בשבילי התנ"ך
 
רשי, תהלים פרק קכב



פרק קכב, א

שמחתי באומרים לי.
שמעתי בני אדם שאומרים מתי ימות אותו זקן וימלוך שלמה בנו ויבנה בית המקדש ונעלה לרגל ואני שמח.

פרק קכב, ב

עומדות היו רגלינו.
במלחמה בכל מקום בשביל שעריך ירושלים שעוסקין בהן בתורה.

פרק קכב, ג

ירושלים הבנויה.
כשיבנה שלמה בני בית המקדש בתוכה תהא בנויה בשכינה ומקדש וארון ומזבח. כעיר שחוברה לה. כשילה שדימה הכתוב זו לזו, שנאמר: (דברים י"ב) אל המנוחה ואל הנחלה מנוחה זו שילה נחלה זו ירושלים, ורבותינו אמרו יש ירושלים הבנויה בשמים ועתידה ירושלים של מטה להיות כמותה.

פרק קכב, ד

ששם עלו שבטים.
אשר שם בשילה עלו שבטים כשעלו ממצרים ונקבע המשכן בתוכה. שבטי יה שהוא עדות לישראל. לפי שהיו שהעובדי כוכבים היו מליזין אחריהם כשיצאו ממצרים ואומרים עליהם שהם ממזרים אם בגופם היו שולטין המצרים בנשותיהם לא כל שכן, אמר הקב"ה אני מעיד עליהם שהם בני אבותיהם הטיל שמו עליהם הראובני השמעוני (במדבר כ"ו), הוסיף עליהם אותיות השם אחת מכאן ואחת מכאן נמצא השם הזה יה עדות לישראל.

פרק קכב, ה

כי שמה ישבו וגו'.
כי גם בירושלים תשרה השכינה וישבו שם כסאות לשפוט בהם את האומות וכסאות מלוכה לבית דוד.

פרק קכב, ו

שאלו שלום ירושלים.
ואמרו לה ישליו אהביך ויהי שלום בחילך.

פרק קכב, ח

למען.
ישראל אחי ורעי. אדברה נא. אני דוד המלך שלום בך.

הפרק הבא    הפרק הקודם