אתר דעת חברי המערכת צור קשר
ביקורת ספרים
דבר המערכת
דף מספר ישן
דרכי חינוך
הוראת תורה שבעל פה
הלוח העברי
חינוך בעידן טכנולוגי
חסידות
ימי עיון והשתלמויות
מחקרים
מחשבת ישראל
מכתבים למערכת
מלב אל לב
מן המקורות
ספרות
ספרים חדשים
עבודות תלמידים
ענייני לשון
פיוט
פסיכולוגיה
פרשיות במקרא
שירים
תולדות ישראל
תורה שבעל פה
תמונות וצילומים
תנ"ך - לימודו והוראתו
תפוצות ישראל
תפילה
לדף ראשי לתוכן הגיליון

על ה' תראל

ד"ר דינה לוין

גיליון מס' 17 - תשפ"א - 2020/21


הסיפור מאחורי התמונה
בעשר שנות עבודתי ב"מכללה ירושלים" לימדתי את הקורס "שירת נשים דתיות". בזמנו זה היה קורס חדשני, כיוון שאז לא נחקר עדיין קולן של הנשים הדתיות. לא חשפו את עולמן הרוחני ואך לא דרכי הפואטיקה הספרותיות המיוחדות שלהן. אחת המשוררות הראשונות שלימדתי היתה הניה תראל ז"ל שלצערי נפטרה לפני מספר שנים, ואת הרשות לפרסם את שירה קבלתי מבעלה.
יהיו דברי לעילוי נשמתה.

השיר הוא מתוך הספר ה. תראל , שיח קטן הוצאת שיר, ירושלים, תשנ"ו


"בִרְכַּת עֲנוִים"

הָאֶקָלִיפְּטוּס הִבִּיט
יָהִיר וְגֵאֶה,
עַל הַכֶּרֶם,

הַכֶּרֶם הַצּוֹלֵעַ
הַנִשְׁעָן
עַל קַבֵּי-מְשוּכות.
הִרְכִּין הַכֶּרֶם
בַּדָּיו
וְהִסְמִיק לְשַׁדּו וְתָסַס.

עִם קַיִץ,
הִתְרַפְּקוּ אֶשְׁכֹּלוֹת, חַיְכָנִיוֹת,
עַל כִּתְפֵי הַבַּדִים הַשְׁחוֹחִים.
גָּבוהַּ וְעָצוּב
שָׁמַע הָאֶקָלִיפְּטוּס, הַבּוֹדֵד,
כֵּיצַד בֵּרַכְנוּ עַל פְּרִי הַגֶּפֶן.

נושא השיר הוא האקליפטוס ויחסו לכרם. האקליפטוס מתואר כגאה ויהיר. הוא עוסק בהבטה על הכרם המתואר כצולע ונשען על קבי משוכות. הכרם חלש ואינו מסוגל לעמוד בכוחות עצמו. אף וויזואלית עיצוב הטורים מדגיש את עוצמתו ואת חוזקו של האקליפטוס המביט מלמעלה בשני טורים על כרם הכתוב כמילה יחידה בטור.

תגובתו של הכרם היא מעניינת. הוא מתעלם ממבטי ההתנשאות של העץ הגבוה והחזק וממשיך למלא את תפקידו. הוא מרכין את בדיו היינו, את ענפיו וממשיך ליצור תסיסה סמוקה בתמצית חיותו. (על פי תהלים לב, ד: "כִּי יוֹמָם וָלַיְלָה תִּכְבַּד עָלַי יָדֶךָ נֶהְפַּךְ לְשַׁדִּי בְּחַרְבֹנֵי קַיִץ סֶלָה".)
עם בוא הקיץ יש תוצאות לתסיסה בלשדו. לפתע מופיעות אשכולות חייכניות על אותם ענפים שחוחים. ההתרחבות בגדילה נחשפת גם בעיצוב הטורים המלאים. מראה השיר על טוריו המיוחדים מזכיר אשכול ענבים וזה אמצעי ספרותי מקורי.

בסיום השיר תגובתו של האקליפטוס היהיר משתנה. אומנם הוא נשאר גבוה כפי שהיה בתחילת השיר אולם כעת הוא עצוב ובודד, כיוון שאוזנו קלטה את ברכת הגפן מפי המברכים השמחים. השימוש באמצעי הוויזואלי של מספר מצומצם של מילים בטור לעומת הטור האחרון שהוא בן חמש מילים מרמז על ההיפוך בשיר. מי שהיה גאה בתחילה גורלו השתנה וכעת הוא בודד מול הנהנים משתיית היין והמודים לבורא בברכה.

