מדרש רבה, בראשית, פרק יח

תוכן הפרק:

פרשה מח: אברהם זוכה לביקור השכינה
פרשה מט: חטאי סדום ועונשם

פרשה מח: אברהם זוכה לביקור השכינה

א [הקב"ה נראה אל אברהם]

וירא אליו ה' באלוני ממרא והוא יושב פתח האהל
כתיב: (תהלים יח) ותתן לי מגן ישעך וימינך תסעדני וענותך תרבני
ותתן לי מגן ישעך, זה אברהם.
וימינך תסעדני, בכבשן האש, ברעבון ובמלכים.
וענותך תרבני, מה ענוה הרבה הקב"ה לאברהם? שהיה יושב והשכינה עומדת, הה"ד: וירא אליו ה':

ב [לאחר המילה זכה אברהם לגילוי שכינה]

(איוב יט) ואחר עורי נקפו זאת ומבשרי אחזה אלוה
אמר אברהם: אחר שמלתי עצמי, הרבה גרים באו להדבק בזאת הברית.
ומבשרי אחזה אלוה, אילולי שעשיתי כן, מהיכן היה הקדוש ברוך הוא נגלה עלי?!
וירא אליו ה'.

ג [אם אמאס משפט עבדי]

ר' איסי פתח:
(שם לא)אם אמאס משפט עבדי ואמתי בריבם עמדי, מה אעשה כי יקום אל וכי יפקוד מה אשיבנו

אתתיה דרבי יוסי
הוה מכתשא עם אמתיה, אכחשה קדמא.
אמרה לו: מפני מה אתה מכחישני לפני שפחתי?
אמר לה: לא כך אמר איוב: (שם)אם אמאס משפט עבדי.

דבר אחר:
אם אמאס משפט, זה אברהם, ויקח אברם את ישמעאל בנו וגו'.
אמר: אילולי שעשיתי כן, מהיכן היה הקב"ה נגלה עלי?!
וירא אליו ה' באלוני ממרא והוא יושב.

ד [שקולה מצות מילה כבנית מזבח]

רבי יצחק פתח:
מזבח אדמה תעשה לי וגו'
אמר רבי יצחק:
מה אם זה שבנה מזבח לשמי, הריני נגלה עליו ומברכו.
אברהם שמל עצמו לשמי, על אחת כמה וכמה!
וירא אליו ה' באלוני ממרא.

ה [שקולה מצות מילה כהקרבת קרבנות]

רבי לוי פתח:
(ויקרא ט)ושור ואיל לשלמים לזבוח לפני ה'
אמר: מה אם זה שהקריב שור ואיל לשמי, הריני נגלה עליו ומברכו, אברהם שמל עצמו לשמי, עאכ"ו! וירא אליו ה' באלוני ממרא.

ו [ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט]

כתיב: (ישעיה לג) פחדו בציון חטאים
אמר רבי ירמיה בן אלעזר:
משל לשני תינוקות שברחו מבית הספר, היה זה לוקה וזה מירתת.

אמר רבי יונתן:
כל חנופה שנאמר: במקרא, במינות הכתוב מדבר, ובנין אב שבכולן.

פחדו בציון חטאים אחזה רעדה חנפים
אמר ר' יהודה בר רבי סימון:
לארכיליסטוס שמרד במלך.
אמר המלך: כל מי שהוא תופשו, אני נותן לו פרוקופי. עמד אחד ותפשו.
אמר המלך: שמרו שניהם עד הבוקר, והיה זה מתפחד וזה מתפחד.
זה מתפחד לומר: איזו פרוקופי המלך נותן לי?
וזה מתפחד ואומר: אי זה דין המלך דן אותי?

כך
לעתיד לבא ישראל מתפחדים ועובדי כוכבים מתפחדים.
ישראל מתפחדים: (הושע ג) ופחדו אל ה' ואל טובו באחרית הימים.
ועובדי כוכבים מתפחדים (ישעיה לג) פחדו בציון חטאים.

אמר ר' יהודה בר רבי סימון:
למה הוא קורא אותן מוקדי עולם?
שאילו ניתן להם רשות, היו מוקדים כל העולם כולו על יושביו לשעה קלה.
(שם) הולך צדקות, זה אברהם, ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט.
(שם ) דובר מישרים מישרים אהבוך
(שם) מואס בבצע מעשקות, שנאמר: אם מחוט ועד שרוך נעל.
(שם) נוער כפיו מתמוך בשוחד, הרימותי ידי אל ה' אל עליון.

הוא מרומים ישכון
ר' יהודה בר רבי סימון, בשם רבי חנין, בשם רבי יוחנן:
העלה אותו למעלה מכיפת הרקיע, הדא דהוא אמר לו: הבט נא השמימה אינו שייך לומר הבט, אלא מלמעלה למטה.

(שם) מצדות סלעים משגבו, אלו ענני כבוד.
לחמו ניתן מימיו נאמנים, יקח נא מעט מים.
(שם)
מלך ביפיו תחזינה עיניך, וירא אליו ה' באלוני ממרא.

ז [מעשה אבות סימן לבנים]

והוא יושב פתח האהל כחום היום
רבי ברכיה משום ר' לוי אמר:
ישב
כתיב, בקש לעמוד.
אמר לו הקדוש ברוך הוא: שב, אתה סימן לבניך. מה אתה יושב ושכינה עומדת.
כך בניך יושבין ושכינה עומדת על גבן. כשישראל נכנסים לבתי כנסיות ולבתי מדרשות וקורין קריאת שמע, והן יושבים לכבודי ואני על גבן, שנאמר: (תהלים פב) אלהים נצב בעדת אל.

אמר רבי חגי בשם ר' יצחק:
עומד אין כתיב: כאן, אלא נצב, אטימוס כמה דתימא, ונצבת על הצור.

