|
תוכן המאמר: הוברי השמים והחוזים בכוכבים דברים שראוי להאמין בהם האצטגנינות - חכמת הטפשים גזירת הכוכבים - דברי טיפשות חכמת הכוכבים האמיתית - אסטרונומיה ה' מסובב את הגלגל קדמות העולם או חידושו אמונת היהדות לדעת הפילוסופים חיי האדם מקרה דעת התורה על מקרי האדם בחירה חופשית דעת הפילוסופים דעת בעלי גזרת הכוכבים דעת התורה הראיות על קיום מזל - דעת יחיד ביהדות המשיח בתימן מילות מפתח: מזל, אצטגנינות, אסטרונומיה, קדמות העולם, חידוש העולם, השגחה פרטית, בחירה חופשית. |
|
מי זאת הנשקפה כמו שחר, יפה כלבנה ברה כחמה איומה כנדגלות. הגיעה שאלת אלופינו ומיודעינו החכמים המבינים, יודעי דת ודין, הדרים בעיר מרשילי"א [מוטנפשליר?], יגן האל ית' בעדם וירבה חכמתם ויגדיל ויאדיר תורתם, ויצו איתם את הברכה באסמיהם ובכל משלח ידיהם, כחפץ אחיהם ורעיהם המתפלל בעדם, השש והשמח בשלוותם. משה ב"ר מיימון זצ"ל הספרדי . והיא העידה על טוהר נפשם ושהם רודפים אחר החוכמות, ומחפשים בחדרי התבונות, ורוצים לעלות במעלות הדעות האמיתיות ולמצוא דברי חפץ וכתוב יושר, ולהבין הדבר והפשר. ותהי יד ה' עמם לפתוח כל סתום וליישר כל עקום, אמן. הוברי השמים והחוזים בכוכבים דברים שראוי להאמין בהם הראשון דבר שתהיה עליו ראיה ברורה מדעתו של אדם כגון חכמת החשבון, וגימטריאות, ותקופות. והשני דבר שישיגנו האדם באחד מהחמש הרגשות, כגון שידע ויראה שזה שחור וזה אדום וכיוצא בזה בראית עינו. או שיטעום שזה מר וזה מתוק. או שימשש שזה חם וזה קר. או שישמע שזה קול צלול וזה קול הברה. או שיריח שזה ריח באוש וזה ריח ערב וכיוצא באלו. והשלישי דבר שיקבל אותו האדם מן הנביאים ע"ה ומן הצדיקים. וצריך האדם, שהוא בעל דעה, לחלק בדעתו גם במחשבתו כל הדברים שהוא מאמין בהם, ויאמר: |
שזה האמנתי בו מפני הקבלה,
וזה האמנתי בו מפני ההרגשה, וזה האמנתי בו מפני הדעה. |
|
אבל מי שיאמין בדבר אחד שאינו משלושת המינים האלה, עליו נאמר "פתי יאמין לכל דבר" [משלי יד,טו].
