בשבילי התנ"ך
 
מצודות דוד, תהלים פרק קטז



פסוק א
אהבתי. סרס המקרא אהבתי ה' כי הוא ישמע את קולי ואת תחנוני וא"כ מהדין עלי לאהבו:

פסוק ב
ובימי אקרא. בכל ימי אשר אקרא אליו יטה אוזן לשמוע:

פסוק ג
אפפוני. כאשר סבבו אותי מכאובי מות ומצאו אותי צרות השאול ומצאתי צרה ויגון וכפל הדבר במ"ש לרוב הצרות והתקרבם:

פסוק ד
ובשם ה'. וכאשר קראתי אז בשם ה' ואמרתי אנה ה' מלטה נפשי :

פסוק ה
חנון ה'. כי אתה ה' חנון וצדיק ואתה אלהינו מרחם:

פסוק ו
שומר. הלא אתה ה' שומר פתאים עם שאין בהם דעת לשמור את עצמם
דלותי.
כשהייתי דל ועני הוא יושיע לי :

פסוק ז
שובי. ר"ל כאשר קראתי לה' בהדברים האלה אמרתי לנפשי בהבטחה את נפשי שובי למנוחה שלך כי ה' גמל טוב עליך מאז וכן גם עתה נתקבלה התפלה:

פסוק ח
כי חלצת. כי מעולם הוצאת נפשי ממות ומנעת את עיני מן דמעה ואת רגלי חשכת שלא יהיו דחוים ממקום אל מקום להיות נעים ונדים:

פסוק ט
אתהלך. ומעתה אתהלך לפני ה' וגו', ר"ל בא"י ובין החיים לא כמו לשעבר שהייתי מגורש מא"י מפני שאול וקרוב הייתי לשכון בין המתים:

פסוק י
האמנתי. אמנה גדולה היתה בלבי כי הייתי מדבר כאשר הייתי מעונה מאוד בתכלית הסכנה:

פסוק יא
אני אמרתי. חוזר ומפרש מתי היה ומה דבר ואמר אני אמרתי בעת הייתי נחפז לברוח מפני שאול כמ"ש ויהי דוד נחפז ללכת וגו' (שמואל א כג) ואם כי אז הייתי קרוב למות עכ"ז אמרתי אז כל אדם האומר שלא תהיה לי המלוכה הוא מכזב ומשקר וזו היא האמונה הגדולה:

פסוק יב
מה אשיב. מה מנחה אשיב לה', בעבור כל תגמוליו אשר גמל עלי:

פסוק יג
כוס. אשא לבה"מ כוס מלא נסכים על הישועות אשר עשה לי ואקרא אז בשם ה':

פסוק יד
נדרי. הנדרים שנדרתי בעת צרה אשלם עתה נגד כל עמו לפרסם הנס:

פסוק טו
יקר. הן ראיתי כי יקר וקשה הדבר לפני המקום להביא המות על חסידיו בלא עתם ולזה הרבה לי נסים:

פסוק טז
אנה. הנני מודה לה' על החסד שעשית לי על כי אני עבדך ר"ל החסד היה בעבור שאני מוכנע ולא בגמול המעשה
בן אמתך.
ר"ל מוכנע אני ביותר כבן אמה יליד בית ולזה התרת קשרי מוסרי:

פסוק יז
זבח תודה. כי קרבן תודה באה על הנס:

פסוק יט
בחצרות. אתם העומדים בחצרות בית ה' אשר הם בתוך ירושלים הללו את יה בשמעכם הנס הנעשה לי:

הפרק הבא    הפרק הקודם