ילקוט שמעוני, תהלים פרק י


סימן תרמז
למה ה' תעמוד ברחוק -
ארבעה נביאים קראו תגר כנגד מדת הדין:
דוד,
וירמיה,
אסף,
ובני קרח.

דוד צוח: למה ה' תעמוד ברחוק.
א"ל הקב"ה: דוד שכן רע אתה ולא הם הרחיקוני מעליהם?!

אמר ר' יונתן בר' אליעזר:
שלש שנים ומחצה היו שונאים מקיפין את ירושלים ושכינה עומדת על הר הזיתים ומכרזת דרשו ה' בהמצאו ולא היו משגיחין ואתה אומר: למה ה' תעמוד ברחוק?!

ירמיה אמר:
למה לנצח תשכחנו?
וא"ל הקב"ה: וכי אני עזבתים תחלה הם עזבו ושכחו אותי, שנאמר: שכחו אל מושיעם עזבו את ה' ואתה אומר: למה לנצח תשכחנו?!

אסף אמר: למה אלהים זנחת לנצח?
א"ל הקב"ה לאסף: אסף, אני הוא ששכחתים תחלה, הם זנחו אותי, שנאמר: זנח ישראל טוב ואין טוב אלא הקב"ה, שנאמר: טוב ה' לכל.

בני קרח אמרו: למה פניך תסתיר?
א"ל הקב"ה: הם הסתירו פנים תחלה, סגרו דלתות האולם ויכבו את הנרות ויסבו פנים ונתנו עורף:

סימן תרמח
בגאות רשע ידלק עני -
זה לוט שנתפש עם אנשי סדום.

יתפשו במזמות זו חשבו -
אלו השבטים.

אמר ר' יודן:
כל האומר הקב"ה ותרן הוא, יותרו לו מעוהי, אלא מאריך רוחיה וגביה דיליה.
אמר הקב"ה לשבטים: אתם מכרתם את אחיכם מתוך מאכל ומשתה, דכתיב: וישבו לאכל לחם,הרי בניכם נמכרים בשושן הבירה מתוך מאכל ומשתה, דכתיב: והמלך והמן ישבו לשתות.

אמר ר' יששכר דכפר מגדו:
ומה אם יוסף שמחל לאחיו דכתיב: לא אתם שלחתם אותי הנה, ראה עד היכן היא מתוקנת להם מי שאינו מוחל על אחת כמה וכמה, א"ל הקב"ה לשבטים אתם מכרתם את יוסף לעבד חייכם שבכל שנה אתם קורין עבדים היינו לפרעה במצרים, שבטים גרמו לקרוע (ברמז י"ז):

כי הלל רשע וגו' -
אין רשעים מהללים אלא אם כן עושים תאותן שכן נבוכדנצר אמר מן קשוט די אלהכון ואין הרשע עובר עברה אלא אם כן עשאה [חולין] בפניו: ובוצע ברך נאץ ה'.

ר' אליעזר בן יעקב אומר:
הרי שגזל סאה של חטים וטחנה ואפאה ולשה והפריש ממנו חלה ואם בא לבצוע כיצד מברך? אין זה מברך אלא מנאץ, ועליו הכתוב אומר: ובוצע ברך נאץ ה'.

דבר אחר:
אין בוצע אלא הנייה, כמה דאת אמר: מה בצע כי נהרוג.
אמרו ישראל לפני הקב"ה: רבש"ע, בית אחד שהיה לך הנאה ממנו עמדו שונאים והחריבוהו ונאצו שמך עליו, והם קיימים והוא חרב, והצדיקים שהיה לך הנייה מהם עמדו רשעים והרגום ונאצו שמך והם קיימים.
תניא: מצה גזולה אסור לברך עליה.
אמר רבי הושעיא: ע"ש ובוצע ברך נאץ ה',

אמר ר' יונה:
הדא דתימא, בתחלה אבל בסוף לא דמים חייב לו.

ר' יונה אמר:
אין עברה מצוה.

ר' יוסי אמר:
אין מצוה עברה.

אמר ר' אילא:
אלה המצות אם עשאן כמצותן מצות, ואם לאו אינם מצות.

שנו רבותינו:
שכשם שהדין בשלשה כך בצוע בשלשה, נגמר הדין אי אתה רשאי לבצוע.

