מדרש רבה, בראשית, פרק יט

תוכן הפרק:

פרשה נ: המלאכים בסדום
פרשה נא: עונשה של סדום

פרשה נ: המלאכים בסדום

א [המלאכים הגיעו לסדום בערב]

ויבאו שני המלאכים סדומה בערב וגו'
(יחזקאל א) והחיות רצוא ושוב כמראה הבזק.

אמר רבי אייבו:
רצות אין כתיב: כאן, אלא רצוא, רצין לעשות שליחותן.

כמראה הבזק
ר"י בשם רבי סימון בשם רבי לוי בר פרטא:
כזה שהוא בוזק גפת בכירה.

רבי חייא בר אבא אמר:
כרוחא לזיקא.

רבנן אמרי:
כזיקא לעננא, נפטרים מאברהם בשש שעות, ובאין סדומה בערב?!
אלא, מלאכי רחמים היו והיו ממתינים וסבורים שמא ימצא להם זכות, וכיון שלא מצא להם זכות, ויבואו שני המלאכים סדומה בערב.

ב [המלאכים נראו כאנשים]

(איוב כג) והוא באחד ומי ישיבנו ונפשו אותה ויעש
תנא:
אין מלאך אחד עושה שתי שליחות, ולא שני מלאכים עושים שליחות אחת, ואת אמרת שני?!
אלא, מיכאל אמר בשורתו ונסתלק, גבריאל נשתלח להפוך את סדום, ורפאל להציל את לוט.

ויבואו שני המלאכים סדומה
הכא את אמר מלאכים, ולהלן קורא אותן אנשים?!
אלא, להלן שהיתה שכינה על גביהן, קראם אנשים, כיון שנסתלקה שכינה מעל גביהן, לבשו מלאכות.

אמר רבי תנחומא, אמר רבי לוי:
אברהם שהיה כחו יפה, נדמו לו בדמות אנשים, אבל לוט, על ידי שהיה כחו רע, נדמו לו בדמות מלאכים.

אמר רבי חנינא:
עד שלא עשו שליחותן, קראן אנשים, משעשו שליחותן, מלאכים.

אמר רבי תנחומא:
לאחד שנטל הגמוניא מן המלך, עד שלא הגיע לבית אוריין שלו, היה מהלך כפגן, כיון שהגיע לבית אוריין שלו, היה מהלך כקאלמין.
כך, עד שלא עשו שליחותן, קראן אנשים, כיון שעשו שליחותן, קראן מלאכים.

ג [לוט נתמנה לראש השופטים בסדום]

סדומה
תני, משום ר' נחמיה:
כל דבר שצריך למ"ד בתחלתו תן לה ה"א בסופו, סדומה שעירה מצרימה חרנה.
אתיבון, והכתיב: (תהלים ט) ישובו רשעים לשאולה?!

ר' אבא בר זבדא אמר:
לביטי התחתונה שבשאול.

בערב
בא ערבה של סדום, ושקע שמשה, ונחתם גזר דינה.

אמר רבי לוי:
אין הקב"ה דן את אומות העולם, אלא בלילה בשעה שהן ישנים, ואינו דן את ישראל, אלא ביום בשעה שהם עסוקים במצות, הה"ד: (תהלים ט) והוא ישפוט תבל בצדק.

ולוט יושב
ישב כתיב, אותו היום מינוהו ארכי דיינים.
חמשה ראשי דיינים היו בסדום:
קץ שקר,
ורב שקר,
רב מסטידין,
רב נבל,
וקלא פנדר.

לוט היה ארכי הדיינים שבכולן, בשעה שהיה אומר להם דברים שהם ערבים להם, הן אומרים לו: גש הלאה, סק לעיל.
ובשעה שהיה אומר להם דברים שאין ערבים להם, היו אומרים לו: האחד בא לגור וישפוט שפוט?!

ד [לוט מכניס את המלאכים לביתו]

וירא לוט ויקם לקראתם וגו' ויאמר הנה נא אדוני
רבי יודן ורבי הונא, רבי יודן אמר:
סורו נא אפילו איני כדאי, עקמו עלי את הדרך.

רבי הונא אמר:
עקמו עלי את הדרך, כדי שלא תהיו נראים באים אצלי.

