וישמע יתרו
זה שאמר הכתוב: ובכן ראיתי רשעים קבורים ובאו וגו' (קהלת ח י).
וכי יש רשעים קבורים באים ומהלכים?!

רבי סימון אומר:
אלו הרשעים שהן מתים וכקבורין בחייהן, שנאמר: כל ימי רשע הוא מתחולל (איוב טו כ).

מה הוא מתחולל?
מת חולל.

דבר אחר:
ובכן ראיתי רשעים קבורים ובאו (קהלת ח י), הכתוב מדבר בגרים שבאים ועושין תשובה. וממקום קדוש יהלכו (שם), אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות.

דבר אחר:
וממקום קדוש יהלכו, ממקום שישראל נקראו קדושים, שם הם מהלכין.
וישתכחו בעיר אשר כן עשו ( שם), ישתכחו מעשיהם הרעים.

דבר אחר:
ישתכחו, שהן משתכחין במעשיהם הטובים.
גם זה הבל (שם). אין זה הבל, שאומות העולם רואין אותן ומתגיירין תחת כנפי השכינה. רואין אותן ואינן מתגיירין, גם זה הבל.

מי הוא זה שבא ונתגייר והיה גר של אמת?
זה יתרו, שנאמר: וישמע יתרו:


וישמע יתרו.
יש שמע והפסיד.
ויש שמע ונשכר.

יואש שמע והפסיד, שנאמר: אז שמע המלך אליהם (דה"ב כד יז). לפיכך, ואת יואש עשו שפטים (שם שם כד). וכן שמעו עמים ירגזון (שמות טו יד).

אבל יתרו שמע ונשכר, שהיה כומר לעבודה זרה ובא ונדבק למשה ונכנס תחת כנפי השכינה וזכה ליתר פרשת הדיינין לישראל, שאמר למשה: לא טוב הדבר אשר אתה עושה. ואתה תחזה מכל העם אנשי חיל, גבורים בתורה, כעניין שנאמר: גבורי כח עושי דברו (תהל' קג כ). יראי אלוהים
כמשמעו.

אנשי אמת,
עומדין על אמתו של דין.

שונאי בצע
שונאי ממון עצמן, כל שכן ממון של אחרים. יהא אומר, אפילו אתה שורף גדישי, אפילו קוצץ את כרמי, כהוגן אני דיינו:


וישמע יתרו
זה שאמר הכתוב: לריח שמניך טובים (שיר השירים א ג).

אמר רבי ינאי ברשב"י:
הראשונים, ריח שירים אמרו לפניך. אבל אנו כשבאנו לים, לא הנחנו לשון של שבח שלא קלסנו לך. לכך נאמר: לריח שמניך.

דבר אחר:
הראשונים, ריח מצוות נתת להם.
לאדם נתת לו מצווה אחת.
לנח ולבניו שש מצות.

אבל אנו כשבאנו לסיני, כאדם שהוא מערה מפי חבית, כך אתה מערה עלינו את כל המצוות. שמן תורק שמך (שם).

רבי ברכיה אמר:
שמן מאיר למי שעוסק בשמנה של תורה.

על כן עלמות אהבוך (שם), אלו אומות העולם שהן באין ומתגיירין.
ומי הוא?
זה יתרו, בשעה ששמע כמה נסים נעשו לישראל, בא ונתגייר.

וישמע יתרו
מה כתיב למעלה?
מפלתו של עמלק, ואחר כך וישמע יתרו.

וישמע יתרו
זה שאמר הכתוב: לץ תכה ופתי יערים (משלי יט כה).
לץ תכה, זה עמלק.
ופתי יערים, זה יתרו.

בשעה שבא עמלק הרשע להלחם בישראל, מה כתיב שם?
וילחם עם ישראל ברפידים.

מהו רפידים?
שרפו ידיהן מן התורה ומן המצות.

ראה מה כתיב שם?
ויקרא שם המקום מסה ומריבה.
התחיל הקדוש ברוך הוא צווח לפניהם, עד מתי אתם מנסים אותי, עד מתי אתם מריבין אותי. ואף משה צווח, מה תריבון עמדי ומה תנסון את ה'!

