מעמקים - הערות ל"מישהו לרוץ אתו" מאת דוד גרוסמן
  אתר דעת חברי המערכת צור קשר
אגדות חז"ל
אמנות
ביקורת סיפורים
ביקורת ספרים
ביקורת שירים
דבר המערכת
הוראת ספרות
הם עוד כאן
התקבל במערכת
חסידות
ימי עיון והשתלמויות
לא נס ליחם
מחקרים
מילה במילה
מכתבים למערכת
מלב אל לב
מסות
מעלין בקודש
סופרים
סיפורים
פיוט
צילום
שיח בן דורי
שירה
תולדות ישראל
תרגומים
לדף ראשי לתוכן הגיליון

הערות ל"מישהו לרוץ אתו" מאת דוד גרוסמן
(במסגרת קריאה מונחית)

מתוקה אלפר

גיליון מס' 4 - תשס"ז * 2006

א. הז'אנר של "מישהו לרוץ אתו"
"מישהו לרוץ אתו" כרומאן ריאליסטי
ב. מבנה העלילה
ג. תיאור הדמויות ודרכי אפיונן
תיאור הדמויות הראשיות
אסף
תמר
ד. מוטיבים ביצירה
ה. סמלים ביצירה
ו. סיום

באמצעות רומאן מעניין זה נוכל להבהיר מושגים ספרותיים בסיסיים שאנו משתמשים בהם בשיעורי הספרות.

נבהיר את הז'אנר הספרותי של הרומאן.
נתאר את מבנה הרומאן.
נדגים דרכים שונות לאפיון דמות ברומאן.
נדגים מוטיבים אחדים ונסביר את תפקידם.
נדגים סמלים אחדים ונסביר את תפקידם.

א. הז'אנר של "מישהו לרוץ אתו"
הרומאן מוגדר כסיפור מתח – סיפור בלשי.

בסיפור בלשי בדרך כלל מתרחש פשע (בד"כ רצח), והבלש הפיקח מצליח לפענח את התעלומה ולחשוף את הפושע ואת מניעיו.

ברומאן זה המתח לא נוצר בעקבות מעשה רצח. גורמים אחרים יוצרים את האווירה המתוחה. סודות רבים אופפים את הדמויות, ורק לקראת סוף העלילה מתבררת התמונה בשלמותה, והבעיות נפתרות בצורה חיובית, לשמחת כולם.

בשמה של היצירה מופיעה המילה "לרוץ". הריצה מהווה מוטיב מרכזי התורם למתח רב בסיפור. הגיבורים רצים בכיוונים שונים ולמען מטרות שונות. "מישהו" ו"אתו" הן מילים סתמיות בתחילת הרומאן, ורק בסוף היצירה מתמלאות בתוכן ובמשמעות. דרכם של תמר ואסף מצטלבת, הם לא ירוצו יותר כבודדים, אלא ירוצו ביחד "למרחקים ארוכים".

גם מבנה הרומאן גורם להגברת המתח והעניין. גיבורי העלילה רצים במסלולים שונים. כל אחד מהם מפענח את סודותיו בהדרגה בזמנים שונים . הקורא, לעומת זאת, מצרף את פרטי המידע ויודע יותר מהגיבורים עצמם. ידיעה עודפת זו יוצרת אצל הקורא סקרנות לגבי התנהגותו ותגובותיו של הגיבור.

הקורא עוקב בסקרנות ובמתח אחרי אסף המובל בריצה על ידי הכלבה דינקה. אסף מנסה לגלות את בעל הכלבה. כמו בלש מקצועי הוא אוסף פרטים ממקורות שונים. הוא פועל בעקשנות, בסבלנות ובהתמדה רבה. הוא מצרף את כל הפרטים הרבים ("חלקי הפזל") עד שהתמונה הולכת ומתבהרת לו.

גם תמר פועלת ביסודיות ובעקשנות כדי להשיג את מטרתה – גילוי מקומו של אחיה שי והצלתו ממקום זה. היא לא נרתעת מקשיים ומוכנה לפעול בדרכים לא שגרתיות תוך לקיחת סיכונים רבים. היא משווה את עצמה לגיבור המפורסם ג'ימס בונד (ע' 71) וכך רואה אותה גם אסף (ע' 280). הוא מדמה אותה גם לווטסון, הבלש המפורסם, שותפו שרלוק הולמס (ע' 261).