האצטגנינות - חכמת הטפשים שהדבר שטועים בו רוב העולם, או הכל, מלבד אנשים יחידים, השרידים אשר יי' קורא, הוא דבר שאני מודיע לכם, והוא החולי הגדול והרעה החולה: שכל הדברים שימצאו כתובים בספרים, יעלה על לבו בתחילה שהם אמת. וכל שכן אם יהיו הספרים קדמונים. ואם התעסקו אנשים רבים באותם ספרים, ונשאו ונתנו בהם, מיד יקפוץ דעתו של נמהר לומר שאלו דברי חכמה. ויאמר בלבו: וכי לשקר עשה עט סופרים, ובחינם נשאו ונתנו אלו באלה הדברים?! וזו היא שאבדה מלכותנו והחריבה בית מקדשנו והאריכה גלותינו והגיעתנו עד הלום. שאבותינו חטאו ואינם, לפי שמצאו ספרים רבים באלה הדברים של דברי החוזים בכוכבים, שדברים אלו הם עיקר עבודה זרה, כמו שביארנו בהלכות עבודה זרה, טעו ונהו אחריהן, ודימו שהם חכמות מפוארות ויש בהן תועלת גדולה, ולא נתעסקו בלמידת מלחמה ולא בכיבוש ארצות, אלא דמו שאותן הדברים יועילו להם. ולפיכך קראו אותם הנביאים סכלים ואווילים. ודאי סכלים ואווילים היו, ואחרי התוהו אשר לא יועילו הלכו. דעו רבותיי, שאני חיפשתי בדברים אלו הרבה, ותחילת לימודי הייתה חכמה שקוראים אותה "גזרת משפטי הכוכבים", כלומר שידע ממנה האדם מה עתיד להיות בעולם או במדינה, או מה יארע לאיש זה כל ימיו. וגם קראתי בענייני עבודה זרה כולה. כמדומה לי שלא נשאר חיבור בעולם בעניין זה בלשון ערבי, אשר העתיקו אותו משאר לשונות, עד שקראתי אותו והבנתי ענייניו וירדתי עד סוף דעתו. ומאותם הספרים נתברר לי טעם כל המצות שיעלה על לב כל אדם שאינם דברים שיש להם טעם אלא גזרת הכתוב. וכבר יש לי חבור גדול בעניין זה בלשון ערבי בראיות ברורות על כל מצווה ומצווה. ולא לכך הוצרכנו עתה, ואני חוזר לעניין שאלתכם. גזירת הכוכבים - דברי טיפשות וראיות ברורות יש לי שאין בהן דופי לבטל כל עיקרי אותם הדברים. ומעולם לא נתעסק בעניין זה, ולא חבר בו ספר אחד מחכמי יון, שהם חכמים ודאי. ולא חברו אותם החיבורים כולם, ולא עשו אותו הטעות, שקראו אותה 'חכמה', כי אם חכמי הכשדים והכלדיים והמצריים והכנעניים, וזו הייתה אמונתם ודתם באותן הימים. אבל חכמי יון, והם הפילוסופים שחיברו בחכמות ונתעסקו בכל מיני מדע, מהתלים ושוחקים ומעליבים את אלו הארבע אומות שאמרתי לכם, ועורכים ראיות לבטל כל דבריהם, שורש וענף. וגם חכמי פרס הכירו והבינו שכל אותן החכמות שעשו הכשדים והכלדיים והמצרים והכנענים הם שקר וכזב. ואל תדמו בנפשכם שאותם הדברים [שאמרו חכמי הכשדים] אין שום ראיה להם, ולפיכך לא נאמין בהם, אלא ראיות ברורות ונכוחות שאין בהם דופי יש לי לבטל כל אותם דברים. ולא ידבק בהם כי אם פתי שיאמין לכל דבר או מי שירצה לרמות אחרים. חכמת הכוכבים האמיתית - אסטרונומיה בכל זה וכיוצא בו חברו חכמי יון ופרס והודו חיבורים גדולים, והיא חכמה מפוארת הרבה. וממנה ייוודע ליקוי המאורות, ומתי ילקו בכל מקום. וממנה ייוודע מאי זו סיבה ייראה הירח כקשת, והולך וגדל עד שישלים ויחזור ויחסר מעט. וממנה ייוודע מתי תיראה הלבנה או לא תיראה, ומאי זה טעם יהיה יום