מציאות ה'

א. כל איש מישראל צריך שיאמין וידע, שיש שם מצוי ראשון קדמון ונצחי, והוא שהמציא וממציא כל מה שנמצא במציאות, והוא האלוה ב"ה.
ב. עוד צריך שידע, שהמצוי הזה יתברך שמו, אין אמיתת מציאותו מושגת לזולתו כלל, ורק זה נודע בו, שהוא מצוי שלם בכל מיני שלמות, ולא נמצא בו חסרון כלל.

ואולם דברים אלה ידענום בקבלה מן האבות ומן הנביאים, והשיגום כל ישראל במעמד הר סיני ועמדו על אמיתותם בבירור, ולמדום לבניהם דור אחר דור כיום הזה, שכן ציום משה רבנו ע"ה מפי הגבורה, "פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך וגו' והודעתם לבניך ולבני בניך" (דברים ד ט). אמנם גם מצד החקירה במופתים הלימודיים יאמתו כל העניינים האלה, ויוכרח היותם כן, מכוח הנמצאות ומשיגיהם אשר אנחנו רואים בעינינו על פי חכמת הטבע, ההנדסה, התכונה ושאר החכמות, שמהם תילקחנה הקדמות אמיתיות אשר יולד מהן בירור העניינים האמיתיים האלה. ואמנם לא נאריך עתה בזה, אלא נציע ההקדמות לאמיתם, ונסדר הדברים על בורים, כפי המסורת שבידינו והמפורסם בכל אומתנו.

הכרח מציאותו

ג. עוד צריך שידע, שהמצוי הזה יתברך שמו, הנה מציאותו מציאות מוכרחת שאי אפשר העדרו כלל.
ד. עוד צריך שידע, שמציאותו יתברך אינו תלוי בזולתו כלל, אלא מעצמו הוא מוכרח המציאות.

ה' אינו מורכב

ה. וכן צריך שידע, שמציאותו יתברך מציאות פשוט בלי הרכבה וריבוי כלל, וכל השלמויות כולם נמצאים בו בדרך פשוט.

פירוש: כי הנה בנפש ימצאו כוחות רבים שונים, שכל אחד מהם גידרו בפני עצמו. דרך משל, הזיכרון כוח אחד, והרצון כוח אחר, והדמיון כוח אחר, ואין אחד מאלה נכנס בגדר חברו כלל. כי הנה גדר הזיכרון גדר אחד, וגדר הרצון גדר אחר, ואין הרצון נכנס בגדר הזיכרון ולא הזיכרון בגדר הרצון, וכן כולם.

אך האדון יתברך שמו איננו בעל כוחות שונים, אף על פי שבאמת יש בו עניינים שבנו הם שונים: כי הרי הוא רוצה והוא חכם והוא יכול והוא שלם בכל שלמות. אמנם אמיתת מציאותו הוא עניין אחד, שכולל באמיתתו וגידרו כל מה שהוא שלמות. ונמצא שיש בו כל השלמויות, לא כדבר נוסף על מהותו ואמיתת עניינו, אלא מצד אמיתת עניינו בעצמה שכוללת באמתה כל השלמויות, שאי אפשר לעניין ההוא מבלתי כל השלמויות מצד עצמו.

והנה באמת הדרך הזה רחוק מאוד מהשגתנו וציורנו, וכמעט שאין לנו דרך לבארו ומלות לפרשו. כי אין ציורנו ודמיוננו תופס אלא עניינים מוגבלים בגבול הטבע הנברא ממנו יתברך, שזה מה שחושינו מרגישים ומביאים ציורו אל השכל, ובברואים הנה העניינים רבים ונפרדים.

מציאות ה' אינה מושגת

אולם כבר הקדמנו, שאמיתת מציאותו יתברך אינה מושגת, ואין להקיש ממה שרואים בברואים על הבורא יתברך, כי אין עניינם ומציאותם שווה כלל שנוכל לדין מזה על זה.

ה' משולל מכל חוקות הטבע - ולכן הוא הבורא

אבל זה גם כן מן הדברים הנודעים בקבלה כמו שביארתי, ומאומתים בחקירה על פי הטבע עצמו בחוקותיו ומשפטיו, שאי אפשר על כל פנים שלא ימצא מצוי אחד -
משולל מכל הטבע חוקותיו וגבוליו,
מכל העדר וחסרון,
מכל ריבוי והרכבה,
מכל יחס וערך,
ומכל מקרי הברואים,
- שיהיה הוא הסבה האמיתית לכל הנמצאות ולכל המתיילד בם, כי זולת זה, מציאות הנמצאות שאנו רואים והתמדתם, היה בלתי אפשרי.

יחודו

ו. וממה שצריך שידע עוד, שהמצוי הזה, יתברך שמו, מוכרח שיהיה אחד ולא יותר.

פירוש: שאי אפשר שימצא מצויים רבים שמציאותם מוכרח מעצמו, אלא אחד בלבד צריך שימצא במציאות המוכרח והשלם הזה. ואם שימצאו נמצאים אחרים, לא ימצאו אלא מפני שהוא ימציאם ברצונו, ונמצאים כולם תלויים בו ולא מצויים מעצמם.

השורשים - ששה

ז. נמצא כלל הידיעות השורשיות האלה שש, והם:

אמיתת מציאותו יתברך,
שלמותו,
הכרח הימצאו,
היותו בלתי נתלה בזולתו,
פשטותו
ויחודו.