בשבילי התנ"ך
 
מצודות דוד, תהלים פרק קה



פסוק א
בשמו. המיוחד לו לבדו המורה על גדולתו
הודיעו.
פרסמו בין העמים פלאי מעשיו:

פסוק ב
שירו לו. בפה
זמרו לו.
בכלי שיר
שיחו.
דברו בתמידות בכל נפלאותיו :

פסוק ג
התהללו. שבחו א"ע להתפאר בשם קדשו אשר יורה על יכלתו
ישמח לב.
למען שישמח לב כ"א ממבקשי ה' בשמעו כל אלה:

פסוק ד
ועוזו. דרשו להראות לכם עוזו ויכלתו:

פסוק ה
ומשפטי פיו. המשפטים שעשה בעכו"ם במאמר פיו:

פסוק ו
זרע אברהם מבין בני ישמאל ועשו. אתם זרע אברהם עבדו ובני יעקב הנבחרים לה' מזרע של אברהם מבין בני ישמעאל ועשו:

פסוק ז
הוא וגו'. ר"ל מי שמשפטיו שולטים בכל הארץ הוא אלהינו:

פסוק ח
זכר. הברית שכרת זוכר לעולם
דבר צוה.
הברית היה על הדבר אשר גזר ואמר לשמור החסד לאלף דור כמ"ש שומר הברית והחסד וגו' לאלף דור (דברים ז):

פסוק ט
אשר כרת. על הדבר אשר עליה כרת ברית עם אברהם ועליה היתה השבועה ליצחק:

פסוק י
ויעמידה. הברית ההיא העמידה ליעקב לחוק קבוע
לישראל וגו'.
כפל הדבר במ"ש:

פסוק יא
לך אתן. ולא לישמעאל ועשו עם שהמה מזרעם
חבל נחלתכם.
מה שהיא עתה חבל נחלתכם:

פסוק יב
בהיותם. בעוד היותם אנשי מספר בחשבון היותר מעט והיו בה כגרים בארץ:

פסוק יג
ויתהלכו. לא ישבו במקום אחד אבל הלכו מגוי האחד אל גוי האחר ומממלכה זה וגו' ודרך בני המדינה לעשוק הנכרי הבא לדור בלי קבע:

פסוק יד
ויוכח. למענם הוכיח במכאוב את מלך מצרים ומלך פלשתים על כי לקחו את שרה ועם כי לא הוכיח מי בעבור יצחק אמר עליהם לפי שזה היה סבה שלא נגע אבימלך ברבקה אשתו:

פסוק טו
אל תגעו. בהמכאוב שהביא כאלו אמר אל תגעו וגו' ולאבימלך נאמר בפירוש
במשיחי.
ר"ל בגדולי ונסיכי וכן למשיחי לכורש (ישעיה מה)
ולנביאי.
כי האבות היו נביאים
אל תרעו.
אל תעשו רעה:

פסוק טז
ויקרא. וכאשר קרא רעב לכל הארץ ושבר כל משען לחם:

פסוק יז
שלח לפניהם. לפני יעקב ובניו הנזכרים למעלה שאמר זרע וגו' בני יעקב בחיריו לפניהם שלח את יוסף ונמכר לעבד:

פסוק יח
ענו בכבל רגלו. ענו אותו לשים רגלו בכבל ונפשו באה בכבלי ברזל, ואם כי גופו באה בברזל אמר נפשו כי גם הנפש תעונה בענוי הגוף או נפשו הוא כמו גופו וכן וריקה נפשו (ישעיה כט):

פסוק יט
עד עת. ישב במאסר עד עת בא דבר פתרון החלום לפרעה
אמרת ה'.
אז אמרת ה' צרפה אמרי יוסף ר"ל דבר ה' היה בפיו לפתור החלום בפתרון צרוף מבלי סיג ושגיאה:

פסוק כ
שלח. בעבור החלום שלח פרעה להתירו ממאסרו
מושל וגו'.
כפל הדבר במ"ש:

פסוק כא
שמו. פרעה שם את יוסף להיות אדון על ביתו:

פסוק כב
לאסור. המשילו ממשל רב לאסור שריו בנפשו וברצונו מבלי מוחה
וזקניו יחכם.
למד חכמה עם זקני פרעה:

פסוק כג
ויבוא. עי"ז בא ישראל למצרים
בארץ חם.
הוא מצרים הבא מחם וכפל הדבר במ"ש:

פסוק כד
ויפר. הפרה והרבה את עמו
ויעצימהו.
חזקו יותר מן צריו הם אנשי מצרים:

פסוק כה
הפך לבם. המקום הפך לב מצרים לשנוא את עמו
להתנכל.
לחשוב בעבדיו מחשבה רעה וערמה:

פסוק כז
שמו בם. משה ואהרן שמו במצרים :

פסוק כח
ויחשיך. החשיך את הארץ
ולא מרו.
האותות לא מרו דבר ה' וכאשר צוה כן היה וכן באו:

פסוק ל
שרץ ארצם. ר"ל מימי ארצם
בחדרי.
באו בחדרי מלכיהם:

פסוק לב
נתן גשמיהם ברד. במקום הגשם ירד הברד
אש להבות.
אש מתלהב ובוער ירד עם הברד כמ"ש ותהלך אש ארצה (שמות ט):

פסוק לג
ויך. הברד הכה עצי גפנם ותאנתם:

פסוק לד
וילק. וגם מין ילק ואין מספר להם:

פסוק לו
ראשית. הראשון מכל בניהם הבאים מכוחם וכפל הדבר במ"ש:

פסוק לז
ואין בשבטיו. בכל בני שבטיו לא היה מי כושל בעונו:

פסוק לח
פחדם. של ישראל נפל על מצרים :

פסוק לט
למסך. להיות סוכך עליהם
ואש.
פרש עמוד אש להאיר את הלילה:

פסוק מ
שאל. ישראל שאל בשר והביא שליו
ולחם שמים.
הוא המן:

פסוק מא
הלכו בציות. במקום ציה ומדבר הלכו המים כמו נהר:

פסוק מב
כי זכר. ה' את דבר קדשו אשר הבטיח את אברהם עבדו:

פסוק מה
בעבור. כל הטובה הזאת עשה ה' להם למען ישמרו חוקיו וגו'
הללויה.
לזה הללו את ה' על הטובה שעשה לאבותינו:

הפרק הבא    הפרק הקודם