זה ארוך או קצר, ומאי זה טעם יעלו שני כוכבים כאחד ולא ישקעו כאחד, ומאי זה טעם יהיה יום זה במקום זה שלוש עשרה שעות, ובמקום אחר חמש עשרה שעות או שש עשרה או עשרים - והוא יום אחד; ובמקום אחר יהיו היום והלילה שווים לעולם, ובמקום אחד יהיה היום כמו חודש או שני חודשים או שלשה חודשים, עד שתמצא שתהיה כל השנה כולה יום אחד: ששה חדשים יום וששה חדשים לילה. וכמה עניינים המתמיהים ייוודעו מאותה חכמה, והכל אמת בלי ספק. וזה הוא חשבון תקופות שאמרו חכמי האמת רבותינו ע"ה, שהיא חכמה ובינה לעיני העמים. אבל אלה הדברים של הוברי השמים הטיפשים אינם כלום. והרי אני מבאר לכם ראשי פרקים מאלה הדברים שהם כבשונו של עולם. ה' מסובב את הגלגל קדמות העולם או חידושו ויש מהם אומרים שזה הגלגל הזה ייפסד, והבורא ית' בראו, אבל יש שם דבר אחד מצוי עם הבורא ית' כמו החומר ביד היוצר, ומאותו המצוי עמו הוא עושה כל מה שירצה, פעמים יעשה מקצת אותו החומר שמים, ומקצתו ארץ, ופעמים אם ירצה ייקח אותו המקצת שעשה ממנו שמים ויעשה ממנו דבר אחר. אבל להוציא יש מאין - אי אפשר. ויש מן הפילוסופים מי שאומר כמו שאמרו הנביאים, שהשם ית' ברא כל הנבראים מאין, ושאין שם עם הבורא דבר אחר אלא זה הנברא שהמציאו. ובזה הדבר היא המחלוקת הגדולה, וזה הוא הדבר שהכירו אברהם אבינו ע"ה. וכבר חיברו בדבר זה אלף ספרים בראיות ברורות שיערוך כל אחד ואחד שיחזיק דבריו. אמונת היהדות וכל אלו השלוש כיתות של חכמי העולם מקודם ועד עתה, בין אלו שאמרו שאין הגלגל נברא, אלא כך היה ויהיה לעולם; בין אלה שאמרו שהאל בראו מאותו החומר המצוי אצלו תמיד; בין אלה שאמרו כמו שאומרו כל הנביאים שאין שם דבר אחד עומד עם האל ית', אלא הוא לבדו, וכשרצה המציא עולם זה כרצונו מאין - כל אלו השלוש כיתות מסכימים שכל מה שיהיה בזה העולם התחתון מהיות כל נפש חיה וכל אילן וכל מין עשב וכל מחצב ממיני המחצבים -הכל האל עושהו בכוח שיבוא מן הגלגלים והכוכבים. ושכח הבורא צף בתחילה על הגלגלים והכוכבים, ומן הגלגלים והכוכבים יצוף ויתפשט בזה העולם ויהיה כל מה שיהיה. וכשם שאנו אומרים שהשם ית' עושה אותות ומופתים על ידי המלאכים, כך אלו הפילוסופים אומרים שכל אלה הדברים הנעשים בטבעו של עולם תמיד, על ידי הגלגלים והכוכבים הם נעשים. והם אמרו שהגלגלים והכוכבים בעלי נפש ומדע הם. וכל אלה הדברים הם אמת. וכבר ביארתי בראיות ברורות שכל אלה הדברים אין להם הפסד בדת, ולא עוד אלא שהבנתי דברי חכמים מכל המדרשות, שהם אומרים כמו שאומרים הפילוסופים ואין בין חכמי ישראל והפילוסופים באלו הדברים מחלוקת כלל, כמו שכבר ביארתי באותם הפרקים. לדעת הפילוסופים חיי האדם מקרה כללו של דבר, יאמרו כי מאורעות כל אחד ואחד, בין מין האדם בין מין הבהמה בין מן המחצבים והאילנות - הכל קרי. אבל היות המינים כולם ודברים הכלולים בכל העולם שאין בו נפש חיה - הכל מכוח הגלגלים והכוכבים שעיקרו מאת השם ית'. דעת התורה על מקרי האדם בחירה חופשית וכמה דברים ביארנו בעניינים אלו