אל בית עבדכם ולינו ורחצו
אברהם מקדים רחיצה ללינה, ולוט מקדים לינה לרחיצה?!
אלא, אברהם מקפיד על טינופת עבודת כוכבים, לפיכך הקדים רחיצה, ולוט אינו מקפיד על טינופת עבודת כוכבים.

ויש אומרים:
אף זה עשה כשורה, כדי שיצאו ויראו אבק על רגליהם, שלא יאמרו היכן לנו.

ויאמרו לא כי ברחוב נלין
ממאנין בקטן ואין ממאנין בגדול.

ויפצר בם מאד
הכניס בם אף וצרה.

ויסורו אליו, ויבאו אל ביתו
הדא מסייעא לההוא דאמר רב הונא:
עקמו עלי את הדרך, כדי שלא תהיו נראים באים אצלי.

ויעש להם משתה
בביתו של אברהם אבינו היה, שהיה מקבל את העוברים ואת השבים.

אמר רבי יצחק:
מצות גדולה עמדה על המלח.
דהוא אמר לה: הב לאלין אכסניא, קליל מלח.
והות אמרה ליה: אף הדא סוניתא בישא את בעי מילפא הכא?!

ה [רשעותם של אנשי סדום]

טרם ישכבו
התחילו שואלים אותו, אמרו לו אנשי העיר: מה הם?
אמר להון: כל אתר אית טבין ובישין, ברם הכא, סוגייה בישין.

ואנשי העיר אנשי סדום נסבו על הבית
אין אחד מהם מעכב.

ויקראו אל לוט ויאמרו לו
רבי יהושע בן לוי בשם ר' פדייה אמר:
כל אותו הלילה היה לוט מבקש עליהם רחמים, והיו מקבלין ממנו, כיון שאמרו לו, הוציאם אלינו ונדעה אותם לתשמיש.
אמרו לו: עד מי לך פֹּה, קרי ביה: עוד מי לך פֶּה?
עד כאן היה לך רשות ללמד סניגוריא עליהם, מכאן ואילך אין לך רשות ללמד סניגוריא עליהם:

ו [אנשי סדום מנסים לפגוע במלאכים]

ויצא אליהם לוט הפתחה אל נא אחי הנה נא לי שתי בנות וגו'
רק לאנשים האל

הקשות.

דבר אחר:
אלהות הם, אלו חזקים.

כי על כן באו בצל קורתי
לא בזכותי, אלא בזכותו של אברהם.

דבר אחר:
כי על כן באו בצל קורתי
מלמד שהטתה את הבית עליהם.
אמרה לו: אם בעית מקבלתון, קבל בחלקך.

ז [חטאי אנשי סדום]

ויאמרו גש הלאה
קרב להלן!
ויאמרו האחד בא לגור וישפוט שפוט
דין שדנו ראשונים אתה בא להרוס!

רבי מנחמא, משם רבי ביבי:
כך התנו אנשי סדום ביניהם,
אמרו: כל אכסניא שהוא בא לכאן, יהו בועלים אותו ונוטלים את ממונו, אפילו אותו שכתוב בו: ושמרו דרך ה',אנו בועלים אותו ונוטלים את ממונו:

ח [המתחיל בעבירה לוקה תחילה]

וישלחו האנשים את ידם ויביאו את לוט אליהם וגו' ואת האנשים אשר פתח הבית
מי שהתחיל בעבירה, ממנו התחילה הפורענות, שנאמר: ואנשי סדום וגו'. לפיכך, הוכו בסנורים מקטן ועד גדול.
דכוותה: (בראשית ז) וימח את כל היקום אשר על פני האדמה, מי שהתחיל בעבירה, ממנו התחילה הפורעניות.
דכוותה: (במדבר ג) ביום הכותי כל בכור בארץ מצרים, מי שהתחיל בעבירה, ממנו התחילה הפורענות.
דכוותה: (שם ה) וצבתה בטנה ונפלה יריכה, אבר שהתחיל בעבירה תחלה, ממנו התחילה הפורענות.
דכוותה: (דברים יב) הכה תכה את יושבי העיר ההיא לפי חרב, מי שהתחיל בעבירה תחלה, ממנו התחילה הפורענות.

