רד"ק למיכה פרק ז

[ז, א]
אללי לי -
מלעיל הטעם באל"ף, אם רשעתי אללי לי מלרע הטעם בלמ"ד, וענינו כמו אוי.

ורבי אחי רבי משה פירש:
לשון יללה האל"ף מקום יו"ד כמו ישי ואשי אמר הנביא אוי לי ברעות ישראל, כי הם לא שמעו בתוכחתי והאל נפרע מהם ואוי לי מרעתם ואוי לי מצרתם.

כי הייתי כאספי קיץ -
נשארתי בדבר מועט הנשאר אחר שלקטו ואספו פירות הקיץ או כעוללות שנשארו בגפן אחר שכלה הבציר.

אין אשכול לאכול -
איני מוצא בגפן אשכל אחד לאכול כי כבר נבצר, כלומר אין חסיד וישר שאלמוד מעשיו.

בכורה אותה נפשי -
כלומר אם תמו החסידים והישרים אותה נפשי שיעמוד עתה אחד מבני הדור שילמד דרכי החסידים והישרים והוא הבכורה במשל.

כאספי -
שם רבים מן אסף החסיל.

[ז, ב]
אבד חסיד, חרם -
רשת כמו משטח חרמים תהיה, מצודים וחרמים אמר יצודו כל אחד אחיו להרגו, כמו הצייד שצד העופות ברשת.

[ז, ג]
על הרע כפים להיטיב -
הרע מקור וכן הטיב אמר יתנו דעתם על הרע אשר בכפיהם להטיבו ולחזקו וזה דרך צחות לומר לשון על הפכו לענין אחד, וכן כי ייטיב אל אבי את הרע עליך וכן ההיטב חרה לך זה הלשון לחזק הענין ואמר כי בזה יחזיקו הרע בכפיהם לקחת שוחד להטות דין.

השר שואל -
כי לא ישאל המלך שוחד בפיו כי יתבייש מזה אלא השר שואל בעבורו.

והשופט בשלום -
השופט ג"כ ידו עמהם ויש לו חלק בשוחד וזהו שלום שהוא גמול, כמו באו ימי השלום וכן במשקל אחר ורודף שלמונים והנה השופט מטה הדין כדי שיגמול לו המלך טובה בממון שלוקח בהטיית הדין והגדול גם כן, מי שהוא גדול בחצר המלך והוא תחת השר גם הוא דובר עם בעל הדין לתת שוחד ויפסקו הדין כרצונו וזהו הות נפשו, כלומר שברון נפשו ואבדה מן העולם כמו יעז בהותו, והות רשעים.

ויונתן תרגם:
תחמודי נפשיה.

ויעבתוה -
חזקוה בין כולם חזקו הטייה בשוחד שלוקחים.
ויעבתוה - ענין חוזק כמו החבל החזק שנקרא עבות.

ואדוני אבי ז"ל פירשו:
כי כל עבות מג' חוטים וכן ועבות העגלה שהיא משלש רצועות והיא החזקה.

וכן פירשו רבותינו ז"ל:
עבות ג' עלין בקו אחד.
וכן אמר ויעבתוה - לפי שהם שלשה מחזיקי העולה והטיית הדין השר והשופט והגדול.

[ז, ד]
טובם כחדק -
הטוב שבהם הוא כמו החדק שהוא הקוץ שהוא מכאיב כל הנוגע בו.

ויונתן תרגם:
טבא די בהון קשה למיפק מן ידיה כד מן חדקא:

ישר ממסוכה -
והישר שבהם הוא קשה יותר מן המסוכה שהוא גדר הכרמים שעושים מקוצים.

ויונתן תרגם:
ודקשיט בהון מסגיות סייג ביש.

ממסוכה -
בסמ"ך כמו בשי"ן מן: הלא אתה שכת בעדו, הנני שך את דרכך בסירים.

יום מצפיך -
יום נביאי השקר שהם מצפיך ונביאיך שהיו מבטיחים אותך על שקר, עתה תראה היום ההוא מה הוא אם הוא טוב ואם רע.

כי הנה פקדתך באה -
כלומר פקודת עונך.

עתה תהיה מבוכתם -
מבוכת נביאי השקר רוצה לומר ערבובם, מן נבוכים הם בארץ.

[ז, ה]
אל תאמינו ברע -
בדור הזה אין אדם יכול להאמין ברעו.

באלוף -
בגדול רוצה לומר באחיו הגדול.

משוכבת חיקך -
גם מאשתך צריך אתה שתשמור פתחי פיך, שאם תדבר רע על חבריך בפניה תגלהו.

