(ב): על שני סריסיו -
היו אלה השרים שניהם סריסים כי היו שרי המשקים והאופים גם בבית הנשים אשר למלך, והמלכים יסרסו אותם.

ודעת אונקלוס:

כי סריסים שרים וגדולים, אמר בפוטיפר (לעיל לז לו): רבא דפרעה, ועל תרין רברבנוהי,

וכן תרגם יונתן (מ"ב כ יח): והיו סריסים בהיכל מלך בבל:

(ה): איש כפתרון חלומו -
לשון "פתרון חלומות" הוא המקרה אשר יקרנו לעתיד, ויקרא המודיע אותו העתיד פותר.

ועל דעת רבים (הראב"ע, והרד"ק):

כי פתרון הוא פירוש.

וטעם איש כפתרון חלומו, כל אחד ואחד חלם חלום שדומה לפתרון העתיד לבא אליו, זה לשון רש"י.

ומה טעם שיאמר שר המשקים לפרעה (להלן מא יא): חלמנו חלום הדומה לפתרון, שימעט בזה חכמת הפותר, ואולי לא יהיה כן חלום פרעה ולא ידענו יוסף?

ורבי אברהם אמר:

שראה כל אחד בחלומו מה שהיה פתרון חלומו, כל מה שאירע לו בעתיד, לומר שהיה חלום אמת, לא בא ברוב ענין שלא יתקיים רק המקצת.

והוא הנכון:

(ז): וישאל את סריסי פרעה אשר אתו במשמר בית אדוניו -
היה ראוי שיאמר הכתוב וישאל אותם לאמר, אבל האריך כי רצה לספר בשבח יוסף שהיה נער עבד ושאל לשני שרים גדולים והם בבית אדוניו אשר שנא אותו, והיה כל אחד יכול לצוות לשאת את ראשו מעליו, ולא פחד מהם מלשאול אותם ולאמר להם דעתו בפתרון, כי בטח בחכמתו, שאילו נמלט שר האופים היה תולה אותו:

(ח): וטעם ופותר אין אותו -
אין מודיע העתיד ממנו. ויתכן ששלחו לקצת החרטומים בבקר, או שהיו אנשים עמהם בבית הסוהר, ואין פותר אותו.

או שאמרו ואין בעולם פותר אותו כפי דעתנו, כי נעלם הוא מאד:

הלוא לאלוהים פתרונים -
פירש רבי אברהם:

כי יאמר, כי המקרים העתידים לבא בחלומות לאלוהים הם, כי הוא לבדו המחלים והמודיע העתיד, והוא העושה שלום ובורא רע, ואין בדבורי לכם תועלת או הפסד.

וזה אמר שלא יענישוהו אם תבא להם רעה, או כדי שיספרו אותם אליו ולא יבזוהו. ואם כן אין למלת "הלא" בזה טעם.

ואולי יהיה פירושו כמו "הנה", יאמר, הנה לאלוהים לבדו הפתרונים ולא לאדם הפותר:

והנכון בעיני כי אמר הלא לאלוהים פתרונים בכל החלומות הנעלמים והסתומים, והוא יכול להודיע פתרון חלומכם ואם הוא נעלם בעיניכם, ספרו נא לי, אולי יישר בעיניו לגלות סודו אלי:

(י): והוא כפורחת עלתה נצה -

דומה לפורחת. והיא כפורחת, נדמה לי בחלומי כאילו היא פורחת, ואחר הפרח עלתה נצה, נעשו סמדר, ואחר כך הבשילו. והיא כד אפרחת אפיקת לבלבין עד כאן תרגום של פורחת, לשון רש"י.

ואינו נכון, שאם היה מדבר כמדמה מפני שהם דברי חלום, היה אומר והנה כגפן לפני ובגפן כשלשה שריגים, והכ"ף הזו אינה בחלום שר האופים ולא בחלום פרעה, ולמה ידמה בזה יותר מכל האחרים, אבל יאמר בכולם והנה, והוא הדמיון, שטעמו "כאילו":

אבל פירוש והיא כפורחת עלתה נצה, שראה בחלומו הגפן כי מיד שפורחת עלתה נצה והבשילו אשכלותיה ענבים, וזה להורות כי ממהר האלוהים לעשותו. ובזה הכיר יוסף כי שלשת השריגים שלשת ימים הם ולא חדשים או שנים. וחשב בדעתו כי ביום אחד ישא ראש שניהם, או בעבור כי בלילה אחד חלמו. ואין צריך לדברי רבי אברהם שאמר שהיה יוסף יודע יום הולדת את פרעה. וכזאת הכ"ף במקומות רבים, ויהי כמשיב ידו (לעיל לח כט), כבא אברם (לעיל יב יד), וכעת מותה ותדברנה הנצבות (ש"א ד כ), וכן רבים:

ואונקלוס שאמר:

והיא כד אפרחת אפיקת לבלבין.

