אתר דעת חברי המערכת צור קשר
ביקורת ספרים
דבר המערכת
דף מספר ישן
דרכי חינוך
הוראת תורה שבעל פה
הלוח העברי
חינוך בעידן טכנולוגי
חסידות
ימי עיון והשתלמויות
מחקרים
מחשבת ישראל
מכתבים למערכת
מלב אל לב
מן המקורות
משפט עברי
ספרות
ספרים חדשים
עבודות תלמידים
ענייני לשון
פיוט
פסיכולוגיה
פרשיות במקרא
שירים
תולדות ישראל
תורה שבעל פה
תמונות וצילומים
תנ"ך - לימודו והוראתו
תפוצות ישראל
תפילה
לדף ראשי לתוכן הגיליון

בור הסירה ושירים נוספים

ד"ר אסתר קאפח

גיליון מס' 17 - תשפ"א - 2020/21

בור הסירה

מִי יְשִׁיבֶנִּי מִבּוֹר הַסִּירָה
יִסְלוֹל דַּרְכִּי בֵּין סִירִים
לְדַלֵּג עַל מִשְׂרְפוֹת סִיד
וּשְׂחֹק יוֹרֶה חִצִּים.
לָשֵׂאת מְשָׁלִי
וְלָשִׁיר שִׁירִי
עִם בֶּן-סִירָא.


סירה

צַרְתִּי מְטַאטֵא
סִירָה
לְנַקּוֹת כִּלְיָה
וְרֵיאָה.
לָבַשְׁתִּי סִירִים
אֲפֻדָּה
לְקַדֵּם חִצֵּי
הָרָעָה
וְרָקַחְתִּי שֹׁרֶשׁ
סִירָה
לְדַכֵּא סֻכֶּרֶת
בְּאִבָּהּ.

יונה

בָּרְחָה
מִפְּנֵי הָעֹלָה
לֹא מָצְאָה יוֹנָה
מְנוּחָה, שָׁבָה נֶחְפָּה
אֶל הַמְּעָרָה לְלֹא הֶעָלֶה
אֲפֵלָה סְבִיבָהּ, גִּשְּׁשָׁה דַּרְכָּהּ
הָמָה קוֹלָהּ, חָטָא יוֹנָה בֶּן רִבְקָה.

הַיּוֹנֶה אִישׁ אֱלֹהִים?


פשושית

חָגָה צִפּוֹר בְּהֵיכָל הַתְּפִלָּה.
מַסְלוּל מַעְגָּלִי כַּנְפֵי מְעוּפָהּ.
סִבּוּבֶיהָ שְׁלוֹשָׁה, טֶרֶם נָחָה
עַל מָסָךְ קִיר וּפָצְחָה בְּשִׁיר.

שׁוּב, פָּרְשָׂה זְנָבָהּ כִּמְנִיפָה,
פִּרְפְּרָה בִּכְנָפֶיהָ בִּקְשָׁה מוֹצָא.
הַדֶּלֶת הַפְּתוּחָה חָמְקָה מֵעֵינֶיהָ.
קוֹל צִפּוֹר, קוֹל, רָם מִמִּדּוֹתֶיהָ.

סְחוֹר סְחוֹר סָבָה פָּשׁוֹשִׁית
בְּמַסְלוּל טָעוּת לְלֹא בֶּן זוּג
בְּקוֹל גָדוֹל נִסְּרָה קוֹלֹות
וְאֵין קוֹלֵט סְעָרַת אוֹתוֹת.

חָרְגָה הַזְּעִירָה מִבְּנוֹת מִינָהּ.
חוּמָה, נוֹעֶזֶת, רוֹמֶזֶת, הוֹמָה,
נִשְׁבְּתָה בְּקִסְמֵי הֵיכָל זִמְרָה.
מָצְאָה בַּיִת וּדְרוֹר אֵין לָהּ.


אבני הזמן בטבוּר ירושלמי

פְּסִיעָה לְעֵבֶר אַבְנֵי הַזְּמָן
מְרִימָה פְּעִימוֹת הַשְׁרָאָה
שֶׁל חִבּוּר עָתִיק יוֹמִין
לְעַם עִבְרִי עָתִיר יִסוּרִין
שָׁב מֵאַלְפֵי שְׁנוֹת גָּלוּת
אֶל מֶרְכָּז הָעוֹלָם בְּטַבּוּר
יְרוּשַׁלְמִי חוֹבֵק אַבְנֵי כֹּתֶל
וְאוֹגֵד בְּתוֹכוֹ תְּפִלּוֹת,
סְלִיחוֹת וּבַקָּשׁוֹת.

נִפְעֶמֶת מוּל אַבְנֵי גָּזִית
לְכָל אַחַת זֵהוּת אִישִׁית
לְכֻלָּן יַחַד אִישִׁיּוּת לְאוּמִית.
בְּמֶרְחָב אֶקוֹלוֹגִי שֶׁל חַיִּים
מְפַלֶּסֶת נָתִיב שֶׁל קִרְבָה,
נְגִיעָה וּתְפִלַּת הוֹדָיָה.
יָדִי נִשְׁלַחַת כְּמוֹ מֵאֵלֶיהָ
לְמַשֵּׁשׁ תְּפָרִים כּוֹאֲבִים
בֵּין סִדְקֵי אַבְנֵי הַזְּמָן.



ירושלים מלבינה

שֶּׁלֶג יְרוּשַׁלְמִי עַל גַּג הַמִּטְרִיָּה
מַגָּפַי בּוֹסְסוּ בִּפְתִיתִים לְבָנִים
מוֹתִירִים עֲקֵבוֹת לַבָּאִים.
אַרְגְּזֵי הַשּׁוּק נִצְבְּעוּ שֶׁלֶג
עַד אִי הַבְחָנָה בֵּין פְּרִי לְיֶרֶק.
עַרְבִי פָּרַשׂ שָׁטִיחַ סַסְגּוֹנִי
שָׁבַר אֶת הַלָּבָן הַחַדְגּוֹנִי,
כָּרַע עַל בִּרְכָּיו אַלָּה אַכְּבָּר.
הַמִּדְרְחוֹב לָבַשׁ כְּסוּת
אַחֶרֶת לְשַׁדֵּר אַחְדוּת,
כְּמוֹ לִקְרָאת יוֹם כִּפּוּר
בּוֹ הַכֹּהֵן בְּבִגְדֵּי לָבָן
מִתְפַּלֵּל עַל יְרוּשָׁלַיִם,
אִם הָיוּ חֲטָאֲיִךְ כַּשָּׁנִי
יַלְבִּינוּ כַּשֶּׁלֶג.