וילאו למצא הפתח
אלאון, היך מה דאת אמר: (ישעיה טז) והיה כי נראה כי נלאה מואב,אינסון, היך מה דאת אמר: (שם א) נלאיתי נשוא. אישתטון, היך מה דאת אמר: (ירמיה ד) כי אויל עמי.

ט [המלאכים מגלים ללוט את מטרת בואם]

כי משחיתים אנחנו
ר' לוי בשם רב נחמן:
מלאכי השרת ע"י שגילו מסטורין של הקדוש ברוך הוא, נדחו ממחיצתן מאה ושלושים ושמונה שנה.

ורבי תנחומא:
הוה מפיק לישנא קלה.

אמר רבי חמא בר חנינא:
על שנתגאו ואמרו כי משחיתים אנחנו את המקום הזה.

וידבר אל חתניו וגו'
ארבע בנות היו לו שתים ארוסות ושתים נשואות. לקוחי בנותיו אין כתיב: כאן, אלא לוקחי בנותיו.

ויהי כמצחק בעיני חתניו
אמרו לו: אדרכולין וכרבלין במדינה, ומדינה נהפכת?!

י [המלאכים מאיצים בלוט]

וכמו השחר עולה ויאיצו המלאכים בלוט לאמר
אמר רבי חנינא:
משיעלה עמוד השחר עד שיאיר המזרח, אדם מהלך ארבעה מילין, משהאיר המזרח עד שתנץ החמה ארבע מילין, שנאמר: וכמו השחר עלה.
וכתיב: השמש יצא על הארץ.
ומסדום לצוער ארבע מילין?

אמר רבי זעירא:
המלאך היה מקדר לפניהם את הדרך.
ומנין משהאיר המזרח עד שתנץ החמה אדם מהלך ארבע מילין?
כמו וכמו, מילתא דמיא למילתא.

אמר רבי יוסי בר אבין:
אם יאמר לך אדם: הדא כוכבתא דצפרא, איילתא דשחרא, שקרן הוא! פעמים פוחתת ופעמים שהיא מוספת, אלא כמין תרתין קרנין, דנהורא סלקין ממדינחא ומנהרין לעלמא.

ואת שתי בנותיך הנמצאות וגו'
אמר רבי טוביה בר רבי יצחק:
שתי מציאות:
רות המואביה,
ונעמה העמונית.

אמר רבי יצחק:
(תהלים פט) מצאתי דוד עבדי.
היכן מצאתי אותו?
בסדום.

יא [עושר השמור לבעליו לרעתו]

ויתמהמה
תמהון אחר תמהון.
אמר: כמה אבוד בכסף וזהב אבנים טובות ומרגליות! הדא הוא דכתיב: (קהלת ה) עושר שמור לבעליו לרעתו.

רבי יהושע בן לוי אמר:
זה לוט.

רבי שמואל בר נחמן אמר:
זה קרח.

רבי יהודה בר סימון אמר:
זה נבות.

רבי לוי אמר:
זה המן.

רבי יצחק אמר:
זה שבט ראובן וגד.

רבנן אמרי:
זה איוב, דהוה עתיר ונתמסכן, וחזר למה דהוה.

ויחזיקו האנשים בידו וביד אשתו וביד שתי בנותיו וגו'
מי היה זה?
זה רפאל.

אתיבון,
והא כתיב: ויוציאוהו ויניחוהו,
וכתיב: ויהי כהוציאם אותם החוצה?!
אמר לו: קרון דבתריה, ויאמרו המלט על נפשך אין כתיב:, אלא ויאמר המלט על נפשך.

ההרה המלט פן תספה
בזכות אברהם שנקרא הר, (שיר ב) מדלג על ההרים.
ואומר (מיכה ו) שמעו הרים וגו'.

ואנכי לא אוכל להמלט ההרה וגו' ויאמר לוט אליהם אל נא אדני הנה מצא עבדך חן בעיניך וגו'.
ר' ברכיה ורבי לוי בשם רבי חמא בר חנינה:
שני בני אדם אמרו דבר אחד:
לוט וצרפית.

צרפית אמרה:
עד שלא באת אצלי, היה הקב"ה רואה מעשי ומעשה אנשי עירי, והיו מעשי רבים על אנשי בני עירי, והייתי צדקת ביניהם, עכשיו שבאת אצלי, באת להזכיר את עוני ולהמית את בני!