וכדומים להם בחיבור שיש לנו בלשון ערבי או בפירוש המשנה ובשאר החיבורים. ובכן יש לנו לדעת שאין מאורעות בני אדם כמאורעות הבהמות כמו שאמרו הפילוסופים. דעת הפילוסופים דעת בעלי גזרת הכוכבים ואלו שני הדרכים או אלו שני הדברים שקר הם אצלנו בעלי הדת האמתית: - דברי האצטגנינין שקר, מפני הדעת שכל אותן ההבלים שאמרו כבר ביטלה אותם הדעת הנכונה בראיות ברורות. וגם הם שקר אצלנו מפני קבלת הדת, שאם היה הדבר כן מה הועילה התורה והמצות והתלמוד לזה האיש, וכן כל איש ואיש אין לו כוח לעשות כלום מדעתו, והרי דבר אחר מושך אותו בעל כורחו להיות כך ושלא להיות כך, ומה הועילו הצוויי או הלימוד. נמצאו דברי אלו הטיפשים מבטלים תורת משה רבנו, יתר על שהדעת מבטלת דבריהם בכל אותן הראיות שאומרים הפילוסופים לבטל דברי הכשדיים והכלדיים וחביריהם. - וגם דברי הפילוסופים שאומרים שדברים אלו קרי, שקר הם אצלנו מפני קבלת הדת. דעת התורה ואל יאמר אדם והרי רבים עשו כן ולא הצליחו, אין זה ראיה, כי היה להם עוון הגורם, או ייסורים לנחול דבר שהוא טוב מזה. כללו של דבר, אין דעתנו משגת דיני הבורא ית' בבני אדם היאך הם בזה העולם ובעולם הבא. הראיות על קיום מזל - דעת יחיד ביהדות הלא תראו שהרי כמה פסוקים מן התורה אינן כפשוטן. ולפי שנודע בראיות של דעת שאי אפשר שיהיה הדבר כפשוטו, תרגמו המתרגם עניין שהדעת סובלת אותו. ולעולם אל ישליך אדם דעתו אחריו כי העיניים הם לפנים לא לאחור. וכבר הגדתי לכם את לבי בדברי. המשיח בתימן ופחדתי על היהודים משם וחברתי להם כמו שלשה קונדרסים בעניין מלך המשיח וסימניו וסימני הזמן שיתראה בו, והזהרתי אותם שיזהירו זה האיש שמא יאבד הוא ויאבד הקהילות. כללו של דבר, לאחר שנה נתפש וברחו ממנו כל הנלווים אליו, ויאמר לו מלך אחד ממלכי הערביים אחד שתפשו מה זאת עשית? אמר לו אדוני המלך אמת אני אומר, כי בדבר יי' עשיתי. אמר לו המלך מה המופת שלך? ענה ואמר לו אדוני המלך חתוך ראשי, ואחר כן אני אחיה ואקום ואחיה כבראשונה. אמר לו המלך אין לך מופת גדול מזה, ואם הוא כך אני וכל העולם נאמין בודאי שדבריך כולם אמיתיים וטובים ונכוחים, ושקר נחלו אבותינו הבל ואין בם מועיל. מיד גזר המלך וצווה ואמר קחו לי חרב, ויביאו את החרב לפני המלך. וצווה וחתכו את ראשו, ונהרג אותו העני, תהא מיתתו כפרה עליו ועל כל ישראל, ונענשו היהודים ברוב המקומות ממון גדול. ועד עתה יש שם חסרי דעת אומרים עתה יחיה ויעמוד מקברו, כך היו הדברים. ואם שמעתם שהגיע כתבי לפא"ס, שמא אותם הדברים ששלחתי בארץ תימן הועתקו והגיעו לפא"ס. וכבר אמרתי לכם שכל דקדוקי השאלות שלכם בעניין זה כלם שריגי אילן אחד הם, ואני אצווה לכם בדעתי גודו אילנא וקציצו ענפוהי ונטעו עץ הדעת הטוב ואכלו מפריו וטובו, ושלחו ידיכם וקחו גם מעץ החיים ואכלו ותחיו לעולם. הש"י ברחמיו יזכנו ויזכה אתכם לאכול מפריו ולשבוע מטובו עד אשר נחיה לעולם אמן כן יאמר יי'. כרצונכם ותאוותכם ורצון וחזק נאמן ואהבתכם אחיכם החותם שנית. משה ב"ר מיימון הספרדי |
