[כ, ב]
אל שרה אשתו -
על.
וכן: אל הנער הזה.

[כ, ג]
ובא המלאך בחלום אל אבימלך בעבור כבוד אברהם ופה כתוב לקיחה וכן עם פרעה, רק על פרעה הביא נגעים גדולים ועל ביתו ונגעי אבימלך וביתו לא היו כן, כי צדיק היה מפרעה.

[כ, ד]
וטעם הגוי גם צדיק תהרוג. בעד נפשו וביתו וממלכתו. וכן כתוב. ואל תשמע אל דברי חולם החלום המחליף מלה במלה שפירש הגוי איש. ובמלת לעם נכרי. אאריך מעט:

[כ, ו]
לנגוע -
לגעת, כמו: לנטוע ולטעת וכלם הם שמות פועל:

[כ, ט]
מה עשית לנו –
בפתח קטן תחת מה, בעבור אות הגרון הבא אחריו, וכן המשפט:

[כ, יב]
אחותי בת אבי -
יש אומרים:
שהוא כמו: אלהי אבי אברהם.
והנכון בעיני, שדחה אבימלך בדברים כפי צורך השעה ובפסוק: אנכי עשו בכורך אביא חברים.

[כ, יג]
התעו אותי אלהים -
לשון קדש, והטעם: שהוא נוסע ממקום למקום ולא ידע אנה ילך.
וכן: והנה תועה בשדה. ואין זו התעייה בלב.
גם כן כתוב: למה תתענו ה'.

אמרי לי -
בשבילי.
וכן: ואמר פרעה לבני ישראל:

[כ, טז]
הנה הוא לך כסות עינים -
יש אומרים:
כי הוא רמז על כהות עיני בנה, וזה דרך דרש.
והישר בעיני, שיהיה כסות עינים מושך עצמו ואחר עמו, כמו: אל בקצפך תוכיחני ורבים אחרים.
והנה הוא לך כמו מכסה עינים בעבור אברהם שהוא בעלך, והטעם: שלא ישא את עיניו עליך גם הוא כסות עינים לכל אשר אתך מהשפחות, שהם נשי עבדיו.
ויהיה וי"ו ונוכחת כפ"א רפה בלשון ישמעאל. ובמקרא אלפים כמוהו, כמו: ביום השלישי וישא אברהם את עיניו.

וטעם ונוכחת –
דברי משה, שלא אמרה עוד שרה על אברהם: אחי הוא!
והנה פירוש ואת כל - ועם כל זה נתוכחת שרה.

ויש אומרים: כי הנה הוא לך על הכסף לקנות מלבוש, ומלת נתתי מושכת עצמה ואחרת עמה. וכן הוא: הנה נתתי אלף כסף לאחיך לקנות לך בו מכסה, כמו כסות שיהיה תאוה לעינים ונתתי לכל אשר אתך ואת כל אשר נתתי לאברהם צאן ובקר ועבדים ושפחות.

ויותר נכון, להיות פירוש כאשר אמרתי כי אברהם הוא כסות עינים לך ולעבדים אשר אתך, שהיו לך, גם אשר נתתים גם אני.

ואת כל -
ועם כל בני אדם, הוא לך כסות עינים.

ונוכחת -
דברי משה ויעמוד טעם הוי"ו במקומו.

והגאון אמר:

שהוא מן נוכח.

ואין דבר נכוחים.

[כ, יז]
וילדו -
שב אל אשת אבימלך ואמהותיו. לא אל אבימלך.
וכן: וישם דמי מלחמה בשלום.
בעמוד ענן ידבר אליהם.
אלה בני עדה.
אשר עבדתי אותך בהן.
אבי אברהם ואבי נחור ויעבדו.
הלא תראה שהוא מפורש בפסוק השני: כי עצר עצר ה' בעד כל רחם לבית אבימלך ולא הזכיר אבימלך. והארכתי כל כך, בעבור מפרשים שהיו אומרים: שהיה עצור לצאת לחוץ.

[כ, יח]
ומלת כל רחם -
טענה עליהם.

ומלת וילדו –
לנשים, כמו: ויחמו הצאן.