לוט אמר: עד שלא הלכתי אצל אברהם, היה הקדוש ברוך הוא רואה מעשי ומעשי בני עירי, ואני צדיק ביניהם, עכשיו שאני הולך אצל אברהם שמעשיו רבים על שלי, איני יכול לעמוד בנחלתו.

ואנכי לא אוכל
ר' ברכיה בשם ר' לוי:
מן הן תנינן, כשם שהנוה הרעה בודק, כך הנוה היפה בודק. מן הכא: ואנכי לא אוכל להמלט ההרה פן תדבקני, וסדום בעומקא היא, לפום כך הוא אומר: ואנכי לא אוכל להמלט ההרה, שרי בעומקא.
ואינון אמרו ליה: פוק לטורא.
והוא אמר: הכין?!
הדא אמרה: אפילו מנוה הרעה לנוה היפה, הרי שהנוה היפה בודק, הנה נא העיר הזאת קרובה לנוס שמה.

ויאמר אליו הנה נשאתי פניך גם לדבר הזה
אמר רבי חלפתא קסרייא:
ומה אם לוט, על ידי שכבד את המלאך נשא לו פנים, לך לא אשא פנים מפניך ומפני אבותיך?! (במדבר ו) ישא ה' פניו אליך.

יב [עונשם של סדום היה בשעה שחמה ולבנה עומדים ברקיע]

מהר המלט שמה כי לא אוכל לעשות דבר עד בואך שמה וגו'
אמר רבי לוי:
משל למדינה, שהיו לה שני פיטרונין, אחד עירוני ואחד בן המדינה,
וכעס עליהם המלך ובקש לרדותן.
אמר המלך: אם רודה אני אותם בפני, בני המדינה עכשיו הן אומרים: אילו היה עירוני כאן היה מתקיים עלינו, ואילו היה בפני עירוני עכשיו הן אומרין: אילו בן המדינה שם, היה מתקיים עלינו.
כך, לפי שהיו סדומיים מהם עובדים לחמה ומהם עובדים ללבנה.
אמר הקב"ה: אם אני רודה אותן ביום, עכשיו הם אומרין: אילו היתה לבנה שם, היתה מקיימת עלינו. אם אני רודה אותם בלילה, עכשיו הם אומרין: אילו היתה החמה שם, היתה מקיימת עלינו. אלא, נקם מהם בששה עשר בניסן, בשעה שהחמה ולבנה עומדים ברקיע, הה"ד: השמש יצא על הארץ ולוט בא צוערה וגו'.

פרשה נא: עונשה של סדום

א [סופה של סדום]

וה' המטיר על סדום ועל עמורה גפרית ואש וגו'
כתיב: (תהלים נח) כמו שבלול תמס יהלך נפל אשת בל חזו שמש וגו'.
כהדין כיליי סיליי לימצא כשלושול הזה שהוא נמחה בצואה, כאישית זו שאינה מספקת לראות שמש, עד שהיא חוזרת לעפר, כאשת איש שזינתה והיא מתביישת שלא תראה עוברה והיא משליכתו בלילה קודם שלא תחזנה שמש, הה"ד: השמש יצא על הארץ ולוט בא צוערה.

ב [הטוב והרע יורדים מן השמים]

וה' המטיר על סדום וגו'
משל לשני מדינות שמרדו במלך.
אמר המלך: תשרף אחת משלה וא' תשרף מטמיון.
כך להלן: (ישעיה לד) ונהפכו נחליה לזפת ועפרה לגפרית.
ברם הכא: וה' המטיר על סדום ועל עמורה וגו'.

אמר ר' אבון:
לשפחה שהיתה רודה פת בתנור. בא בן גברתה ורדת פת, ונתנה לו. בא בן בנה ורדת גחלים, ונתנה לו.
כך להלן: ויאמר ה' אל משה הנני ממטיר לכם לחם מן השמים.
ברם הכא: וה' המטיר על סדום ועל עמורה גפרית ואש.

ר' חלבו בן ר' חילפי בר סמקאיי בשם ר' יהודה בר ר' סימון
וה' המטיר על סדום,
זה גבריאל.
מאת ה' מן השמים, זה הקדוש ברוך הוא.

אמר ר' אליעזר:
כל מקום שנאמר: וה', הוא ובית דינו.

