מעמקים - על המוקד
  אתר דעת חברי המערכת צור קשר
אגדות חז"ל
אמנות
ביקורת סיפורים
ביקורת ספרים
ביקורת שירים
דבר המערכת
הוראת ספרות
הם עוד כאן
התקבל במערכת
חסידות
ימי עיון והשתלמויות
לא נס ליחם
מחקרים
מילה במילה
מכתבים למערכת
מלב אל לב
מסות
מעלין בקודש
סופרים
סיפורים
פיוט
צילום
שיח בן דורי
שירה
תולדות ישראל
תרגומים
לדף ראשי לתוכן הגיליון

על המוקד

יעקב עציון

גיליון מס' 31 - אייר תש"ע * 4/10

"הִיא הָעֹלָה עַל מוֹקְדָה" (ויקרא ו, ב)
"שלום, הגעת למוקד שירות הלקוחות של החברה..." – משפט כדוגמת זה ניתן לשמוע לרוב מעברו השני של קו הטלפון. המילה מוקד במשפט משמשת חלופה למילה מרכז, במובן מקום שאליו מתנקזות השיחות הרבות. המילה מרכז עצמה – למרות מרכזיותה - לא מופיעה בתנ"ך, ואף לא בלשון חז"ל. היא הוכנסה ללשוננו בימי הביניים באמצעות שאילה ישירה מהערבית (מַרְכַּז), כמו מושגים רבים אחרים בתחומי המתמטיקה וההנדסה.

המילה מוקד לעומת זאת נמצאת בתנ"ך, אך במשמעות שונה למדי. במקרא מוקד הוא מקום הַיְּקוֹד, מקום בְּערת האש. בתחילת פרשתנו נאמר: "צַו אֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו לֵאמֹר: זֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה הִיא הָעֹלָה עַל מוֹקְדָה עַל הַמִּזְבֵּחַ כָּל הַלַּיְלָה עַד הַבֹּקֶר וְאֵשׁ הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ". השורש יק"ד בעברית ובארמית פירושו בָּעַר באש. כך לדוגמה נאמר בשירת האזינו: "כִּי אֵשׁ קָדְחָה בְאַפִּי, וַתִּיקַד עַד שְׁאוֹל תַּחְתִּית". בתרגום אונקלוס, בכל פעם שמופיע השורש שר"ף בעברית בא תמורתו השורש יק"ד. כך, המילים "באש יִשָּׁרֵף" מתורגמות "בְּנוּרָא יִתּוֹקַד". כשם שהמילה מוקש נוצרה מן השורש יק"ש, ופירושה (בתנ"ך) מלכודת - כך נוצרה המילה מוקד מהשורש יק"ד, ופירושה מדורה בוערת.

בית המוקד
אף בלשון חז"ל המשיך המוקד לשמש באותה המשמעות. מסכת תמיד במשנה פותחת כך: "בשלשה מקומות הכהנים שומרים בבית המקדש: בבית אבטינס, בבית הניצוץ ובבית המוקד". בית המוקד הוא שֵׁם המקום שבו היו ישנים זקני הכהנים בהמתנה לעמל יומם, ובו היו מתחממים כלל הכהנים כנגד המדורה שהייתה דולקת במקום דרך קבע (יש לזכור כי עבודת הכהנים חייבת הייתה להיעשות ברגליים יחפות, וכשבגדי הכהונה בלבד לעורם). המדורה היוקדת היא שנתנה למקום את שמו – בית המוקד. אמנם, מלבד אזכורי "בית המוקד" לא נמצא בלשון חכמים שימוש חופשי בשורש יק"ד במשמעות שרפה ובערה.

כבר בתנ"ך שימושיו העיקריים של השורש יק"ד הינם בלשון השירה – וכך הוא אף בעברית המאוחרת יותר, עד ימינו אנו. כמישהו מדווח למכבי אש על דלֵקה שפרצה הוא לבטח לא יגיד "אש יוקדת בביתי", אך הסופרים אוהבים לתאר את "השמש היוקדת שקפחה על ראשי ההולכים וכו'".

כך, כשהדליקו החלוצים בימי חומה ומגדל מדורה כדי להתחמם בלילות יש להניח שדיברו על האש הדולקת או הבוערת – אך כשפנו לשורר "שורו הביטו וראו", אמרו: "אש יוקדת בחזה, והמחרשה עוד פולחת תלם בשדה".

מרכז השרפה
ובכן, כיצד ומתי קיבלה המילה מוקד את משמעותה המרכזית, עד שכיום כמעט אין איש מקשר אותה לאש?