כתיב: (ישעיה סה) והיה טרם יקראו ואני אענה
ר' שמואל בר חייא ורבי יודן בשם רבי חנינא:
על כל שבח ושבח שישראל משבחין להקב"ה, משרה שכינתו עליהם.

מה טעם?
(תהלים כב) ואתה קדוש יושב תהלות ישראל.

ח [אברהם מכניס אורחים]

פתח האהל
פתח טוב פתחת לעוברים ולשבים, פתח טוב פתחת לגרים, שאלולי את לא בראתי שמים וארץ, שנאמר: (ישעיה מ) וימתחם כאהל לשבת.
שאלולי את לא בראתי גלגל חמה, שנאמר: (תהלים יט) לשמש שם אהל בהם.
שאלולי את לא בראתי את הירח, שנאמר: (איוב כה) הן עד ירח ולא יאהיל.

אמר רבי לוי:
לעתיד לבא, אברהם יושב על פתח גיהינום, ואינו מניח אדם מהול מישראל לירד לתוכה.

ואותן שחטאו יותר מדאי, מה עושה להם?
מעביר את הערלה מעל גבי תינוקות שמתו, עד שלא מלו, ונותנה עליהם ומורידן לגיהינום, הה"ד: (תהלים נה)שלח ידיו בשלומיו חלל בריתו.

כחום היום
לכשיבוא אותו היום שכתוב בו (מלאכי ג) כי הנה היום בא בוער כתנור.

כחום היום
תני ר' ישמעאל:
כחום היום
, הרי שש שעות אמורות.
הא מה אני מקיים? (שמות טז) וחם השמש ונמס בד' שעות?
אתה אומר ד' שעות, או אינו אלא בו' שעות?
כשהוא אומר: כחום היום - הרי ו' שעות אמורות, או חילוף כחום היום - בארבע שעות וחם השמש ונמס, בששה שעות אמרת?!
היך אתה יכול לקיים כחום היום בארבע שעות והלא בארבע שעות אין חום, אלא במקום שהחמה זורחת שם.
בארבע שעות - טולא קריר ושמשא שריב. בשש שעות - טולא ושמשא שריבין כחדא?! הא אין עליך לומר כלשון אחרון, אלא כלשון ראשון.

כחום היום
בששה שעות וחם השמש ונמס. בד' שעות, שבמקום שהחמה זורחת בלבד, שם נמס.

אמר רבי תנחומא:
בשעה שאין לבריות צל תחתיו.

אמר רבי ינאי:
ניקב נקב מגיהינום, והרתיח כל העולם כולו על יושביו לשעה קלה.
אמר הקדוש ברוך הוא: צדיקים בצער והעולם בריוח, הדא אמרת: שהחימום יפה למכה.

ט [והנה שלושה מלאכים]

אמר: עד שלא מלתי, היו העוברים והשבים באים אצלי.
אמר לו הקב"ה: עד שלא מלתה, היו בני אדם ערלים באים, עכשיו, אני ובני פמליא שלי נגלים עליך, הה"ד: וישא עיניו וירא והנה שלושה אנשים נצבים עליו.

וירא

בשכינה

וירא
במלאכים.

אמר רבי חנינא:
שמות חודשים עלו מבבל.

ריש לקיש אמר:
אף שמות מלאכים, מיכאל, רפאל וגבריאל.

אמר רבי לוי:
אחד נדמה לו בדמות סדקי, ואחד נדמה לו בדמות נווטי, ואחד בדמות ערבי. אמר: אם רואה אני ששכינה ממתנת עליהם, אני יודע שהן בני אדם גדולים.
ואם אני רואה אותן חולקים כבוד אלו לאלו, אני יודע שהן בני אדם מהוגנין, וכיון שראה אותן חולקין כבוד אלו לאלו, ידע שהן בני אדם מהוגנין.

אמר רבי אבהו:
אהל פלן של אבינו אברהם, מפולש היה.

רבי יודן אמר:
כהדין דרומילוס.
אמר: אם אני רואה אותן שהפליגו את דרכם להתקרב דרך כאן, אני יודע שהן באים אצלי, כיון שראה אותן שהפליגו, מיד, וירץ לקראתם מפתח האהל וישתחו ארצה.

י [מידה כנגד מידה]

ויאמר אדני אם נא מצאתי חן
תני ר' חייא:
לגדול שבהן אמר: זה מיכאל.

יקח נא מעט מים
ר' אלעזר בשם ר' סימאי אמר:
אמר הקדוש ברוך הוא לאברהם:
אתה אמרת: יקח נא מעט מים, חייך! שאני פורע לבניך במדבר וביישוב, ולעתיד לבוא, הה"ד: (במדבר כא) אז ישיר ישראל את השירה הזאת: עלי באר ענו לה, הרי במדבר.

בארץ כנען מנין?
(דברים ח)ארץ נחלי מים עינות ותהומות יוצאים בבקעה ובהר.

לעתיד לבוא מנין?
ת"ל: (זכריה יד) ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלם.
אתה אמרת: ורחצו רגליכם, חייך! שאני פורע לבניך במדבר, וביישוב, ולעתיד לבוא.

במדבר מנין?
שנאמר: (יחזקאל טז) וארחצך במים.

בישוב מנין?
שנאמר: (ישעיה א) רחצו הזכו.

לעתיד לבוא מנין?
שנאמר: (שם ד)אם רחץ ה' את צואת בנות ציון.

אתה אמרת: והשענו תחת העץ, חייך! שאני פורע לבניך וכו'.
(תהלים קה) פרש ענן למסך, הרי במדבר.

בארץ מנין?
(ויקרא כג)בסוכות תשבו שבעת ימים.

לעתיד לבוא מנין?
שנאמר (ישעיה ד) וסוכה תהיה לצל יומם מחורב.