אמר רבי יצחק:
בתורה בנביאים וכתובים מצינו שההדיוט מזכיר שמו ב' פעמים: בפסוק אחד בתורה: (בראשית ד) ויאמר למך לנשיו נשיי אין כתיב: כאן, אלא נשי למך האזנה וגו'.

בנביאים
(מלכים א א)ויאמר המלך להם קחו עמכם את עבדי אדוניכם והרכבתם את שלמה בני על הפרדה אשר לי וגו'. את בן המלך אין כתיב: כאן, אלא את שלמה בני.

בכתובים,
דכתיב: (אסתר א)כי כתב אשר נכתב בשם המלך ונחתם בטבעת המלך,ואת תמיה שהקב"ה מזכיר שמו שני פעמים בפסוק אחד?!

ג [עונשה של סדום ושל הרשעים לעתיד לבוא]

גפרית ואש
הה"ד: (תהלים יא)ימטר על רשעים פחים אש וגפרית וגו'.
פחים,
גומרים ומצדין אש וגפרית.

אמר רבי יודן:
מפני מה אדם מריח ריח גפרית ונפשו סולדת עליו?
למה שהיא יודעת שהיא נידונת בה לעתיד לבוא, שנאמר: מנת כוסם.

ר' ישמעאל בר נחמן משום ר' יונתן:
כפיילי פיטרין לאחר המרחץ.

אמר רבי חנינא:
אין דבר רע יורד מלמעלה.
אתיבון, והכתיב: (תהלים קמח) אש וברד שלג וקיטור?!
אמר להם: רוח סערה היא שהיא עושה דברו.

מילתא דרבי שמעון בן לקיש: פליגא אהא דאמר רבי חנינא בן פזי
(דברים כח) יפתח ה' לך את אוצרו הטוב, מכאן שיש לו אוצרות אחרים.

מאת ה' מן השמים, כמרתק מן גבר:

ד [סדום ושכנותיה נענשו]

ויהפוך את הערים האל
רבי לוי בשם רבי שמואל בר נחמן:
חמשת הכרכים הללו, היו יושבות על צור אחד.
שלח מלאך את ידו והפכן, הה"ד: (איוב כח) בחלמיש שלח ידו, הפך משרש הרים.

תרין אמוראי פליגי
חד אמר:
בחלמיש של יד.
וחד אמר: בחלמיש של אצבע קטנה.

אמר רבי יהושע:
וצמח האדמה, אפילו צמחי האדמה לקו.

אמר רבי יהושע בן לוי:
עד עכשיו אם יקלוט אדם מטר מאוירו של סדום ויתן בערוגה, אינה מצמחת:

ה [אשת לוט חטאה במלח ונענשה במלח]

ותבט אשתו מאחריו
ר' יצחק אמר:
שחטאה במלח באותו הלילה שבאו המלאכים אל לוט.

מה היא עושה?
הולכת אל כל שכנותיה ואומרת להן: תנו לי מלח, שיש לנו אורחים, והיא מכוונת שיכירו בהן אנשי העיר, על כן: ותהי נציב מלח.

ו [זכותו של לוט להינצל]

ויהי בשחת אלהים את ערי הככר ויזכור אלהים את אברהם וישלח את לוט
מה זכירה נזכר לו?
שתיקה ששתק לאברהם, בשעה שאמר אברהם על שרה אשתו אחותי היא, היה יודע ושותק.

מתוך ההפכה
ר' שמואל בר נחמן אמר:
שהיה שרוי בהן.

רבנן אמרי:
שהיה מלוה להן ברבית:

ז [לוט ובנותיו נמלטו למערה]

ויעל לוט מצוער וישב בהר
הה"ד: (תהלים נז) למנצח אל תשחת לדוד מכתם בברחו מפני שאול במערה.
אמר לפניו: רבון העולמים! עד שלא נכנסתי למערה, עשית חסד עם אחרים בשבילי, עכשיו שאני נתון במערה, יהי רצון מלפניך, אל תשחת.

ח [כוונתן של בנות לוט הייתה לקיום העולם]

ותאמר הבכירה אל הצעירה אבינו זקן וגו'
שהיו סבורות שנתכלה העולם כדור המבול.

