מעמקים - סוכות בביתו של ר' מרדכי יפה מלכוביץ<sup>1</sup>
  אתר דעת חברי המערכת צור קשר
אגדות חז"ל
אמנות
ביקורת סיפורים
ביקורת ספרים
ביקורת שירים
דבר המערכת
הוראת ספרות
הם עוד כאן
התקבל במערכת
חסידות
ימי עיון והשתלמויות
לא נס ליחם
מחקרים
מילה במילה
מכתבים למערכת
מלב אל לב
מסות
מעלין בקודש
סופרים
סיפורים
פיוט
צילום
שיח בן דורי
שירה
תולדות ישראל
תרגומים
לדף ראשי לתוכן הגיליון

סוכות בביתו של ר' מרדכי יפה מלכוביץ1

ד"ר דינה לוין

גיליון מס' 27 - מרחשוון תש"ע * 10/9

דרכו ומנהגו היה להזמין כמה קרשים כדי להלוות אותם לבני עניים דעיר אחר יום הכיפורים לעשות מהם כל אחד סוכתו. ופעם אחת בערב סוכות בא לפניו סנדלר אחד נכה על רגל אחת, שילווה גם לו איזה קרשים על סוכה, וענה לו הרב הקדוש כי כבר לקחו ממנו כל הקרשים, והנה הרב הקדוש השקיף בעד החלון וראה איך שהוא הולך ושוב לכמה בעלי בתים דעיר להשיג קרשים לפניו, ואמר הרב הקדוש בבכי: "ריבונו של עולם ראה עד כמה גדול וחביב מצוות סוכה בעמך בני ישראל במסירת נפשם וגופם, שהגשם הולך עתה והרפש וטיט בכל חוצות, ועל כל זה הסנדלר העני הזה נכה רגל, והולך בבתי רגליים קרועים זה יותר משעה הולך ומחפש בכל העיר כדי שלא לבטל מצוות סוכה, ועתה השקיפה ממעון קודשך מן השמים וברך את עמך ישראל בכל טוב, ופרוס עליהם סוכת שלומך", ותיכף הלך בעצמו על עליית ביתו ומצא שם איזה קרשים וציוה למשרתו לרדוף אחר הסנדלר וליתן לו את הקרשים האלה, וגם את הסכך הנשאר מסוכתו, וציווה למשרתו גם לעזור את העני הזה להעמיד את סוכתו, כי היה יום ערב שבת".

הטלוס2

הסיפור מעלה על נס את מסירות הנפש ואת גמילות החסד בעם ישראל . תכונות אלו נלמדות מבורא עולם ומדרכי הנהגתו את עמו ארבעים שנה במדבר.

הדמויות
הסנדלר
באפיון ישיר מתואר הסנדלר כנכה ברגלו. הנכות מוזכרת פעמיים בתחילת הסיפור על ידי המספר ובפעם השנייה בדבריו של הצדיק בפנייתו לקב"ה. הסנדלר כנראה היה מודע למנהגו של הצדיק לעזור לעניים, ולכן פנה אליו בערב סוכות וביקש קרשים לסוכה. התשובה שקיבל מפי הצדיק הייתה שנגמרו כל הקרשים. הוא לא וויתר וחיפש עזרה אצל בעלי בתים אחרים בעיר וכך נחשפת נחישותו לקיים את מצוות הסוכה למרות הקושי הפיזי של נכותו ולמרות מזג האוויר הגרוע. הרפש והטיט הם תיאורים ריאליסטיים המעצימים את זכות נפשו של הסנדלר. מעשיו מתוארים מנקודת המבט של הצדיק שצפה בו מחלונו. הליכתו החוזרת ונשנית לבעלי בתים כדי להשיג קרשים לסוכתו במסירות נפש למרות הגשם הרפש והטיט ולמרות מוגבלותו רגשה את הצדיק.

הצדיק ר' מרדכי מלכוביץ
זוהי דמות ריאליסטית ידועה בעולם החסידות. הוא צאצא לר' מרדכי יפה "בעל הלבושים". נולד בתק"ב ונפטר בי"ג שבט תק"ע. תלמיד מובהק של ר' שלמה מקרלין וקיבל גם מר' ברוך ממזיבוש. נאסר יחד עם ר' שניאור זלמן מלאדי אך שוחרר מיד. ידידו ר' אברהם מקאליסק העביר לו את נשיאות "כולל רייסין"

והוא עשה רבות למען היישוב בארץ. דברי תורתו בספר "אור ישרים" ו"תורת אבות". 3

הצדיק מאופיין במנהגו להזמין קרשים כדי להלוות אותם לעניי העיר אחרי יום הכיפורים להכנת סוכתם. ברגע האחרון בערב סוכות כשהגיע הסנדלר הוא נאלץ להשיב את פניו ריקם כיוון שכל הקרשים נלקחו ממנו. ההשקפה דרך חלון ביתו חושפת בפני הצדיק את מסירות נפש של הסנדלר הנכה לקיום מצוות סוכה. הגשם, הטיט והרפש, נכותו ונעליו הקרועים לא הרתיעו אותו מללכת יותר משעה לבעלי בתים ולחפש קרשים לסוכה.

