פסוק א
וְשִׂים כֶּסֶף אִישׁ בְּפִי אַמְתַּחְתּו. בִּידִיעָתָם, שֶׁתּאמַר לָהֶם שֶׁחָפַצְתִּי לְשַׁלֵּם לָהֶם טובָה תְּמוּרַת הַצַּעַר שֶׁצִּעַרְתִּים.

פסוק ב
תָּשִׂים בְּפִי אַמְתַּחַת הַקָּטן. לִרְאות אֵיךְ יִמְסְרוּ עַצְמָם עָלָיו כְּדֵי לְהַצִּילו.

פסוק ה
הֲלוא זֶה אֲשֶׁר יִשְׁתֶּה אֲדנִי בּו. הָיָה דְּבָרו עִמָּהֶם כְּחושֵׁב שֶׁיִּהְיוּ כֻּלָּם יודְעִים הַדָּבָר.

פסוק ז
לָמָּה יְדַבֵּר אֲדנִי כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה. כְּמו חושֵׁד אֶת כֻּלָּנוּ.

פסוק י
גַּם עַתָּה כְדִבְרֵיכֶם כֶּן הוּא. אַף עַל פִּי שֶׁ"עַתָּה" בָּזֶה הָעִנְיָן, "כֵּן הוּא" הַדִּין כְּמו שֶׁאֲמַרְתֶּם, בִּהְיות הַגָּבִיעַ גְּבִיעַ הַמֶּלֶךְ, אֲשֶׁר שִׁלֵּם לָכֶם טובָה לְהָשִׁיב כַּסְפְּכֶם אִישׁ אֶל שַׂקּו, מִכָּל מָקום הָאִיש אֲשֶׁר יִמָּצֵא אִתּו יִהְיֶה לִי עֶבֶד. וְלא כֻּלְּכֶם, וְגַם הוּא לא יָמוּת כְּמו שֶׁהָיָה מִן הַדִּין.

וְאַתֶּם תִּהְיוּ נְקִיִּם. מֵעַבְדוּת וּמִכָּל ענֶשׁ אַחֵר.

פסוק טו
מָה הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה. שֶׁהָיָה בּו רֶשַׁע עִם סִכְלוּת, שֶׁהָיָה לָכֶם לַחְשׁב שֶׁלּא יַעֲלֶה זֶה בְּיֶדְכֶם.

פסוק טז
מַה נּאמַר לַאֲדנִי. לְהָשִׁיב עַל דְּבָרֶיךָ כְּשֶׁאָמַרְתָּ "מָה הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה", כִּי אָמְנָם מַה נְּדַבֵּר. לְהַכְחִישׁ שֶׁלּא עָשִׂינוּ זאת, אַף עַל פִּי שֶׁהַדִּין עִמָּנוּ. וּמַה נִּצְטַדָּק. לְהוכִיחַ בְּמִישׁור שֶׁהָיָה הַכּל תַּחְבּוּלָה לְהִתְעולֵל.

הָאֱלהִים מָצָא אֶת עֲון עֲבָדֶיךָ. לא בִּשְׁבִיל זֶה אָנוּ נֶעֱנָשִׁים, שֶׁלּא חָטָאנוּ בָּזֶה כְּלָל, אֶלָּא בִּשְׁבִיל עָון שֶׁעָשִׂינוּ לְיָמִים רִאשׁונִים, רָצָה הָאֵל לְהַעֲנִישֵׁנוּ וּלְהִפָּרַע מִמֶּנּוּ עַל יָדְךָ, עַל דֶּרֶךְ "מֵרְשָׁעִים יֵצֵא רֶשַׁע" (שמואל א כד, יג), כְּמַאֲמַר לוּלְיָנוּס וּפַפּוּס לְטוּרְיָנוּס, בְּאָמְרָם: אָנוּ הַרְבֵּה נִתְחַיַּבְנוּ מִיתָה לַמָּקום, אֶלָּא הַרְבֵּה שְׁלוּחִים לַמָּקום, נְמֵרִים וַאֲרָיות שֶׁפּוגְעִים בָּנוּ, וְלא נִפְרַע מִמֶּנּוּ אֶלָּא עַל יָדְךָ, שֶׁעָתִיד לִתְבּעַ דָּמֵנוּ מִיָּדְךָ (תענית יח, ב).

פסוק יז
חָלִילָה לִּי מֵעֲשׂות זאת. שֶׁאֶהְיֶה אֲנִי הַשָּׁלִיחַ לְהִפָּרַע מִכֶּם מֵעֲונותֵיכֶם הַקּודְמִים, כְּעִנְיַן "מֵרְשָׁעִים יֵצֵא רֶשַׁע, וְיָדִי לא תִהְיֶה בָּךְ" (שם), לא אֶקַּח לְעֶבֶד וְלא אַעֲנִישׁ זוּלָתִי הַחוטֵא אֵלַי בָּזֶה הַחֵטְא בִּלְבָד.
פרשת ויגש
פסוק יח
וַיִּגַּשׁ אֵלָיו. יְדַבֶּר נָא עַבְדְּךָ דָבָר. מֵאַחַר שֶׁאָמַרְתָּ "חָלִילָה לִי מֵעֲשׂות זאת" (פסוק יז), שֶׁלּא תַּחְפּץ שֶׁתִּהְיֶה תַּקָּלָה עַל יָדְךָ אֲפִלּוּ לְחַיָּבִים.