לכה נשקה את אבינו יין וגו'
ר' תנחומא משום רבי שמואל:
ונחיה מאבינו זרע,

ונחיה מאבינו בן אין כתיב: כאן, אלא ונחיה מאבינו זרע, אותו זרע שהוא בא ממקום אחר.

ואי זה?
זה מלך המשיח.

ותשקן את אביהן יין וגו'
נקוד על וי"ו של ובקומה, שבשכבה לא ידע בקומה ידע.

ויהי ממחרת ותאמר הבכירה אל הצעירה וגו'
מנין היה להם יין במערה?
אלא ממה שהיין מרובה להן, היו מביאין אותו במערות.

אמר רבי יהודה בר סימון:
נעשה להם מעין דוגמא של עולם הבא, היך מה דאת אמר: (יואל ג) והיה ביום ההוא יטפו ההרים עסיס:

ט [מעשה בנות לוט]

ותהרין שתי בנות לוט מאביהן
אמר ר' אלעזר:
לעולם אין האשה מתעברת מביאה ראשונה.
אתיבין, והא כתיב: ותהרין שתי בנות לוט מאביהן?!

אמר ר' תנחומא:
שלטו בעצמן והוציאו ערותן ונתעברו כמביאה שניה.

אמר רבי נחמן בר חנין:
כל מי שהוא להוט אחר בולמוס של עריות, סוף שמאכילין אותו מבשרו.

רבי יודן דמן גלוי ורבי שמואל בר נחמן תרויהון אמרי משום רבי אליהועיני
אין אנו יודעים אם לוט נתאוה לבנותיו, אם בנותיו נתאוו לו, מן מה דכתיב: (משלי יח) לתאוה יבקש נפרד, הוי, לוט נתאוה לבנותיו ובנותיו לא נתאוו לו.

ר' תנחומא בר רבי חייא משם ר' הושעיא תורגמנא:
אין כל שבת ושבת שאין קורין בה פרשתו של לוט.
מאי טעמיה?
(שם)בכל תושיה יתגלע.

אמר רבי אחא:
יתגלעו אין כתיב: כאן אלאיתגלע, האנשים נתרחקו והנשים נתקרבו:

י [האם בנות לוט עשו לשם שמים או לשם זנות]

הה"ד: (ירמיה מח)אני ידעתי נאום ה', עברתו ולא כן בדיו.
ר' הונא בר פפא ורבי סימון, רבי הונא אמר:
מתחלת עיבורו של מואב, לא היה לשם זנות אלא לשם שמים, שנאמר: לא כן בדיו עשו לשם שמים, אלא לשם זנות, שנאמר: (במדבר כה)וישב ישראל בשטים ויחל העם לזנות וגו'.

ר' סימון אמר:
מתחלת עיבורו של מואב לא היה לשם שמים אלא לשם זנות, שנאמר: ועברתו לא כן.
בדיו לא עשה כן
בדיו לשם זנות, אלא לשם שמים, שנאמר: (רות ג) ותרד הגורן ותעש ככל אשר צותה חמותה.

אמר רבי לוי:
אם תחלתו של מואב לשם זנות, גם סופו היה לשם זנות.
בדיו לא כן עשו, וישב ישראל בשטים וגו' ואם מתחלת עיבורו לשם שמים, אף סופו לשם שמים. בדיו לא כן עשו, ותרד הגורן:

יא [בנות לוט נתפקדו בזכות אברהם]

ותלד הבכירה בן וגו'
רבי יודן משם ר' אייבו:
הבכירה ע"י שביזת כבוד אביה ואמרה: "שמו מואב", מאב.
אמר הכתוב (דברים ד) אל תצר את מואב ואל תתגר בם מלחמה.
מלחמה אי אתה עושה עמהן, אבל אתה מפתק הנהרות שלהן, שורף גדישים שלהן באש, אבל הצעירה על ידי שחסתה על כבוד אביה ואמרה: ותקרא שמו "בן עמי", בן מי שהיה עמי.
אמר הכתוב (שם) אל תצורם ואל תתגר בהם כל עיקר.

אמר ר' יהודה ב"ר סימון ורבי חנין בשם ר' יוחנן:
בנותיו של לוט הולכות לעבור עבירה ונתפקדו.
באיזה זכות?
בזכות מואב, מי אב, שנאמר: באברהם (בראשית יז) כי אב המון גוים נתתיך.



הפרק הבא    הפרק הקודם