מעמקים - התכתבות בין יוסף אורן ואסתר ויתקון
  אתר דעת חברי המערכת צור קשר
אגדות חז"ל
אמנות
ביקורת סיפורים
ביקורת ספרים
ביקורת שירים
דבר המערכת
הוראת ספרות
הם עוד כאן
התקבל במערכת
חסידות
ימי עיון והשתלמויות
לא נס ליחם
מחקרים
מילה במילה
מכתבים למערכת
מלב אל לב
מסות
מעלין בקודש
סופרים
סיפורים
פיוט
צילום
שיח בן דורי
שירה
תולדות ישראל
תרגומים
לדף ראשי לתוכן הגיליון

התכתבות בין יוסף אורן ואסתר ויתקון

אסתר ויתקון ויוסף אורן

גיליון מס' 32 - סיון תש"ע * 5/10

שלום אורן,

הצטערתי שבצד הביקורת הנוקבת והטוטאלית, לא התייחסת לסופרים צעירים מן הציבור אמוני-לאומי, כחיים סבתו, ורד אייל, שיינפלד ואחרים, שכותבים מתוך זיקה עמוקה אל הציאות הלאומית ישראלית, וביושר לב. לא במניפסטים.

הצעותיך לכתיבת ספרות מגוייסת, לא נראית לי כלל. הדמויות האמינות אמורות להיות כמו בחיים, כמו בתנ"ך . גיבורים שהם בו בזמן גם אנטי-גיבורים .זו המורכבות האנושית האמיתית ואין בלתה.{כך אברהם, יצלק, יעקוב, משה,אהרון, דוד, וכו'. בכל דמות נמצא קווים של גבורה רוחנית ופיסית משמשים בקווי כישלון, פחד, חולשה וטעות } מה שחשוב זו הזיקה לחווית הקיום של דורנו, דור ניצולי שואה, הפליטות, דור תקומה ומאבק על אופי וטעם חיינו בארץ ישראל.

בהזדמנות זו, חבל שאינך מזכיר את כתיבתי שהיא אוטנטית, מורכבת ומחוברת חיבור עמוק למציאות הלאומית, קיומית, יהודית בימינו.

אי-אפשר רק לקטול. צריך גם להצביע על תופעות שנראות לך חיוביות.

אני ממליצה לך לקרא את הסיפור של מלכה נתנזון בגליון אייר ב-מעמקים.זהו פרק מתוך רומן שנכתב. כדאי מאוד מאוד שתעודד אותה להמשיך לכתוב.

שבת שלום
אסתר


לאסתר ויתקון שלום רב,

קראתי בעיון את פנייתך אלי, וכדי להפיג את כעסך עלי לפני כניסת השבת, אני ממהר להשיב לך.

1) ככותבת ואפילו כקוראת מנוסה היה עליך זה מכבר לדעת, שכל כתיבה מגוייסת למשהו - לוחמת בעד או נגד דבר כלשהו. לוא קראת את "האני מאמין של מבקר ספרות עברי" באחת החוברות המוקדמות של "מעמקים" היית שומעת בו את ההצהרה, שגם מבקר ספרות עברי הוא סופר מגוייס ככל הכותבים בסוגות האחרות של הספרות.

2) מכאן הסתירה הרעיונית בפנייתך אלי : פתחת בה בהתנגדות לכתיבה מגוייסת, אך בהמשך את לא רק מתאמצת לגייס אותי לכותבים אמוניים צעירים, לכתיבתך ולסיפור של מלכה נתנזון, אלא גם עוברת בסיפא להבהיר לי אל מה עלי להתגייס - "למאבק על אופי וטעם חיינו בארץ-ישראל". 45 שנה אני מגוייס למאבק הזה, לוחם ב"שאננים לציון" ומשלם על כך מחיר אישי וספרותי כבד ולפתע את צצה עם הקריאה שגם אישום משתמע ממנו : מדוע אינך מטפל בנושאים האלה...

3) אינני מצפה שתכירי את כל 20 כרכי הסדרה שפרסמתי - "תולדות הסיפורת הישראלית", אך כמענה לפנייתך אני מציע לך להכיר את האחרון שבהם, שהופיע השבוע שבו ריכזתי מסות בדיוק על הנושאים שעליהם ייחסת לי התעלמות מהם. אני מצרף לתשובתי את ההודעה לעיתונות, שהעברתי השבוע לכל העורכים הספרותיים, למקרה שתרצי להפנות גם את תשומת-לב של מכריך אל הכרך הזה.

בברכת שבת נעימה לך ולביתך

- יוסף אורן.


ליוסף אורן שלום.

תודה על התייחסותך המהירה.

קראתי בעניין ובהזדהות עם מאמריך שהתפרסמו
במעמקים. ואולם, ברשימה האחרונה, אני שומעת אך ורק פסילה, ללא שום הצבעה על תופעה או כיוון חיובי עכשווי. וזה מפריע לי מאד.

ארכוש את ספרך ברצון רב, בתנאי, (אתה יכול לצחוק עלי) שיש בו גם הצבעה על סופרים שאינם שייכים לשאננים בציון. או כהגדרת הלל וייס-לספרות הכליון {והשיממון- תוספת שלי).

במילה מגוייסת התכוונתי לספרות חד מימדית כזו, שבאה להציג רק גיבורים למען חזון מסויים, ללא לבטים או כשלונות. את זאת אני ממש מתעבת. לעומת זאת אני בהחלט רוצה לגייס אותך לעודד ספרות טובה כזו שאתה מאמין בנחיצותה, על-ידי הצבעה על סופרים ראויים. שבת שלום וכל טוב

אסתר