הרומאן שייך לז'אנר של "ספרות נוער"

לספרות נוער מספר אפיונים :

1. גיבורי העלילה הם בני נוער. ההורים הם רק ברקע העלילה ולא גיבוריה הראשיים.
2. יש התייחסות ל"תרבות הנוער", ומובאים תכנים מעולם הנוער: מוסיקה, מסיבות, סמים, גיבורי טלוויזיה,
זמרים, יחסי חברות ויחסים בינו לבינה.
3. גיבורי העלילה עוברים תהליך חניכה, והם משתנים במהלכה.
4. העלילה פשוטה וזורמת מהר כדי לרתק ו"לתפוס" את הנוער הקורא.
(כמו תמר ה"תופסת" את הקהל המאזין לנגינתה).
5. העלילה מסתיימת בהפי-אנד כדי לתת תקווה לקורא הצעיר. הגיבורים מגיעים לחוף מבטחים.
גרוסמן אמנם "הוריד" את הגיבורים לבור תחתיות, אך חילץ אותם משם.
6. לרומאן יש מסר חינוכי – ערכי.

המסר של הרומאן שלנו: החברה והמשפחה אמנם הגיעו לשפל המדרגה, אך הסיפור מוכיח שניתן לתקן וניתן לשנות. ביכולתו של הנוער לתרום לתיקון העולם.

תמר ואסף שהעזו ופעלו באומץ לב הצליחו במשימתם למרות כל הקשיים שהיו בדרכם.

שי נגמל בסוף מהסמים,

המשפחה התאחדה,

אסף ותמר מצאו את הקשר הגואל את שניהם מהבדידות. הם הגיעו להבנה ולאהבה יפה.

בבואנו ללמד את היצירה חשוב מאד להדגיש כי המציאות הריאלית שונה מהספרות הבדויה.

א. מפתה מאד לחקות את תמר ואת שי המצליחים לפתור את כל הבעיות. (כמו גיבורי חסמבה). גם בסיפור עצמו כפסע היה בין ההצלחה לבין הכישלון. רק בזכות הופעתם הפתאומית, תוך תזמון מופלא, של צחי וכוחות המשטרה הסתיימה העלילה בהפי אנד. בחיים הריאליים לא תמיד מתרחשים נסים.

ב. חשוב עוד יותר להדגיש שהגמילה מהסמים היא תהליך קשה ומורכב ביותר. יומיים של מאמץ אינם מבטיחים הצלחה, כמו בסיפורו של שי. שי עצמו כמעט ונפל שוב כשראה את הסמים בידיו של פסח. (ע' 335-334). צחי, חברו הבוגר של אסף, מזהיר אותו מהתקרבות למי שקשור לסמים. הוא כבר ראה הרבה בחייו, והוא יודע שהגמילה מסמים מסובכת מאד (ע' 108).


"מישהו לרוץ אתו" כרומאן ריאליסטי
רומאן ריאליסטי שואף לחקות בצורה הטובה ביותר את המציאות ומקפיד על הכללים הבאים :

נאמנות לעובדות
מלאות התיאור - הצגה מפורטת של מקום וזמן
היגיון בהתרחשות - קשר הגיוני בין סיבה לתוצאה
גיוון בסגנון – נאמנות לסגנון הדיבור של הדמויות

מקום ההתרחשות ברומאן הוא ברחובות ירושלים ובערים נוספות בארץ. אך אין תיאור מפורט של המקומות הנזכרים. (מי שלא מכיר את "כיכר ציון" או את "כיכר המשביר" לא יידע על המקום פרטים רבים).

זמן ההתרחשות הוא בשנת 1999-2000. בתקופה זו התרחשו אירועים שונים שהסעירו את החברה הישראלית, אך ברומאן אין התייחסות לנושאים חשובים אלה.

יש ברומאן שפע דמויות מרקעים שונים בחברה, אך אין להן שיוך עדתי או פוליטי. לדעתי, גרוסמן נמנע ממתן שמות משפחה לדמויות שברומאן כדי לשלול כל קשר עדתי.