ר' יוסי הגלילי אומר:
אסור לבצוע והבוצע הרי זה חוטא, והמברך את הבוצע הרי זה מנאץ ועליו נאמר: ובוצע ברך נאץ ה' אלא יקוב הדין את ההר, וכן במשה הוא אומר: כי המשפט לאלהים הוא, אבל אהרן אוהב שלום ורודף שלום בין אדם לחברו, שנאמר: תורת אמת הייתה בפיהו.

רבי מאיר אומר:
לא נאמר בוצע אלא כנגד יהודה, שנאמר: מה בצע כי נהרוג את אחינו.

ר' יהושע אומר:
מצוה לבצוע, שנאמר: אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם.
וכן בדוד הוא אומר: ויהי דוד עושה משפט וצדקה לכל עמו.

אמר רב:
הלכה כר' יהושע בן קרחה, דמצוה לבצוע אי דינא בעיתו אי פשרה בעיתו:

סימן תרמט
רשע כגובה אפו בל ידרוש אין אלהים כל מזמותיו -
אמר רבה בר רב הונא:
כל הכועס אפילו שכינה אינה חשובה כנגדו.

ר' ירמיה מדפתי אמר:
אף משכח למודו ומוסיף טפשות, שנאמר: כי כעס בחיק כסילים ינוח.
וכתיב: וכסיל יפרוש אולת.

רב נחמן אמר:
בידוע שעונותיו מרובין מזכיותיו, שנאמר: ובעל חמה רב פשע:

יחילו דרכיו בכל עת -
אמר ר' יצחק:
אם ראית רשע שהשעה משחקת לו, אל תתגרה בו, ולא עוד אלא שרואה שזוכה בדין, שנאמר: מרום משפטיך מנגדו.
ולא עוד אלא שרואה בצריו, שנאמר: כל צורריו יפיח בהם.
איני?
והאמר רבי יוחנן משום רשב"י:
מותר להתגרות ברשעים בעולם הזה, שנאמר: עוזבי תורה יהללו רשע ושומרי תורה יתגרו בם, ואם לחשך אדם לומר, והא כתיב: אל תתחר במרעים וגו', מי שלבו נוקפו אומר כן, אלא אל תתחר במרעים להיות כמרעים.
ואל תקנא בעושי עולה, להיות כעושי עוולה.
ואומר: אל יקנא לבך בחטאים כי אם ביראת ה' כל היום?!
לא קשיא, הא במילי דידיה הא במילי דשמיא.

אמר רב:
הא והא במילי דידיה, ולא קשיא, הא בצדיק גמור הא בצדיק שאינו גמור.
ואי תימא הא והא בצדיק גמור, ושעה משחקת לו שאני.

סימן תרנ
ידכה ישוח -
אמר ר' :
ודכה כתיב, שאין רשע מזדווג אלא לאדם כיוצא בו.

ונפל בעצומיו חלכאים -
אמר ר' חנינא בר פפא:
אין הרשע נופל אלא משתמלא סאתו, שנאמר: תחת רשעים ספקם במלאת ספקו יצר לו.

אמר ר' סימון:
אין הרשע מפיל בקולרין שלו אלא רשעים גבורים כמותו, שנאמר: ולגוברין גברי חיל די בחיליה.

אמר ר' סימון:
כגון הקוסטינר שהיה מכה ומסיר צלע וחוליא בבת אחת.

אמר בלבו שכח אל -
מה הדיין הזה משהן נותנין פסקיון לפניו עוד אינו רואה מה נעשה, כך אמר בלבו שכח אל, כמה דאת אמר: עבים סתר לו ולא יראה, כביכול.

הסתיר פניו בל ראה לנצח קומה ה' אל נשא ידך -
אמר ר' יודן בש"ר יהודה:
אמרו ישראל לפני הקב"ה: הגיענו צרות עד נפשנו כאדם שנשקע במים ואומר לחברו: פשוט ידיך ודלני.
משל לגבור עובר בנהר ובנו עמו וגבור תופס ביד בנו ומעבירו, באת השבולת לשטוף את הבן, אעפ"כ הבן תפוס באביו, כיון שהיתה השבולת עוברת על ראש הבן, התחיל הבן צועק מלמטה אבא, אילולא שאתה מחזיקני כבר הייתי שטוף בשבולת, אלא מה הנייה שאני עומד ומתבלע במים?
אם מבקש אתה שאחיה הגבה ידיך.
כך אמר דוד כשראה המלכיות שנמשלו למים, שנאמר: הוי המון עמים רבים כהמות ימים, לכן הנה ה' מעלה את מי הנהר וגו'.
התחיל צווח: טבעתי ביון מצולה ואין מעמד וגו' ושבלת שטפתני, אלמלא שאתה מחזיק בנו ומפר עצתם כבר לא היה לנו עמידה שעה אחת, ואם אתה מבקש שנחיה הגבה ידך. קומה ה' אל נשא ידך.
אמר הקב"ה: אני מגביהה, כי אשא אל שמים ידי:

סימן תרנא
דבר אחר:
אמרו ישראל לפני הקב"ה: רבש"ע, הזכר לאותה שבועה: וירם את ימינו ושמאלו וישבע בחי העולם כי למועד מועדים.
א"ל הקב"ה: לא המלאך בעצמו נשבע אלא אני נשבעתי: כי אשא אל שמים ידי לכן יחכה ה' לחננכם ואין לכן אלא לשון שבועה, שנאמר: לכן נשבעתי לבית עלי.

על מה נאץ רשע אלהים -
לית דינא ולית דייניא הקב"ה הניח את עולמו והלך לו.

ראיתה כי אתה עמל וכעס תביט -
ראית שהחריב את מקדשך והגלה את ישראל בקולריון.

לתת בידך -
אתה היית משרה שכינתך ורוח הקדש על יצחק וא"ל: משמני הארץ יהיה מושבך ועל חרבך תחיה

עליך יעזוב חלכה -
מלכות הרביעית אומרת לישראל: אייתי גולגלתך?
והוא אומר: יתמין אנא זיין.
והוא א"ל: שמעת עלי דאנא זיין יתמין זיל גבי אלהי יעקב דכתיב ביה: אבי יתומים ודיין אלמנות, דהוא זיין יתמין יבא ויעמוד לכם.

סימן תרנב
יתום אתה היית עוזר -
רומוס ורומולוס מתה אמן וזמנתה הזאבה שתניקם ועמדו ובנו שני צריפין גדולים ברומי.

דבר אחר:
ראית שנבוכדנאצר בא והחריב את מקדשך והגלה אותם מארצם.

לתת בידך -
ואתה משרה שכינתך על ירמיה והוא אומר: ועבדו אותו וגו' ואת בנו.

עליך יעזוב חלכה -
למחר הוא נוטל לחנניה מישאל ועזריה ומשליכן לכבשן האש ואומר: מאן הוא אלה די ישיזבינכון מן ידי.

יתום אתה היית עוזר -
יתומה אחת שנשתיירה לו זו ושתי, עשית אותה אגוסטא במלכות שאינה שלה, שנאמר: גם ושתי המלכה.
מה כתיב בתריה?
שבור זרוע רשע ורע תדרוש רשעו בל תמצא - בל תמציא לו זכות,

ה' למלך עולם ועד -
אימתי?
כשיאבדו גוים מארצו:

תאות ענוים שמעת ה'. -
ר' לוי אמר:
זה משה שנקרא עניו.
בשעה שא"ל הקב"ה: דבר אל אהרן אחיך ואל יבא בכל עת אל הקדש, התחיל מצטער.
אמר: כמדומה אני שאין אחי יכול להכנס לפנים מן המחיצה,
א"ל הקב"ה: לא כשאתה סבור, אלא בכל עת שרוצה ליכנס יכנס, אלא יכנס כסדר זה, הוי: תאות ענוים שמעת ה'.

תכין לבם תקשיב אזנך -
אמר ר' יהושע בן לוי:
אם הניבו שפתיו של אדם בתפלה יהא מבושר שנשמעה תפלתו, שנאמר: בורא ניב שפתים,

רבי יהושע בר נחמני אמר:
אם כוון לבו בתפלה יהא מבושר שתהא נשמעת תפלתו, שנאמר: תכין לבם תקשיב אזנך.

שבור זרוע רשע -
מה ראו לומר ברכת השנים בתשיעית?
אמר רבי אלכסנדראי:
כנגד מפקיעי שערים, שנאמר: שבור זרוע רשע.
ודוד כי אמרה בפרשת ט' אמרה.
ה' מלך עולם ועד -
וכתיב בתריה: תאות ענוים שמעת ה'.
אמר רבי אלעזר בן פדת:
בשבעה מקומות השוה הקב"ה עצמו ללבבות הנמוכים.


הפרק הבא    הפרק הקודם