אתה אמרת: ואקחה פת לחם, חייך! שאני פורע לבניך וכו'.
(שמות טז)ויאמר ה' אל משה הנני ממטיר לכם לחם מן השמים,הרי במדבר.

בארץ מנין?
שנאמר: (דברים ח) ארץ חטה ושעורה.

לעתיד לבוא מנין?
(תהלי' עב)יהי פסת בר בארץ.

כך כתיב: ואל הבקר רץ אברהם, חייך! שאני פורע לבניך וכו'.
(במדבר יא)ורוח נסע מאת ה' ויגז שלוים מן הים, הרי במדבר.
בארץ מנין?
(שם לב) ומקנה רב היה לבני ראובן.

לעתיד לבוא מנין?
שנאמר:(ישעיה ז)והיה ביום ההוא יחיה איש וגו'.

כך כתיב: והוא עומד עליהם, חייך! שאני פורע לבניך וכו'.
(שמות יג) וה' הולך לפניהם יומם בעמוד ענן לנחותם הדרך הרי במדבר.

בארץ מנין?
שנאמר: (תהלים פב) אלהים נצב בעדת אל.

לעתיד לבוא מנין?
שנאמר: (מיכה ב)עלה הפורץ לפניהם.

יא [ואקחה פת לחם וסעדו לבכם]

ואקחה פת לחם וסעדו לבכם אחר תעבורו
אמר רבי יצחק:
בתורה ובנביאים ובכתובים מצינו דהדא פיתא מזוניתא דליבא.

בתורה מנין?
ואקחה פת לחם וסעדו לבכם.

בנביאים?
(שופטים יט) סעד לבך פת לחם.

בכתובים?
(תהלים קד) ולחם לבב אנוש יסעד.

אמר רבי אחא:
וסעדו לבבכם אין כתיב: כאן, אלא וסעדו לבכם, הדא אמרת: אין יצר הרע שולט במלאכים!

הוא דעתיה דר' חייא דאמר רבי חייא:
שיתו לבבכם לחילה אין כתיב: כאן, אלא לבכם, הדא אמרת: שאין יצר הרע שולט לעתיד לבא!

כי על כן עברתם על עבדכם
אמר רבי יהושע:
מיום שברא הקב"ה את עולמו, הייתם מזומנים לבא אצלי, כי על כן עברתם, היך מה דאת אמר: יהי כן ה' עמכם.

ויאמרו כן תעשה כאשר דברת
אמרו: אנו אין לפנינו אכילה ושתיה, אבל אתה שיש לפניך אכילה ושתיה, כן תעשה לעצמך כאשר דברת. יהי רצון, שתזכה לעשות עוד סעודה אחרת, לבר דכר דיתיליד לך:

יב [בזכות אברהם זכו ישראל למן]

וימהר אברהם האהלה אל שרה ויאמר מהרי
ר' אביתר אמר:
תשע סאין אפתה.
שלוש לעוגות,
שלוש לחביץ,
ושלוש למיני מילוטמיה.

ורבנן אמרין:
שלוש.
אחד לעוגות,
ואחד לחביץ,
ואחד למלוטמיה.

לושי ועשי עוגות
הדא אמרת: פרס הפסח הוה.

רבי יונה בשם ר' חמא בר חנינא:
היא מדבר סין, היא מדבר אלוש.

מאיזו זכות זכו ישראל שניתן להם מן במדבר?
בזכות של אברהם, שאמר: לושי ועשי עוגות:

יג [אברהם מחנך את ישמעאל למצוות]

ואל הבקר רץ אברהם
אמר רבי לוי:
רץ לקדם אותה אומה, שכתוב בה (הושע יא) אפרים, עגלה מלומדה אוהבתי לדוש.

ויקח בן בקר
יכול גדול?
ת"ל רך.

אי רך,
יכול חסר?
ת"ל: וטוב.

ויתן אל הנער

זה ישמעאל, בשביל לזרזו במצות:

יד [המלאכים בבית אברהם]

ויקח חמאה וחלב
אמר רבי חנינא:
המעולה אחד מששים בחלב,
והבינוני אחד מארבעים,
והקיבר אחד מעשרים.

רבי יונה אמר:
המעולה אחד ממאה,
בינוני אחד מששים,
והקיבר א' מעשרים.

ופת היכן היא?
אפרים מקשאה תלמידו דרבי מאיר, משום ר"מ אמר:
פירסה נדה ונטמאת העיסה.

רבנן אמרי:
אפילו פת הביא לפניהם.
מה אם דברים שלא אמר הביא לפניהם, דברים שאמר להם על אחת כמה וכמה!

והוא עומד עליהם
הכא את אמר: והוא עומד עליהם, ולהלן אמר: נצבים עליו, אלא עד שלא יצא ידיהם, נצבים עליו, כיון שיצא ידיהם.

והוא עומד עליהם
אימתו מוטלת עליהם, מיכאל מירתת גבריאל מירתת.

רבי תנחומא משום ר' אלעזר ור' אבון בשם רבי מאיר:
מתלא אמר: עלת לקרתא, הלך בנימוסה!
למעלה שאין אכילה ושתיה, עלה משה למרום ולא אכל, שנאמר: (דברים ט) ואשב בהר ארבעים יום וארבעים לילה, לחם לא אכלתי ומים לא שתית.
אבל למטה, שיש אכילה ושתיה, והוא עומד עליהם תחת העץ, ויאכלו וכי אוכלין היו?!
אלא, נראין כאוכלין, ראשון ראשון, מסתלק:

טו [צניעותה של שרה - באוהל]

ויאמרו אליו איה שרה אשתך וגו'
אל"ף יו"ד וי"ו נקוד, למ"ד אינו נקוד.