יְדַבֶּר נָא עַבְדְּךָ. לְהודִיעֲךָ הַתַּקָּלָה שֶׁתֶּאֱרַע עַל יָדְךָ אִם תַּעֲשֶׂה זֶה.

וְאַל יִחַר אַפְּךָ. בְּאָמְרִי אֵלֶיךָ שֶׁאַתָּה גָּרַמְתָּ זאת הַתַּקָּלָה עַל כָּרְחֵנוּ.

כִּי כָמוךָ כְּפַרְעה. כִּי מַה שֶּׁאַטִּיחַ דְּבָרִים כְּנֶגְדְּךָ לא יִהְיֶה מִהְיותִי בִּלְתִּי מַחֲשִׁיב אותְךָ, כִּי אָמְנָם אַתָּה חָשׁוּב בְּעֵינַי כְּמו פַּרְעה שֶׁהוּא הַמֶּלֶךְ.

פסוק כ
וְאָבִיו אֲהֵבו. יותֵר מִכֻּלָּנוּ, וְלָכֵן לא הִנִּיחו בָּרִאשׁונָה לָבוא עִמָּנוּ, וְזאת הָיְתָה הַסִּבָּה שֶׁלּא הָיָה עִמָּנוּ אָז, לא שֶׁשְּׁלַחְנוּהוּ לְרַגֵּל כַּאֲשֶׁר חָשַׁבְתָּ.

פסוק כא
וְאָשִׂימָה עֵינִי עָלָיו. וְאֵין צָרִיךְ שֶׁיִּדְאַג אָבִיו לְשָׁלְחו.

פסוק כב
לא יוּכַל הַנַּעַר לַעֲזב אֶת אָבִיו. כִּי מֵאָז שֶׁיַּעֲזב אֶת גַּעְגּוּעֵי אָבִיו וְהַסְבָּרַת פָּנָיו, יִתְעַצֵּב וְנָפַל לְמִשְׁכָּב וְאָז יָמוּת.

וְעָזַב אֶת אָבִיו וָמֵת. וְעִם זֶה אָבִיו יָמוּת בְּלִי סָפֵק.

פסוק כג
אִם לא יֵרֵד. אַף עַל פִּי שֶׁשָּׁמַעְתָּ טַעֲנותֵינוּ הָאֲמִתִּיּות, גָּזַרְתָּ עָלֵינוּ בְּרָצון פָּשׁוּט וּבִקְנָס שֶׁנְּבִיאֵהוּ.

פסוק כד
וַנַּגֵּד לו אֶת דִּבְרֵי אֲדנִי. וְאַף עַל פִּי כֵן לא שָׁמַע לְשָׁלְחו אָז.

פסוק כה
שֻׁבוּ שִׁבְרוּ לָנוּ. וּבְהֶכְרַח הָרָעָב הִכְרַחְנוּהוּ לִשְׁלחַ, וּבְכָל זאת הֵעִיד בָּנוּ שֶׁאוּלַי לא נְבִיאֵהוּ אֵלָיו וְנִהְיֶה סִבַּת מִיתָתו בְּיָגון.

פסוק ל-לא
וְעַתָּה כְּבאִי.. וְהורִידוּ עֲבָדֶיךָ. מֵאַחַר שֶׁהֵעִיד בָּנוּ, הִנֵּה כַּאֲשֶׁר יִהְיֶה כֵּן לא יְיֻחַס זֶה אֶל הַמִּקְרֶה, אֲבָל רָאוּי שֶׁיְּיֻחַס לָנוּ שֶׁעָשִׂינוּ זאת הַתַּקָּלָה בְּיָדַיִם, כְּעִנְיַן "בְּטֶרֶם תָּבוא הִשְׁמַעְתִּיךָ, פֶּן תּאמַר עָצְבִּי עָשָׂם" (ישעיהו מח, ה).

פסוק לב
כִּי עַבְדְּךָ עָרַב. וְהַטַּעַם שֶׁיָּמוּת בִּרְאותו "כִּי אֵין הַנַּעַר", מִבִּלְתִּי שֶׁיִּשְׁאַל מֶה הָיָה לו, הוּא מִפְּנֵי שֶׁ"עַבְדְּךָ עָרַב", וּמֵאַחַר שֶׁלּא אֲבִיאֶנּוּ יַחְשׁב שֶׁאָבַד בְּלִי סָפֵק, וְשֶׁבִּשְׁבִיל זֶה לא יָכלְתִּי לְקַיֵּם נִדְרִי.

פסוק לג
וְעַתָּה יֵשֶׁב נָא עַבְדְּךָ תַּחַת הַנַּעַר. לְפִיכָךְ אֲנִי מְבַקֵּשׁ לִהְיות עֶבֶד תַּחְתָּיו, כְּדֵי שֶׁלּא אֶחְטָא לְאָבִי כָּל הַיָּמִים, כְּמו שֶׁקִּבַּלְתִּי עָלַי.

פסוק לד
כִּי אֵיךְ אֶעֱלֶה. אַף עַל פִּי שֶׁחָשַׁבְתִּי שֶׁיִּצְטַעֵר עָלַי, טוב לִי שֶׁלּא אֶרְאֶנּוּ בְּאותו הַצַּעַר.