מה היו מנסין?
רבי יהודה בר נחמיה ורבותינו
רבי יהודה אומר:
כך היו מדיינין ואומרים: אם מספיק לנו מזונות, כמלך שהוא נכנס למדינה והם מקלסין אותו ומכבדין אותו שהוא מספיק כל צרכיהם, נעבדנו. ואם לאו, נמרוד בו.

ורבותינו אומרים:
אם מהרהרין אנו בלבנו ויהא יודע מה אנו מהרהרין, נעבדנו. ואם לאו, לא נעבדנו. שנאמר: היש ה' בקרבנו אם אין.

רבי ברכיה אמר:
בלבם היו משיחין והקדוש ברוך הוא נותן להם את שאלתם, שנאמר: וינסו אל בלבבם לשאל אוכל לנפשם וגו' (תהלי' עח יח).
אמר להן הקדוש ברוך הוא, כך הרהרתם היש ה' בקרבנו, חייכם הריני מודיע לכם. לכך ויבא עמלק.

רבי לוי אמר:
למה הדבר דומה?
לבן שהיה רוכב על כתף של אביו, והיה רואה דבר של חפץ ואומר לו: קח לי והוא לוקח לו, פעם ראשונה, שניה ושלישית.
רואה אדם אחר, אמר ליה: ראית אבי?
אמר לו אביו: אתה רכוב על כתפי וכל מה שתבקש אני לוקח לך, ואת אומר ראית אבי?! השליכו מכתפו ובא הכלב ונשכו.
כך היו ישראל. כשיצאו ממצרים, הקיפן בענני כבוד.
בקשו לחם, הוריד להם את המן, שנאמר: וימטר עליהם מן לאכול ודגן שמים נתן למו (שם שם כד).
בקשו בשר, נתן להם שלו, שנאמר: שאל ויבא שלו וגו' (שם קה מ).
וכן הוא אומר: ותאותם יביא להם (שם עח כט), הוא נותן להם כל צרכיהם, והן אומרים, היש ה' בקרבנו?!
אמר להן הקדוש ברוך הוא: כך הרהרתם, הרי הכלב נושך אתכם. לכך, ויבא עמלק:


וישמע יתרו
שבעה שמות יש לו:
יתר, שיתר פרשה בתורה פרשת הדיינין.
חובב, שחבב את התורה., כשבא לארץ, נתנו לו דושנה של יריחו, ואמר: כל עצמי לא באתי והנחתי כל מה שהיה לי, אלא ללמוד תורה. ועכשיו אני זורע וקוצר, אימתי אני לומד תורה?! אמרו לו: יש אדם לומד תורה בעיר, וזה המקום ציה הוא, מדבר הוא ואין שם חטים.
כיון ששמעו כך, הלכו להן, שנאמר: ובני קני חותן משה עלו מעיר התמרים את בני יהודה מדבר יהודה אשר בנגב ערד וילך וישב את העם ( שופטי' א טז).
הלכו ומצאו שם את יעבץ יושב בבית המדרש והכוהנים והלווים והמלכים יושבים עמו, וכל ישראל יושבין שם.
אמרו לו: אנו גרים, היאך נשב שם עם אלו?
ישבו להן על שערי בית המדרש ושומעין ולומדים, שנאמר: ומשפחות סופרים יושבי יעבץ תרעתים שמעתים שוכתים המה הקינים (דה"א ב נה).

מהו תרעתים?
שהיו יושבין על השער.
שמעתים, שהיו שומעין ולומדים.
שוכתין, שהיו ישראל מסכין להם.

דבר אחר:
מהו תרעתים?
בשעה שישראל נכנסין לצרה, מתריעין והן נשמעין.