פתחי -
רבים, מן פתח דבריך יאיר:

[ד, ו]
כי בן מנבל אב -
הבן היה לו לנשא האב ולכבדו ובדור הזה הוא משפילו ומבזהו וכן בת קמה באמה כלה בחמותה וגו', וכל זה הפך הנכונה והמנהג.

[ד, ז]
ואני בה' אצפה -
דברי הנביא על לשון ישראל כמו שאמר אחריו אל תשמחי אויבתי לי ואחרי שאמר מיכה דברי הפורענות סיים נבואתו בדברי נחמה.

ואמר: ואני בה' אצפה
כלומר אף על פי שאני גולה מארצי על עונותי עוד אצפה בה' שיוציאני מן הגלות וכפל הענין במילות שונות, ואמר: אוחילה לאלהי ישעי.

ישמעני אלהי -
שבטחתי בו שישמעני בגלות.

[ד, ח]
אל תשמחי אויבתי לי -
אפשר שהיו"ד לכנוי אף על פי שהמלה מלעיל.
אמר אויבתי, כנגד הרשעה שארך גלות ישראל ברשותה יותר מאלף שנה וחושבת כי אבדה תקות ישראל והיא שמחה לאידה ואמר כנגדה אל תשמחי לי שאת אויבת לי.

וכן תרגם יונתן:
לא תחדין בעלת דבבותי.

כי נפלתי קמתי -
אם נפלתי בגלות עוד אקום.
ואמר קמתי עבר במקום עתיד כדרך הנבואות, כי מה שאומר האל יתברך שיהיה הוא קיים כאלו היה.

כי אשב בחשך ה' אור לי -
אם אשב בגלות בחשך, כלומר בצרה גדולה שהיא נמשלת לחשך אני בוטח בה' שיהיה עדיין אור לי ויוציאני מחשך לאור.

[ז, ט]
זעף ה' אשא -
בגלותי אני נושא וסובל זעף ה' ומצדיק עלי את הדין.

כי חטאתי לו -
ואסבל עד אשר יריב ריבי עם הגוים שלחצוני.

ועשה משפטי -
שיקח נקמתי מהם.

בצדקתו -
שיעשה לי עוד צדקה.

ותרגום יונתן:
אמרת ירושלם לווט מן קדם ה' קבלית.

[ז, י]
ותרא אויבתי -
כמו שפירש למעלה. וכן תרגם יונתן.

ותרא -
מלרע, כמו: ירא פרעה, תרא אשקלון.

אויבתי -
מלעיל בשני פשטין כמו הראשון אמר אויבתי, שתראה שיוציאני האל יתברך לאור יהיה לה בשת ממה שהיתה אומרת לי בגלות איה ה' אלהיך.

עיני תראינה בה -
הנו"ן דגושה שלא כמנהג אלא אם כן תהיה נו"ן ה"א הפעולה, אמר עיני תראה באויבתי כחפצי ורצוני כי עתה בבא לי הגואל תהיה למרמס כטיט חצות.
וכן ובאויבי ראתה עיני.

[ז, יא]
יום לבנות גדריך -
אמר כנגד האויבת יום שחשבת לבנות גדריך בבית ישראל, כשתבוא עם גוג ומגוג בארץ ישראל יום ההוא ירחק חק היום ההוא יהיה לך להפוך וירחוק חקך, שיהיה לך באומות ובישראל והיית מושלת עליהם.

והמפרשים פירשו הפסוק:
כנגד ישראל.

וכן תרגם יונתן:
בעדנא ההיא יתבנין כנשתא דישראל וגו'.

[ז, יב]
יום הוא ועדיך יבא -
אותו יום תשועת ישראל יום הוא לה' ועדיך יבא האויב להשחיתך.

למני אשור וערי מצור -
זכר אשור שגלו שם ישראל תחילה.

למני -
כמו למן, כמו: מני אפרים.

ערי מצור -
כמו: ערי מבצר, כלומר שלא ימלטו מפני חזקה.
וכן: ותבן צר מצור לה והדומים לו רבים.

ולמני מצור -
ומן ערי המצור ועד הנהר זהו נהר פרת כי פרת הוא גבול א"י ומשם ואילך ארץ העמים.

וים מים -
ועד שזכר עומד במקום שנים רוצה לומר ועד ים שהוא מצד מערב.

והר ההר -
ועד הר ההר -
והוא הר ההר שמת שם אהרן והוא אחד מגבולי א"י, כמו שאמר: מהר ההר תתאו לבא חמת וזכרו בתורה בחולם והנה בפתח ואחד הוא רוצה לומר יחריבו ארץ אויביהם שהוא סביבות גבול ארץ ישראל שהיו להם שכנים רעים והרעו לישראל בכל כחם.

