שער החמשה-עשר - שער הזריזות

הזריזות היא מידה גדולה לתורה ולמצוות
וגם לעניין תקנת העולם הזה, והיא מידת הצדיקים לעבודת הבורא יתברך. ואמרו רבותינו זיכרונם לברכה: זריזין מקדימין למצוות (פסחים ד, א).

והנה תראה באברהם אבינו בעניין עקדה, שנאמר: "וישכם אברהם בבקר וגו'" (בראשית כב, ג), ואף-על-פי שהיה קשה לו לשחוט את בנו יחידו עשה רצון הבורא יתעלה בזריזות להשכים בבקר. ומי שעושה מעשיו בזריזות, בזה הוכחה גדולה שהוא אוהב את בוראו, כעבד האוהב את אדוניו ומזרז בעצמו לעשות רצונו, כי הזריזות תלויה בלב האדם, כשאדם מפנה לבו מכל המחשבות האחרות שיש בו, ותופס מחשבה אחת, אז הוא מזורז, בלי ספק שיצליח.

כמו-כן עשה אברהם, שהסיר מלבו אהבת בנו ואחז רצון בוראו, וביטל אהבת בנו מפני אהבת הבורא יתברך, ועל-כן נזדרז להשכים, כי הייתה דעתו קשורה באהבת הבורא יתברך בחשק גדול, על-כן נשבע לו הקדוש-ברוך-הוא לזכור העקדה, כי יש בן-אדם העושה עבור אוהבו דבר קשה לו מאוד ולבו נוקפו לעשות, אבל אברהם ויצחק שניהם עשו מחפץ לבם, כי מדרגת האהבה הייתה גדולה מאוד בלבם, ושניהם נתדבקו עם השם יתברך בידיעתם, עד שנתייחדו בייחוד גדול, כי כל כוונתם הייתה לפרסם יחוד הבורא יתברך בעולם ולישר בני-אדם לאהבתו, ובעת שעשו באהבה עבודת השם יתעלה ומצוותיו, נתבטל כוח גופם ונתדבקה דעתם באהבת הבורא יתברך יוצר עולם, לכן עשו שניהם בזריזות.

ואתה צריך לדעת, כי מידת הזריזות היא תחילה לכל המידות
כי אין האדם יכול להיות תדיר על הספר, כי צריך לאכול ולישון ולעשות צרכיו, לכן צריך זריזות וזהירות לחזור לספרו וללמוד. ואל יחשוב: עוד היום גדול והשינה גדולה, כי על זה אמרו חכמינו זיכרונם לברכה: אל תאמר לכשאפנה אשנה, שמא לא תפנה (אבות פ"ב מ"ד). גם אל יאמר אדם: עת ערב הוא כבר, אם אלך ללמוד - אצטרך לעמוד מיד להתפלל, כי טובה שעה אחת ללמוד, ואפילו דיבור אחד, מכל דבר שבעולם, ועל זה נאמר: "מסיר אזנו משמוע תורה, גם תפילתו תועבה" (משלי כח, ט). וכן כתוב: "טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף" (תהילים קיט, עב), וכן נאמר: "כי טוב יום בחצריך מאלף" (שם פד, יא) - אמר הקדוש-ברוך-הוא: טוב לי יום אחד שאתה עוסק בתורה, מאלף עולות שעתיד שלמה בנך להקריב לפני על-גבי המזבח (שבת ל, א).

אמר רבי פינחס בן יאיר: זהירות מביאה לידי זריזות, וזריזות מביאה לידי נקיות, ונקיות מביאה לידי טהרה, וטהרה מביאה לידי פרישות, ופרישות מביאה לידי קדושה, וקדושה מביאה לידי ענווה, וענווה מביאה לידי יראת-חטא, ויראת-חטא מביאה לידי חסידות, וחסידות מביאה לידי רוח-הקודש, ורוח-הקודש מביאה לידי תחיית-המתים, ותחיית-המתים בא על ידי אליהו זכור לטוב במהרה בימינו.
בוא וראה כמה גדול כוח הזריזות, שמביאה לידי דברים הללו, לכן יהא אדם זהיר וזריז לכל המצוות, ולרוץ אל בית-הספר להשכים ולהעריב. מידת הזריזות היא תכשיט לכל המצוות, והיא מתקנת כולם.

ועתה יש לך להבין בדברים הנוהגים תמיד בני-אדם להתעצל בהם. כגון אם צריך אתה לראות שום דבר בספר, השתדל לחפש העניין שתחפוץ, ותהיה זריז לילך ולשאול ממי שיודע הדבר. אם יבוא עני לביתך לבקש לחם, אל תאמר: לא אוכל לילך ולהביא הלחם, אך תלך בזריזות להביא. אם תבוא ליטול ידך ויש לך מים מועטים או מאוסים, או אם הכלי אינו כשר כל-כך, כגון שיש בו סדק, ואתה רעב לאכול - אל תביאך תאוותך להקל בנטילה, אלא הזדרז להביא מים וכלי הראוי לנטילה. וצריך זריזות ביותר שלא ישהה נקביו גדולים וקטנים אפילו רגע אחד, שלא יעבר על "לא תשקצו" (ויקרא כ, כה - מכות טז, ב). גם המשהה נקביו, מביא עליו חולאים גדולים. וצריך זהירות וזריזות לשמור עצמו בנקיות, שיהיו בגדיו נקיים וגופו נקי, לרחוץ פי-טבעת אחר שעשה צרכיו, דאי אפשר להתקנח יפה בלי מים. גם צריך זריזות לעושה צרכיו בלילה ליד מיטתו, אם רוצה לשתות מים - יקום ויטול ידיו, וילך למקום נקי ויברך על המים תחילה וסוף. אם הוא על מיטתו ושומע קול רעם או רואה ברקים, שיעמוד ויטול ידיו ויברך. גם צריך לקום ממיטתו ולהעביר תנומה מעפעפיו ולהשכים ללמוד תורה.