ניתן להדגים את המשלבים השונים בסגנון: תיאוריו של גרוסמן מצטיינים בעושר דימויים ומטפורות, גם לשונה של תמר די מלוטשת (ע' 70,83,84). לעומת זאת בולטת הלשון הנמוכה והמשובשת של מצליח (ע' 177,178), של שלי (ע' 254), של הבלש (ע' 100) ולשונו של סרג'י, עולה חדש מרוסיה (ע' 197).

הרומאן מתמקד בבעיה המרכזית של תמר, אסף ושי, ולכן יש התייחסות לנושאים כמו: חבורות רחוב, נוער עזוב, נוער מסומם בליפתא, נוער הבורח מהבית ו"נשמות טובות" הרוצות לעזור להם.

הגמילה של שי מהסמים מתוארת בצורה נטורליסטית. כך גם המעון של פסח, המזכיר תיאורים מסיפורי דיקנס.

ב. מבנה העלילה
את העלילה החיצונית המתקדמת מהר מלווה עלילה פנימית המתרחשת בלב הגיבורים. העלילה הפנימית מתקדמת לאט ואין בה, כמובן, שמירה על רצף של זמן ומקום. באמצעות העלילה הפנימית אנו מכירים את הדמויות הפועלות לפני ולפנים (הערות נוספות על כך כשנדון בדרכי עיצוב הדמות)

העלילה החיצונית

העלילה מתקדמת בשני צירים: הסיפור של אסף והסיפור של תמר. אין הקבלה בזמני ההתרחשות. העלילות באות לסירוגין, פעם הסיפור של אסף ופעם סיפורה של תמר.

הסיפור של אסף מתרחש בשני ימים בסוף חודש יולי. בימים אלו הוא מתרוצץ עם כלבה ברחובות ירושלים במטרה לגלות את בעל הכלבה. במהלך חיפושיו מתברר לו, שבעלת הכלבה היא נערה, והוא עוקב אחריה. הוא נפגש עם מקורות מידע שונים ומלקט אינפורמציה, שבחלקה מקרבת אותו למטרה ולעיתים היא מבלבלת אותו. המוטיבציה שלו למצוא את הנערה מתגברת ככל שהוא אוסף יותר מידע, ולמרות האלימות והסכנות, שהן מנת חלקו, הוא אינו מפסיק את ריצתו.

הסיפור של תמר מתרחש במהלך כל חודש יולי. (אמנם יש התייחסות לאירועים שהתרחשו כבר חודשים לפני כן, כשהיא התכוננה למשימה).

אסף ניצל את ימי החופשה הגדולה לעבודה בעירייה, ותמר מחליטה לחפש את אחיה ולהציל אותו. במשך ימים ארוכים היא מתנסה בחוויות קשות ואפילו מסוכנות, אך היא ממשיכה במאמציה עד להשגת המטרה.

שני הגיבורים נפגשים בעזרתם של לאה ודינקה, וכך הם מצליחים למלא את משימתם.

שתי העלילות "נפגשות" רק בע' 293, אך יש רמז מוקדם לפגישה זו כבר בע' 82: "רק מי שמאמין בדברים שמעל לטבע יאמר שלהרף עין חלף ברק במוחה ובלי שהבינה נרשמה בתוכה ידיעה משונה וסתומה, שבעוד זמן לא רב, ארבעה שבועות מהיום, היא עתידה לאבד את דינקה שלה, ושהכלבה תימצא אחר-כך תועה ברחובות בטירוף, ושנער שהיא אינה מכירה ילך בעקבותיה, צעד אחר צעד, על פני ירושלים כולה".

(זו סטייה מהריאליזם של הסיפור, אך כאן מתערב המחבר כדי לרמוז ולהסביר לקורא כיצד אותה הכלבה נמצאת בעת ובעונה אחת בשתי העלילות).

הכלבה דינקה המופיעה בשתי העלילות היא דמות מרכזית בסיפור לא פחות מאסף ומתמר. היא מתוארת ברגישות ובאהבה. היא שופעת חוכמה ויוזמה, ובזכותה העלילה מתקדמת בכיוון החיובי.