אמר ר' שמעון בן אלעזר:
בכל מקום שאתה מוצא כתב רבה על הנקודה, אתה דורש את הכתב. נקודה רבה על הכתב, אתה דורש את הנקודה. כאן שהנקודה רבה על הכתב, אתה דורש את הנקודה.

איו אברהם
אמר רבי עזריה:
כשם שאמרו איה שרה, כך אמרו לשרה איו אברהם.

ויאמר הנה באהל
הה"ד: (שופטים ה) תבורך מנשים יעל - אשת חבר הקיני - מנשים באהל תבורך.

רבי אלעזר ורבי שמואל בר נחמן רבי אלעזר אמר:
מנשי דור המדבר, שהן יושבות באהלים, שנאמר: (במדבר יא) איש לפתח אהלו.

ולמה תבורך מהם?
הן ילדו וקיימו את העולם.
ומה היה מועיל להם, שאלמלא היא, כבר היו אבודין.

רבי שמואל בר נחמן אמר:
מן האמהות הן ילדו וכו'. שאלולי היא, כבר היו אבודין:

טז [הקב"ה החזיר את אברהם לימי נעוריו]

ויאמר שוב אשוב אליך כעת חיה וגו'
והוא אחריו

זה ישמעאל.

והוא אחריו
מפני היחוד.

והוא אחריו
זה המלאך שהביט לאחריו והרגיש שבאת אורה מאחריו.

ואברהם ושרה זקנים
אמר רבי יוחנן:
כבר כתיב: ואברהם ושרה זקנים.
מה ת"ל ואברהם זקן?
אלא שהחזירו הקדוש ברוך הוא לימי נערותיו, צריך לכתוב פעם שנייה ואברהם זקן.

רבי אמי אמר:
כאן זקנה שיש בה לחלוחית, ולהלן בזקנה שאין בה לחלוחית.

חדל להיות לשרה אורח כנשים, היך מה דאת אמר: (דברים כג)וכי תחדל לנדור.
פסק, היך מה דאת אמר: (במדבר ט) וחדל לעשות הפסח.

יז [שרה צוחקת לשמע הבשורה]

ותצחק שרה בקרבה לאמר
זה אחד מן הדברים ששינו לתלמי המלך:
ותצחק שרה בקרוביה לאמר, ואדני זקן.
אמרה: האשה הזו, כל זמן שהיא ילדה, יש לה תכשיטים נאים.
ואני אחרי בלותי היתה לי עדנה - תכשיטים, היך מה דאת אמר: (יחזקאל ט) ואעדך עדי.
האשה הזו, כל זמן שהיא ילדה, יש לה וסתות,
ואני אחרי בלותי היתה לי עדנה - עידונים.

האשה הזו, כל זמן שהיא ילדה, יש לה עידויין,
ואני אחרי בלותי היתה לי עדנה - זמני,
אלא ואדני זקן.

רב יהודה אמר:
טוחן ולא פולט.

אמר רבי יהודה בר' סימון
אמר הקב"ה: אתם מילדים עצמכם ומזקינים את חבריכם, ואני זקנתי מלעשות נסים?!

יח [גדול השלום]

ויאמר ה' אל אברהם למה זה צחקה שרה לאמר
בר קפרא אמר:
גדול השלום, שאף הכתובים דברו בדאית, בשביל להטיל שלום בין אברהם לשרה.

ותצחק שרה בקרבה לאמר אחרי בלותי היתה לי עדנה ואדני זקן לאברהם אינו אומר כן, אלא, למה זה צחקה שרה לאמר האף אמנם אלד ואני זקנתי, לא דיבר הכתוב כמו שאמרה שרה, ואדוני זקן, אלא ואני זקנתי.

יט [היפלא מה' דבר?!]

היפלא מה' דבר וגו'
רבי יודן בר' סימון אמר:
משל לאחד שהיה בידו שתי קפליות, הוליכן אצל נפח.
אמר לו: יכול אתה לתקנם לי?
אמר לו: לבראתן כבתחלה אני יכול, לתקנם לך איני יכול?!
כן הכא, (להחזירם) לבראתן כבתחלה אני יכול, להחזירם לימי נערותן איני יכול?!

כ [שרה היא היחידה שהקב"ה דיבר עמה]

ותכחש שרה לאמר לא וגו'
רבי יהודה בר' סימון אמר:
מעולם לא נזקק הקדוש ברוך הוא להשיח עם אשה, אלא עם אותה הצדקת, ואף היא ע"י עילה.

ר' אבא בר כהנא בשם רבי אידי אמר:
כמה כירכוכים כירכר בשביל להשיח עמה. ויאמר, לא כי צחקת!

רבי אלעזר אומר:
והכתיב: (בראשית טז) ותקרא שם ה' הדובר אליה.

רבי יהושע בשם רבי נחמיה, בשם רבי אידי אמר:
על ידי מלאך, והכתיב: ויאמר ה' לה.

רבי לוי אמר:
ע"י מלאך.

רבי אלעזר בשם רבי יוסי בר זימרא אמר:
על ידי שם בן נח.

ויקומו משם האנשים וישקיפו על פני סדום ואברהם הולך עמם לשלחם.
מתלא אמר:
אכלית, אשקית, לוית, כך, ואברהם הולך עמם לשלחם.

פרשה מט: חטאי סדום ועונשם

א [זכר צדיק לברכה ושם רשעים ירקב]

וה' אמר המכסה אני מאברהם
רבי יצחק פתח:
(משלי י) זכר צדיק לברכה ושם רשעים ירקב.

אמר רבי יצחק:
כל מי שהוא מזכיר את הצדיק ואינו מברכו, עובר בעשה.
מה טעמיה?
זכר צדיק לברכה.

וכל מי שהוא מזכיר את הרשע ואינו מקללו, עובר בעשה.
מה טעמיה?
ושם רשעים ירקב.