ומי הם הקינים?
הבאים מבני בניו של יתרו, ובני קיני חתן משה. עליהם נאמר: שלח לחמך על פני המים כי ברוב הימים תמצאנו (קהל' יא א).
בשכר קראן לו ויאכל לחם ונאמר במשה: כי מן המים משיתיהו, זכו בני בניו של יתרו לישב בלשכת הגזית.
אמר שלמה: ושבח אני את המתים שכבר מתו (שם ד ב).
וחזר ואמר: כי לכלב חי הוא טוב מן האריה המת (שם ט ד).
אמרו לו: שלמה, אתה חולם ואתה פותר.
אמש אמרת: ושבח אני את המתים, ועכשיו אתה אומר: כי לכלב חי הוא טוב?!
אמר: אני אומר לכם?!
הנביא צווח: העצמות היבשות שמעו דבר ה' (יחז' לז ד). והן שומעין.
והנביא צווח לחיים: שמעו דבר ה' בית יעקב (ירמ' ב ד), ולא שמעו ולא הטו את אוזנם.
ואומר: כי עם מרי המה בנים כחשים בנים לא אבו שמוע תורת ה' (ישעיה ל ט):


וישמע יתרו
זה שאמר הכתוב: רעך ורע אביך אל תעזוב, ובית אחיך אל תבא ביום אידך, טוב שכן קרוב מאח רחוק (משלי כז י).

רעך, זה הקדוש ברוך הוא שקרא לישראל אחים ורעים, שנאמר: למען אחי וריעי ( תהל' קכב ח).
ורע אביך, זה אברהם, שנאמר: זרע אברהם אוהבי ( ישע' מא ח).
אל תעזוב. ואם עזבת, תן דעתך.
בית אחיך, ישמעאל ועשו.

אל תבא ביום אידך.
אמר רבי יהושע בן לוי:
כשהגלה נבוכדנצר הרשע את ישראל לבבל, היו כפותים ידיהם מאחוריהן נתונים בשלשלאות של ברזל, והוליכום ערומים כבהמות, כיון שעברו על בני ישמעאל, אמרו להגמונות שעליהם: עשו עמנו חסד ורחמים והעבירונו על אחינו בני ישמעאל. דודנו וכן עשו.
יצאו בני ישמעאל לקראתן, הוציאו להן פת מלוח וציר עמה. הביאו נודות רקים וצבעום במים ותלאום בשערי אהליהם.
כשראו ישראל כך, נתיישבה דעתן, היו סבורין שהן מלא מים.
אמרו להן: אכלו פת תחילה, ואחר כך נביא לכם מים. אכלו את הפת.
באו ואמרו: לא מצאנו מים. והן נושכין בשיניהם באותן נודות, ונכנסו רוח חמה לתוך מעיהם ומתים, שנאמר: משא בערב, ביער בערב תלינו, ארחות דדנים (שם כא יג).

מהו משא בערב?
משאוי קשה על בני ערב.
אמר להן: כזה אורחות דדנים, דרכו של אחין לקבל בני דודיהן?!
בנוהג שבעולם, הבא מן הדרך, מקדימין לפניו לחם ומים, שנאמר: לקראת צמא התיו מים. ואתם יושבי ארץ תימא, בלחמו קדמו נודד (שם שם יד). ואתם אין אתם יודעים, כי מפני חרבות נדדו מפני חרב נטושה מפני קשת דרוכה מפני כובד מלחמה ( שם שם טו).
אביכם שהיה מושלך בצמא במדבר, פתחתי לו באר מים, שנאמר: ויפקח אלוהים את עיניה ותרא באר מים (ברא' כא יט), ואתם עשיתם כך.

טוב שכן קרוב מאח רחוק (משלי כז י).
טוב שכן קרוב, זה יתרו שהיה קרוב לישראל, מן עשו אחיו של יעקב.
ביתרו כתיב: ויאמר שאול אל הקיני לכו סורו רדו מתוך עמלקי פן אוסיפך עמו ואתה עשית חסד עם כל בני ישראל בעלותם ממצרים, ויסר קיני מתוך עמלק (ש"א טו ו).

את מוצא, כל מה שכתוב ביתרו לשבח, כתיב בעשו לגנאי.
בעשו כתיב: נשים בציון ענו (איכה ה יא).
ביתרו כתיב: ויתן את צפורה בתו למשה (שמות כ כא).

בעשו כתיב: אוכלי עמי אכלו לחם (תהל' יד ד).
ביתרו כתיב: קראן לו ויאכל לחם (שמו' ב כ).

בעשו כתיב: ולא ירא אלוהים (דבר' כה יח).
ביתרו כתיב: ואתה תחזה מכל העם יראי אלהים.