דינקה מזכירה את הכלב בלק מהרומאן הגדול של עגנון "תמול שלשום". בלק ודינקה מתרוצצים ברחובות ירושלים וחושפים את פני העיר ואת טיפוסיה השונים.

אך בעוד בלק של עגנון מגלה את המכוער שבעיר ובאנשיה ומביא בעקבותיו את המוות, דינקה יוצרת קשרים ותורמת. היא מסייעת לאסף להגיע אל האנשים הטובים, כמו תיאודורה ולאה, וכמובן אל תמר ואל שי.

ג. תיאור הדמויות ודרכי אפיונן
במרכז העלילה שתי דמויות של צעירים והרבה דמויות משניות הקשורות אליהן.

יש חלוקה קוטבית ל"טובים" ול"רעים".

משפחתה של תמר: ההורים, תלמה ואבנר - אנשים משכילים, שייכים לחברה הגבוהה. חשוב להם להיראות טוב בעיני החברה ("החופשה מקודשת"). יש מתח וחוסר הבנה בין ההורים לשני ילדיהם, תמר ושי. (בשעותיה הקשות תמר מתחילה להבין את אימהּ "מתוך הבנה חדשה" ע' 239 )

משפחתו של אסף : משפחה חמה ותומכת. למשפחה שלושה ילדים: רלי, אסף ומוקי הקטנה. האימא יוצרת קשר מוצלח עם הילדים (ע' 190) כותבת יומן, לומדת ועוברת בחינות בגרות בגיל מבוגר. ההורים נוסעים לארה"ב כדי לבקר את בתם רלי שירדה מהארץ ומצאה שם חתן עשיר. אין ביקורת על הירידה וגם לא על כך שהיא נפרדה מצחי (קרנף) לאחר 10 שנות חברות. אסף, שאוהב ומעריך מאד את צחי (קרנף), כואב את כאבו, אך מבין גם את אחותו "המחפשת מרחב".

בין הדמויות החיוביות:

תיאודורה הנזירה - היא דמות אקזוטית לא ריאלית ומשתלבת בפסיפס הדמויות בירושלים. היא סגורה כבר 50 שנה בתוך מנזר, לשם נכנסה ונשארה בכלא זה מתוך רצונה החופשי. היא מנותקת מהמציאות הממשית וכל ידיעותיה על העולם הן באמצעות קריאת ספרים ושיחה עם אנשים אחדים הנכנסים לביתה. תיאודורה מתכתבת עם אנשים רבים ברחבי העולם המרותקים אף הם לביתם. היא חיה במציאות וירטואלית (לא ראתה מעולם קשת בשמים).

תיאודורה נשארה תמימה וזכה. העולם לא קלקל אותה.

באמצעותה אסף מכיר את תמר ואף לומד להכיר טוב יותר את עצמו. יש לה כשרון הקשבה ויכולת לעורר את הזולת להיפתח כלפיה.

לאה היא אם חד הורית המגדלת את בתה באהבה ובמסירות. היא אישה פשוטה ואוהבת, המתפרנסת בכבוד מהמסעדה שהיא מנהלת. תמר עובדת אצלה במסעדה. לאה הצליחה להשתקם בכוחות עצמה ולצאת מעולם הפשע. למרות גורלה המר היא מחליטה לחיות ולא להיכנע. היא היחידה היודעת את תוכניותיה של תמר, תומכת בה ואף מוכנה להסתכן עבורה.

ללאה תפקיד חשוב ברומאן. היא תורמת רבות בחישוף דמותה של תמר, בקידום העלילה ובמסר הערכי שלה.

צחי (כינויו בפי אסף – קרנף) הוא בחור פשוט וחביב בעל ידע טכני, המוכן לעזור בכל שעה לאסף. תפקידו לקדם את העלילה, ואמנם בזכותו העלילה מגיעה אל ההפי – אנד.

שלי היא נערה מהמעון של פסח, ומתוארת כדמות חיובית מאד. היא מקבלת את תמר באהבה לחדרה ומקלה עליה את ההתאקלמות במעון. היא נערה פשוטה שהסתכסכה עם אימה וברחה מהבית . היא מתה באילת לאחר שברחה מהמעון וצרכה מנת יתר של סמים. בריחתה וסופה המר מעמידים בספק את התגשמות תוכניתה של תמר – לברוח יחד עם שי מהמעון.

גורלה הטרגי מבטא את המציאות המרה שבחיים, לעומת ההפי –אנד, שהוא מנת חלקם של גיבורי הסיפור.

יש שפע של דמויות שוליות נוספות – אנשים טובי לב המגלים רחמים כלפי תמר המנגנת ברחובות, מביאים לה אוכל ומוכנים לייעץ ולעזור.

המעון של פסח - "קבוצת הרעים":
פסח בית הלוי מנהל "מעון של אומנים צעירים" . הוא מעין אמרגן של 30 – 20 צעירים. אלו נערים שברחו מהבית וגרים במעון שלו. הוא מסתייע ב"בולדוגים" המלווים את האומנים ומפזרים אותם ברחבי המדינה. הם מופיעים במקומות ציבוריים בשירה, במשחק, בפנטומימה וכדומה ואוספים כסף תמורת הופעתם. יום יום פסח מכין עבורם "סידור עבודה" ומעביד אותם בפרך. כלפי חוץ העסק נראה כשר - הנערים מקבלים ממנו מקום לישון, שתי ארוחות ביום, אפשרות להופיע לפני קהל (מזה הם בד"כ נהנים). פסח, בניגוד להצהרתו המפורשת, מספק לנערים גם סמים. הצעירים, הנמצאים במעון, כלואים בבית הכלא הזה מרצונם החופשי, אך למעשה הם אינם יכולים להשתחרר ממנו, כי פסח מונע מהם לעזוב. תמר מגלה את השחיתות של פסח כבר ביום הראשון, כשהיא מבחינה, שההופעה שלה מאפשרת ל"בולדוגים" לכייס את האנשים התמימים המקשיבים לשירתה.

פסח מתואר על ידי תמר כאדם גס, פרימיטיבי, אלים. העברית שלו משובשת, הוא שקרן, ומזלזל באשתו. תמר מתארת אותו "כשטן או כמלאך" הוא יכול להעמיד פנים ו"להיהפך מדובי שמן לדוב יער" (ע' 141). הוריו הזקנים משתפים אתו פעולה ו"צדים" בשבילו ברחוב את הנערים.

הוא חושד בתמר ותופס אותה מטלפנת ממשרדו, אך כיוון שהיא חכמה ממנו היא מצליחה להערים עליו והוא נופל בפח שהיא טומנת לו. (הוא מארגן לתמר ולשי הופעה בירושלים. הם מצליחים לברוח בעזרת לאה ומשה הוניגמן – עוד דמות מצחיקה של אדם המצטרף להרפתקה כדי לסייע בחילוץ הגיבורים).

כשתמר ושי בורחים פסח ואנשיו רודפים אחריהם, אך לבסוף, בעזרתו של צחי, המשטרה תופסת את פסח ואת אנשיו.

סוף הרשעים להיענש והטובים מנצחים.

תיאור הדמויות הראשיות
גרוסמן אינו מאפיין את הדמויות בדרך של אפיון ישיר, אלא בדרכי האפיון העקיף.

אפילו את הפרטים הפשוטים ביותר (כמו: שם, גיל ומקום מגורים) מגלה הקורא רק בקריאה מדוקדקת תוך תשומת לב לפרטים שעליהם המספר רק רומז.

אסף ותמר הם שני צעירים ירושלמיים טובים, בני 16 . אמנם יש הבדלים ביניהם, אך הם דומים בתכונות חשובות. אסף מחפש מישהו שירוץ אתו למרחקים ארוכים (ריצה ממש וריצה מטפורית), והוא מגלה שתמר מסוגלת לכך. שניהם מתמידים בהרפתקה שלקחו על עצמם, ואינם מפסיקים אותה למרות כל הקשיים. עד שהפזל מושלם, ויש פתרון לכל הבעיות.

אסף
נער בן 16 ממשפחה טובה. ספורטאי, רץ למרחקים, חובב צילום, משחק משחקי מחשב, סבלן, חרוץ – עובד בחופשה.

הדמות מעוצבת בדרך של אפיון עקיף. אנו מכירים את דמותו ממעשיו, משיחותיו עם דמויות שונות, ממחשבותיו וממה שאחרים אומרים עליו.

