מעמקים - מנהרת הזמן של עליזה הרט
  אתר דעת חברי המערכת צור קשר
אגדות חז"ל
אמנות
ביקורת סיפורים
ביקורת ספרים
ביקורת שירים
דבר המערכת
הוראת ספרות
הם עוד כאן
התקבל במערכת
חסידות
ימי עיון והשתלמויות
לא נס ליחם
מחקרים
מילה במילה
מכתבים למערכת
מלב אל לב
מסות
מעלין בקודש
סופרים
סיפורים
פיוט
צילום
שיח בן דורי
שירה
תולדות ישראל
תרגומים
לדף ראשי לתוכן הגיליון

מנהרת הזמן של עליזה הרט
המלצה לקריאה מונחית לכיתות יא'-יב'

ד"ר רבקה שאול בן-צבי

גיליון מס' 22 - אדר תשס"ט * 3/09

שהכול יהיה מסודר, עליזה הרט, ספריית מעריב, 2008.

הזמן הוא הגורם המשמעותי ביותר בספרה של עליזה הרט. קפיצות מתקופה לתקופה מופיעות בו מראשיתו ועד סיומו: הזמן הקטסטרופלי של יהדות גרמניה; הזמן של ילדה ונערה בישראל של שנות החמישים והששים. הזמן של אישה מבוגרת המבקרת בגרמניה, על מנת לפגוש את המתים.

במנהרת הזמן מתנגשים, עד ללא הכיל, שני היבטים קוטביים. האחד הוא של חיי משפחה מכובדים, מסודרים, מאופקים. ראש המשפחה, מי שלא זכה בחייו להיות הסב של המחברת, הוא איש רוח ומעשה שבחר ביהדות ובשמירת מצוות על אף הכשרתו לכמורה. (אמו היהודייה נישאה לגוי). חיי המשפחה מושתתים על נורמות מוצקות של סדר ומשטר, ערכים דתיים ומוסריים, שאיפה לשלמות בכל תחום, והתנגדות לפינוק עצמי. זוהי משפחה אליטיסטית בסגנון הנושן שתמציתו בכותרת הספר: "שהכול יהיה מסודר", משפחה שניתן לראות בה סינקדוכה של העולם היהודי בגרמניה.

אולם ההיבט האפל של מנהרת הזמן נראה כבלתי נתפס, הזוי ודמיוני. הפער הבלתי ישוער שבין הסולידיות המכובדת לבין הצל האפל שהולך ומתקרב, כמשתקף במכתביו של הסב, בשתיקותיה של גרטרוד ובהרהוריה של הנכדה הכותבת. הרי הסבא במכתביו לבתו גרטרוד כל כך חי, אנושי במעלותיו וחולשותיו, ומתעניין בפרטים הקטנים ביותר של חיי היומיום; דואג לקריירה של בתו כרופאת שיניים אורתודנטית, ומנסה לעזור לה ככל יכולתו, בתקופה שקשייה כבר החלו להאפיל על כל מה שהיה קודם לכן. ואחרי עשרות רבות של שנים תחפש הנכדה כל פרט הנוגע לחייו ולמותו וחיי המשפחה והקהילה, ובעזרת ידידים וחוקרים תשלים את הפזל...והכול יהיה מסודר, כביכול...

השואה מטילה צל גם על ילדותה של אלישבע.. קרובי משפחתה הספורים מפגינים תכונות חריגות במינון בלתי סביר. נראה כי הנהנתנות האנוכית של האם, הפאסיביות של האב והנוקשות המפחידה של הדודה גרטרוד התעצמו בשל אירועי התקופה . חייה של הילדה, נוצקו על ידי הורים נטשניים ודודה בעלת כוונות טובות ומסירות עצומה, אך סגורה ונוקשה. גרטרוד מייצגת באורח חייה ובחינוכה את האתוס ה"יקי" במיטבו ובמירעו. היא תובענית כלפי עצמה וזולתה, מחנכת לחיי תרבות, הישגיות וגמילות חסדים. כל שבוע קונה לילדה ספר. מפקידה בידיה מטבעות על מנת לחלקם לעניים. דורשת ציונים גבוהים, אוסרת על התפנקות ורכרוכיות. אישה מיוחדת, גיבורת מחתרת בימי המאבק בבריטים, רווקה עגומה שלא הצליחה להינשא לאהובה, בשל אישיותה הכול כך אנטי –צברית, כנרמז בספר; דמות טראגית שחייה ממוקדים בעבודתה ובילדה שאימצה, אך אין היא יודעת למצוא מסילות ללבה. שנים רבות לאחר מכן תגיע תבין אלישבע את עוצמת אהבתה של דודתה, ותראה באופן שונה את הגערות והסטירות..

ספרה של עליזה הרט מצטרף לעשרות או מאות ספרים המעלים את הפן האישי של השואה על ידי בני הדור השני והשלישי. כאשר מתוודעת עליזה לקורות משפחתה, הופכת השואה לנוכחות מתמדת, ולמדד לכל עניין אחר. כול תלונה אישית מתגמדת בהשוואה לזוועות שעברו על היהודים המגורשים. הספר מרגש עד צמרמורת, והתיאורים רבי כוח. זהו ספר אוטוביוגרפי וספרותי למחצה. הספרותיות מתבטאת במשחקי הזמן, בלשון הפיגורטיבית שמופיעה לעתים, בריבוי נקודות התצפית התורמות לפרספקטיבה מורכבת.
הבעיה היא בחוסר אחידות סגנונית. מצד אחד מופיעים משפטים מצוינים כגון:
"היא בטח הייתה מגישה לי את המבט האפור והשקט שלה שגם כשהייתה צוחקת נראה תמיד קצת שבור לב, ושותקת". (עמ' 17) כותבת אלישבע-עליזה כאשר היא מדמיינת את תגובתה של גרטרוד. ודוגמא אחרת: בביקורה בבית הסב בגרמניה, היא פוגשת את בעל הבית:"ואני רואה איך לאט-לאט מכנסי הטרנינג הרכים שלו נמסים ונעלמים, ומלמטה מזדחלים כמו נחשים ארסיים המגפיים השחורים והגבוהים, המדים החומים - מעומלנים ומגוהצים עד מוות – הסרט על הזרוע עם הסמל המדמם, כובע המלחים הנוקשה". (עמ' 37).
אולם בחלקים שונים של הספר אין הוא נוסק לדרגת יצירה אמנותית של ממש, התיאורים פשוטים והשפה אינה חורגת מהממד הפונקציונלי, וחבל, כי כוחה של עליזה הרט במשפטים אקספרסיביים רבי דמיון.

למרות חוסר האחידות ברמת הספר, התוצאה הסופית מרשימה בכל זאת. זהו ספר חי ומעניין שנקרא בנשימה עצורה, ומפגיש אותנו עם זוויות אישיות של אירועי השואה.

למורה: הספר מומלץ ביותר לקריאה המונחית. הוא עשוי להשתלב בנושאים שונים; קל לקריאה; מעורר רגשית ובעל ערך חינוכי.