אמר רבי שמואל בר נחמן:
שמותן של רשעים דומים לכלי קורייס.
מה כלי קורייס כל מה שאת משתמש בהם, הם עומדים; הנחתם, הם מתרפים.
כך שמעת מימיך אדם קורא שם בנו פרעה, סיסרא, סנחריב?!
אלא אברהם יצחק יעקב ראובן שמעון.

רבי ברכיה ורבי חלבו, משום רבי שמואל בר נחמן ור' יונתן:
כשהיה מגיע לפסוק הזה: אשר הגלה מירושלים עם הגולה וגו' הוה אמר נבוכדנצר שחיק עצמות:

ולמה לא הוה אמר כן בירמיה?
אלא שכל נ"נ שכתוב בירמיה חי הוי, ברם הכא, מת הוי.

רב
כי הוי מטי להמן בפורים, אמר: ארור המן וארורים בניו, לקיים מה שנאמר: ושם רשעים ירקב.

אמר רבי פנחס:
חרבונה זכור לטוב.

אמר רבי שמואל בר נחמן:
מצינו שהקב"ה מזכיר שמן של ישראל ומברכן, שנאמר: (תהלים קטו)ה' זכרנו יברך.

ר' הונא בשם רבי אחא אמר:
אין לי אלא ס' רבוא.
מנין שכל אחד ואחד מישראל שהקדוש ברוך הוא מזכיר שמו ומברכו?
שנאמר: וה' אמר המכסה אני מאברהם אשר אני עושה?!

ואברהם היו יהיה לגוי גדול ועצום

לא היה צריך קרא למימר, אלא ויאמר ה' זעקת סדום ועמורה כי רבה!
אלא, אמר הקב"ה: הזכרתי את הצדיק ואיני מברכו?!
ואברהם היו יהיה לגוי גדול.

ב [סוד ה' ליראיו]

כתיב: (תהלים כה) סוד ה' ליראיו ובריתו להודיעם
איזהו סוד ה'?
זו מילה שלא גלה אותה מאדם ועד עשרים דור, עד שעמד אברהם ונתנה לו, שנאמר: ואתנה בריתי ביני ובינך.
אמר לו הקדוש ברוך הוא: אם תמול, תטול סוד ה'.

מה סוד ה'?
ס' ששים ו' ששה ד' ארבעה, הרי שבעים.
שבעים אני מעמיד ממך, בזכות המילה, שנאמר: (דברים י) בשבעים נפש ירדו אבותיך.
מעמיד אני מהן שבעים זקנים, שנאמר: (במדבר יא) אספה לי שבעים איש מזקני ישראל. ומעמיד אני מהן משה, שהוא הוגה בתורה בשבעים לשון, שנאמר: (דברים א) הואיל משה באר וגו'.

בזכות מי?
בזכות המילה, שנאמר:סוד ה' ליראיו.
אמר לו הקב"ה לאברהם: דיו לעבד שיהא כרבו.
אמר לפניו: ומי ימול אותי?
אמר: אתה בעצמך! מיד, נטל אברהם סכין והיה אוחז בערלתו ובא לחתוך, והיה מתירא שהיה זקן.

מה עשה הקדוש ברוך הוא?
שלח ידו ואחז עמו, והיה אברהם חותך, שנ' (נחמיה ט)אתה ה' האלהים אשר בחרת באברם וגו'. וכרות לו הברית אין כתיב: כאן אלא וכרות עמו.
מלמד,
שהיה הקב"ה אוחז בו.

דבר אחר:
סוד ה' ליראיו
בתחלה היה סוד ה' ליראיו, ואח"כ לישרים, ולישרים סודו, ואחר כך לנביאים: (עמוס ג)כי לא יעשה ה' אלהים דבר כי אם גלה סודו אל עבדיו הנביאים.
אמר הקדוש ברוך הוא: אברהם זה, ירא אלהים שנאמר: (בראשית כב) עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה.
אברהם זה,ישר מן הישרים, שנאמר: (שיר א) מישרים אהבוך.
אברהם זה נביא שנאמר: (בראשית כ) ועתה השב אשת האיש כי נביא הוא, ואיני מגלה לו.

אמר רבי יהושע בן לוי:
משל למלך, שנתן אוסיא לאוהבו. לאחר זמן בקש המלך לקוץ מתוכה, חמשה אילני סרק.
אמר המלך: אילו מן פטריקון שלו הייתי מבקש לא היה מעכב, ומה בכך! ונמלך בו.

כך,
אמר הקב"ה: כבר נתתי את הארץ מתנה לאברהם, שנאמר: לזרעך נתתי את הארץ. וחמשה כרכים הללו בתוך שלו הם, ואילו מפטריקון שלו הייתי מבקש לא היה מעכב בידי, ומה בכך! ונמלך בו.

אמר ר' יהודה בר' סימון:
למלך שהיו לו שלושה אוהבים ולא היה עושה דבר חוץ מדעתן. פעם אחת בקש המלך לעשות דבר חוץ מדעתן, נטל את הראשון וטרדו והוציאו חוץ לפלטין, שני חבשו בבית האסורים ונתן ספרגים שלו עליו, שלישי שהיה לו חביב יותר מדאי, אמר: איני עושה דבר חוץ מדעתו.

כך,
אדם הראשון, ויגרש את האדם,
נח, ויסגר ה' בעדו.
אברהם, שהיה חביב עליו יותר מדאי, אמר: מה אני עושה דבר חוץ מדעתו?!

אמר רבי שמואל בר נחמן:
משל למלך, שהיה לו סנקתדריס אחד ולא היה עושה דבר חוץ מדעתו.
פעם אחת בקש המלך לעשות דבר חוץ מדעתו, אמר המלך:
כלום עשיתי אותו סנקתדריס שלי, אלא שלא לעשות דבר חוץ מדעתו?!

אמר רבי יודן, אמר הקדוש ברוך הוא:
הרי יש שם לוט בן אחיו, ואיני מגלה לו?!