תרגם עלתה שהעלתה לולבי גפנים, הוציאה פרח והעלתה לולבין גדולים, והנצו והבשילו אשכלותיה ענבים, כי לא יבוא לשון עלתה בנץ, כי איננו עולה:

(יד): כי אם זכרתני אתך -
אם תזכרני כאשר ייטב לך תעשה עתה עמדי חסד ואמת ותזכרני אל פרעה, ואם יהיה נא לשון בקשה, כי אם זכרתני ועשית כחסדך חסד עמדי תזכרני אל פרעה.

וטעם אתך -
שתזכרני לעשות עמי בטוב אשר ייטב לך שיצאת מבית הסוהר. או יהיה פירוש שתזכרני בלבך כאילו אני עמך. והזכירה אל פרעה שיהלל אותו אליו לאמר הנה בבית שר הטבחים עבד יפה לפני מלכים יתיצב:

והנכון עוד בעיני שיאמר אם תזכרני להיות אתך כאשר ייטב לך ותשוב למעלתך, ותחפוץ לעשות עמי החסד הזה, תזכרני אל פרעה, לאמר בפניו זכרתי נער שהיה משרת לי בבית הסהר, תנהו אלי להיות לי משרת. והוצאתני מן הבית הזה, כי חטא גדול הוא על המעמידים אותי בכאן. או יהיה טעם והזכרתני אל פרעה, כי ראה אותי פרעה בהיותי עבד לשר שלו ופקיד על כל אשר לו משרת לפניו, ואם תזכרני לפניו תוציאני מכאן, כי אין בי עון אשר חטא, וראוי למלך שיוציאני ויצילני מיד עושקי, כי כל דבר לא יכחד מן המלך אם יחפוץ:

(טו): וטעם מארץ העברים -
מארץ חברון אשר גרו שם אברהם יצחק ויעקב, כי אברהם שהיה ראש היחס נקרא אברהם העברי (לעיל יד יג): כי היה מעבר הנהר, וגדול שמו בגויים כי נתקיים בו ואגדלה שמך (לעיל יב ב), ועל כן נקראו כל זרעו העברים. והם עצמם יחזיקו את שמם כן שלא יתערבו בעמי הארצות הכנענים, והוחזק השם הזה בכל זרע ישראל לעולם.

וזה טעם הביא לנו איש עברי (לעיל לט יד), כי יוסף אמר להם עברי אנכי, ולא רצה שיחזיקוהו בכנעני. והנה ארץ מגוריהם קראה ארץ העברים, כלומר הארץ אשר העברים שם:
או שנקרא שמה כן, כי הם גדולי הארץ ואציליה, כמו שנאמר (לעיל כג ו): נשיא אלוהים אתה בתוכנו, וכתיב (תהלים קה טו): אל תגעו במשיחי:

(טז): כי טוב פתר -
אמר אונקלוס:

כי יפה פתר.

וכן טוב טעם ודעת למדני (תהלים קיט סו), וכן כי טובות הנה (לעיל ו ב), יפות.

והטעם לאמר כן, כי האיש הזה מבזה על יוסף, חושב בו שלא ידע לפתור אותו לעולם, ולא יגיד לו החלום אם לא בראותו כי פתר לחברו יפה וכהוגן.

או יאמר, וירא שר האופים כי לטובה פתר לו ושמח, והגיד חלומו שהיה מצטער בו יותר מחברו:

סלי חרי -

סלים של נצרים קלופים עשויים חורים חורים, זה לשון רש"י.

והגאון רב סעדיה פירש:

סלי לחם לבן, כלחם המלך, מלשון ולא עתה פניו יחורו (ישעיה כט כב), מן הארמית שתאמר ללבן חיור.

והוא הנכון, כי היה בכל הסלים מלחם המלך, ובסל העליון מכל מיני מאכל פרעה שהיה מעשה אופה. ולשון רבותינו במשנה (ביצה ב ו): פתין גריצים וחיורי. ואמרו בירושלמי (שם): רבנין שמעין לה מן הדא, והנה שלשה סלי חורי על ראשי.