בעשו כתיב: שהוא בטל את הקורבנות.
ביתרו כתיב: ויקח יתרו חתן משה עולה וזבחים.

עשו שמע צרתן ונזוודג להם, שנאמר: על ריב בני ישראל ועל נסותם ( שמו' יז ז), לכך כתיב: ויבא עמלק.
יתרו שמע בטובתן ונדבק להם, שנאמר: וישמע יתרו:


וישמע יתרו כוהן מדין
זה שאמר הכתוב: כבוד חכמים ינחלו וכסילים מרים קלון (משלי ג) לה).
כבוד חכמים ינחלו, זה יתרו כשבא אצל משה.

מה כבוד נהג בו?
ויאמר אל משה אני חותנך יתרו.

רבי יהושע אומר:
שלח לו ביד שליח.

רבי אליעזר המודעי אומר:
אגרת שלח לו, עשה בגיני.
ואם אין אתה עושה בגיני, עשה בגין אשתך.
ואם לאו, בגין בניך.

רבי אליעזר אומר:
ויאמר אל משה, הקדוש ברוך הוא אמר לו למשה:
אני הוא שאמרתי והיה העולם.
אני הוא שאני מקרב ואיני מרחק, שנאמר: האלהי מקרוב אני נאם ה' ולא אלהי מרחוק (ירמ' כג כג).
אני הוא שקרבתי ליתרו ולא רחקתיו.
ואף אתה, אדם שבא אצלך להתגייר, קרבהו ואל תרחיקהו.
מיד ויצא משה לקראת חותנו.
אמרו זכרונם לברכה:
שיצא משה ואהרן, נדב ואביהוא וזקנים וכל ישראל. לכך נאמר, כבוד חכמים ינחלו:


ויחד יתרו
אל תקרי ויחד אלא ויהד, שנעשה יהודי.

ויאמר יתרו ברוך ה'
למה אמר יתרו ברוך ה'?
אמר יתרו: לא הנחתי עבודה זרה בעולם שלא עבדתיה, ולא מצאתי אלוה כאלהי ישראל.

עתה ידעתי כי גדול ה' מכל האלהים
ארבעה אמרו ארבעה דברים, אילו אמרן אדם אחר, היו שוחקין עליו לומר זה, מנין הוא יודע דרכיו של הקדוש ברוך הוא. ואלו הן:
משה
ונבוכדנצר
ויתרו
ושלמה.

משה אמר: הצור תמים פעלו וגו' (דברי' לב ד).
אילו אמרו אדם אחר, היו אומרים: מנין הוא יודע?!
אלא למשה נאה לומר דבר זה, שכתוב בו: יודיע דרכיו למשה (תהל' קג ז).
ואף הוא אמר: הודיעני נא את דרכך (שמו' לג יג).

שלמה אמר: את הכל עשה יפה בעתו ( קהלת ג יא).
אילו אמר אדם אחר, היו שוחקין עליו לומר, מי הודיע לו מה יפה בעתו ומה אינו יפה?!
אלא לשלמה נאה לומר, שלא חסר משלחנו כלום.

אמר רבי חמא בר חנינא:
אפילו קרח בתמוז ומלספנון בניסן, (ס"ה ורד בתמוז וצנון בניסן) לא היה שלחנו של שלמה חסר.

ולמה אמר, את הכל עשה יפה בעתו?
מפני שהטעם משתנה.

נבוכדנצר אמר: וכל דיירי ארעא כלה חשיבין וכמצביה עבד בחיל שמיא ודיירי ארעא, ולא איתי די ימחא בידה ויאמר ליה מה עבדת (דני' ד לב).
אילו אמרו אחר, היו שוחקין עליו והיו אומרים: מנין אותו רשע יודע?!
אלא לו נאה לומר, שכתוב בו: ובכל די דיירין בני אנשא חיות ברא ועוף שמיא יהב בידך והשלטך בכלהון (שם ב לח).

ויתרו אמר: עתה ידעתי כי גדול ה' מכל האלהים.
כי בדבר אשר זדו עליהם, כאדם שבא להטעין משוי על חמורו, ונפרק מעליו המשוי.
כך המצרים, חשבו לאבד את ישראל במים, ונשתקעו במים. לכך כתיב: כי בדבר אשר זדו עליהם: