מעמקים - נר זיכרון לנעמי רוזנברג
  אתר דעת חברי המערכת צור קשר
אגדות חז"ל
אמנות
ביקורת סיפורים
ביקורת ספרים
ביקורת שירים
דבר המערכת
הוראת ספרות
הם עוד כאן
התקבל במערכת
חסידות
ימי עיון והשתלמויות
לא נס ליחם
מחקרים
מילה במילה
מכתבים למערכת
מלב אל לב
מסות
מעלין בקודש
סופרים
סיפורים
פיוט
צילום
שיח בן דורי
שירה
תולדות ישראל
תרגומים
לדף ראשי לתוכן הגיליון

נר זיכרון לנעמי רוזנברג

ד"ר רבקה שאול בן צבי

גיליון מס' 16 - אייר תשס"ח * 5/08

קָפֶה בַּבֹּקֶר / נעמי רוזנברג

סֵפֶל קָפֶה שֶׁל בֹּקֶר,
יַחַד בִּשְׁבִיל הֶחָלָב.
צְלִיל בְּחִישַׁת הַכַּפִּית –
מַנְגִּינַתְּ תְּפִלָּה.
הַשֶּׁקֶט הֶעָדִין
קוֹטֵף פְּרָחִים
עַל הַשֻּׁלְחָן בֵּינֵינוּ.
מִן הַטְּרַנְזִיסְטוֹר
מְלַטֵּף שִׁיר
גְּלִידֵי הַמַּחֲשָׁבוֹת,
כְּרִיזַנְטֶמַת הַחִיּוּךְ.
בַּטְּרַנְזִיסְטוֹר הַפְּנִימִי
כָּל הַגַּלִּים מְכֻוָּנִים אֵלֶיךָ.
אֲנִי שׁוֹמַעַת קוֹל הַלְּטִיפוֹת,
אַתָּה מְלַקֵּט אֶת הָאַהֲבָה שֶׁבָּעֵינַיִם
סִינִי בִּשְׂדֵה אֹרֶז.

[כמטוטלת אורלוגין, (ספר שני בכרך) בתוך באמצע החיים פתאום, עמ' 149.]



תוכנית הלימודים של בית הספר התיכון הדתי אינה עשירה בשירי אהבה. יש מעט מאוד שירים שמתאימים לבתי הספר הדתיים. יתרה מכך: נדירים השירים שמשקפים חוויית אהבה נורמלית, שאינה קשורה לסטיות נפשיות למיניהן, או לפריצת גדרי צניעות. שירים שאינם פסימיים וטראגיים מצד אחד, אך גם אינם קיטש סנטימנטלי מהצד האחר. שירה המינורי והצנוע של נעמי רוזנברג מתאר חוויית אהבה הרמונית של בעל ואישה, מנקודת מבטה של אישה מאושרת.

בשיר "קפה בבוקר" בולט תפקיד האביזרים הביתיים כראי הקשר שבין אישה לבעלה: ספל, כפית, שולחן וטרנזיסטור שמתפקדים כאביזרים בטקס מרומם של פולחן אהבה פרטי. בשיר שלוש תמונות מרכזיות שמלוכדות על ידי מעמד שתיית הקפה, ותמונה רביעית המעבירה את כובד המשקל אל הבעל.

במערכת היחסים בולט קולה של האישה, בעוד שאהבת הבעל היא סמויה, ומובעת דרך השתקפותה בנפש האישה. רק בסוף השיר הופך ה"אתה" לנוכחות מודגשת ופעילה.

לאורך השיר מתעצמות התמונות: התמונה הראשונה, המאחדת מראה וצליל, מביעה את ממד הקסם שבאחדות שבין הבעל והאישה. החלב הפרוזאי הנמזג לקפה הופך לשביל החלב הכוכבי, בו שרויים בני הזוג בממד מטפיסי של "מנגינת תפילה".

תמונת "השקט העדין הקוטף פרחים" מביעה את הדינמיקה השלוה המאפיינת את בני הזוג: העדינות שבקשר, ההבנה ההדדית ללא צורך בדיבורים, היופי והשלמות שברגשות, היציבות המובעת בשולחן המתפקד כעין בימת התרחשות. פרחים כסמל אוניברסלי של נשיות ויופי, וקטיפתם כביטוי למימוש.

תמונת הטרנזיסטור מלכדת את המוסיקה המלטפת, שהיא חיצונית ופנימית כאחת; את החיוך המובע ככריזנטמה, את המחשבות, את הגלים הפנימיים השלוחים אל הבעל האהוב. האישה מעניקה את שפעת נפשה, והגבר מקבל את עוצמת רגשותיה שאין להם סוף. תמונת האורז מקשרת את דמות הדוברת אל האדמה , והגבר מופיע כמי שקוטף שפע שאין לו סוף... הארוטיקה המעודנת שבשיר מצטלצלת בפ' רפה: קוטף – מלטף (חרוז פנימי) וכן: קפה, תפילה, לטיפות.

ניתן לשער ששירו של ז'אק פרוור "ארוחת בוקר" עמד לנגד עיני הכותבת. בשיר מפורסם זה, מהווה ארוחת הבוקר מסגרת לקשר שיש בו ניכור ועצב, בניגוד ל"קפה בבוקר". ב"ארוחת בוקר" מתוארים הפרטים הקטנים של שתיית הקפה בחלב, אולם אין כל דיאלוג בין הגבר והאישה, ובסופו של השיר האישה נעזבת: "בלי לומר מלה ובלי להביט בי".................ועזב בגשם" [על פי תרגומו של צבי גבאי. התפרסם בשבו, כתב עת לשירה, גיליון 18, חורף תשס"ח. עמ' 90. באותו עמוד בכתב העת מובא שיר נוסף שניכרת בו השפעתו של ז'אק פרוור].

הכותבת, ילידת תש"ג, דמות ידועה מהשדה החינוכי, שנולדה, למדה ולימדה בירושלים. בנעוריה הדריכה ב"בני עקיבא". בהיותה מורה עסקה רבות בהדרכת מורים. הייתה בין שלוש המועמדים הסופיים לזכייה באות "מורה לחיים" בנושא יהדות וספרות עברית. בשנת 2006 קיבלה את "אות מחנכת למופת". הרבתה לכתוב, פרסמה בחייה שני ספרי שירה. בשנת תשנ"ה קיבלה את "פרס עמינח לשירה" על ספרה "כמטוטלת אורלוגין". פרסמה ב"הצפה" ו"מבוע" ואף כיהנה במשך שנתיים כעורכת "מבוע". בשנת תשס"ו הלכה לעולמה באופן פתאומי, למגינת ליבם של אוהביה ומעריציה הרבים. ספרה השלישי בשם באמצע החיים פתאום כולל את שני ספריה הראשונים, ואת ספרה השלישי אשר התפרסם לאחר מותה.

טקסט מלא של ספר השירים "כמטולטלת אורלוגין" מאת נעמי רוזנברג