רק בדרך עקיפה מתגלים פרטים על גילו המדויק - אנו מחשבים את גילו על ידי המידע שבמלחמת המפרץ בשנת 1992 הוא היה בן 8, והעלילה של הרומאן מתרחשת בחודש יולי בשנת 2000.

משיחתו עם תיאודורה וממחשבותיו במהלך ריצתו אנו לומדים על מצבו בחברה. הוא, למעשה, נער בודד, וחבריו מנצלים את טוב לבו ואת תמימותו.

טוב לבו מתבטא גם במסירותו הרבה לשי. יחד עם תמר הוא מטפל בשי בשעותיו הקשות ביותר. יחסו לתינוקת של לאה וקשריו עם קרנף אף הם חושפים את רגישותו ואת תכונותיו היפות.

במהלך העלילה החיצונית שבה הוא רץ ומתרוצץ מתרחשת עלילה פנימית בקרבו. הוא יותר ויותר מתוודע לעצמו. התפעלותו מתמר והתאהבותו בה עוד בטרם פגש אותה משנים אותו ומבגרים אותו. הוא הופך מ"ילד טוב ירושלים" לגיבור הלוקח על עצמו משימות קשות. שיתוף הפעולה שלו עם תמר בתהליך גמילתו של שי מהסמים, והתפקידים שהוא לוקח על עצמו (הולך לפגוש את ההורים של תמר ושי ומארגן את הפגישה ביניהם) מגלים גם הם את אומץ הלב שלו.

תמר מתפעלת מכושר ההקשבה שלו - היא אומרת, שהוא קוסם, כמו תיאודורה, ויש לו הכישרון לדובב את זולתו.

תמר
אנו מכירים את תמר באמצעות שני מקורות עיקריים: אסף ותמר עצמה.

אסף מלקט שברי אינפורמציה, שחלקם סתמיים ולפעמים גם סותרים. הקורא, יחד עם אסף, נסחף ברצון לפגוש את תמר ולהכיר אותה. (כמו המספר ב"תהילה" שמתפעל מהדמות שפגש וחושף לאט לאט בפני הקורא את דמותה).

מקורות האינפורמציה העיקריים של אסף הם: תיאודורה, בלש המשטרה, בחור נכה בשם מצליח, הילד הרוסי בליפתא ולאה.

אינפורמציה חשובה ומפתיעה מספק לו היומן האישי של תמר. אסף קורא בו לאחר שהוא לקח את תיקה משמירת החפצים.

תמר נחשפת לקורא גם בעלילה שהיא לוקחת בה חלק פעיל, וכן במחשבותיה ומתוך יחסיה עם חבריה.

היא נערה בת 16 (פרט זה נודע לקורא כשהיא מספרת שכבר 8 שנים , מאז שהייתה בת 8, היא לא הסתפרה). היא באה ממשפחה משכילה, אך קרה. יש לה קשר מצוין עם אחיה בן ה – 18. היא נערה חכמה, ביקורתית כלפי אחרים אך גם כלפי עצמה. היא עצמאית ("החופש הכי חשוב לה" ע' 287). חרוצה – מממנת את צרכיה, עובדת אצל תיאודורה ואצל לאה.

שרה במקהלה – לומדת פיתוח קול אצל הלינה המורה למוסיקה. (מורה זו ממלאת תפקיד חשוב בעולמה של תמר).

ביומן שהיא כותבה היא מגלה את קשייה החברתיים ואת יחסה הביקורתי להוריה.

בעלילה החיצונית היא נערה רבת פעלים, יוזמת ומבצעת. דואגת לכל פרט מראש (חודשים לפני התוכנית עצמה), לעומת זאת בעלילה הפנימית היא מתארת את עצמה כחסרת ביטחון, חסרת יוזמה ומתלבטת. היא מדווחת על קשיים חברתיים ("חסר לי החלק הזה בנשמה שנצמד כמו בלגו" ע' 96 ), על כך שהיא פחדנית ("איך אדם פחדן כמוני עושה דבר כזה" ע' 98).

בסיומה של העלילה התמונה מתבהרת:

אנו מבינים ביחד עם אסף, שתמר לא מחפשת בחור אותו היא אוהבת, אלא את אחיה שי. שי "נלכד" על ידי פסח המנצל את כישרונו המופלא לנגן בגיטרה, ותמר מחליטה להציל אותו מציפורניו של פסח ומהסמים שהוא משועבד להם לחלוטין.

