בשבילי התנ"ך
 
מצודות דוד, תהלים פרק קד



פסוק ב
עוטה. מלביש את העולם באור כשלמה המעטף גוף האדם
נוטה שמים.
סביב הארץ כאדם הנוטה יריעה:

פסוק ג
המקרה. עשה תקרת עליותיו במים והם המים העליונים אשר מעל השמים שהם כתקרה לעלייה
רכובו.
להיות מרכבו לכל אשר יחפוץ יטם כהרוכב את מרכבו
המהלך.
מוליך העבים במרוצה על ידי הרוח הנושב ומעופף כבעל כנף:

פסוק ד
מלאכיו רוחות. עושה הרוחות להיות שלוחיו:

פסוק ה
על מכוניה. על כנה ובסיסה לבל תהיה נוטה לפול עד עולם:

פסוק ו
תהום. כסית את התהום לבל יעלה וישטוף את העולם כמו שמכסים דבר מה במלבוש
על ההרים.
יש מימי הים על ההרים ואינם נשפכים למטה כדרך המים:

פסוק ז
מן גערתך. כשאמרת יקוו המים נסו אל המקום שהמה שם
מן קול רעמך.
בעת השמעת להם קולך שהוא כקול רעם מהרו אז ללכת אל מקומם:

פסוק ח
יעלו הרים. בעת נסו הלכו בדרך מהלכם על ההרים חוץ מטבע המים ומשם ירדו אל הבקעות ולא נשארו שמה כטבע המים רק הלכו אל המקום הזה אשר יסדת להם:

פסוק ט
גבול שמת. חול הים שמת להם לגבול לבל יעברו הגבול ההוא ולבל ישובו למקומם לכסות הארץ כאשר בתחילה:

פסוק י
בנחלים. שלא יפסק מימיהם והמה שוטפים והולכים בין ההרים להשקות אותם:

פסוק יא
ישקו. הנחלים ההם משקין את חיות השדה המצויים בין ההרים והפראים ישברו את צמאם במימיהם ר"ל יבטלו הצמאון בשתיית המים:

פסוק יב
עליהם. אצל הנחלים ההם ישכנו העופות
מבין עפאים.
מבין עלי האילנות המצוים אצל הנחלים משם יתנו קול שיר:

פסוק יג
מעליותיו. הם העננים שהמה לצד השמים
מפרי מעשיך.
הם פרי העננים והוא הגשם וכפל הדבר במ"ש:

פסוק יד
לבהמה. למאכל בהמה
לעבודת האדם.
מצמיח עשב למלאכת האדם כמיני צבעים וכדומה
להוציא.
מצמיח להוציא לחם וגומר:

פסוק טו
ויין. מצמיח היין המשמח לב שותהו
להצהיל.
מצמיח השמן להאיר פני האדם על ידו כשירבה לאכול ממנו ולמשוח בו
ולחם.
מצמיח הלחם להסעיד לב האדם מחולשתו:

פסוק טז
ישבעו. מן המטר ישבעו עצי ה' וחוזר ומפרש ארזי הלבנון אשר נטע הם אילני סרק שאין מדרך האדם לנטעם וגדלים מאליהם ומעשה ה' המה:

פסוק יז
אשר שם. על ארזי הלבנון יעשו הצפרים לעצמן קן ומקום מדור וכאלו ברא הארזים לתועלת הצפרים
ברושים ביתה.
מקום מדורה על הברושים וכאילו נבראו לתועלתם:

פסוק יח
ליעלים. למדור היעלים וכן סלעים להיות מחסה לשפנים ור"ל על הכל ישגיח לתת לכ"א לפי טבעו ומנהגו :

פסוק יט
למועדים. למנות ע"י מועדי ה' לפי עת חדושה
ידע מבואו.
יודע הוא דרך בואו ולא שנה סדר מהלכו ולא כן הירח כי פעמים בא בארוכה פעמים בקצרה כן ארז"ל:

פסוק כ
תשת. שמת את החושך ועשית גבולו להיות בלילה
בו.
בעת הלילה תלך חית היער על כי בלילה אינם מצויים בני אדם כמו ביום:

פסוק כא
הכפירים. אז ישאגו הכפירים למצוא טרף
ולבקש.
שואגים לבקש מאל אכלם:

פסוק כב
יאספון. יאספו עצמם ללכת למקום מחבואם
ואל מעונותם.
רובצים במקום מדורם ולא יצאו ביום החוצה:

פסוק כג
יצא. אז בזרוח השמש עת שבו החיות למקומם יצא אדם אל השדה לעשות מלאכתו ויתעכב שמה עד הערב עת ישובו החיות ללכת:

פסוק כד
מה רבו. מה מאוד רבו
כולם.
כל מעשיך עשית בחכמה
קניניך.
כל הדברים הממלאים את העולם שלך המה וקנוים לך:

פסוק כה
זה הים. הים הזה הידוע והנראה גדול הוא באורך ורחבת מקום
שם רמש.
שם יש רמש והזזת בריות ואין מספר להם
חיות וגו'.
כי כל מה שיש ביבשה יש בים:

פסוק כו
שם אניות יהלכון. והוא ממפלאות ה' אשר נתן חכמה בלב מנהיגי הספינה להשיטה אל המקום הנרצה
לויתן זה.
זה הלויתן הידוע ברוב גדלו אותו יצרת להיות משחק ומטייל בהים ההוא ולא יחת מכל הבריות והמה לו למאכל:

פסוק כז
כולם. כל הבריות שבעולם יקוו אליך לתת מאכלם לכ"א בזמן הצריך לו:

פסוק כח
תתן. אתה תתן להם מזונם אשר ילקטון ואתה תפתח ידך והמה ישבעון טוב ור"ל פעמים בצמצום עד ילקטון מעט מעט ופעמים בהרווחה עד ישבעון טוב:

פסוק כט
תסתיר פניך. אבל בעת תסתיר מהם פניך מכל וכל אז יאחזם בהלה ופחד
תוסף.
כאשר תאסף רוחם אל מקום גניזתם אז יגועון וישובו לעפרם אשר נבראו ממנה:

פסוק ל
תשלח. וכאשר תשלח רוח החיוני בפגרי המתים בזמן התחיה אז יבראון כבתחילה ותתחדש בהם פני האדמה (ועם כי בראשונה יאמר על כל החי עתה ידבר על האדם לבד שהוא מבחר הברואים):

פסוק לא
יהי כבוד ה'. כבודו יתמיד כל ימי עולם על כי נראה פלאי ברואיו והשגחתו על כל
ישמח ה' במעשיו.
כי לבשר ודם יבוא לפעמים עצבון במעשה ידיו כאשר תהיינה לרעתו אבל לא כן בהמקום ב"ה:

פסוק לב
ותרעד. משא"כ ב"ו אשר לפעמים ירעד הוא ממעשה ידיו
ויעשנו.
יהיו שרופים ויעלו העשן:

פסוק לג
בחיי. בעת אני חי
בעודי.
בעוד אני בקיומי וכפל הדבר במ"ש:

פסוק לד
יערב. יומתק עליו תפלתי לקבלה ברצון ואשמח אני בישועתו:

פסוק לה
יתמו. תפלתי היא שיתמו חטאים, ר"ל שבני אדם יתגברו על יצרם ולא יעשו חטאים וא"כ לא יהיו עוד רשעים בעולם
ברכי.
כאשר כן יהיה תברך נפשי את ה' וגם אתם כולכם הללו יה על זאת:

הפרק הבא    הפרק הקודם