וצריך זריזות לפרוש ממעשיו הגרועים
כגון הקנאה והשנאה והרהורי נשים, דכל אלה צריכים זריזות גדולה ביותר מאוד, ולהטות כל המחשבות אחר רצון הבורא יתברך. אם יבוא לו שום צער מאבוד ממונו או במיתת אוהבו או יסורין, צריך זריזות מאוד במחשבותיו לאהבת צור עולמים לבטל הצער מלבו, להיות לבו זך להצדיק האל יתברך בדיניו ומשפטיו ולקבל מאהבה, ולהתדבק בתורה ובתפילה ובמעשים טובים, ולהתחזק בכל כוונתו לאל עליון.

כללו של דבר: יבדוק אדם בעצמו איזה עבירה הוא רגיל בה, וימהר לעשות גדרים להיזהר ולהשמט מאותה עבירה. גם יבדוק עצמו באיזה מצווה הוא מתרפה. כגון אדם בטלן - יבין מתחילה שהביטול באה מדברים בטלים. מי שקובע עצמו לדברים בטלים הוא מבטל מתורה ומתפילה ומכל טובה.
ויסתלק מן האנשים המרבים דברים בטלים, ולא יתחבר עימהם, בזה יש לו רפואה למחלתו. וכן יעשה לכל המידות הגרועות, יבין מתחילה על היסוד הגרוע, ויהרוס אותו, ויסיר מעיניו החשך המחשיך אור נפשו. ולכל זה צריך זריזות לסלקם, כי אם יתעצל לעקר ולשרש המידות, אז יעשו בלבו ענף עד שלא יוכל לקצצם.

ויהיה זריז לבקש שלום ולרדוף אחריו
שנאמר: "בקש שלום ורדפהו" (תהילים לד, טו). ויהיה זריז לבקש ידיעת התורה וידיעת הבורא יתברך, דכתיב: "נרדפה לדעת את ה'" (הושע ו, ג). וכן אמרו חכמים: הוי גולה למקום תורה (אבות פ"ד מי"ד). ויהיה זריז לבקש צדקה, דכתיב: "צדק צדק תרדף" (דברים טז, כ), וכתיב: "שמעו אלי רדפי צדק מבקשי ה'" (ישעיה נא, א). וצריך זריזות לכתוב ספרים אשר הוא צריך ללמד מהם. או כשיראה או כשישמע דבר חידוש, יהיה זריז לכתבו, ולא ימתין עד שישכח מלבו.

אמר רבי יהודה בן תימא: הוי עז כנמר וקל כנשר, רץ כצבי וגיבור כארי, לעשות רצון אביך שבשמים (אבות פ"ה מ"כ). ראה איך הזהירו לעשות עצמו קל וגיבור על המצוות. וכן אמר דוד: "חשתי ולא התמהמהתי לשמור מצוותיך" (תהילים קיט, ס). וכן דרשו רבותינו זיכרונם לברכם: "ושמרתם את המצות" (שמות יב, יז) - אל תקרי "מצות" אלא "מצוות". אם תבוא מצווה לידך, אל תחמיצנה, אלא עשה אותה מיד. (מכילתא שם).

וצריך מאוד קלות וזריזות וגבורה להלחם נגד הרשעים, להיות אביר לב כמשה רבנו עליו השלום שאמר: "שימו איש חרבו על ירכו" (שמות לב, כז); ובפינחס נאמר בו: "וירא פינחס וגו' ויקח רמח בידו" (במדבר כה, ז). לכן היזהר בעצמך להיות זריז מאוד להיפרד מחברת רשעים, שלא להיות בעצתם ובהסכמתם. ועל הכל צריך זריזות לעשות תשובה. יחיש ולא יאחר בדרכי תשובה, ולא יהא שעה אחת רשע לפני המקום יתברך. ראה איך משרתי המלכים והשרים זריזים הם בשליחותם ובעבודתם, כל-שכן שיש ליזהר ולהזדרז לעשות עבודת מלך מלכי המלכים הקדוש-ברוך-הוא.

אף-על-פי שהזריזות טובה מאוד, יזהר שלא ימהר בעבודתו יותר מדי
כי הרוכב במהירות הוא קרוב מאוד להיכשל. וכן מי שהוא רץ במהירות הוא נופל. ולא יתכן לתקן מעשה מתוקן בבהלה, אבל במתון יתוקנו העניינים. וכן אמרו רבותינו: "הוו מתונים בדין" (אבות א, א). והזריזות - שיהא ניעור לבו ויקיץ מחשבותיו ויקלו איבריו למלאכתו, אך לא ימהר בשום עניין. וכל אלו העניינים צריכים חוכמה גדולה, מתי ימהר ומתי יאחר.

ואף-על-פי שמידת הזריזות טובה מאוד, מיהו לא יהא זריז לרדוף אחר תאוותיו, ולטרוח אחר הנאותיו, ולרדוף אחר מעשיו הרעים. כי כאשר הזריזות לעניין התורה מביאה את האדם למעלה עליונה, כך הזריזות לעניין העבירות מביאה האדם לשאול תחתית. וכאשר צריך זריזות לתורה, כך צריך זריזות לעניין העולם הזה, שיהא זריז במלאכתו. ויש הצלחה גדולה למי שעושה ענייניו בזריזות. לכן בן-אדם, תהיה זריז לשני עולמים, ועשה מלאכתך, שהוא צרכי העולם הזה, בזריזות, כדי שתפנה מהרה למלאכת שמים.