ורבנן אמרי:
כבר קראתי אותו אביהם, שנאמר: (בראשית יז)כי אב המון גוים נתתיך.
דנים את הבן חוץ מן האב?!
מתן תורה גליתי לו,
גיהינום גליתי לו,
דינה של סדום למחר, ואיני מגלה לו?!

רבי אחא בשם רבי שמואל בר נחמן, בשם רבי נתן אמר:
אפי' הלכות ערובי חצרות היה אברהם יודע.

רבי פנחס בשם רבי שמואל אמר:
אפילו שם חדש שהקב"ה עתיד לקרוא לירושלים, שנאמר: (ירמיה ג)בעת ההיא יקראו לירושלים כסא ה',היה אברהם יודע.

רבי ברכיה ור' חייא, ורבנן דתמן, בשם ר' יהודה:
אין יום ויום שאין הקדוש ברוך הוא מחדש הלכה בב"ד של מעלה.
מאי טעמיה?
(איוב לז) שמעו שמוע ברגז קלו והגה מפיו יצא, ואין הגה אלא תורה, שנאמר: (יהושע א) והגית בו יומם ולילה, אפי' אותן הלכות היה אברהם יודע:

ג [אין העולם חסר משלושים צדיקים]

ואברהם היו יהיה
ר' תנחום בשם רבי ברכיה:
בשרו שאין העולם חסר משלושים צדיקים, כאברהם.

רבי יודן ור' אחא בשם רבי אלכסנדרי:
מייתי לה מהכא, ואברהם היו יהיה
יו"ד עשר וה' חמש וי"ד עשר וה' חמש:

ד [כי ידיעתיו למען אשר יצווה]

כי ידעתיו למען אשר יצוה
רבי יודן בשם רבי אלכסנדרי:
זו הובריא.

ורבנן אמרי:
זו ביקור חולים.

ר' עזריה בשם ר' יהודה:
מתחלה צדק, לבסוף משפט.

הא כיצד?
אברהם היה מקבל את העוברים ואת השבים, משהיו אוכלים ושותים, אמר להם: ברכו!
אמרו ליה: מה נאמר?
אמר להם: אמרו: ברוך אל עולם שאכלנו משלו.
אם מקבל עליו ובריך, הוה אכיל ושתי ואזיל, ואי לא הוה מקבל עליה ובריך, הוה אמר לו: הב מה דעלך!
ואמר: מה אית לך עלי הוה?
אמר לו: חד קסיט דחמר, בעשרה פולרין, וחד ליטרא דקופר, בי' פולרין, וחד עיגול דריפתא, בי' פולרין.
מאן יהיב לך חמרא במדברא?!
מאן יהיב לך קופר במדברא?!
מאן יהיב לך עיגולא במדברא?!
מן דהוה חמי ההיא עקתא, דהוה עקי ליה, הוה אמר: ברוך אל עולם שאכלנו משלו, הה"ד: לכתחלה צדקה, ולבסוף משפט, למען הביא ה' על אברהם וגו'.

תני, ר"ש בן יוחאי אומר:
כל מי שיש לו בן יגע בתורה, כאילו לא מת, שנאמר: למען הביא ה' על אברהם את אשר דבר אליו לא נאמר, אלא את אשר דבר ה' עליו:

ה [אנשי סדום נידונו באש ובמים כדור המבול]

ויאמר ה' זעקת סדום ועמורה כי רבה
ר' חנינא אמר:
רבה והולכת.

רבי ברכיה משם רבי יוחנן:
שמענו בדור המבול שנדונו במים, והסדומים שנדונו באש.
מנין?
ליתן את האמור בזה בזה, ת"ל: רבה רבה, לגזירה שוה:

ו [פתח של תשובה פתח ה' לסדום ולא שבו]

ארדה נא
תני, ר"ש בן יוחאי:
זו אחת מעשר ירידות האמורות בתורה.

אמר רבי אבא בר כהנא:
מלמד שפתח להם המקום פתח של תשובה, שנאמר: ארדה נא ואראה הכצעקתה הבאה אלי עשו כלה, כלייה הן חייבין, ואם לא אדעה, אודיע בהן מדת הדין בעולם.

אמר רבי לוי:
אפי' אני מבקש לשתוק דינה של ריבה איני מניח אותי לשתוק.
מעשה בשתי נערות שירדו לשתות ולמלאות מים.
אמרה אחת לחברתה: למה פניך חולניות?
אמרה לה: כלו מזונותיה, וכבר היא נטויה למות.

מה עשתה?
מלאה את הכד קמח והחליפו, נטלה זו מה שביד זו, וכיון שהרגישו בה, נטלו ושרפו אותה. אמר הקב"ה: אפי' אני מבקש לשתוק, דינה של נערה אינו מניח אותי לשתוק! הה"ד: הכצעקתה, הכצעקתם אינו אומר, אלא הכצעקתה.

ואיזו?
זו דינה של נערה.

אמר רבי ירמיה בן אלעזר:
עיקר שלוותה של סדום לא היתה, אלא חמשים ושתים שנה, ומהם עשרים וחמש שנה היה הקדוש ברוך הוא, מרעיש עליהם הרים ומביא עליהם זועות, כדי שיעשו תשובה ולא עשו, הה"ד: (איוב ט) המעתיק הרים ולא ידעו ובסוף אשר הפכם באפו.

ז [המלאכים הולכים לסדום]

ויפנו משם האנשים
הדא אמרת: אין עורף למלאכים.

וילכו סדומה ואברהם עודנו עומד לפני ה'
אמר רבי סימון:
תיקון סופרים הוא זה, שהשכינה היתה ממתנת לאברהם:

ח [אברהם מתפלל על סדום]

ויגש אברהם ויאמר וגו'
ר' יהודה ורבי נחמיה ורבנן, ר' יהודה אומר:
הגשה למלחמה
. (ד"ה א יט) ויגש יואב והעם אשר עמו לפני ארם למלחמה.

