פרק ד, א
וירע אל יונה. אמר עכשיו יאמרו האומות שאני נביא השקר.

פרק ד, ב
הלא זה דברי. יודע אני שאם יחזרו בתשובה לא תחריבם ואהיה שקרן בעיניהם.

פרק ד, ו
וימן. לשון הזמנה. להציל לו מרעתו. מחום השמש. קיקיון. עשב הגדל למעלה בענפים רבים ומיצל וכך שמו.

פרק ד, ז
ותך. התולעת את הקיקיון במקום שיאמר לזכר ויך יאמר לשון נקבה ותך.

פרק ד, ח
חרישית. אמרו רבותינו בשעה שמנשבת משתקת כל הרוחות מפניה והיא חמה מאד וכן תרגם יונתן שתיקא. ויתעלף. פשמיי"ר בלע"ז.

פרק ד, י
לא עמלת בו. בחרישה וזריעה והשקאת מים. שבן לילה. כמו בן לילה לא גדל אלא לילה אחד.

פרק ד, יא
אשר לא ידע וגו'. קטנים. ובהמה רבה. בני אדם גדולים ודעתן כבהמה שאינם מכירים מי בראם.