מעמקים - אודות 'על אודות'
  אתר דעת חברי המערכת צור קשר
אגדות חז"ל
אמנות
ביקורת סיפורים
ביקורת ספרים
ביקורת שירים
דבר המערכת
הוראת ספרות
הם עוד כאן
התקבל במערכת
חסידות
ימי עיון והשתלמויות
לא נס ליחם
מחקרים
מילה במילה
מכתבים למערכת
מלב אל לב
מסות
מעלין בקודש
סופרים
סיפורים
פיוט
צילום
שיח בן דורי
שירה
תולדות ישראל
תרגומים
לדף ראשי לתוכן הגיליון

אודות 'על אודות'

יעקב עציון

גיליון מס' 33 - אב תש"ע * 7/10

"וַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן בְּמֹשֶׁה עַל אֹדוֹת הָאִשָּׁה הַכֻּשִׁית אֲשֶׁר לָקָח" (במדבר יב, א)
כמעט בכל אתר אינטרנט של חברה או ארגון ניתן למצוא את דף ה'אודות', שבו מספרים בעלי האתר על עצמם ועל אתרם. המילה "אודות" נבחרה לשמש המקבילה העברית של about שבאתרים האנגליים, אולי בשל העובדה שמדובר במילה בעלת אורך דומה, הפותחת ומסתיימת באותם עיצורים.

ברם, באתרים רבים – בפרט כאלו שתוכנם עבר תחת ידו של עורך לשוני – נמצא במקום "אודות" את ההפניה "על אודות". עורכי לשון רבים נוהגים להחליף באופן אוטומטי כל "אודות" שהם נתקלים בו ב"על אודות", וזאת על פי התקן שבמקרא.

בתנ"ך המילה אודות אינה מופיעה אף פעם לבדה, ולעולם היא חלק מהצירוף "על אודות". "על אודות" פירושו "על עניין", בדומה לצירוף המקראי המקביל - "על דְּבַר". שני הביטויים זוכים לאותו תרגום באונקלוס – "על עֵיסַק". המתקנים מ"אודות" ל"על אודות" מסבירים שכשם שלא אומרים "שוחחנו דבר הפגישה" אלא "שוחחנו על דבר הפגישה", כך יש לומר "על אודות הפגישה" ולא להסתפק ב"אודות".

ניר לגולת ישראל
ברם, בתקופת ימי הביניים לא תפסו את צמד המילים "על אודות" כזוג בל ייפרד. הפייטנים שלא חששו מצורות חריגות שילבו ביצירותיהם את המילה "אודות" לבדה, ואף מנחם בן סרוק, אבי המילונאים העברי, לא נמנע מהשתמש במילה "אודות" באופן עצמאי. באיגרתו של חסדאי אבן שפרוט ליוסף מלך הכוזרים, שבה הוא מבקש לדעת האם נכונים הדברים שסיפרו לו על אודות ממלכת כוזר ("הבוחן לבות והחוקר כליות יודע כי לא עשיתי כל זאת לכבודי כי אם לדרוש ולדעת האמת, אם יש מקום שיש שם ניר וממלכת לגולת ישראל ואין רודים בהם ולא מושלים עליהם...") – נכתב בין השאר על ידי סופר החצר, מנחם: "גם אמרו לנו ישישי הדור כי על מעלם נגזר שמד, ויעמוד חיל כשדים באף ובחימה, ויגנזו במערה את ספרי התורה וכתבי הקודש ועל זאת מתפללים במערה... עד אשר משכו העתים וברוב הימים שכחו ולא ידעו אודות המערה על מה נהגו להתפלל בתוכה...". בסיום האיגרת הנרגשת שב חסדאי ומשבח את המלך: "יחי אדוננו המלך לעולם. והייתי שואל בעד אודות אשר לא שאלתים, לולי כי יגורתי להכביד על אדוני המלך בהרבות מילין...". רואים אנו כי המילה אודות שימשה תחליף ל"עניינים", ולא באה רק בצירוף המקראי "על אודות".

אודות הסיבוב
בלשון חז"ל הצירוף "על אודות" אינו מתועד בשימוש חופשי, ובמקומו אימצו חכמינו את הנוסח הארמי "על עסק". ב'מדרש אגור' דרשו חכמינו את הפסוק שבפרשתנו – "וַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן בְּמֹשֶׁה עַל אֹדוֹת הָאִשָּׁה הַכֻּשִׁית אֲשֶׁר לָקָח" – ולימדו: "קשה היא לשון הרע, שלא נצטרעה מרים אלא על לשון הרע, שנאמר 'ותדבר מרים ואהרן במשה על אדות האשה', על עסק פרישתו מן האשה...". אין ענייננו כאן בתוכן הדרשה, ההופכת כמין חומר את פשט הפסוק בהסבירה שלא דיברו משה ואהרן על לקיחת אישה אלא על פרישה ממנה, אלא בתרגום האוטומטי של מילות הקישור "על אודות" במילים "על עסק", גרסה עברית ל"על עֵיסַק" שבאונקלוס.

במדרש אחר, מוצאים אנו מעין רשימה לקסיקלית של המונחים המשמשים בהקשר זה. בתחילת פרשת לך לך מסופר על הנגעים שלקה בהם פרעה לאחר שלקח לביתו את שרי אשת אברם: "וַיְנַגַּע ה' אֶת פַּרְעֹה נְגָעִים גְּדֹלִים וְאֶת בֵּיתוֹ עַל דְּבַר שָׂרַי אֵשֶׁת אַבְרָם". חכמינו שמו לבם למונח "על דבר", שזו לו הופעתו הראשונה במקראות, ודרשו: "מהו על דבר שרי, שלא נאמר על עסק (!), ולא על אודות, ולא בעבור, ולא בגלל - אלא על דבר שרי, שאם אמרה שילקה הוא לוקה, ואם לאו לא היה לוקה" (תנחומא לך לך).

הצירוף "על אודות" נמנה כאן בסמיכות למילה הרווחת "בגלל" – ויש הסבורים שאף מקורותיהן הלשוניים קרובים זה לזה. מילות הסיבה בשפות רבות קשורות לסיבוב ולהתגלגלות, באשר הגורם מסובב ומגלגל את התוצאה. המילה סיבה עצמה שורשה הוא סב"ב, וכן הוא במילה בגלל, ששורשה גל"ל. הבלשן גזניוס מקשר גם את המילה אודות למשפחה זו, על פי השורש הערבי או"ד שעניינו היקף וסיבוב. בהפטרת השבוע נזכר "אוד מוצל מאש", ואף האוּד – גזיר העץ - נקשר לדבריו לאותה המשפחה, בהיותו מוקף באש מסביבותיו.