כותרת השיר היא "ברכת ענוים" כשהכוונה היא לברכת ענבים. זהו אמצעי ספרותי הנקרא הומופוניה היינו, שתי מילים הנשמעות זהות אך נכתבות אחרת וגם משמעותן שונה. הענבים באות ב' מתאימים לסיום השיר ואילו הענווים באות ו' מאפיינים את הכרם לאורכו של כל השיר.

לאחר שעסקנו בכתה בהבנת השיר ובאמצעים האומנותיים בדקנו את משמעות הסמלים של האקליפטוס והכרם. הרעיון הבולט בדברי הסטודנטיות היה שהאקליפטוס הוא סמל לאומות העולם והכרם מסמל את עם ישראל. בכל שנות קיומו של עם ישראל חווינו במקרה הטוב את יחסם המתנשא, והמנוכר של אומות העולם אך לצערינו זה לא הסתיים בכך. שנאתם ורצונם להשמידנו היה מנת חלקם של היהודים לטורך כל הגלות. אולם כשעם ישראל ממלא את תפקידו וממשיך לפתח את ייחודו בענווה ובאחריות כמו הכרם בשיר, אזי ברכת שמיים חלה עליו ויש פרי לעמלו. פעמים קרה שגם הגויים הבינו ששגו בכוונותיהם. כפי שאנו שרים בשיר המעלות:

"אז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל ה' לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה".

זכינו לאתחלתא דגאולה ועם ישראל שב לארצו. ארץ ישראל נותנת את פירותיה וכרמי הגפן פזורים בכל רחבי הארץ. גאולת ישראל מצטיינת בייצור היין המשובח שעולה על שולחנינו בכל שבת וזוכה לברכותינו.
גם פתרון חלומו של שר המשקים בפרשת "וישב" מתפרש במדרש רבה כביטוי לניצני הגאולה:

"ובגפן שלושה שריגים": משה, אהרון ומרים. "היא כפורחת" הפריחה גאולתן של ישראל. "עלתה נצה" הנצה גאולתן של ישראל. "הבשילו אשכולותיה ענבים" גפן שהפריחה מיד הנצה. ענבים שהנצו מיד בשלו ") על פי תהלים לב, ד: "כִּי יוֹמָם וָלַיְלָה תִּכְבַּד עָלַי יָדֶךָ נֶהְפַּךְ לְשַׁדִּי בְּחַרְבֹנֵי קַיִץ סֶלָה"). לדברי הרבנית טיקוצי'נסקי יוסף שפתר את חלומו של שר המשקים היה מודע לגאולה הממשמשת ובאה והבין שגאולתו הפרטית מהכלא שלובה בגאולה הלאומית.


מדרש התמונה [ראה בסוף המאמר]
התמונה משלבת את אומנות הציור עם אומנות השירה.
אהבתי מאוד את שירה של הניה תראל ז"ל המושתת על מקורותינו ומקשר את מצבו הלאומי של עמנו הנרדף אלפיים שנה לחזון העצמות היבשות של הנביא יחזקאל. עם שזכה לשוב לארצו ולגאול את אדמתה בייבוש ביצות בעזרת עצי האקליפטוסים החזקים והיהירים המסמלים את הגויים יודע להעריך את תרומתם של אומות העולם למרות כל הסבל שהיה מנת חלקנו מהם. פעמים מספר בהיסטוריה העולמית הם התעלו על עצמם וסייעו לעמנו למשל: בהצהרת בלפור או בהצבעה באומות המאוחדות על הקמת המדינה ב- 29 בנובמבר 1947.

הציור מבליט את עוצמתו של האקליפטוס. מנגד נראה הכרם כשהוא יבש ונשען על המשוכות התומכות בו. אולם עם בוא הקיץ אנו רואים בציור את הבשלת הענבים. האור סביב אשכולות הענבים בראש הציור הוא ביטוי לאור אלוקי שמשרה את שכינתו על עמו ונהנה לשמוע את ברכת בורא פרי הגפן כביטוי והודיה על כל הטוב שקבלנו ממנו.