ראב"ע מיכה פרק ג

[ג, א]
ואומר -
הראשים והקצינים הם החייבים ליישר המעוות והנה שנאי אדם טוב וגזלי עורם, משל לממונם ויגיעם.

[ג, ג]
ואשר, שאר עמי -
הצדיקים.

פצחו -
קראו, כמו: פצחו רנה.

ויש אומרים: שברו ופרשו, כמו: פרוס לרעב לחמך והשי"ן תחת סמ"ך והטעם שברו.

קלחת -
כמו סיר או כמו צלחת.

[ג, ד]
אז -
אל הקצינים התגברו על הדלים, והנה יד השם תגבר עליהם ויצעקו אל השם, ולא יענם כאשר היו צועקים הדלים.

[ג, ה]
כה -
טעם הנושכים בשיניהם - שדבור לשונם יתעה ישראל וינשכם.

ואשר לא יתן -
להם מה שיאכלו ויבקשו.

[ג, ו]
לכן לילה -
יבא לכם מזה החזון וחשך יהיה שלא תוכלו לקסום בלילה.

וקדר עליהם היום -
הטעם: כי יבא להם יום אידם,
יום חשך ענן וערפל.

[ג, ז]
ובשו החוזים -
שלכם.

כי אין מענה אלהים -
בפיכם רק כזבים.

[ג, ח]
ואולם, מלאתי כח -
מן רוח השם ומשפט אמת בפי וגבורה לדבר ולא אפחד מהקצינים והראשים, כי יאמן דברי ולא אבוש.

[ג, ט]
שמעו המתעבים, משפט -
שאדבר. וכל מלה ישרה שיצאה מפי יעקשו, או פירושו שיעשו עולה לכל.

[ג, י]
בונה -
כל אחד מהנזכרים אחרי כן הוא בונה ציון, בגזלו בית עני והנה פירש זה הטעם.

[ג, יא]
ראשיה -
הם ראשי ירושלם הם המלכים.

בשוחד ישפוטו וכהניה במחיר -
שיקחו.

ונביאיה -
הם נביאי השקר בעבור כסף שיתנו להם, יקסומו ומלת קסם ישמעאל כמו חותך שככה יהיה וקרוב אליה גוזרים, והנה קוסם קסמים שם כולל למלאכות הנזכרות אחר כן, וטעם הלא השם בקרבנו, כמו: היכל ה' היכל ה':

[ג, יב]
לכן ציון שדה -
תשוב כשדה, שתחרש, נו"ן עיין כמו נו"ן קץ הימין בחיין חטין.

והר הבית -
ששם כבוד השם, יהיה לבמות יער.



הפרק הבא    הפרק הקודם