ר' נחמיה אמר:
הגשה לפיוס,
היך מה דאת אמר: (יהושע יד) ויגשו בני יהודה אל יהושע.

רבנן אמרי:
הגשה לתפלה
, היך מה דאת אמר: (מלכים א יח) ויהי כעלות המנחה ויגש אליהו הנביא, ויאמר ה' אלהי אברהם יצחק וישראל, היום יודע כי אתה אלהים בישראל וגו'.

ר' אלעזר:
פשט לה, אם למלחמה אני בא, אם לפיוס אני בא, אם לתפלה אני בא.

רבי פנחס ורבי לוי ורבי יוחנן:
זה שהוא עובר לפני התיבה, אין אומרים לו בוא ועשה, בוא קרב, בוא ועשה קרבן של ציבור, אלא בוא וקרב להתפלל.

אמר רבי תנחומא:

למה התקינו ברכות חמש עשרה עד שומע תפלה?
כנגד ט"ו אזכרות שבהבו לה' בני אלים, עד ה' למבול ישב, שהוא מכלה את הפורעניות מלבא לעולם.

רב הונא בשם רבי אחא:
האף תספה
אתה גודר את האף, והאף לא יגדרך.

אמר רבי יהושע בר נחמיה:
אף
שאתה מביא לעולמך, אתה מכלה בו את הצדיקים ואת הרשעים, ולא דייך שאתה תולה הרשעים בשביל הצדיקים, אלא שאתה מכלה את הצדיקים עם הרשעים.

רבי ורבי יונתן רבי אומר:
ב"ו חימה כובשתו, אבל הקב"ה כובש את החימה, שנאמר: (נחום א) נוקם ה' ובעל חימה.

רבי יונתן אמר:
ב"ו קנאה כובשתו, אבל הקדוש ברוך הוא, כובש את הקנאה, שנאמר: אל קנוא ונוקם ה'.

רבי שמלאי שאל לרבי יונתן:
מאי דכתיב: (משלי יג) ויש נספה בלא משפט?
אמר לו: בלא משפט מקומו.
מעשה באחד שנשתלח לגבות בני טבריא ובני ציפורי. כשהיה גובה בטבריא, ראה אחד מציפורי עמד ותפשו.
אמר לו: מציפורי אני.
אמר לו: יש בידי כתבים מציפורי לגבותה, ולא הספיק לגבות בני טבריא, עד שבאת רווחה לציפורי, ונמצא נספה בלא משפט מקומו.

ר' לוי אמר:
לדובה שהיתה משכלת בחיה, ולא מצאת לשכל בחיה, ושכלה בבניה.

רבי סימון אמר:
למגל כוסחת כובין ולא שלם לה, שושנה ולא שלם לה.

ט [אברהם מבקש למנוע חלול שם שמים]

חלילה לך
אמר רבי יודן:
חלילה הוא לך, ברייה הוא לך.

אמר רבי אחא:
חלילה, חלילה שתי פעמים, חלול שם שמים יש בדבר.

אמר רבי אבא:
מעשות דבר אין כתיב: כאן אלא מעשות כדבר, לא היא ולא דכוותה, ולא דפחותה מינה.

אמר רבי לוי:
שני בני אדם אמרו דבר אחד, אברהם ואיוב.
אברהם, חלילה לך מעשות כדבר הזה, להמית צדיק עם רשע.
איוב,
אמר (איוב ט) אחת היא, על כן אמרתי תם ורשע הוא מכלה.
אברהם נטל עליה שכר,
איוב, נענש עליה.
אברהם אמר: בישולה.
איוב אמר: פגה אחת היא, על כן אמרתי תם ורשע הוא מכלה.

ר' חייא בר אבא אמר:
עירבובי שאילות יש כאן.
אברהם אמר: חלילה לך מעשות כדבר הזה, להמית צדיק עם רשע.
והקב"ה אומר: והיה כצדיק כרשע, יתלה לרשעים בשביל צדיקים, הלואי צדיקים דהא אינם, אלא צדיקים ניבלי.

דאמר רבי יוחנן:
כל צדיקים שנאמר: ובסדום צדיקם כתיב, היא דעתיה דר' יוחנן.

דאמר רבי יוחנן
(יהושע ט)ויאמרו אלינו זקננו וכל יושבי ארצנו.
זקננו כתיב, זקני אשמה, היינו סבא דבהתא.

אמר רבי יהושע בן לוי,
אמר אברהם: צרף מעשי ויעלו למנין חמשים.

אמר רבי יהודה בר' סימון:
לא את הוא צדיקו של עולם, צרף עצמך עמהם ויעלו למנין חמשים.

אמר ר' יהודה בר' סימון:
כך אמר ליה אברהם: מלך בשר ודם תולין לו אנקליטון מדוכוס לאפרכוס, מאפרכוס לאסטרליטוס, ואת בשביל שאין לך מי שיתלה לך אנקליטון, לא תעשה משפט?!

אמר ר' יהודה בר' סימון:
כשבקשת לדון את עולמך, מסרת אותו ביד שנים: רומוס ורומילוס, שאם בקש אחד מהם לעשות דבר, חבירו מעכב על ידו, ואת בשביל שאין לך מי שיעכב על ידך, לא תעשה משפט?!

אמר ר' אדא:
נשבעת שאין אתה מביא מבול לעולם, מה את מערים על השבועה, מבול של מים אין אתה מביא, מבול של אש את מביא?! אם כן לא יצאת ידי שבועה!