ויש מפרשים:
ולמני מצור - כמו מצרים, וכן דללו וחרבו יאורי מצור כל יאורי מצור כמו מצרים.

ויונתן תרגם:
בעדנא ההיא יתכנשון גלוותא דמן אתור וגו'

תרגם:

ולמני הורמני,

וכן תרגם:
מני אשכנז - מני טורי הורמני.

[ז, יג]
והיתה הארץ -
ארץ העמים.

על יושביה -
כמו עם יושביה.
וכן ויבואו האנשים על הנשים והדומים להם.

מפרי מעלליהם -
שהרעו לישראל.

[ז, יד]
רעה עמך בשבטך -
אמר הנביא כנגד האל ית' שיוציא ישראל מהגלות וירעם בשבטו, כמו שהרועה ירעה צאנו וינחם לאטם בשבטו.

שכני לבדד -
כמו שוכן. וכן היושבי בשמים והדומים לו.

לבדד -
שיהיה לבדו בארצו ואין עם אחר אתו.

יער בתוך כרמל -
ישכנו ביער כמו בתוך הכרמל כי כרמל הוא מקום ישוב שדות וכרמים ואילנות.
ואמר כי אז ישכנו לבטח ביער שהוא מקום חיות ולא יפחדו מהם כמו שהאדם שוכן בתוך כרמל, וכן אמר (וישכנו ביערים). [וישנו ביערים].

ירעו בשן וגלעד -
שהוא מעבר לירדן והיא ארץ מקנה שמנה וטוב ירעוה כימי עולם.

[ז, טו]
כימי צאתך -
עונה האל יתברך לנביא אמור להם כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות.
וטעם צאתך שיצאו אבותיהם כאלו יצאו הם.

[ז, טז]
יראו גוים -
הגוים שיאספו על ירושלם עם גוג ומגוג יראו הנפלאות ויבושו מכל גבורתם שבטחו על גבורתם לבא על ירושלם.

ישימו יד על פה -
שלא יהיה להם מענה.

אזנים תחרשנה -
שיהיו מבוהלים ממה שישמעו מטוב ישראל הרחוקים מארצם.

[ז, יז]
ילחכו עפר כנחש -
עפר רגלי ישראל ילחכו כמו הנחש ההולך על גחונו שלוחך עפר שהוא מאכלו.

כזוחלי ארץ -
כפל הענין במילות שונות כי הנחשים זוחלי ארץ הם שהולכים על בטנם.
או פירוש שאר המינים שהם זוחלי ארץ כתולעים וכיוצא בהם, כן ישתטחו לפני ישראל.

ירגזו ממסגרותיהם -
אותם שיסגרו בעריהם מפחד ישראל שם ירגזו.

אל ה' אלהינו יפחדו -
כי ידעו כי אין זולתו.

ויראו ממך -
כנגד ישראל יראו חסר יו"ד פ"א הפעל ויו"ד האיתן נמשכת בגעי"א.

[ז, יח]
מי אל כמוך -
דברי הנביא כנגד האל יתברך.

לשארית נחלתו -
לאותם שישארו בבוא הגואל.

לא החזיק לעד אפו -
אף על פי שהיו חייבים שלא יצאו מהגלות לרוע מעשיהם שעשו לא יפנה לעד אל מעשיהם.

כי חפץ חסד הוא -
כמו שכתוב בתורה: ורב חסד וחסדו יגבר על חטאיהם כשיגיע זמן הגאולה.

[ז, יט]
ישוב -
אמר: ישוב ירחמנו ואמר: ותשליך, כן דרך המקרא במקומות רבים לנכח ושלא לנכח בפסוק אחד.
וכן אמר: עונותינו ואמר חטאתם יכבוש, כאדם שכובש דבר תחת רגליו שלא יראה וזהו שאמר: ותשליך במצולות ים.

נושא -
כאדם שמסלק דבר ממקומו.

במצולות -
בשורק הצד"י, והמצולה הוא עומק הים.

[ז, כ]
תתן אמת ליעקב -
החסד הוא לאברהם שנתן לו בחסדו הארץ ולבניו אחריו, ובניו הם בני יעקב והאמת הוא ליעקב, כי אחר שנתנה לאברהם ולבניו האמת הוא לקיים המתנה לבניו, כי הוא אלהי האמתי ולא ישוב דבריו הטוב אחור.

אשר נשבעת לאבותינו -
כלל שלשת האבות אברהם יצחק ויעקב כי לשלשתם נשבע.

הפרק הבא    הפרק הקודם