדָם כָּזֶה?
אוֹ, ֹשֶל הָעוֹלָם ֹשֶהוּא חוֹזֶה?
וּמַהִי וְהֵיכָן אוֹתָהּ גָּלַקְסִיָּה?
מִי יֵדַע?

כַּאן יוֹֹשֶבֶת לָהּ אִֹשָּה לְבַדָּהּ
עַל כַּדּוּר, ֹשֶאָנוּ מְדַמִּים לְהַכִּיר,
וְסַלֵּי-סַלִּים ֹשֶל ֹשְאֵלוֹת בְּאַמְתַּחְתָּהּ.
מֵאָז וּמִתָּמִיד הָיְתָה קְֹשַת קֹֻשְיוֹֹת,
כְּגוֹן:

מַה מָּתוֹק יוֹתֵר, נִיחוֹחוֹ הַיָּרֹק ֹשֶל הַדֶֹּשֶא,
אוֹ רֵיחָם הַחוּם-הֶחָם ֹשֶל עֲלֵי-ֹשַלֶּכֶת?
הַאִם לְהַפְסִיק, אוֹ לְהוֹסִיף לָלֶכֶת?
כְּגוֹן, הָאֹֹשֶר מַה טִּיבוֹ? הַאֻמְנָם יָבוֹא?
וְהַתִּקְוָה מֵאַיִן תִּמָּצֵא?
וֹּשְאֵלַת הַֹשְּאֵלוֹת אֲֹשֶר תָּצוּף תָּמִיד
אִם בְּמֻקְדָּם וְאִם בִּמְאֻּחָר:
מַה צּוֹפֵן הַמָּחָר?

הָאוֹבוֹת וְהַיִּדְּעוֹנִים כֻּלָּם
נִמְחוּ מִן הָעוֹלָם,
וְכֵן הָאוּרִים וְהַתֻּמִּים
(ֹשֶאַף בְּהִתְקַיְּמָם הָיוּ בְּגֶדֶר נֶעֱלָמִים)
נֶעֶלְמוּ וְאֵינָם, כְֹּשֶהֵם לוֹקְחִים עִמָּם
גַּם אֶת הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל –

עַכְֹשָו אֵין אֶת מִי לִֹשְאֹל.
אוּלַי הַרְחֵק בְּאֵיזוֹֹשֶהִי גָּלַקְסִיָּה שֹוֹרְדִים
הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וְכָל אוֹתָם אוֹבוֹת וְיִדְּעוֹנִים,
אוּלַי ֹשָם הֵם חַיִּים חַיִּים מֻפְלָאִים.
אוּלַי וְאוּלַי, יֵֹש הַרְבֵּה "אוּלָיִים"
ֹשֶטֶּרֶם נִמְצָא לָהֶם לְֹשוֹן רַבִּים,
אֶלָּא-אִם-כֵּן בִּשְֹפַֹת אֵיזוֹֹשֶהִי גָּלַקְסִיָּה,
מִי יוֹדֵעַ?

יֵֹש ֹשֶמְּאֹד אֶתְגַּעְגֵּעַ עַל אֵיזוֹֹשֶהִי גָּלַקְסִיָּה,
הֵיכָן ֹשֶהַֹשֶּמֶֹש נוֹֹשְקָה לַיָּרֵחַ
וּמְלֹא הַיְקוּם זוֹרֵחַ בְּאַהֲבַת חָתָן וְכַלָּה,
וְתָמִיד ֹשָם שָֹשֹוֹן וְשִֹמְחָה
כִּבְאֵיזוֹ חֲתֻנָּה גְדוֹלָה.

פְּעָמִים, טְרוּפַת עֶרְגָּה לְהִֹשְתַּגֵּעַ,
אֲדַמֶּה ֹשאוּלַי בִּקַּרְתִּי פַּעַם בְּאוֹתָהּ גָּלַקְסִיָּה
בְּאֵיזוֹ חֲגִיגָה שֶהָיִיתִי אַחַת מִקְּרוּאֶיהָ,
ֹאַחֶרֶת כֵּיצַד הָיוּ גַעְגּוּעַי יוֹדְעִים
לְאָן לְהִתְגַּעְגֵּעַ?

אַךְ כָּאן, אֲנִי אוֹתָהּ אִֹשָּה הַיּוֹֹשֶבֶת לְבַדָּהּ
עַל כַּדּוּר, ֹשֶאָנוּ מְדַמִּים לְהַכִּיר,
בִֹּשְאוֹל ֹשְאֵלוֹת לְכוּדָה, כְֹּשֶכָּל ֹשְאֵלָה
הִיא מַעֲגָל הַחוֹזֵר לַנְּקוּדָה בָּהּ הִתְחִיל,
וְסַבּוֹת הַֹשְּאֵלוֹת בְּאֵינְסְפֹר מַסְלוּלִים -

אֲבָל ֹשַעֲרֵי תְֹּשוּבָה לְעוֹלָם נְעוּלִים.


