הקדמה

כמו שנאמר על אחד מן החסידים,
שהיה אומר: 'המקום יצילני מפזור הנפש'.
אמרו לו: מה הוא פזור הנפש?
אמר: שיהיה לי ממון בראש כל נהר ובראש כל קריה.
והוא מה שאמרו זיכרונם לברכה: מרבה נכסים מרבה דאגה.
ואמרו: איזהו עשיר השמח בחלקו.

ונאמר על אחד מן הפרושים כי הלך אל ארץ רחוקה לבקש הטרף בתחילת פרישותו.
ופגע אדם אחד מעובדי כוכבים בעיר אשר הלך אליה.
אמר לו הפרוש: כמה אתם בתכלית העיוורון ומיעוט ההבנה בעבודתכם לכוכבים.
אמר לו האמגושי: ומה אתה עובד?
אמר ליה הפרוש: אני עובד הבורא היכול, המכלכל האחד, המטריף אשר אין כמוהו.
אמר לו האמגושי: פועלך סותר את דבריך.
אמר ליה הפרוש: והיאך?
אמר לו: אילו היה מה שאמרת אמת היה מטריפך בעירך כמו שהטריפך הנה ולא היית טורח לבא אל ארץ רחוקה כזאת.
ונפסקה טענת הפרוש, ושב לארצו וקבל הפרישות מן העת ההיא ולא יצא מעירו אחר כך.

פרק ג

כי העבד, כשיהיה לו יותר מאדון אחד, כל אחד מהם יכול להועילו, לא יתכן לו לבטוח על אחד מהם, מפני שמקווה התועלת מכל אחד מהם. ואם יהיה אחד מהם יכול על תועלתו יותר משאריתם, יהיה חוזק ביטחונו בו כפי יכולתו, אף על פי שהוא בוטח בשאריתם. ואם לא יוכל להועילו ולהזיקו כי אם אחד מהם בלבד, על כורחו יבטח עליו לבדו, מפני שאינו מקוה תועלת מזולתו.

כאשר נראה הגרגיר האחר מן החיטה מצמיח שלוש מאות שבלים, ובכל שיבולת שלושים גרגרים, ויהיה הגרגיר האחד סיבה לעשרת אלפים או קרוב להם. היעלם כי כוח הגרגיר חלוש מעשות כמות זה?
וכן שאר הגרגרים הנזרעים והנטועים.
וכן נאמר בהיות האדם ושאר החיים מטיפת הזרע.
וכמו כן היות הדג הגדול מביצת הדג עם קטנותה.

עשה רצונו כרצונך, כדי שיעשה רצונך כרצונו.
בטל רצונך מפני רצונו, כדי שיבטל רצון אחרים מפני רצונך.

ודמיון הסיבות הקרובות כהוצאת המים ממעמקי הארץ - בגלגל, בכלים המעלים את המים מן הבאר.
וסיבתו הרחוקה - האדם שהוא קושר הבהמה אל הגלגל ומניעתו להעלות המים מתחתיות הבאר על פני הארץ.
אך הסיבות אשר בין האדם והכלים מצועים בין שני הדברים, והם הבהמה והעיגולים שמניע קצתם את קצתם, והחבל.
ואם יקרה פגע לאחת מן הסיבות הנזכרות, לא ייגמר העניין המכוון בהם.

יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ, שיגיעת שניהם משכחת עוון.
וכל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה וגוררת עוון.

ולכל אדם יש חפץ במלאכה או סחורה מבלתי זולתה. כבר הטביע האל לה בטבעו אהבה וחיבה.
וכן בשאר החיים:
כמו שהטביע בטבע החתול צידת העכברים,
ובטבע הנץ צידת מה שראוי לו מן העוף,
ובטבע האיל צידת הנחשים.
וכן יש מן העופות שיצודו הדגים לבד,
וכן בטבע מין ומין ממיני החיים נטייה ותאווה אל מין ממיני הצמחים והחיים, הוטבע עליו להיות סיבה למזונו, ותכונת גופו ואבריו ראויים לדבר ההוא,
כפה הארוך והשוק הארוך לעוף שהוא צד את הדגים,
וכשן והציפורן החזק לארי,
והקרניים לשור ולאיל.
ואשר תוכן מזונו מן הצמח - לא נתן לו כלי הציד והטרף.