התשובה, כמו במקרים רבים, טמונה במילה לועזית, שהמוקד שימשה לה תחליף עברי. המילה פוקוס מוכרת כיום לכל מי שמשתמש במצלמה או במשקפת, ומשמעותה חדות התמונה או המראֶה (ואף בלשון מושאלת: "בוא נשים פוקוס על הנקודה הזו", ובנטייה על דרך העברית: "הוא לא מפוקס"). ברם, מילה זו החלה את דרכה בצורה דומה לזו של המוקד – focus בלטינית הוא מקום בְּעֵרה, או אח מוסקת (הלחמנייה האיטלקית הקרויה פוקאצ'ה קיבלה את שמה מן הפוקוס, התנור שבו נאפתה).

בסביבות שנת 1600 למניינם, כשהחלו המדענים באירופה להשתמש בטלסקופ ובמכשירים אופטיים נוספים, ניתן השם פוקוס גם למרכזה של העדשה, המקום שבו מתרכזות קרני השמש ויוצרות חום גבוה שמסוגל להצית אש. משניתן השם פוקוס למרכזה של העדשה – הפך הוא אט אט לכינוי לכל מרכז שהוא, אף אם אינו קשור כלל לחום ולאש.

תהליך זהה עבר על המוקד שלנו. עד לפני כ-100 שנים הוא נשאר במשמעותו הראשונית, כמקום בְּעֵרה. כך למשל, במילון לשמות הרהיטים שהוציא לאור ועד הלשון העברית בתרע"ד (1914) נקבע כי "מוקד" הוא "תנור להחם בו את החדר". ברם, כשניתרגם השם focus לעברית, ונקבע תמורתו השם מוקד (כך קבעה הוועדה למונחי הפיסיקה בשנת 1930) - קיבל המוקד כעסקת חבילה את שלל משמעויותיו של הפוקוס, ותפס את מקומו במרכז העניינים.

בשנים הראשונות שלאחר מכן עדיין קישרו הדוברים בין המוקד לבין האש. כך ניתן כמדומה ללמוד ממאמר הערכה שכתב נחום סוקולוב על אליעזר בן יהודה בשנת תרצ"ג (1933), לרגל יום השנה ה-11 לפטירתו. במאמר מעלה סוקולוב על נס את דמותו של בן יהודה כמי שהתרחק מהמליצות ושאף ליצירת שפה חיה ומדויקת, וכמי שהיה בעל חוש לשוני עמוק והבנה מקיפה בעברית ובשפות זרות – אך הוא מוסיף שאין בכך די: "...וכאן אני מגיע אל החלק השני באישיותו של בן יהודה: החלק המסתורי. בכל פגישה חשתי שהייתה בו ביהודי צנום זה איזו ענקיות טמירה, איזו הרגשה יתרה... הפשט הרציונליסטי לבדו הוא יותר מדי דליל וקלוש ורופף, ואי אפשר שיהי בו מקום למרכז השרפה ולנקודת מוקד הפאתוס, המכשיר את האדם להתמסר למחשבה אחת במשך כל ימי חייו...".

רואים אנו שהמוקד משמש כאן בשתי המשמעויות האמורות, הן במשמעות מקום בערה והן במשמעות מרכז, בעת ובעונה אחת. בחלוף השנים, כאמור, התרחק המוקד מן האש והפך למרכז בפני עצמו, עד שהגענו למוקד שירות הלקוחות הנזכר ולמוקדים אחרים – ואף נגזר מהמוקד השורש התנייני מק"ד, שממנו המיקוד, ההתמקדות ועוד.

***

המבצע האווירי שפתח את מלחמת ששת הימים בתשכ"ז, ובמידה רבה אף הביא להכרעתה, נקרא מבצע 'מוקד'. היה זה שם קולע במיוחד, שכן מלבד העובדה שעמד במרכזה של המלחמה – במבצע עצמו מיקדו הטייסים את כוונותיהם אל מטוסי האויב, והעלו אותם על המוקד.

חצי מילה
לכתובת הדואר הנרשמת על גבי המעטפות נוסף לפני מספר עשרות שנים המיקוד. במבט ראשון נראה כי גם המיקוד הזה שייך למוקד, שכן מטרתו היא למקד את הכתובת, ולשייך אותה לאזור מסוים בארץ.

ברם, נראה כי לא כך הוא. המילה מיקוד נקבעה כתרגום למילה האנגלית post code (אוZIP code). המדובר הוא במספר המשמש קוד, צופן, המסייע לממייני הדואר להעביר את המכתב ליעדו. המיקוד לא קיבל את שמו מהמוקד, אלא מהמילה קוֹד שאימצנו מן האנגלית. במקום לומר "מספר קוד" קיצרו ואמרו "מיקוד", וכיוון שכבר הוכרה המילה מיקוּד – נקבעה אף המילה החדשה בתבנית זו.