בְּעַד הַחַלּוֹן
יוֹֹשֶבֶת לִי בַּחֶדֶר הַמֻּסָּק, בְּחֹרֶף נְיוּיוֹרְקִי, וּמַֹשְקִיפָה בְּעַד הַחַלּוֹן,
בְּדוֹמֶה לְאֵם סִיסְרָא, אֶלָּא ֹשֶאֵינִי מְצַפָּה לְבֵן הַבּוֹֹשֵֹש לַחְזֹר מִן הַקְּרָב,
ֹשֶכֵּן הֵיטֶב אֵדַע כִּי אַף בֵּן ֹשֶלִּי לֹא יוֹפִיעַ אֶצְלִי עַכְֹשָו -
וְאוּלַי, בְּדוֹמֶה לְלֵאָה , גִּבּוֹרַת סִפּוּרוֹ ֹשֶל עַגְנוֹן, ֹשֶמֵתָה בִּדְמִי יָמֶיהָ,
אֶלָּא ֹשֶאֵינִי, כְּמוֹתָהּ, ֹשוֹאֶפֶת עָֹשָן ֹשֶל מִכְתְּבֵי אַהֲבָה ֹשֶעָלוּ בָּאֵֹש,
כִּי לִי יֵֹש, כֵּן עֲדַיִן יֵֹש לִי ֹשְאִיפוֹת אֲחֵרוֹת -
אוֹ, בְּדוֹמֶה לְרָחֵל הַמְֹשוֹרֶרֶת, ֹשֶאַף הִיא הִבִּיטָה בְּעַד הַחַלּוֹן
בַֹּשְּבִילִים הָרָצִים לְהָתָם וּבָכְתָה כָּךְ סְתָם,
אֶלָּא ֹשֶאֲנִי אֶת בִּכְיִי נָעַלְתִּי לְעֵת מְצֹא בַּכַּסֶּפֶת
עִם כָּל ֹשְאָר כַּסְפֵּי הַכֹּסֶף לְמִינֵהוּ,
וּבַעַד חַלּוֹנִי, הָכָא, לֹא רָצִים ֹשוּם ֹשְבִילִים, כִּי אִם רְחוֹב עִירוֹנִי,
ֹשֶבַֹּשֶּלֶג קָפְצָה עָלָיו זִקְנָה וְשֵֹיבָתוֹ מְבַצְבֶּצֶת מִכָּל פִּנָּה.
עַתָּה הוּא רוֹבֵץ לְמַרְגְּלוֹתַי כְּמִין חַיָּה בְּפַרְוָה לְבָנָה –

לִפְנֵי רֶגַע חָלְפוּ בּוֹ צָעִיר וְכַלְבּוֹ. הַצָּעִיר לָבוֹּש בִּמְעִיל אָדֹם
וְאַף הַכְּלַבְלַב מְעִיל אָדֹם עָלָיו, ֹשֶנִּתְפַּר כַּנִּרְאֶה לְפִי מִדּוֹתָיו
וּכְפִי הַמִדּוֹת הַתְּרוּמִיּוֹת ֹשֶל בְּעָלָיו.
זֶה אַךְ הָיוּ וְאֵינָם. טֶרֶם הֵעַלְמָם הָפְכוּ לְדַקָּה נְקוּדָה זְעִירָה אֲדֻמָּה -
עַתָּה ֹשוּב הָרְחוֹב רֵיק וּמְרֻקָּן, אָפוּף דְּמָמָה -
סוֹף-סוֹף גַּם לָרְחוֹב ֹשֶהוּא תָמִיד פָּתוּחַ לְכָל רוּחַ,
וּלְכָל עוֹבֵר וָֹשָב, מַגִּיעַ קְצָת לָנוּחַ.

יוֹֹשֶבֶת לִי כָּךְ מוּל הַחַלּוֹן בִּנְיוּ-יוֹרְק בַּחֹרֶף הַשָֹֹּב,
לוֹגֶמֶת מִן הַקָּפֶה הַֹשָּחוֹר וְהוֹגָה בְּאֵיזוֹ אֲנִי-אַחֶרֶת,
ֹשֶלִּפְנֵי מִילְיוֹן ֹשָנָה, בְּחֹרֶף צָעִיר בִּירוֹּשָלַיִם,
יָֹשְבָה וְצָפְתָה בְּעַד הַחַלּוֹן מְחַלֶּמֶת לָהּ חַיִּים וְרֻדִּים, וּמְחַכּה -

אוֹדֶה, לְֹשוֹנִי לְחִכִּי לֹא דָבְקָה,
ֹשֶאֵיכָכָה אֶֹשְכַּח אוֹתָהּ אַהֲבָה עַתִּיקָה
ֹשֶמֵּעוֹלָם לֹא זָכְתָה לָבוֹא עַל סִפּוּקָהּ –

וְטַעַם הַקָּפֶה הַמַּר-מָתוֹק בְּפִי
כְּטַעֲמָהּ ֹשֶל עַצְבוּת רְחוֹקָה.