מראהו של הסנדלר ריגש מאוד את הצדיק והוא פנה לקב"ה בבכי, בתפילה שיברך את עמו ויפרוס עליו את שלומו. תפילתו של הצדיק שנבעה מעומק לבו האוהב כל אדם מישראל פעלה בשמים בבחינת "צדיק גוזר וה' מקיים".

רצף הפעולות שעשה הצדיק עם סיום תפילתו מעיד על אמונתו הגדולה בכוחה של התפילה ועל מסירות הנפש שלו עבור הסנדלר הנכה. תפילתו יצרה מציאות חדשה והוא "תיכף" עלה בעצמו לעליית הגג שם גילה קרשים לסוכה. הצדיק ציווה את משרתו לרדוף ולהתאמץ למצוא את הסנדלר, לתת לו את הקרשים ואף להעמיד לו את סוכתו ולתת לו סכך שנותר לו מסוכתו שלו.

הקרשים כסמל
הקרשים הם עצמים ריאליסטיים שהכרחיים להקמת הסוכה. אולם אם נשנה את סדר האותיות נקבל את המילה "קשר".4 הלשון העברית תורמת לחישוף משמעותם העמוקה של עצמים אלו. מאמציו של הסנדלר להשיג קרשים הם מטונימיה למסירות הנפש שלו ושל עם ישראל לשמור על הקשר הבלתי ניתק עם הבורא. אף הצדיק מגלם מסירות כלפי עניי עירו והאיש הפשוט הזה שאינו מזוהה בשמו אלא במעמדו הכלכלי הקשה ובמעשיו בלבד הצליח לרגש את הצדיק ולחשוף מלבו דיבור ישיר ובקשת עזרה מיידית מבורא עולם. מסירות הנפש של הצדיק מועצמת בציווי משרתו למצוא את העני ובהקמת סוכתו.

מוטיב גמילות החסד
גמילות החסד של הצדיק מודגשת בסיפור שלוש פעמיים. הוא נהג להזמין קרשים כדי לחלק לעניי העיר לאחר יום הכיפורים כדי שיוכלו לבנות את סוכתם. יש להניח ששילם עבורם. ישנה כאן דאגה ואכפתיות למעמד סוציואקונומי חלש. בפעם השנייה דאגתו לחלש הופכת למעורבות אישית עמוקה שלוותה בפרץ של רגשות, בבכי ובפנייה נרגשת לקב"ה שירעיף את שפעו על כל עמו.

הפנייה לקב"ה שישקיף ממעון קודשו מן השמים ויברך את עמו ישראל בכל טוב, ויפרוס עליהם את סוכת שלומו היא מכוח האמונה בהשגחתו של הקב"ה על עמו ובחסד שעשה עמם ארבעים שנה במדבר. וכשגילה הצדיק את הנס שקרה הוא "תיכף" ללא שהיות שלח את משרתו "לרדוף" אחר העני , "ליתן" לו את הקרשים ואף את הסכך שנשאר לו, וכן "לעזור" ול"העמיד" לו את סוכתו כי עוד מעט השבת מגיעה. ריבוי הפעלים מעצים את גמילות החסד של הצדיק בבחינת "מצווה גוררת מצווה."

תשתיות
בסיפור החסידי ארוגים רבדים מתרבות עם ישראל. התנ"ך הוא המקור הראשוני ששזור בעלילת הסיפור. הצדיק השקיף מהחלון וכשראה את מסירות הנפש של הסנדלר פנה לקב"ה במילים המקראיות מספר דברים: "השקיפה ממעון קודשך מן השמים וברך את עמך ישראל5. "הפועל "שקף" הניע את הצדיק בתפילתו והוא מבקש שאף הקב"ה ישתמש בפועל זה כמחווה למסירות הנפש של בניו ויפרוס עליהם את סוכת שלומו ללא צער ועוגמת נפש.

עיצוב לשוני
המילה "סוכה" חוזרת בסיפור שמונה פעמים כמספרם של ימי הסוכות ושמיני עצרת. החזרה הרבה מציינת זמן ריאליסטי של חג הסוכות החל בחודש תשרי. זמן זה טעון בזיכרון היסטורי מכונן של עם ישראל בהיותם במדבר שם הקיפו אותם ענני הכבוד וסוככו עליהם ארבעים שנה. זיכרון של חסד זה נחייה מידי שנה והוא מקשר בין האדם לבוראו, כפי שנאמר בתורה:
"בסוכות תשבו שבעת ימים, כל האזרח בישראל ישבו בסוכות למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים"6

1 ראה: משה חיים קליינמן, אור ישרים, וורשא תרפ"ד, 1924, עמ' 2 .
2 הטלוס הוא האידיאה המונחת בבסיס התימה ואשר מאחדת את כל הרכיבים הספרותיים שבטקסט. ראו: יואב אלשטיין ואבידב ליפסקר, אנציקלופדיה של הסיפור היהודי, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, רמת -גן, עמ' 25-51.

3 ראה: יצחק אלפסי, מדור לדור, כרך א' , ירושלים תשנ"ה.
4 על מוטיב הקרש ומשמעותו בסיפור החסידי ראו: דינה לוין, הסיפור החסידי - עיצובו הפואטי והערכי- עיון בדרכי הוראתו, חלק ב, מכללה ירושלים, ירושלים תשס"ט,
עמ' 18 - 43.
5 דברים, כו, טו.
6 ויקרא, כ"ג מב - מג.