פרק ב, א
דג גדול. זכר היה והיה עומד בריוח ולא נתן לב להתפלל, רמז הקב"ה לדג והקיאו לתוך פיה של נקבה שהיתה מלאה עוברים והיה שם בדוחק ויתפלל שם, שנאמר: ממעי הדגה.

פרק ב, ב
ה' אלהיו. שיתף דין ורחמים זכות אברהם ויצחק. ממעי הדגה. זה יעקב, סוד מישרים.

פרק ב, ג
מבטן שאול שועתי. מבטן הדג שהוא כשאול לי.

פרק ב, ד
כל משבריך וגליך. כל נחשולוהי דימא על שם שהנחשול משבר ומפרק את הים.

פרק ב, ה
ואני אמרתי. כשהשליכוני אל הים הנני מת ונגרשתי מנגד עיניך. אך. ראיתי שקיימתני כל אלו הימים, ידעתי כי אוסיף להביט אל היכל קדשך.

פרק ב, ו
סוף חבוש לראשי. ימא דסוף תלי לעיל מן רישי, שהראהו הקב"ה ים סוף ואיך עברו ישראל בתוכו שהיו שתי עיני הדגה כמין שתי חלונות ומסתכל ורואה כל מה שבים.

פרק ב, ז
לקצבי הרים ירדתי. לסוף מדת ההרים הקבועים על התהום ירדתי. אני אמרתי הארץ בריחיה בעדי. כנגדי למעלה ממני סגור ולא אצא לעולם, בעדי כמו (מלכים ב ד) וסגרת הדלת בעדך, וכן כל בעד שבמקרא עור בעד עור (איוב א), אבר כנגד אבר. לעולם. מוסב על מה שאמר למעלה ואני אמרתי נגרשתי, ואני אמרתי הארץ בריחיה סגורים בעדי לעולם. ותעל משחת חיי. אבל כבר ראיתי כאן גיהנם ומשם העליתני והנני עתה כנגד תחת ההיכל שבירושלים, כענין שנאמר: אך אוסיף להביט אל היכל קדשך ותבא אליך תפילתי אל היכל קדשך.

פרק ב, ח
בהתעטף. באשת להיות, וכן בהתעטף נפשם וכן בעטף עולל (איכה ב).

פרק ב, ט
משמרים הבלי שוא. אותן שעובדים לעכו"ם. חסדם יעזובו. יראת הקב"ה שכל חסדם וטובתם מאתו יעזובו אבל אני איני כן אלא בקול תודה אזבחה לך כך תרגם יונתן ופרקי דר' אליעזר דרשו כלפי המלחים שעזבו חסדם שהיו מטיבים לעכו"ם ונתגיירו.

פרק ב, י
ישועתה לה'. נדרי שלמים ותודה אשלם לשם ישועות אשר לה', ישועתה כמו לישועתה וכן קומה עזרתה לנו (תהלים מד) לעזרה שלנו.