פרק א, ב
וקרא עליה. את קריאתי.

פרק א, ג
לברוח תרשישה. ים ששמו תרשיש והוא בחוצה לארץ, אמר אברח לי הים שאין השכינה שורה בחו"ל. אמר לו הקב"ה חייך, יש לי שלוחים כיוצא בך לשלוח אחריך ולהביאך משם. משל לעבד כהן שברח מן רבו ונכנס לבית הקברות, אמר לו רבו יש לי עבדים כיוצא בך לשלוח אחריך ולהביאך משם. ומה ראה יונה שלא רצה לילך אל נינוה? אמר הגוים קרובי תשובה הם אם אומר להם ויעשו תשובה, נמצאתי מחייב את ישראל שאין שומעים לדברי הנביאים. ויתן שכרה. הקדים לתת שכרה ואין דרך יורדי הים לתת שכר הספינה עד שעת היציאה והוא הקדים ולא עוד אלא שנתן שכר כולה.

פרק א, ד
חשבה להשבר. נדמית כאלו היא נשברת.

פרק א, ה
המלחים. בני אדם המנהיגים את הספינה. איש אל אלהיו. מן שבעים אומות של עכו"ם היו שם.

פרק א, ו
רב החובל. שר המלחים שאף הם נקראים חובלי הים, ובלע"ז גובירניי"ל. מה לך נרדם. מה לך להיות נרדם אין עתה עת רדם. יתעשת. לשון מחשבה וכן (תהלים קמז) עשתנותיו ומלכא עשית (דניאל ז).

פרק א, ז
לכו ונפילה גורלות. רואים היו שאר ספינות הולכות בים בשלום ושלהם משתברת אמרו בשביל אחד ממנו הוא כן מצינו בפרקי דר' אליעזר. בשלמי. במעשיו של מי ממנו.

פרק א, ח
הגידה נא לנו באשר למי. למי חטאת אשר בשביל כן הרעה הזאת לנו. מה מלאכתך. שמא פשעת באומנותיך. ומאין תבא. שמא על אנשי אותו מקום נגזרה גזירה אפילו אין אתה בה. ואי מזה עם אתה. שמא עמך חטאו.

פרק א, י
מה זאת עשית. למה עשית כן לברוח מן מושל כזה.

פרק א, יג
ויחתרו האנשים. יגעו ועסקו כחותר במחתרת.

פרק א, יד
בנפש האיש הזה. בעון שנשלח יד בנפשו.

פרק א, טז
וידרו נדרים. שיתגיירו.