אמר רבי לוי:
השופט כל הארץ לא יעשה משפט?!
אם עולם אתה מבקש אין דין, ואם דין אתה מבקש לית עולם. את תפיס חבלא בתרין ראשין, בעי עלמא ובעי דינא, אם לית את מוותר ציבחר, לית עלמא יכיל קאים.
אמר לו הקדוש ברוך הוא: אברהם! (תהלים מה) אהבת צדק ותשנא רשע, אהבת לצדק את בריותי ותשנא רשע, מאנת לחייבן, ע"כ משחך אלהים אלהיך שמן ששון מחבריך.
מהו מחבריך?
מנח ועד אצלך י' דורות, ומכלם לא דברתי עם אחד מהם, אלא עמך, ויאמר ה' אל אברם לך לך:

י [דברי הצדיקים ערבים לפני ה']

ויאמר ה' אם אמצא בסדום
רבי יודן ורבי יהודה בר' סימון בשם ר' יהושע בן לוי אמרו:
(איוב לד) כי אל אל האמור, נשאתי לא אחבול, היינו דכתיב: ונשאתי לכל המקום בעבורם לא אחבול, איני ממשכנם, היך מה דכתיב: (שמות כ) אם חבול תחבול, והן חובלים עלי דברים ואומרים: אינו דן כשורה.

בלעדי אחזה, בר מיני זיל פשפש דינא, ואם טעיתי, אתה הוריני, ואם און פעלתי עם הראשונים, לא אוסיף עם האחרונים.
(איוב מא) לא אחריש בדיו, לך אני מחריש, ולבדים היוצאים ממך.
לאברהם,
שהוא אומר: חלילה לך מעשות כדבר הזה.
ולמשה, שהוא אומר (שמות לב) למה ה' יחרה אפך בעמך.
וליהושע, שהוא אומר (יהושע ז) למה העברת העבר את העם.
ולדוד, שהוא אומר (תהלים י) למה ה' תעמוד ברחוק תעלים לעתות בצרה.
(איוב מא) ודבר גבורות וחין ערכו, חן ניתן בעריכות שפתים, בשעה שבקש רחמים על הסדומיים.

יא [הקב"ה נותן לישראל כפרה בזכות אברהם]

ויען אברהם ויאמר הנה נא הואלתי
אמר: אילו הרגני אמרפל, לא הייתי עפר?! ואי שרפני נמרוד, לא הייתי אפר?!
אמר לו הקב"ה: חייך! אתה אמרת: ואנכי עפר ואפר, חייך! שאני נותן לבניך כפרה בהם, שנאמר: (במדבר יט) ולקחו לטמא מעפר שרפת החטאת, ואסף איש טהור את אפר הפרה.

תנינן,
סדר תעניות כיצד?
מוציאין את התיבה ברחוב העיר וכו', ונותנין אפר מקלה על גבי התיבה.

רבי יודן בר מנשה ור' שמואל בר נחמן:
חד אמר:

זכותו של אברהם.

וחד אמר:
זכותו של יצחק.

מאן דאמר זכותו של אברהם, אנכי עפר ואפר.
מאן דאמר זכותו של יצחק, אפר בלבד.

מילתא דרבי יודן פליגא אהא דרבי יהודה בן פזי:
דהוה מכריז בציבורא, ואמר: כל מאן דלא מטא שליחא דציבורא לגביה למיתן קיטמא ברישיה, יסב איהו קימטא ויהיב ברישיה! מילתיה דרבי יהודה בן פזי אמר:
הוא עפר והוא אפר:

יב [אברהם מלמד סנגוריה על סדום]

אולי יחסרון חמישים הצדיקים, חמישה
אמר רבי חייא בר אבא:
בקש אברהם לירד לו מחמישים לחמישה.
אמר לו הקדוש ברוך הוא: חזור בך למפרע!

אמר רבי לוי:
לחלף סרדה מלאה מים, כל זמן שהיא מלאה מים, הסניגור מלמד. פעמים, שהדיין מבקש שילמד סניגוריא, הוא אומר: הוסיפו בתוכה מים:

יג [אברהם בקש עד עשרה צדיקים]

ויאמר אל נא יחר לה' אולי ימצאון שם עשרה
ולמה עשרה?
כדי כניסה לכולם.

דבר אחר:
למה עשרה?
כבר נשתייר בדור המבול שמונה, ולא נתלה לעולם בזכותן.

דבר אחר:
למה עשרה?
שהיה סבור שיש שם עשרה: לוט ואשתו, וד' בנותיו, וד' חתניו.

רבי יהודה בר' סימון ורבי חנין בשם ר' יוחנן:
כאן עשרה, ובירושלים אפי' אחד, הה"ד: (ירמיה ה)שוטטו בחוצות ירושלים.
וכאן הוא אומר: (קהלת ז) אחת לאחת, למצוא חשבון.

אמר רבי יצחק:
עד כמה הוא מצוי חשבון לעיר אחת?
עד אחד, אם נמצא אחד בכל העיר, תולין לה בזכותו:

יד [המלאכים ממתינים עד לסיום תפילת אברהם]

וילך ה' כאשר כלה לדבר אל אברהם
הדיין הזה, כל זמן שהסניגור מלמד, הוא ממתין. נשתתק הסניגור, עמד לו הדיין.
כך. וילך ה' כאשר כלה לדבר אל אברהם.

הסניגור הזה, כל זמן שהדיין מסביר לו פנים, הוא מלמד. עמד לו הדיין, נשתתק הסניגור.
כך, וילך ה' כאשר כלה לדבר אל אברהם.
וכתיב: ואברהם שב למקומו.

הקטיגור הזה, כל זמן שהסניגור מלמד והדיין מסביר לו פנים, ממתין.
עמד לו הדיין, נשתתק הסניגור, והמקטרג הולך לעשות שליחותו.
כך, וילך ה'.
וכתיב: ויבואו שני המלאכים סדומה בערב.



הפרק הבא    הפרק הקודם