אתר דעת חברי המערכת צור קשר
אגדות חז"ל
אמנות
ביקורת סיפורים
ביקורת ספרים
ביקורת שירים
דבר המערכת
הוראת ספרות
הם עוד כאן
התקבל במערכת
חסידות
ימי עיון והשתלמויות
לא נס ליחם
מחקרים
מילה במילה
מכתבים למערכת
מלב אל לב
מסות
מעלין בקודש
סופרים
סיפורים
פיוט
צילום
שיח בן דורי
שירה
תולדות ישראל
תרגומים
לדף ראשי לתוכן הגיליון

ניחוחות אלול

לאה רוזנברג

גיליון מס' 2 - תשס"ז * 2006

קשים ימי החמה וקשים שלהי הקיץ מהקיץ שכך אמרו רבותינו "שילהי דקיטא קשיא מקייטא"(יומא כט ע'א).

לעיתים נראה שאורה של החמה נעשה תקיף משנה לשנה ונדמת החמה כמאיימת לשרוף את העולם. כמי שבאה לבער ולחטאות חטאי בשר ודם רחמנא ליצלן, ואלמלא אבינו שבשמים היה עוצרה אין העולם יכול לעמוד בפני חומה. כיון שמגיעים ימי אלול גוער הקב"ה בחמה וכך אומר לה, בושי והיכלמי, כלום אינך מרגשת שקרבים ימי הרחמים והסליחות, אע"פ שחטאו בני, מקבל אני תשובתם ואיני מניחך לשרוף עולמי. אינך רשאית להזיק יותר, לכי מעטי את עצמך. מיד תש כוחה של החמה, מנשבת רוח צפונית ומצטנן האוויר ונושמים הבריות לרווחה.

כך מנהגו של עולם בכל ארץ הקדש ובירושלים על אחת כמה וכמה, שרבים בה בתי הכנסיות ומשכימי קום הבאים להתחטא לפני אביהם שבשמים ולבקש רחמים על עם ישראל ועל העולם כולו.

אינה דומה אוירא דירושלים של ימי אלול לשאר ימות השנה, שקור וחום משמשים בה בערבוביה, ומתמזגים בה ירושלים של מעלה וירושלים של מטה.

בימי אלול לא תמצא חצר בירושלים שאין בה משכימי קום. מי לומר סליחות, ומי לטעום טעם פרד"ס ולהתעמק ברזי עלמא, שאין לך ימים טובים יותר להתעמק ברזין מימי אלול, ואין לך שעה מוצלחת יותר לכך מאשמורת השלישית.


רחוב בירושלים


אע"פ שהמילים שוות והמנגינות דומות, לכל בית כנסת ניגון מיוחד משלו, ומתמזגים הניגונים ועולות הסליחות מעלה מעלה אל כסא הכבוד, ואבינו שבשמים גונזם ושומרם בהיכל המטמונים, ומוציאם מבית גנזיו בשעה שישראל צריכין לזכויות.

אין לך ימים טובים יותר מימי אלול לשמשי בתי הכנסיות, המקדימים להשכים ומעירים גופם וליבם של ישראל עם קדושים לעבודת מתוך שמחת מצווה בשיר ובפיוט.
כזה היה חכם משיח.

חכם משיח היה יהודי בעל הדרת פנים, עטור זקן לבן ארוך ובעל עיניים שוחקות. איש לא ידע כמה שנותיו, ואפשר שידעו ושתקו מחשש עינא בישא.

חכם משיח שימש כרב בעל תפילה ושמש בבית הכנסת של עולי משהד. איש לא ידע באילו נסיבות עלה לארץ, ואפשר שידעו ושתקו, שכך דרכם של בני משהד עוד מימי גזירת האנוסים לגלות טפח ולכסות טפחיים.

שנים רבות שימש חכם משיח בקדש כרב בעל תפילה ושמש בית הכנסת.

פעמים רבות ניסו המתפללים לדבר על ליבו שיניח למלאכת השמשות, שאין נאה לרב גדול ומכובד כמוהו לעסוק בענייני חולין. במיוחד ניסו לשדלו בדברים בימי אלול, בהם היה מכתת רגליו מחצר לחצר ומעיר בני הקהילה לאמירת סליחות. חכם משיח דחה את כולם בטענה שחביבה עליו מלאכת השמשות, אין מלאכה שבעולם שאינה מכבדת את בעליה, וחלילה לו להניחה לאחרים. בהגיע אלול, היה מתדפק מידי לילה באשמורת השלישית על דלתות בני הקהילה ומעירם לסליחות, בשיר ופיוט :
"למענך אלוקי. רצה עם לך שיחר.
לחלות פניך במעמד השחר.
ה' הקשיבה ועשה אל תאחר...
והט אזן לשועם בתפילת השחר"
(פזמון לר' דוד בן בקודה)

היה לחכם משיח קול שאינו מצוי במחוזותינו אף אצל גדולי הזמרים והפייטנים. יודעי סוד לחשו שהיה מואזין במיסגד הגדול במשהד. שכך היתה דרכם של בני משהד לאחר גזירת האניסות להיות מוסלמים בצאתם ויהודים בביתם. חכם משיח שימש במשהד כמואזין וחזן באותה העת.

לילדי הקהילה נשמע קולו של חכם משיח כקולם של הלויים בבית המקדש, עליהם סיפרה לנו הגננת. בטוחים היינו שחכם משיח הוא מצאצאי אותם לוויים, ובבוא העת עוד נזכה לשמעו בבית המקדש.

לנו הילדים היו ימי הסליחות ימים מלאי התרגשות. מקדימים היינו לעלות על משכבינו, שלא לתת פתחון פה לאימותינו שלא להניח לנו ללכת לסליחות. אלא שהשינה הייתה מאתנו והלאה. חוששים היינו שמא תיפול עלינו תרדמה ולא נשמע את קולו של חכם משיח קורא לסליחות, גם דאגנו שמא לא יעמדו כוחותינו ולא נוכל להתגבר כארי ולקום לסליחות בשעה היעודה. השינה הקדימה בדרך כלל את חכם משיח בכמה רגעים...

רוח סתיו ירושלמית צוננת ומראה הרקיע ליוו אותנו בדרך לבית הכנסת, מי שלא ראה את גווני הרקיע בירושלים באשמורת השלישית בימי אלול, לא ראה מראה מפעים מימיו. שמים נקיים מעב, גוונים שונים של תכלת וכרתי, ואור כוכבים מיוחד. לנו הילדים נראה היה שאור הכוכבים נוצץ מתמיד, ושגם הכוכבים שמחים בשמחתנו על שהצלחנו להשכים קום לעבודת הבורא.

בבית הכנסת חיכה לנו חכם משיח בחיוכו הכובש, בעניו הטובות ובכיסיו התפוחים. כיסים גדולים היו בחליפתו של חכם משיח, אותם היה ממלא במיני מתיקה שרכש בחנות של חביליו בשוק מחנה יהודה. כל ילד שהגיע לסליחות היה זוכה לממתק וחיוך מחכם משיח.

טעמם של אותם ממתקים היה ערב לחכינו יותר מכל הממתקים שטעמנו בעולם. עד היום איננו יודעים מדוע. אפשר שטעמנו בהם טעם שימחת מיצוה, ואפשר שהוסף להם תבלין חיוכו של חכם משיח.

הטעמנוכם אחד מאלף מטעמיה של ירושלים בימי אלול, ואף מקצת שבחו של חכם משיח שחנו בפניכם, ואם רוצים אתם להמשיך לטעום, שומא עליהם לשים פעמיכם אל עיר הקדש ולנדוד בין בתי הכנסיות.

יהי רצון שיקוים בנו:
"תענו ותעתרו מן השמים תקובל צעקתכם.
תשמע תפילתכם ברצון ויענה קול עתירתכם..."
(מתוך תפילת נעילה).
אמן ואמן




לתגובות: rosenbergy@nir-ezion.co.il