תמר מצליחה במקום שאחרים נכשלו. היא גם מצליחה לברוח מהמעון של פסח וגם להציל את שי משיעבודו לפסח ולסמים. היא מממשת את התכונות החיוביות שהיו חבויות בה ומוצאת אהבה.

המתח מלווה את הקורא עד לעמודים האחרונים, עד להשלמת המשימה של תמר ושל אסף.

בסוף העלילה הכל מסתדר על הצד הנכון והטוב, כיאה לספרות אופטימית - ספרות המיועדת לנוער.

ד. מוטיבים ביצירה
המוטיב המרכזי הוא מוטיב הריצה. דינקה הכלבה רצה ומריצה בעקבותיה את אסף. שניהם מחפשים את בעל הכלבה. אנשי פסח רודפים אחרי אסף ותמר, והם נמלטים מהם. אסף נהג לרוץ (ריצה ספורטיבית) וחולם למצוא מישהו שירוץ אתו למרחקים ארוכים. מוטיב זה מגביר את המתח ברומאן, מקדם את העלילה על ידי הפגשת הרצים עם אנשים ועם מצבים משתנים.

מוטיב החיפוש - אסף מחפש את תמר, תמר מחפשת את שי. שניהם מחפשים את עצמם. במהלך העלילה הם מתוודעים לעצמם, הם מתבגרים ומוכנים לקשר הרציני שנוצר ביניהם.

מוטיב בית הסוהר - השהייה בבית הסוהר מהווה ניגוד למוטיב הריצה. תיאודורה כלואה בביתה ויוצרת קשר עם אסירים או עם מעט האנשים שנכנסים לביתה הסגור. תמר מרצונה החופשי נכנסת לבית הסוהר במעונו של פסח, ששם כלואים נערים ונערות בניגוד לרצונם ובלי יכולת להשתחרר. הניגוד בין המצבים יוצר עניין בסיפור ומעלה את המתח.

מוסיקה שירה ונגינה. תמר ושי שרים ומנגנים ומבטאים באמצעות המוסיקה את עצמם. השירים ששרה תמר ונגינתו של שי מוסיפים עניין לסיפור והם גם הסיבה למעצרם ולשחרורם.

ה. סמלים ביצירה
מוטיב הריצה מתפקד גם כסמל. רצונו של שי לרוץ למרחקים ארוכים מכוון לשאיפתו להגשמה עצמית ברמה גבוהה. תמר מתאימה להיות שותפה להגשמת שאיפה זו.

חלקי הפאזלֹ – חלקי הפאזל אלו פרטים קטנים הנאספים לתמונה גדולה וברורה. על אסף מסופר שכבר בגיל שמונה הוא גמר להרכיב פאזל של 10.000 חלקים. עובדה זו מלמדת על סבלנותו והתמדתו. כך גם בעלילת הרומאן חיפושו אחרי משמעות המאורעות מאפשרת את הרכבת הפאזל, שמושלם בסיומה של העלילה .

חלקי הלֶגוֹ – אלו חלקים קטנים של משחק המתחברים ביניהם לבניין נציב. תמר מדמה את חלקי הלגו ליכולת חברתית. היא מתארת את עצמה כמי שפגומה מבחינה חברתית, "לא מצליחה להתחבר באמת לאף אחד. חסר לי החלק הזה בנשמה שנצמד.." (ע' 96, ע' 169). כשהיא מתוודעת לאסף היא מרגישה שמצאה מישהו קרוב לה. (חלקי הלגו יוכלו להיצמד- ע' 314).

ו. סיום
בהערות אלה ריכזתי מספר רעיונות שניתן לעבד בכיתה יחד עם התלמידים. מורים ותלמידים שיבחרו ביצירה זו במסגרת הקריאה המונחית יוכלו להרחיב את הדיון על פי רמת הכיתה ובמסגרת הזמן שמוקצב להם . מי שראה את הסרט יוכל לדון בהיבטים נוספים, אך יש לזכור, שהתלמידים נבחנים על היצירה המקורית.